כל עוד ההסתה ממשיכה, המצב עלול לצאת משליטה

השליטה במצב הנפיץ הזה יכולה להישמט בן רגע, כל עוד ירדן והרשות הפלשתינית, במקום לנסות ולהרגיע, ממשיכות לגנות ולהטיל על ישראל את מלוא האחריות למהומות • מדיניות נכונה של יד קשה מזה וחשיבה מושכלת מזה יסייעו להכיל את האירועים שעוד יבואו

עימותים בהר הבית // צילום ארכיון: AFP

הרשתות החברתיות נושאות בעיקר האחריות לליבוי המהומות, שפרצו בימים האחרונים בהר הבית. החל בהפצת השמועות השקריות על היערכות מתפללים יהודים להעלות קורבן בחג הפסח ועל כוונת ישראל, כביכול, להקצות זמני תפילה מיוחדים ליהודים על חשבון המוסלמים; עבור בתמונות, שבהן נראים שוטרים מכים מתפללים ברחבת המסגדים, וכלה במראות של יידוי אבנים על אוטובוס ישראלי והתנכלות למתפללים יהודים בדרכם לכותל, שממריצים פורעים אחרים למעשים דומים.

אלא שכל ניסיון לבלום את ההסתה ברשתות החברתיות אבוד מראש, ואכן זו שוב הניעה מאות צעירים משולהבים וקיצוניים להתבצר על ההר, להתפרע, להקים מתרסים, ליידות אבנים לעבר רחבת הכותל ולהתעמת עם כוחות הביטחון.

גם ארגוני הטרור בעזה, שרוצים להבעיר את ירושלים ואת יהודה ושומרון ולהמריד את ערביי ישראל, אבל אינם מעוניינים כעת בעימות חזיתי מול ישראל ברצועה, תרמו את חלקם להגדלת הבעירה.

עימותים בהר הבית,

שני גורמים עיקריים אחראים לכך שלמרות ההסתה ברשתות ומצד ארגוני הטרור, אירועי הר הבית, לכל הפחות בשלוש היממות האחרונות, לא יצאו משליטה. האחד קשור לפעילות המצרית הנמרצת מאחורי הקלעים. הנשיא המצרי, עבד אלפתאח א־סיסי, שעל פי מקור ערבי אחד שיגר את בנו לירושלים כחלק ממאמצי ההרגעה, לא רק הזהיר את חמאס מפני חידוש ירי הטילים על ישראל, אלא גם הודיע שבמקרה כזה ייפסק כל הסיוע המצרי לשיקום הרצועה.

הגורם האחר, משמעותי בהרבה, קשור להיערכות ישראלית נכונה לקראת חודש הרמדאן וסמיכותו לאירועי חג הפסח, ולהבנה שכדי לצלוח אותו בשלום צריך להפעיל מדיניות של יד קשה, אבל בצורה מושכלת.

זה עבד נכון בשלוש היממות האחרונות. המשטרה, שכשלה אמנם באבטחת האוטובוסים בירושלים, לא היססה ובצדק רב לפרוץ אל הר הבית כשהחלו זריקות האבנים לעבר הכותל, ולא היססה לפרוץ אל תוך המסגד כדי להשתלט על מערכת הכריזה והמגפונים שניסו להלהיט עוד יותר את העימות.

כליאת מאות הצעירים במסגד כדי שלא יוכלו להמשיך לזרוק אבנים ואחר כך מעצרם המהיר, שתוכנן מראש, הצליחו להכיל את האירוע ולאפשר את המשך התפילה. כך גם השיקול הנבון שלא לאסור במקביל המשך עליית יהודים להר, אבל לקצר את מסלול הביקור כדי להקטין את החיכוך.

לצנן את סיר הלחץ

שיקול דעת נכון הנחה גם את התנהלות צה"ל. דריכות מקסימלית בחודש הרמדאן, המתבטאת בהכנסת 25 גדודים ליו"ש בצד מאמץ לנטר מחבלים, ומנגד - נטילת סיכון מחושב של הסרת הסגר בימי חול המועד ומתן אפשרות לכניסת פועלים מורשים, כדי לצנן את סיר הלחץ.

השליטה במצב הנפיץ הזה יכולה להישמט בן רגע, כל עוד מרכיבי ההסתה פעילים בשטח, המוטיבציה לפיגועים קיימת, וכל עוד ירדן והרשות הפלשתינית, במקום לנסות ולהרגיע, ממשיכות לגנות ולהטיל על ישראל את מלוא האחריות למהומות. הסכסוך הישראלי־פלשתיני לא ייפתר בקרוב, אבל מדיניות נכונה של יד קשה מזה וחשיבה מושכלת מזה יסייעו להכיל את האירועים שעוד יבואו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר