"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לאחר 15 שנה בחו"ל: גילתה שמתנהלים נגדה תיקי הוצאה לפועל
האישה שחיה ברוסיה חזרה להתגורר בארץ וגילתה על חמישה תיקים נגדה • לדבריה, ייתכן כי הגרוש שלה ביצע עסקאות מבלי ליידע אותה • לאחר הגשת בקשה לצו תשלומים, הורתה הרשמת על ביטול על ההליכים נגדה
לשכת ההוצאה לפועל.. צילום: ללא

לאחר 15 שנה בחו"ל: גילתה שמתנהלים נגדה תיקי הוצאה לפועל

האישה שחיה ברוסיה חזרה להתגורר בארץ וגילתה על חמישה תיקים נגדה • לדבריה, ייתכן כי הגרוש שלה ביצע עסקאות מבלי ליידע אותה • לאחר הגשת בקשה לצו תשלומים, הורתה הרשמת על ביטול על ההליכים נגדה

,עודכן
0השמעה

רשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת תיקים בשל מסירות כוזבות ל"חייבת", ששהתה בחו"ל במשך 15 שנים ושבה ארצה.

"מדובר בהליכים שמטבעם הם הליכים פוגעניים, שיש בהם פגיעה בקניינו של אדם, בחירותו ובשמו הטוב. לכן, להמצאת אזהרה כדין יש חשיבות ראשונה במעלה בתיקי ההוצאה לפועל", כתבה, והטילה על הזוכים בתיקים הוצאות בגובה סכום החוב לאחר הפחתת הריביות.

רשות אכיפה וגביה,צילום: יהושע יוסף

החייבת הגישה בקשה לקביעת צו תשלומים, שבה ציינה בין היתר כי שבה לארץ אחרי שנים שבהן שהתה ברוסיה. בישראל התברר לה שמתנהלים נגדה חמישה תיקים בהוצאה לפועל, וכי ייתכן שהגרוש שלה ביצע עסקאות מבלי ליידע אותה. היא ביקשה להגיע להסדר בתיקים, כולל בתיקים ישנים שצברו ריביות והצמדה - והבהירה שהיא לא מתחמקת מהחוב.

הרשמת חן לוי מלשכת תל אביב ציינה בראשית ההחלטה כי לאחר שעיינה בתיקים ובתגובות הזוכים, עומדות בפניה שתי שאלות עיקריות:

הראשונה - אם בוצעו מסירות בתיקיה של החייבת; וככל שתמצא שלא בוצעו - מהן ההשלכות של כך בתיקיה של החייבת. השנייה - אם מתקיימים טעמים להפחתת ריביות בתיקיה של החייבת. היא גם הבהירה בהחלטתה כי תנאי לביצוע הליכים בתיקי ההוצאה לפועל הוא המצאת אזהרה כדין לחייב.

כיוון שהייתה בחו"ל לא הייתה מודעת לתיקים נגדה,צילום: Getty Images

בהחלטה גם הודגש כי לרוב, כדי לברר אם מסירה בוצעה לחייב נדרש בירור עובדתי - אך בתיקיה של החייבת אין כל טעם בבירור עובדתי, מכיוון שלא יכול להיות חולק על כך שלא בוצעה מסירה, כי היא שהתה בחו"ל ולא היתה מודעת לפתיחת התיקים נגדה.

לאור האמור, הרשמת קבעה כי מועד המסירה שהוזן בתיקי החייבת יימחק, ותעודכן מסירה למועד איחוד התיקים. כפועל יוצא מכך הורתה על ביטול כל ההליכים שבוצעו נגד החייבת קודם למועד איחוד התיקים, לרבות המגבלות שהוטלו על החייבת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו