שורד השואה הרצה בפני חיילים, וביניהם נכדו הקצין: "עלינו להנחיל את זכר השואה בכל יום ויום"

"כולי נרגש עדיין, ייקח לי כמה ימים להירגע", סיפר דב צייכנר, שורד השואה בן ה־81, לאחר שסיים את שיחתו בחטיבה המרחבית אפרים בתחילת השבוע. לרגל יום השואה הבינלאומי הגיע צייכנר, בהזמנת נכדו, דולב, שמשרת כסגן מפקד פלוגה בסיירת נח"ל, על מנת לספר לחיילים הצעירים את מה שהתרחש באותם ימים אפלים.

בימים אלו משרתים לוחמי סיירת נח"ל בגזרת אפרים. מדובר בגזרה נפיצה, שבה פועלים הלוחמים כמעט מדי לילה במסגרת מבצע "שובר גלים" כדי למגר את הטרור. יומיים לאחר השיחה ניסה מחבל לדקור חייל בצומת קדומים הסמוך ונורה למוות.

"זו לא הפעם הראשונה שאני מדבר בפני חיילים", מספר צייכנר, "אך יש הבדל גדול בין הגעה לבסיס במרכז הארץ להגעה לשיחה בפני חיילים בשומרון. מדובר בחיילים לוחמים, שמסכנים את עצמם, ותורמים רבות למען עם ישראל. אני שמח שאני זוכה לדבר בפני חיילים בצבא הגנה לישראל, האנשים ששומרים על החיים שלנו. אין לנו ארץ אחרת. זכיתי לראות את הנכד שלי קצין בצבא הגנה לישראל. זה כבוד גדול".

משימה ראשונה במעלה

צייכנר שוחח במשך שעה ארוכה עם החיילים וסיפר להם על מה שעבר במהלך השואה. "נולדתי בגטו מורפה שברומניה, ושלחו אותי כפעוט לטרנסניסטריה. מדובר במקום שרק לפני מספר שנים החלו לדבר עליו - גטו שבו נרצחו כ־400 אלף יהודים. חייתי שם עד גיל ארבע, הזיכרונות הראשונים שלי בחיי הם מהגטו, ושלוש מאחיותיו של אבי נספו בשואה".

שורד השואה הקשיש מספר כי מדובר במשימה ראשונה במעלה מבחינתו - להמשיך ולהנחיל את זכר השואה, אם ביום השואה, אם ביום השואה הבינלאומי, ואם בכל יום ויום. "אני חייב להנחיל את הדברים לדורות הבאים. אני רוצה לתת לחיילים מוטיבציה, לספר להם מה עבר עלי, למען לא ישכחו. אין הרבה אנשים כמוני. בכל חודש עשרות ניצולי שואה נפטרים".

סגן דולב צייכנר אומר כי מבחינתו ברגע ששאלו אותו אם הוא יכול להזמין את סבו לספר על מה שעבר בשואה, לא היו לו התלבטויות כלשהן. "לקחתי את ההצעה בשתי ידיים. אני גאה בסבא שלי שבא לספר את הסיפור שלו, להחדיר בנו משמעות ושליחות".

דולב מוסיף כי לא מדובר בפעם הראשונה שבה הוא שומע את סבו מתאר מה שעבר עליו בשואה, אך בכל פעם הוא לומד פרטים נוספים. "זו הפעם השלישית שאני שומע את השיחה עם סבא, אבל בכל פעם שומעים פרטים נוספים. הרי אי אפשר לסכם את מה שקרה בשנות השואה בשיחה של שעה או שעה וחצי. בכל פעם מחדש אני נרגש כשאני שומע פרטים נוספים, וגאה על סגירת המעגל, על האפשרות לספק לחיילים משמעות".