בשיתוף מיכל מדר
כמעט כל זוג שני מתגרש, והצורך בליווי רק הולך ועולה עם השנים
יותר מזה, כיום המטפלים המשפחתיים חווים יותר ויותר את הצורך של המתגרשים להיות עטופים.
לפי נתוני הלמ”ס- אחוז המתגרשים היום עומד על 47.3%
והכי עצוב להבין שהנפגעים העיקריים הם הילדים.
מיכל מדר עובדיה, מטפלת משפחתית וזוגית מצאה את הפתרון עבור המתגרשים החדשים:
מפגשי מנטורינג בסביבה תומכת, בשם: תאום הורי למתגרשים.
כשכל זה קורה ביחד או לחוד, במטרה אחת – ללמוד איך להיות עבור הילד שלך ועבור עצמך.
במספר מפגשים, מקבלים המשתתפים בסדנה כלים משמעותיים וידע איך להתנהל נכון בסיטועציות שונות עבורם, עבור הילדים ועם הגרוש.ה.
מיכל מספרת: יפעת, {השמות בדויים לשם חסיון}: “נכנסה אלי לחדר טיפולים בפעם הראשונה שבורה. היא סיפרה לי שמהרגע שהם החליטו להתגרש הוא ממש מתעלל בה רגשית, ומה שהכי הורס אותה זה שהרבה פעמים זה עובר דרך הילדים, היא ממש מרגישה איך הוא ממש מתנקם בה דרך הילדים.
הלב שלי נשבר. נכון, כשמתגרשים זה כואב, זה חורבן בית אמיתי.
מהעבודה שלי עם זוגות אני יודעת להגיד שזה באמת המוצא האחרון שאליו אנשים רוצים להגיע, וכשעושים את ההחלטה, לא באמת יודעים עד הסוף למה נכנסים ואיך זה הולך להיראות.
כשאנחנו מתגרשים מבן.ת הזוג, אנחנו לא מתגרשים מעצמנו ומהילדים שלנו, ותכלס גם התקשורת עם הגרוש.ה לא פחות חשובה, והדבר הכי חשוב זה להבין איך להצליח ולהיות שם עבור הילדים שלנו – גם בתקופה ככ קשה ומלאה בקשיים ואמוציות של כל בני הבית”
.
אז את פוגשת בקליניקה שלך יותר נשים שמוצאות את עצמן במצוקה מול הגרוש?
חד משמעית לא. אפילו ההיפך הוא הנכון – מגיעים אליי הרבה יותר גברים מנשים. אני יודעת להגיד שגברים מרגישים הרבה יותר לבד אחרי הגרושים, יש להם הרבה פחות מקורות תמיכה לנשים. מפתיע, אני יודעת. תחשבו על זה רגע: גברים שמתגרשים הסביבה החברתית די מביאה למצב של ‘לבטל’ את הרגשות סביב הגרושים: ‘יאללה אתה רווק, בוא נצא נשתולל תכיר תחזור לחיות…..’ ולרב אין באמת מענה לחוויה לא פשוטה הזאת של שברון הלב. הרי גבר צריך להיות גבר, חזק כזה, שאסור לו להישברלבכות. והרבה מאוד גברים מוצאים את עצמם משחקים משחק שלרוב פחות מתאים להם, ויותר מזה – אין להם את המקום של לפרוק, להוציא באמת החוצה את מה שהם מרגישים סביב הגרושים. בנוסף, או בהקשר ישיר לזה גברים פחות יודעים לתקשר את השפה הרגשית, פחות יודעים להתנהל מול הילדים גם ביום יום כי לרוב היו פחות נוכחים בבית כשהיו נשואים, וממש מוצאים את עצמם בחוסר אונים בהתנהלות עם הילדים. הייתי אומרת אפילו שיש תקופה של כאוס משמעותי אצל אבות שמגיעים אליי. מאוד בולט חוסר הידע בשיח הרגשי. לרוב הפוקוס ניתן ליצירת שיגרה כזו שתאפשר להם ‘לשרוד’ את הימים שהם עם הילדים, וכל העניין של להבין מה קורה בעולם הרגשי של הילד בכלל לא מדובר. ‘בשביל זה יש להם את אמא שלהם’ אמר לי פעם אחד המיועצים שלי. אוקיי, ומה איתך? לא היית רוצה להיות שותף להבנה של מה שקורה סביב ההרגשה של הילדים שלך בעיקר כי נוצר חוסר תקשורת שלך עם הגרושה? לא היית רוצה גם להיות העוגן שהילדים שלך זקוקים לו?’
.
בסה”כ זה הגיוני שכשאנחנו נשואים – לרוב, האמא היא זאת שעושה את שיחות הרגש מול הילדים, ומה שקורה שהאבא כמעט ולא היה שותף להן, ולאחר הגרושים – בעיקר אם יש קרע בינו לבין האמא, האבא מוצא את עצמו חסר אונים בהרבה מאוד מצבים של פתרון קשיים כאלו ואחרים כשהרגש הוא אחד הפרמטרים העיקריים. בכללית הגישה שלי היא שגם כשנשואים ובעיקר אחרי שמתגרשים, כל אחד מההורים חייב להיות העוגן של הילדים. להביא למצב שהילד לא הולך לאיבוד – גם בימים של האמא וגם בימים של האבא, והרבה פעמים להורים חסרים הכלים איך לתקשר את מה שעובר על הילד, והילד עלול להרגיש אבוד. השיח הרגשי מצריך למידה משמעותית גם של הילדים ועל אחת כמה וכמה שלנו המבוגרים. בסופו של יום, האחריות של להבין מה קורה אצל הילד שלי, למידה ושימוש בשפה הרגשית היא עלינו ההורים. המטרה שלי בסופו של דבר כשמגיעים אליי, היא לתת לכל אחד מההורים את הידע איך לתקשר עם הילדים ולא להביא למצב שהילד ירגיש שהקרקע נשמטה לו מתחת לרגליים כשההורים החליטו להתגרש”.
אנחנו בתקופה שכל עולם הטיפול הופך להיות יותר ויותר במודעות. אם פעם אנשים פחדו מסטיגמה כזאת או אחרת אם ילכו לטיפול, היום מי שלא מטופל נחשב חריג. וכך גם הרבה מאוד מתגרשים מחפשים לעצמם את המקום לרכישת כלים להתמודדות, ולא פחות מזה – מחפשים את התמיכה עבורם בתוך התהליך הלא פשוט הזה, ומיכל מדר עובדיה מצאה עבורכם המתגרשים את הפתרון של התמיכה ולמידת הכלים בתוך המסע הזה.
מיכל מדר עובדיה עובדת כבר למעלה מ 20 שנה עם משפחות. תחום ההתמחות שלה הוא היקפי לכל המשפחה – מטפלת זוגית, מדריכת הורים, בוגרת קורס למתגרשים, מטפלת בשיטת NLP ובוגרת שיטת 12 הצעדים. “כשאנחנו ההורים עושים החלטה ולוקחים אחריות לעשות עבודה עבור כל המשפחה- רק אז אנחנו מצליחים להביא את שינוי המשמעותי שאליו אנחנו מכוונים בטיפול. זאת הסיבה שבחרתי ללמוד את כל המסלול המשפחתי – ומעבר אליו. אני מאמינה שהצלחת תהליך הגרושים תלוי בנו ההורים- כל אחד בפני עצמו. חייבת להיות הבנה משמעותית של כל אחד מההורים בתהליך הזה של איך אני מוביל.ה את עצמי בתוך המסע הזה. לשם כך יצרה מפגשי מנטורינג לתאום הורי למתגרשים – ביחד או לחוד = להיות שם עבור עצמך ועבור הילד שלך.
מה הביא אותך לעבוד עם מתגרשים?
אצלי מסע הגרושים החל כבר בגיל 40 {למרות שהפרידה בפועל הייתה 7 שנים לאחר מכן}, מסע שהביא אותי להסתכלות שונה לחלוטין על החיים ועל התקשורת שלי עם כל הסובבים אותי, אבל בעיקר מול בן הזוג והבנות שלי. ניסיתי בכל דרך אפשרית להתריע בפני הפרטנר שבחרתי להיות השותף שלי לחיים שלא טוב לי. שאני רוצה ועדיין מאוד אוהבת ומאמינה שיש דרך אחרת לחיות את החיים הזוגיים. לצערי הגדול הפרטנר שלי לא היה בעד טיפולים ונאלצתי ללכת לטפל בעצמי לבד. אפילו את היעוץ הזוגי למדתי כדי לנסות ולשקם. ואז, כשהבנתי שאני נלחמת לבד במשך כמעט 7 שנים החלטתי שזה הסוף. לצערי מכאן המדרון היה תלול ביותר , גם פה פגשתי אטימות וחוסר הבנה שאפשר להתגרש בטוב, שיש לנו ילדות משותפות ורצוי שנעשה הכל כדי להישאר בשיח ראוי. אחרי הגרושים ברבנות – כשזה היה כבר בלתי הפיך, עברתי השפלות, האשמות, התנהגויות של הגרוש מולי ומול הבנות של חוסר רגישות משוועת, בעיקר כי לא הצליח להכיל את הפגיעה של העזיבה. המזל שלי שאני אישה עצמאית וחזקה, והבנתי שיש לי את הכלים, הידע והכוחות להיות שם עבור הבנות שלי ועבור עצמי – לעיתים גם עם עזרה חיצונית, כדי לא להגיע למצב של ‘שריטות’ קשות של הנפש שלהן”
מיכל מספרת שמגיעים אליה לא מעט מתגרשים שחווים המון תסכול על הדרך שבה מתנהל מסע הגרושים, וכל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו. יש לא מעט סיפורים שוברי לב, ועדיין למרות שמתסכל להבין שאין פרטנרית ושיתוף פעולה, ההצלחה של המטופלים מול עצמם ועם הילדים משמעותית כאשר לוקחים ליווי. לשמחתה המאוד גדולה יש גם כאלו שבוחרים לבוא כזוג הורים כדי לדעת לעשות את זה נכון – גם עבור עצמם ובעיקר עבור הילדים.
.
אז למה בעצם מפגשים בקבוצות ולא פרטני?
“אנחנו עומדים היום על 47.3% מתגרשים. מטורף! זה כמעט כל זוג שני, והצורך בליווי רק הולך ועולה עם השנים”. יותר מזה אומרת מיכל: “לאורך השנים בליווי שלי את המתגרשים, אני רואה יותר ויותר את הצורך בהרגשה של להיות עטוף, שמבינים אותי, שיש עוד מי שעובר את זה ויודע מה על מה אני מדברת”, ולכן הקימה מיכל את קבוצות המנטורינג : תאום הורי למתגרשים – ביחד או לחוד = להיות שם עבור עצמך ועבור הילד שלך.
מה מקבלים כאלה שמגיעים לקבוצות שלך?
“בקבוצות הללו אני מעניקה ידע עשיר בהתנהלות ריגשית – גם לכאלו שמגיעים כבודדים וגם כזוגות. אני מביאה למצב של קבוצה עוטפת, כזאת שעוברת ביחד את המסע הלא פשוט הזה. בקבוצות אני מלמדת איך לתקשר או לפחות להיות מסוגלת להתמודד עם הגרוש.ה בעיקר כשיש המון התנגחויות של הצד השני, והכי חשוב בעיני הוא ליצור מצב של כמה שפחות ליצור טראומות בנשמה של הילדים בתוך מסע הגרושים. גם אם זה הורה אחד שעושה את העבודה, זה מספיק. ילד צריך שיהיה לפחות הורה אחד שיחזיק איתו ביחד את אחת התקופות הכי קשות בחייו, כתוצאה מבחירת ההורים להתגרש” אומרת מיכל “כשאנחנו בוחרים להתגרש, אנחנו לא מתגרשים מהילדים שלנו ומעצמנו”.
אני שומעת לא מעט כאב וצער שלך מהדברים שנאמרו
ברור. כי אני באמת רואה את המציאות הכואבת סביב כל חווית הגרושים. אני לגמרי מודעת ורואה בעבודה שלי ביום יום, וגם בסביבת החיים האישיים שלי, שלא פשוט לעבור גרושים. הרי בסופו של דבר גם אנחנו המבוגרים עוברים כאוס משמעותי גם בפן הרגשי מול כל החזיתות, גם הכלכלי וגם הסביבתי, תקופה של המון שינויים שאנחנו לא תמיד מצליחים להתמודד איתם, ועל זה אנחנו עוד צריכים להחליט ולקחת יוזמה של להיות המבוגר האחראי ולא לאפשר יותר את המצב העגום שאליו מגיעים המון זוגות מתגרשים.
האני מאמין שלי הוא שכאשר אכפת לנו ואנחנו עושים הכל בשבל להצליח לעבור את מסע הגרושים בטוב אנחנו מוצאים את האפשרות הזאת, זאת לגמרי החלטה ולקיחת אחריות לדעת לפנות ולקבל כלים. וזאת לגמרי האחריות שלנו מול עצמינו ומול הילדים שלנו, גם אם זה קשה לעשות את זה לבד (או בכלל).
אני לגמרי מודעת שלא פשוט להחליט, לקחת יוזמה ולהיות המבוגר האחראי ולא לאפשר יותר את המצב העגום שאליו מגיעים לא מעט מתגרשים, אבל יש לנו אחריות מטורפת עבור הילדים שלנו לפני הכל, וגם עבורנו בסופו של דבר.
לשמחתי יש לי הרבה הוכחות מתוך הקליניקה שזה אפשרי לחלוטין אם רק רוצים.
בסופו של דבר, כל תהליך יראה כפי שאנחנו פועלים לטובתו והדרך שאותה אנחנו בוחרים תהייה זאת שתוביל את התהליך לטוב ולפחות טוב. רוצים לדעת איך אפשר להתגרש אחרת עם או בלי הגרוש.ה
בשיתוף מיכל מדר
