מלחמת חרבות ברזל מצויה כעת בהפוגה מסויימת וזאת משום עסקת שחרור החטופים אליה הגיעו עם ארגון הטרור חמאס. בחרנו בנקודה זו כדי לברר איך נכתב הערך "חרבות ברזל" בוויקיפדיה.
כניסת מחבלים מרצועת עזה לעוטף
ויקיפדיה הפכה בעשור האחרון בעיקר למקור מידע שרבים עושים בו שימוש. השימוש הפוליטי בוויקיפדיה הוא פועל יוצא של הפופולריות של הפלטפורמה - מדובר באתר ה-13 הכי נצפה בעולם, אשר משמש חברות טכנולוגיה רבות לאימון של מודלי שפה למשל.
אומנם כיום הוא לא יכול לשמש כמקור ראשוני למידע מאומת כנדרש ממי שלומד באקדמיה או עוסק בעיתונות, אך עבור רבים הוא בהחלט מהווה אסמכתה מספיקה להסבר על נושאים רבים.
"בדרך כלל ויקיפדיה מנסה להישאר נייטרלית"
השאלות שעלו לנו בהקשר לערך הזה היו רבות ומגוונות. למשל שאלנו את עצמנו איך מעדכנים ערך שהוא מלחמה מתמשכת? מה הכללים שקיימים בכתיבה על ערך כזה ומה עושים כשיש התלבטוית בין מספר נרטיבים שמיוצגים על ידי עורכים שונים.
היום השני למתקפה בעוטף: מימדי הזוועה ברחוב נחשפים // שמואל בוכריס
בנוסף, רצינו לברר מה המדיניות של האנציקלופדיה ביחס להעלאת תכנים קשים דוגמאת סרטונים של החטופים, ובסופו של דבר ביקשנו להבין איך מתבצעת הכרעה בערך נפיץ בלי שתתחולל סביבו כל הזמן מלחמת עריכה.
תשובות לשאלות אלו סיפק לנו אחד העורכים בוויקיפדיה, שבחר לקרוא לעצמו שייקה. לדבריו: "בדרך כלל ויקיפדיה מנסה להישאר נייטרלית. ההנחה היא שכאשר יש הרבה עורכים אז חכמת ההמונים מייצרת שיווי משקל בין הנרטיבים השונים וכך מונעת הטייה".
עם זאת, במציאות שבה יש מאבק גדול מאד בין קבוצות עורכים, יש מלחמות עריכה ומחיקות שמבצעים צדדים שונים. לדברי שייקה, לוויקיפדיה יש דרך להכריע ולמנוע את המאבקים הקשים האלו.
"כשיש ממש מאבק אז ישנן מספר אפשרויות פעולה למנהלי המערכת עצמה. הם יכולים להגביל את כמות העורכים שיכולים להשתתף בכתיבת הערך, הם יכולים לקבוע שרק משתמשים רשומים בעלי וותק מסוים יוכלו להשתתף בכתיבת הערך. כמו כן, הם יכולים לקבוע שרק משתמשים בעלי הרשאות גבוהות ממשתמש רגיל ושנבחרו על ידי הקהילה של העורכים, יוכלו לערוך את הערך השנוי במחלוקות".
יש הטייה מאוד גדולה
מעבר לכך, מסביר שייקה, יש למנהלי הרשת כלים מגוונים למנוע מלחמה מתמדת על ערך באתר.
מה לגבי סרטונים? איך קובעים שאנשים לא יעלו לוחמה פסיכולוגית של חמאס או סרטונים קשים לצפייה?
"ראשית יש כלל ברזל בעניין של תמונות ומדיה של סרטונים," מסביר שייקה. "אפשר להעלות לאתר רק תמונות וסרטונים שקיבלו אישור מפורש שמותר לאתר להשתמש בהם. כמו כן, למנהלי הרשת יש שיקול דעת למנוע העלאה של תכנים מסויימים".
"כמובן, כשהערך חסום ורק עורכים ברמה גבוהה יכולים לטפל בו, אז חכמת ההמונים, שהרבה פעמים משתמשים בה כדי לאזן נפיצות, נפגעת ואז הנייטרליות של הערך משתבשת".
מה לגבי כתיבת הערך של מלחמת חרבות ברזל בחו"ל? האם גם שם יש נייטרליות או שישראל מוצגת בצורה רעה מאוד?
בהקשר לכך ציין העורך כי אכן לישראל יש בעיה ובמקומות שלא יהיה כוח שייאבק עבורה הערך שייכתב יהיה מאד חד צדדי.
"כמובן שיש ערך על המלחמה, הן באנגלית והן בשפות אחרות ובשפות האלו ברור שאם לא יהיו יהודים או גורמים אחרים שייאבקו בעד ישראל, אז ככל הנראה בגלל הכמות הגדולה של גורמים אנטי ישראליים, הערך יהיה מאוד מוטה ומאד אנטי ישראלי".
כמובן שבתחום הזה הבעיה היא יותר רחבה מוויקיפדיה," מציין שייקה בצד.
"עורכי וויקיפדיה נשענים לא פעם על דיווחים של ארגוני זכויות אדם וארגונים בינלאומיים אחרים. ההנחה היא שהגופים האלה הינם נייטרלים ומעבירים מידע מהימן שאין בו אינטרסים זרים. אבל כאשר ארגוני זכויות נשים מתכחשים למקרי האונס ולמצבם של השבויים, כאשר ארגוני זכויות ילדים מתעלמים מהילדים שנחטפו לעזה או חמור מכך, מכחישים את שאירע, אז מה אנחנו רוצים מויקיפדיה? יש כאן הטייה הרבה יותר גדולה שמן הסתם גם תגיע לאתר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו