"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סטטוס קוו בהר הבית? אין דבר כזה
במשך כ-100 שנה החל מהלך תודעתי מוצלח לשינוי התפיסה ההיסטורית שהיתה מקובלת בקרב מלומדי האסלאם, ולפיה ההר היה מקום בית המקדש היהודי • המשטרה עושה עבודה מדהימה, אולם ראוי שלממשלה יהיה מומחה שטח ותוכן ייחודי לניהול הסכסוך
מתפרעים באל־אקצא, בחודש שעבר. "הרשתות מאפשרות פרשנות מעוותת של המציאות"| צילום: אי.אף.פי
פרשנות

סטטוס קוו בהר הבית? אין דבר כזה

במשך כ-100 שנה החל מהלך תודעתי מוצלח לשינוי התפיסה ההיסטורית שהיתה מקובלת בקרב מלומדי האסלאם, ולפיה ההר היה מקום בית המקדש היהודי • המשטרה עושה עבודה מדהימה, אולם ראוי שלממשלה יהיה מומחה שטח ותוכן ייחודי לניהול הסכסוך

,עודכן
0השמעה

מה באמת קורה בהר הבית? למה אי אפשר להגיע להסדר? האם הריטואל של הפרות הסדר יימשך? והאם ישראל מאבדת שליטה באתר הנפיץ ביותר במזרח התיכון? לשאלה איך ייתכן שהמקום שנקרא בפי המוסלמים "בית אלמקדס" ו"היכל סולימאן" הפסיק להיות מזוהה כמקום שבו היו בתי המקדש היהודיים, התשובה היא: תודעה.

פרופ' יצחק רייטר מראה בספרו "סלע קיומנו, סלע קיומם" כי במשך כ-100 שנה, מאז ימי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, החל מהלך תודעתי מוצלח לשינוי התפיסה ההיסטורית שהיתה מקובלת בקרב מלומדי האסלאם, ולפיה הר הבית היה מקום בית המקדש היהודי. הסיפור שמספרים כיום המוסלמים הוא שמקום בית המקדש היהודי היה באתר אחר.

ברור שהנסיבות היו פוליטיות, הן כדי לאחד את תושבי הערים ואת תושבי הכפרים הערביים תחת זהות לאומית אחת, והן כדי למנוע תביעת זכות כלשהי לישות הציונית הפועלת להקמת בית יהודי בארץ ישראל. ומה יקרה אם יהודים יעלו ויבקרו בהר או במסגד? כי לתפיסתם, אין מדובר בביקורים תמימים שנועדו לספר על ההיסטוריה של המקום, על רומא והביזנטים, על עומר אבן אל-ח'טאב, על צלאח א-דין אלאיובי, כובש ירושלים מדי הצלבנים, ועל האיובים והממלוכים. מטרת הסיורים, לטענתם, היא "לשמר את החלום", והחלום של בניית בית המקדש יכול להתגשם רק בהריסת הקיים.

הניסיון לנוסחאות נכשל

אז מה הפתרון? ברע"מ הציעו לאחרונה חזרה לסטטוס קוו של שנות ה-80. הצעה תמימה שמעידה על זלזול בשומעים או על בורות של המרואיין. אין סטטוס קוו בהר הבית. המושג הזה לקוח מהסכמים בין הפלגים הנוצריים על השליטה באתרים הקדושים להם - אך מעולם לא נוסח הסכם בין ישראל לבין גוף אסלאמי כלשהו. שנית, בשנות ה-80 טרם בנו את מסגד אל־מראווני שהיה רק אורוות שלמה, גם לא ריצפו את "אל־אקצא הקדומה", מנהרות ההולכה של עולי הרגל מעיר דוד לבית המקדש, וגם לא הפכו את שער הרחמים לאתר תפילה. האם קיימת נכונות לפרק את האתרים האלו? כשחברי הכנסת הערבים מדברים על סטטוס קוו, הם מתכוונים רק להגבלות שהיו על מבקרים יהודים חובשי כיפה.

אז מה באמת הפתרון? ככל הנראה, אין. המהלך התודעתי הצליח, וכל ניסיון להציע נוסחאות נכשל (רה"מ ברק בקמפ דיוויד, יולי 2000). מדינת ישראל צריכה לשמר את האיזון בין שליטה ביטחונית חכמה לבין חופש הפולחן המוסלמי. כאשר מניחים לצעירים להתבצר בלילות בתוך אל־אקצא ("איעתיכאף"), הם לא ישננו פסוקי קוראן אלא יצברו אבנים לעימות של הבוקר. משטרת ישראל עושה עבודה מדהימה, אולם ראוי שלממשלה יהיה מומחה שטח ותוכן ייחודי לניהול הסכסוך, כי יש רק שלושה שיכולים לפתור אותו: המשיח, המהדי או ישוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו