"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סודי בהחלט: האמת מאחורי מציאת הטיטניק
שנים ארוכות לאחר מציאת הספינה נחשפו הפרטים המסווגים • כך מסע אחר צוללות גרעיניות מסוכנות סייע לגילוי המרעיש
צילום: Courtesy of NOAA/Institute for Exploration/University of Rhode Island (NOAA/IFE/URI)

סודי בהחלט: האמת מאחורי מציאת הטיטניק

שנים ארוכות לאחר מציאת הספינה נחשפו הפרטים המסווגים • כך מסע אחר צוללות גרעיניות מסוכנות סייע לגילוי המרעיש

,עודכן

עסקת חבילה שכללה מבצע סודי לבחינת צוללות גרעיניות הובילה למציאת הטיטניק:עשרות שנים עברו מאז מציאתהאונייה שצללה למצולותב-1912, והתגלתה רק ב-1985, אולם מתברר כי גם עד היום רב היה הנסתר על הגלוי, והפרטים המסווגים הופכים את הסיפור לדרמטי הרבה יותר.

"טיטניק: הסיפור שלא סופר", תערוכה חדשה במוזיאון הנשיונל ג'יאוגרפיק בוושינגטון, חושפת כי הטיטניק התגלתה במהלך משימה סודית ביותר, במהלך המלחמה הקרה. "שני צוללות גרעיניות טבעו, והצי האמריקני רצה לקבוע האם הכורים הגרעיניים שלהם היו מסוכנים ומדוע טבעו", חשף רוברט בלארד את הפרטים הדרמטיים.

לצורך בחינת הצוללות הזמין הצי את בלארד, מומחה בעל שם שכבר אז התפרסם בזכות עבודתו בתחום הארכאולוגיה הימית ובפרט בשל איתור מספר אוניות טרופות על קרקע הים. בלארד, שהתעניין כבר ב-1973 באיתור שרידי הטיטניק וכשל במסע חיפוש ראשון שלהם ב-1977.

ב-1982 הוא פנה לצי בהצעה שיממן את החיפוש אחר האוניה האבודה באמצעות הרכב התת-ימי שלו – "ארגו", אך הצי לא היה מעוניין. שלוש שנים מאוחר יותר, הגיעו שני הצדדים להסכם סודי – הוא יסייע לאיתור ולבחינת הצוללות "הרעילות ביותר" ולאחר השלמת המשימה הוא יוכל לחפש אחר הטיטניק.

הטיטניק // צילום: גטי אימג'יס

בלארד האמין שהספינה האבודה נמצאת בין שתי הצוללות וסגן מפקד המבצעים של חיל היום, רונלד תונמן, הסכים לחיפוש, זאת למרות שהיה סקפטי לגבי מציאתה. "אם אתה עושה את המשימה שלך לא אכפת לי מה אתה עושה בשאר הזמן", אמר לו. "חשבו שהייתי משוגע", שחזר באלארד. האוקיינוגרף סיים את משימתו הסודית, והתפנה לחיפוש אחר המטרה האמיתית שלו. הוא החליט שלא לחפש את הספינה עצמה אלא את שביל ההריסות שלה, זאת מכיוון שהניח שהספינה נשברה לשניים.

בראשון בספטמבר 1985 בשעה שתיים לפנות בוקר, החלה הצוללת הרובוטית לספק תמונות ראשונות של הטיטניק. "היינו ממש באותו מקום שבו הספינה טבעה", הוא נזכר. "הצי לא באמת ציפה שנמצא את הספינה, וכשזה קרה הם התרגשו מאוד".

במשך עשרות שנים היה המבצע הסודי מסווג, ולמעשה הפכה מציאת הספינה ההיסטורית והטרגית לסיפור הכיסוי. רק כעת הותרו הפרטים לפרסום. שנים ארוכות לאחר הגילוי המרעיש נאלצו הצדדים לשמור בסוד את הסיבה האמיתית לשליחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו