בשיתוף עו"ד יעקב שקלאר
על רקע הליכי גירושין וסכסוכים בתוך המשפחה, “נופלים” קורבנות משני הצדדים; מצד הסובלים מאלימות במשפחה ומצד הסובלים מתלונות שווא על אלימות במשפחה. במסגרת הכותרת עבירות אלימות במשפחה יש להכניס גם את עבירות המין בתוך המשפחה.
משום מה עבירות מין ואלימות אלה “מתעוררות”, כאשר ישנן מחלוקות גירושין ורכוש, משמורת ומזונות, בין בני זוג מתגרשים. במקרה רבים “נזכרת” האישה על כי הוכתה מספר פעמים בעבר, למרות שלא הגישה תלונה במשטרה מעולם. על מנת “לעבות” את תלונתה, היא אף מוסיפה כי מעשי משכב, מקובלים בין בעל ואישה נעשו שלא ברצונה.
ככל שעבירות אלה הינן “מכת מדינה”, כפי שהגדיר בית המשפט העליון, הרי שגם מעצרי שווא הינם “מכת מדינה”. מי שנתקל במעצר שווא שכזה, אף אם הינו אזרח נורמטיבי, סובל מעינוי דין ומעיוות דין. לכן חשוב מאוד לדעת להתגונן בפני תלונה על עבירות אלימות ומין במשפחה, במיוחד על רקע סכסוכי גירושין.
ואלה העצות השימושיות בעת חקירה תחת אזהרה בגין עבירות אלה:
בעת המעצר יש להיזהר שלא לומר מילים מיותרות. לחוקרים יש עניין להוציא מהנחקר מידע מפליל. החקירה אינה שיחה בבית קפה וכל מידע שנמסר צריך להיות תכליתי. תכליתו של המידע שנמסר הוא לברר את פרטי החשד במדויק, העובדות, לברר את הראיות העומדות בבסיס החשד, ולהכחיש כל מידע מפליל. ככל שיש גרסה מזכה, יש למסור אותה באופן שתרשם במדויק בפרוטוקול.
בעיקרון יש לענות על שאלות פתוחות בתשובה “למה אתה שואל”, שכן תכלית שאלות פתוחות הוא אחת משתיים או לסבך את הנחקר בשקרים, או להשלים מידע מפליל שחסר לחוקר. לכן אין לענות על שאלות פתוחות בלי להבין את כיוון ומטרת השאלה.
בסכסוכי גירושין יש להבהיר, לאחר הכחשת העבירה, את המניע הנסתר או הגלוי שבהגשת התלונה. כמו כן, יש להוסיף אשמות פליליות העולות מן המעשים של המתלונן/ת.
יש לדרוש פתיחת תיק פלילי נגד המתלונן/ת ולגלגל את האשמה עליו/ה. נטיית המשטרה כשיש תלונות הדדיות, לסגור את שני התיקים. על כך נאמר, שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
זכות שתיקה היא זכות העומדת לכל נחקר, אלא שיש בה חסרונות. כך למשל שתיקת נחקר מהווה סיוע לראיות התביעה בבוא העת, אם יוגש כתב אישום. לכן יש להשתמש בזכות זאת רק לעיתים רחוקות ורק בלית ברירה, שכן העלאת גרסה מידית מגבירה את מהימנותה.
יש למסור את המידע לפרוטוקול הכתוב בלבד. לא לנהל “שיחות במסדרון”. החוקרים נוטים לגלגל שיחה כללית ואז “לתפור” מזכרים מפלילים לאחר מכן, כאילו והדברים נמסרו להם מפי הנחקר.
לכן יש לדבר בקצב הכתבה, לאט, ולשים לב שכל מילה נרשמת. אם לא רושמים – לא מדברים. בתום מסירת ההודעה יש לקרוא בתשומת לב, לאט, את כל הדברים שנמסרו. לא לחתום אם יש אי דיוקים ולדרוש לתקן אותם. ככל שלא נרשמו כל הדברים והחוקרים מסרבים לתקן, יש לרשום במקום המיועד לחתימת הנחקר את המילים “לא הכל נרשם במדויק”.
יש לפנות מיד בתום החקירה לסנגור מומחה לעבירות אלימות ומין במשפחה, שכן ישנן פעולות שיש לבצע על מנת שהתיק לא יגיע לכתב אישום. תפקידיו של הסנגור בשלב הזה הינם: יעוץ בחקירה, השבת תפוסים (אותן ראיות חפציות שנתפסו על ידי המשטרה כגון מחשבים, ניידים, מסמכים, רכוש), שחרור ממעצר, השפעה על הליכי החקירה, שימוע וסגירת התיק.
אין לשבת ולחכות שהחקירה תתנהל לפי קצב וכיוון מפליל של החוקרים, שכן השפעה על הליכי החקירה, היא זאת שבסופו של יום תוביל, במסגרת שימוע, וטענות כתובות, לסגירת התיק.
סגירת התיק יכולה להיות מארבע עילות ואלו הן:
חוסר עניין לציבור, העדר ראיות, העדר אשמה, הסדר מותנה.
ככל שהתיק לא נסגר בהעדר אשמה, אפיק מיטבי, שכן הוא מוחק את הרישום לחלוטין מהמרשם הפלילי, ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה בשתי ערכאות.
אם מתעורר קצה קצהו של חשד לסכסוך, שעלול להביא לתלונה במשטרה, אם על רקע איומים לעשות כן על ידי מי מהצדדים, ואם על רקע תחושה כללית של סכסוך במסגרת מגורים משותפים, יש לנקוט במספר צעדים על מנת להתגונן, שהמומלץ ביותר הוא לעזוב את הדירה המשותפת, הואיל ולישון עם האויב תמיד מסוכן יותר מאשר להפריד כוחות. ככל שלא ניתן לעזוב את דירת המגורים המשותפת יש להקליט כל שיחה ולשמור את ההקלטות, יש להפריד את החדרים ואת המיטות, ויש להתייעץ יעוץ מירבי ותכוף בקשר לכל פעולה או תנועה עם סנגור בקיא ומוכשר לדבר.
ניסינו לרכז עצות שימושית בכתבה זאת, אלא שכל תיק לגופו, אם מדובר בעבירות אלימות במשפחה, אם מדובר בעבירות מין במשפחה, ואם מדובר בעבירות כלפי הורים או כלפי ילדים, כל תיק לגופו ובהתאם לנסיבותיו.
לקבלת ייעוץ פרטני ניתן להתקשר 24/7 לעו”ד יעקב שקלאר לנייד 052-2575298.
בשיתוף עו"ד יעקב שקלאר