איך קורה שתאונת אופנוע שבה בחורה צעירה שברה שתי אצבעות בידה, הופכת לתביעה גדולה שבסיומה היא מקבלת פיצויים בגובה של 2.8 מיליון שקלים? ובכן, מתברר שהפציעה הקלה בתאונת דרכים של צעירה כבת 21 החמירה והפכה לתסמונת כאב כרוני - מחלה הידועה כ־CRPS ומלווה בנזק נפשי.
בתחילה הוגשה התביעה על פיצוי עבור שני השברים שנגרמו לצעירה באצבעות לבית משפט השלום. תוך כדי התביעה החלו להופיע אצלה תופעות מחשידות נוספות, שאינן אופייניות לפציעה שנגרמה לה: כאבים חזקים ביד הפגועה, שינויים בצבע העור, חוסר יכולת לייצר מגע עם היד ועוד. במצב זה, החליט בית המשפט למנות אורתופד בעל התמחות בתחום הכאב, וזה קבע כי הצעירה סובלת מתסמונת הכאב הכרוני וכי יש קשר סיבתי מובהק בין הפגיעה הקלה בתאונת הדרכים לבין הכאבים העזים. המומחה העריך את נכותה בשיעור של כ־30%. בהמשך מונה גם פסיכיאטר, והוא קבע לה נכות נפשית של 30%.
לאחר מכן הועברה התביעה לבית המשפט המחוזי, שסמכותו לקבוע פיצויים כספיים גבוהה יותר. במחוזי התברר כי הצעירה אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי לאחר הופעת תסמונת הכאב. חברת הביטוח הנתבעת טענה מנגד כי האשפוז קשור בהחמרה נפשית עקב אירועים טראומטיים שחוותה בעבר ושאינם קשורים כלל לתאונה.
למרות קביעת הרופא המומחה, שככל הנראה המחלה הנפשית היתה מתפרצת עד סוף שנות ה־20 לחיי המבוטחת גם אלמלא התאונה, הצליחו עוה"ד אריאל פרויליך וענת שר ממשרד פרויליך פרחי, להוכיח שקיים קשר ברור בין התאונה לבין התסמונת.
לאחר ניהול התביעה, שבה העידו בין השאר גם המומחים הרפואיים, החליט השופט רמי חיימוביץ לדחות את טענות חברת הביטוח בנוגע להשפעה הזניחה של תסמונת הכאב על תפקודה, וקיבל את טענות התובעת. בהתאם לכך נפסק לה פיצוי גבוה ביותר, כ־2.8 מיליון שקלים, שהתבסס ברובו על הפסדי שכר לעתיד, לפי חישוב של כפל המשכורת הממוצעת במשק, בהתאם לכישוריה של התובעת.
לדברי עו"ד אריאל פרויליך, שייצג את התובעת, "נדיר ששברים קלים באצבעות מתפתחים לתסמונת כאב כרוני, ויש קושי לא מבוטל להוכיח את זה. הפיצויים חושבו לפי בסיס של כפל השכר הממוצע במשק, דבר שגם הוא קשה ביותר להוכחה בגיל של התובעת, שהיתה בת 21 בזמן התאונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו