המשטרה התעקשה להשאיר גבר שאיים על אשתו במעצר, המתלוננת הודתה במכתב: "מנעתם את הרצח הבא, אולי שלי"

בית המשפט שחרר למעצר, המשטרה נלחמה והפרקליטות השתכנעה:"אני חוששת מאוד לחיי ויודעת שאם הוא ישתחרר דמי בראשי. זה רק עניין של זמן, הוא בגדר פצצה מתקתקת שלאף אחד אין את היכולת לעצור או לשלוט בו", כך כתבה אישה לתובעת המשטרתית, לאחר שקיבלה ממנה הודעה שגם בית המשפט המחוזי החליט לשחרר את בעלה, הנאשם בעבירות איומים, למעצר בית. אמנם התביעה המשטרתית הצליחה לעכב במעט את שחרורו, כאשר הצליחה לשכנע את הפרקליטות להגיש בקשת רשות ערעור לעליון.

ממתחילת השנה נרצחו 8 נשים על ידי בעליהם, אך בתי המשפט ממשיכים לשחרר גברים אשר מהווים סכנה עבור הנשים שלהם. בימים האחרונים לא התקבל ערר המשטרה על שחרורו של גבר שנאשם בעבירות איומים קשות על גרושתו מזה שש שנים. בין השאר הוא התקשר למקום עבודתה של המתלוננת ואיים שירצח אותה ושהוא יגיע למקום עבודתה גם שלה וגם של בעלה, כאשר גם בהמשך המתלוננת אשר חששה מאותה שיחת טלפון והזעיקה משטרה וכשהגיע השוטר לגבות ממנה את עדותה אז הנאשם התקשר פעם נוספת וחזר על האיומים ואמר לה: "בואי תראי מה קורה בטלוויזיה".

הסנגור ביקש לשחררו למעצר בית, ובית המשפט השלום קיבל את הבקשה. המשטרה לא ויתרה ויחידת התביעות מחוז מרכז הגישה ערר לבית המשפט המחוזי ושם טענה בין השאר כי אנו נמצאים היום בשגרה מאוד מסוכנת. "צריך לשים לב שהמשיב עם רקע קודם של מחלת נפש ושימוש בסמים. את הכתובת של המגורים שלה ושל הילדות הוא לא יודע. אותם מפקחים שאושרו הם בני משפחה של המשיב, כאשר מדברים על בני משפחה שלא ברור איך הם יכפו עליו את אותו טיפול מרפאתי, הוא מנובמבר לא נוטל תרופות והוא מעיד על כך גם בעצמו וזה גם עולה מחוות דעת פסיכיאטרית", אמרה עו"ד עדי סעדיה נציגת התביעות והוסיפה: "גם האחות שלו הסכימה שכשהוא במצב לא מאוזן הוא יכול להיות מאוד אגרסיבי. העובדה שכעת יהיה במרחק של מספר דקות מהכתובת של המתלוננת, בשים לב לעובדה שמשתמש בסמים כך לפי דבריו ושיש את הרקע הנפשי שלא מטופל, אז המסוכנות פה זועקת לשמיים, הוא מסביר ספציפית מה הוא יעשה לה".

"הכתובת על הקיר, השופט לא קורא אותה"

השופט צבי ויצמן שהורה על שחרורו של הנאשם, עוד לפני קבלת תסקיר המבחן, ציין בהחלטתו כי על פניו נראה כי המפקחים שמונו לשמור עליו מכירים אותו היטב ויידעו להתמודד עם צרכיו, לרבות צרכיו התרופתיים אשר הועמדו כתנאי לקיומה של החלופה אשר הוצעה על ידי בית המשפט. לאחר החלטתה השחרור הצליחה המשטרה לשכנע את הפרקליטות להגיש בקשת רשות ערעור לעליות וכעת ממתינים לדיון שם.

לאחר שהם עדכנו את המתלוננת בכך, היא שלחה הודעה לתובעת המשטרתית, בין השאר כתבה לה כך: "אני רוצה להודות לך על ההשתדלות והניסיון האמיתי למנוע את הרצח הבא, אולי שלי. במדינה שבה הכל חשוב יותר מחיים של נשים שברוב המקרים הן אמהות, סבתות, אחיות ובנות של מישהו במדינה שבה נרצחות 8 נשים בשלושה חודשים. הכל ממשיך הלאה כרגיל", כתבה המתלוננת והוסיפה: "במציאות נוראית שבה החברה שלנו הפכה להיות כהת חושים לגמרי כלפי רצח נשים חפות מכל פשע, במקום שבו שופטים מסוגלים לשחרר רוצחים פוטנציאלים לחופשי בקלות יתרה, למרות שנפתחות באומץ רב תלונות כלפיהם ואפילו עוצרים אותם אך לזמן קצוב שלא באמת יכול למנוע את הטרוף והחולי העמוק בו שרוי גבר. זה ממש כמו הגרוש שלי במקום שבו הכתובת רשומה על הקיר ושופט שמחויב לקרוא אותה פשוט ממאן".

המתלוננת הוסיפה שהיא בת למשפחה שכולה של משרד הביטחון ואביה נהרג במילוי תפקיד וביום הזיכרון הקרוב אעמוד לצד קברו בבית העלמין הצבאי שבנס ציונה. את בעלה הראשון היא הכירה בסמוך לאסון שפקד אותה כשאביה נהרג והם היו נשואים מעל 20 שנים במשך השנים מספרת האישה הוא היה מעורב בין השאר בהימורים. "סבלנו במשך הזמן מהתקפות זעם והשלטת טרור בבית אני והבנות. בכל פעם שזה היה קורה הייתי בורחת לאמא שלי עם הבנות עד יעבור זעם. לפני כשבע שנים התפרצה אצלו מחלת הנפש בעקבות שנים של צריכת סמים כאלה ואחרים הוא אובחן רשמית ואושפז בבית החולים לבריאות הנפש", סיפרה המתלוננת בהודעתה: "אז לראשונה היה שם לכל מה שעברנו אני והבנות שנים לפני בשלב מסוים אזרתי אומץ והתגרשנו כמובן שבבית הדין הרבני כאשר קראו את התיק הרפואי שלו והשתלשלות הדברים מייד סייעו לי והגרושים היו מהירים".