"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעיר שהורשע בביום חטיפתו ייכנס לכלא

בית המשפט גזר על ניב אסרף, שביים את חטיפתו בחברון, עונש מאסר של 9 חודשים • על ערן נגאוקר, שותפו למעשה, נגזרו 6 חודשי עבודות שירות • "העמידו בסכנה חיי שוטרים וחיילים"

,עודכן
ניב אסרף וערן נגואקר, מביימי החטיפה בחברון // צילום ארכיון: אורן בן חקון

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור המדינהוהחמיר בעונשםשל ניב אסרף וערן נגאוקר. השניים מסרו דיווח כוזב על חטיפתם וגרמו להקפצה של כוחות ביטחון רבים לאזור חברון לפני שלוש שנים.

בית המשפט הטיל על ניב אסרף עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל. על ערן נגאוקר, שהביע חרטה על המעשים, בית המשפט גזר שישה חודשי מאסר שיירוצו בעבודות שירות.

ניב אסרף: לא תכננתי חטיפה (ארכיון)| ניב אסרף: לא תכננתי חטיפה (ארכיון)

עו"ד אפרת פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים אמרה בעקבות ההחלטה: "בית המשפט ביטא סלידה ממעשי הנאשמים שהיו מוכנים להעמיד בסכנה חיי שוטרים וחיילים, באזור רגיש מבחינה ביטחונית, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז"ל.

"ההחלטה שניתנה היום מעבירה מסר לפיו אין להקל ראש עם מי שעושה שימוש ציני בכוחות הביטחון. מדובר במעשה מתוכנן של מסירת ידיעות כוזבות, שתוצאותיו עלולות היו לגרום להתלקחות האזור כולו".

תביעה כספית בסך 625 אלף שקל

כזכור, ניב אסרף וערן נגאוקר, בני 22 מבאר שבע, הורשעו בכךשבדו סיפור חטיפה. בתחילת אפריל 2015, במהלך נסיעתם של ניב אסרף וערן נגאוקר לעבר קריית ארבע, סיפר אסרף לחברו כי בכוונתו להיעלם, זאת לדבריו על רקע פרידה מחברתו, על מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו.

בהגיעם לקריית ארבע תכננו השניים כיצד יביימו את ההיעלמות וחיפשו אחר מקום מסתור. בשלב מסוים, כפי שסיכמו, יצא אסרף למקום המסתור שבחר ונשאר שם, כשהוא משאיר את מכשיר הטלפון הנייד ברכב כדי למנוע את איכונו. בהתאם לתכנון, יצא נגאוקר מקריית ארבע, עצר בצד הדרך, הוציא אוויר מגלגל הרכב, החליף לגלגל הרזרבי שהיה בתא המטען ופנה חזרה לכיוון קריית ארבע.

בהגיעו לכניסה לקריית ארבע, ניגש לרכב משטרתי שעמד בצד הדרך ודיווח לשוטר דיווח כוזב לפיו חברו ירד מרכבו, צעד לעבר כפר ערבי ולא שב משם בחלוף כחצי שעה. השוטר הורה לו להתקשר למוקד 100. נגאוקר עשה זאת ביודעו כי מדובר בדיווח כוזב וזאת במטרה להביא להקפצת כוחות משטרה וצבא רבים למקום שיתחילו לחפש את חברו ולצורך פרסום דבר החשד לחטיפה באמצעי התקשורת.

בעקבות מעצרם של השניים, הפרקליטות הגישה נגדם תביעה כספית בשם מערכת הביטחון והמשטרה, בסך של 625 אלף שקלים. הסכום ביטא את עלויות החיפושים שנערכו על ידי המדינה.

נזכיר עוד כי תזמון ה"חטיפה" היה רגיש במיוחד, מאחר שקרתה בדיוק שנה לאחר חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב פרנקל ואיל יפרח ז"ל - דבר שכזכור, הוביל למבצע צוק איתן ברצועת עזה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר