חוק ההמשכיות חייב לעבור: חובתנו כחברה לאפשר להורים שרוצים בכך - את הזכות לחבק נכד

מייסדת עמותת אור למשפחות "רוצה שהורים שכולים יידעו שעל ראשיהם מונח כתר".

אין דבר שורף, מדמם וטראומטי יותר מהדפיקה בדלת. הרגע שבו מודיעים להורים כי הדבר היקר להם מכל, שאותו שלחו לשירות צבאי, חוזר הביתה בארון. צער אינסופי. צמד מילים שהן מעתה נחלת המשפחה כולה. האם אותן משפחות נידונו לחיי שקיעה ותהום? לחברה הישראלית יש חוב מוסרי, ערכי ואינסופי כלפי ההורים ששילמו בעל כורחם את המחיר הכבד ביותר.

עלינו, כחברה, בכל יום, שעה־שעה ובכל דרך, לזכור להיות ראויים לנפילת הבנים ולכבוד הוריהם. אני רוצה שיוכלו להגיע באופן חופשי למופעי הספורט והתרבות הכי נחשקים - בחינם, לא משום שחסר להם כסף, אלא מפני שאנחנו אוהבים ואנחנו מוקירים ואנחנו זוכרים.

זאת חובתנו המוסרית

לאחר שחשתי את הכאב העצום של משפחות שהכרתי בעת ששירתי כראש ענף קצינים בחיל ההנדסה הקרבית, חתמתי בנפשי נדר שאעשה בכל כוחי, נפשי ומאודי על מנת להוציא הורים שכולים מחשכת יומם. להוציא אותם מבתי הקברות, לתת להם יד ולגרום להם לחייך. העמותה אינה מתוקצבת מטעם המדינה, ואני קוראת לכם להצטרף אלי ולתמוך בפעילות וברעיון שלשמו הוקמה העמותה.

התמיכה הכלכלית והחיבוק החברתי חשובים מאוד. אך עם זאת, נדרשת רוח גבית למשאלת ליבם של חלק מהמשפחות, ששאבו את זרע בנם כדי להביא לעולם צאצא מהילד שנפל. בשנים האחרונות נחשפתי לסוגיה הכואבת של הורי בנים שנפלו, שאף על פי שנתרמו מהם איברים, כשהם ביקשו לעשות שימוש בזרע בנם ולהפוך לסבא ולסבתא - נענו בשלילה.

נכון להיום, החוק אוסר להשתמש בזרע המוקפא כדי ליצור חיים. יותר מחמש שנים אנו מנסים לקדם שינוי חוק זה, אך עקב חוסר היציבות הפוליטית - הדבר נגרר. המטרה בחוק ההמשכיות היא אחת: שהורים שכולים יוכלו להפוך לסבא וסבתא באמצעות אישה לא נשואה, המעוניינת להרות מזרע החלל.

חובתנו כחברה לאפשר להורים שרוצים בכך - את הזכות לחבק נכד. אין לאף אדם הזכות המוסרית לשלול מהם זכות זו. חוק ההמשכיות חייב לעבור בכנסת עכשיו.