הגיע הזמן לענישה מחמירה נגד גורמי אכיפת חוק סוררים

תכירו את תת-ניצב ערן קמין, אחד מבכירי משטרת ישראל שנמצא היום בתפקיד שנשמע כמו סוג של צ'ופר - נספח משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים בארה"ב ובקנדה. לחלקכם השם מצלצל אולי מוכר, כנראה מהסיבה שב-2020 מונה קמין לראש מנהלת אכיפת הקורונה עם התפרצות המגיפה.

עכשיו בואו נקפוץ בזמן בערך עשור וחצי אחורה – אל פרשת חיים רמון ואל חלקו של קמין בה. את הפרשה של רמון כולנו זוכרים. שר המשפטים בממשלת אולמרט הורשע במעשה מגונה בקצינה אותה נישק ללא הסכמתה. אלא שבשולי אותה פרשה הייתה פרשה נוספת, תת-פרשה אם תרצו, שעסקה בהאזנות סתר שביצעו חוקרי המשטרה, ובראשם אותו קמין, אז סגן ניצב.

ההאזנות אז היו על פי חוק ובצו שופט אבל הבעיה הייתה שאנשי המשטרה והפרקליטות לא העבירו את חומרי ההקלטות לצוות ההגנה של רמון, זאת בניגוד לחוק המחייב להעביר את כל חומרי החקירה. רק במקרה גילו סנגוריו של רמון שבתיק בוצעו האזנות סתר שלא הועברו אליהם.

הפרשה נחקרה אצל מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס שבמסקנותיו קבע כי האחראים התרשלו בתפקידם "רשלנות ממשית" והמליץ לשקול צעדים אישיים נגד ארבעה מעורבים - מפקדת יאח"ה מירי גולן, פרקליטת מחוז תל אביב הפרקליטה רות דוד, התובעת אריאלה אנטלר-סגל ומיודענו ערן קמין.

הכדור עבר להחלטתו של היועמ"ש ובסופו של דבר קבע המשנה ליועמ"ש דאז עו"ד מייק בלס כי לא יינקטו צעדים נגד המעורבים וכי קידומם לא ייפגע. "הסנקציה" היחידה שניתנה להם הייתה תיוק בתיקם האישי של דברי המבקר. מאז קמין כאמור התקדם במשטרה. בין היתר הוא היה ממלא מקום ראש יאח"ה וראש חטיבת החקירות במשטרה. בכינוי שלו אגב היה "אימת הנחקרים".

בין היתר הוא היה מעורב בחקירת הפרשות הגדולות בישראל – פרשת ישראל ביתנו, פרשת המעונות, משה איבגי, ינון מגל, סילבן שלום, תיק החקירה נגד בכירי משרד רה"מ ארי הרו (שהפך בינתיים לעד מדינה נגד נתניהו) ואבריאל בר יוסף, וכן תיקי חקירה נגד בכירים ברשויות המקומיות בישראל.

הכתם ההוא מהחריגה בנהלי האזנות הסתר בתיק חיים רמון נעלם כלא היה. קמין עלה על מסלול התקדמות בטוח ואל תופתעו אם ימונה לניצב בעתיד. הסיפור הזה נראה אולי קטן. בסך הכל לא העבירו כמה מסמכים להגנה. אבל בואו רגע נתעכב על המשמעות. רשויות אכיפת חוק בכל מדינה מחזיקות בידן עוצמה אדירה.

תחשבו על זה רגע. אנשים יכולים להיכנס אליכם הביתה לפנות בוקר, להוציא אתכם מהמיטה, לאזוק אתכם ולהוציא אתכם באופן כללי מהחיים. הם יכולים להאזין לכם. הם יכולים להחזיק אתכם במעצר. אבל כגודל העוצמה כך גודל האחריות. לא יכול להיות שמי שסרח בחקירה, שפגע בזכויות של חשוד (אפילו אם הורשע בסופו של דבר), קידומו לא נפגע והוא לא משלם מחיר אישי על המחדל. והבעיה היא לא רק במשטרה.

גם הפרקליטות שליוו את התיק לא נפגעו והמשיכו בקריירה המקצועית. בשנים האחרונות אנחנו נחשפים לעוד ועוד מעשים ותרגילי חקירה שנעשו לנחקרים בפרשיות נתניהו אבל איש לא משלם את המחיר. בית המשפט קבע שהפריצה לטלפונים של יועצי נתניהו נעשתה שלא באישור אך איש לא שילם מחיר על המעשה.

אבל לא רק פרשיות נתניהו העלו בעיות. בית המשפט זיכה לפני כשבוע קצין משטרה בכיר ש"רק" הטיח נער חרדי על המדרכה ואז גם סטר לו. ההחלטה הזו משדרת לשוטרים מסר ברור – מותר לכם להגזים עם הכוח שניתן לכם בסמכות, וכנראה שלא תשלמו מחיר במקרה של חריגה.

עכשיו מתפוצצת לנו בפנים פרשת הריגול המשטרתי באמצעות תוכנת פגסוס של NSO. כשאין מורא על החוקרים, כשהם יודעים שגם אם יחרגו מגבולות הגזרה לא יאונה להם כל רע, אין פלא שהם מרשים לעצמם לעבור את הקו האדום ולחצות גבולות שאסור לחצות. זכויות חשודים ונחקרים הם דבר שיש חובה יתרה להקפיד עליו. המסר כלפיי אנשי אכיפת החוק חייב להיות ברור – קיבלתם עוצמה אדירה, אתם צריכים לפצח פרשיות פשע ושחיתות, אבל יש נהלים ויש כללים - ואם תחרגו מהם תשלמו מחיר יקר.