סוף עידן הקב"א: הוחלט לבטל את רמת העברית כתנאי סף לקורס קצינים

תם עידן הקב"א: לאחר עשרות שנים שבהן צה"ל השתמש במדד הקב"א (קבוצת איכות) למיון המיועדים לשירות ביטחון והתאמתם לתפקידים השונים, בתקופה הקרובה צפוי צה"ל לבטל את המדד ולהפוך אותו ל"מדד תכנוני", שישקף את הכישורים והיכולות של הצעירים והצעירות בתחומים שונים.

עוד הוחלט לאחרונה באגף כוח האדם לבטל את רמת העברית כסף המונע מחיילים לצאת לקורס הקצינים, לאחר שהתברר כי כ-30 אחוזים מהחיילים ה"צברים" אינם יכולים לצאת לקורס הקצינים משום שרמת העברית שלהם אינה מספקת.

בתוך כך, צה"ל מתכוון להרחיב את המיונים מרחוק ככל הניתן כדי לייצר נגישות גדולה יותר לאוכלוסיות המתגוררות בפריפריה, וכן להנגיש מיונים נוספים בפריפריה. כן הוחלט בצה"ל לסייע למלש"בים בהכנות לצו הראשון כדי לצמצם פניות למכונים פרטיים.

עד היום התבסס שיבוץ המלש"בים לתפקידם רק על עמידה בתנאי סף, רצונות המלש"ב וצרכי הצבא. ספר הקב"א האחרון יצא לאור בשנת 1989, ולמעט התאמות כאלה ואחרות, מאז אותה שנה, נקבעה קבוצת האיכות של המלש"בים – ובמידה רבה גם שיבוצם בצבא – בהתאם לאותו ספר מיושן ועב כרס, שבמסגרתו כל מלש"ב קיבל ציון הנע בין 41 (הציון הנמוך ביותר) ל-56 (הציון הגבוה ביותר). 50% מציון הקב"א נקבע על-פי ציון הדפ"ר, 33% בהתאם לראיון האישי ו-17% על פי מספר שנות הלימוד.

כעת, כאמור, צה"ל מתכוון לבחון את המלש"בים בשורת מבחנים נוספים שישקפו את יכולותיהם, ויתנו להם ציון בקטגוריות שונות, כמו מוטוריקה עדינה, יכולות הדרכה, מנהיגות, ניהול וארגון, עבודה בצוות, חוסן נפשי, גמישות מחשבתית, התנהגות מסגרתית, ועוד. 

מדדי התאמה יעודיים

כל מקצוע צבאי ידורג גם הוא בהתאם ליכולות הרלוונטיות אליו, ושיבוץ המלש"ב בהתאמה בין יכולותיו לבין דרישות המקצוע שאליו הוא משובץ. כך, מאמינים בצה"ל, ישובץ האדם הנכון במקום הנכון, והנשירה משירות תקטן. במסגרת זו, כפי שפורסם ב"ישראל היום" בעבר, גם גברים יבצעו את מיון יום המא"ה, כאשר הראשונים לבצע אותם יהיו המלש"בים המיועדים ללחימה, החל מחודש נובמבר הקרוב.

במסגרת השינוי, צה"ל פיתח מדדי התאמה ייעודיים לכל מקצוע ומלש"ב בהתאם ל-Data Science לכל יעדי הלחימה. המדדים הללו מסתכלים על התאמתו של המלש"ב ליעד הן טרום הגיוס והן לאחר הגיוס, ובין השאר נלקחים בחשבון סיכוייו של המלש"ב שלא להישחק ממועד קבלת הודעות השיבוץ ועד ליום הגיוס, כמו גם הישרדותו בהכשרה הספציפית של אותו מקצוע. לכל תפקיד לחימה פותח אלגוריתם שונה, וכך הוא מותאם לתפקידו.

כמו כן, כפי שפורסם ב"ישראל היום", צה"ל ישתמש גם במדד פ"י – התאמה לפיקוד – שינבא את סיכוייו של החייל לצאת למסלול קצונה במהלך שירותו הצבאי. המדד יתעדכן בהתאם לצמתי ההחלטה של החייל – לאחר הצו הראשון, לאחר קביעת השיבוץ החזוי, במהלך האימון המתקדם, לאחר הכשרתו בקורס מ"כים ולאחר מבדקי הקצונה. המדד יכלול ציוני קורסים והכשרות, כמו גם חוות דעת סוציומטרית.

בתוך כך, כפי שכבר פורסם ב"ישראל היום", צה"ל עובר למבחני דפ"ר אדפטיביים, שיצמצמו משמעותית את משך מבחני הדפ"ר. במסגרת זו, המלש"ב יתחיל את המבחנים ברמת קושי בינונית, ובהתאם להצלחתו בכל שאלה יקבל את השאלה הבאה, קשה או קלה מקודמתה. במסגרת זו, צפוי צה"ל לקנות כ-300 שאלות חדשות למבחנים.

כמו כן, בצה"ל מתכוונים לתת דגש גדול יותר על המבחנים הצורניים משום שאלו מצמצמים את הפערים בין רוב האוכלוסיות, ולאפשר שקיפות בציונים הניתנים למלש"בים במבחנים, ציון לראיון האישי, ציון התאמה לקצונה ועוד. עוד פורסם ב"ישראל היום" בעבר כי צה"ל יאפשר הזדמנות שנייה להיבחן במבחני הדפ"ר, אם ישנה אי הלימה בין ציוני המלש"ב בבית הספר לבין ציוניו בדפ"ר, ובהתאם להמלצות מנהלי בתי הספר.