"להישאר בבית זו לא אופציה": נפצע קשה בקרבות וחזר ללחימה

המעמד היה מרגש עד דמעות. לוחמי השריון הגיעו לכיכר פלשתין בעזה, המקום שבו הושפלו חטופים רגע לפני ששוחררו, המקום שהפך לסמל של הרוע, של חמאס דאעש. הטנקים נעמדו, ונר חנו כה הודלק על ידי מפקד הפלוגה, רס"ן (מיל') גולן קריגר, שרק לפני שבועות ספורים נפצע באורח קשה, והתעקש לחזור אל לו חמיו, אל הקרב להגנת ישראל.

ב-7 באוקטובר היה קריגר בביתו ביישוב עלי זהב שבשומרון, כשהמידע הראשון על מה שהתרחש בעוטף עזה החל להגיע. קרי גר מיהר להזניק את חייליו, לוחמי פלוגה א' של השריון, לימ"ח בנחשונים כדי להצטייד לקראת לחימה, אך שם התברר שאין מובי לים. מפקד הפלוגה פנה למפקד החטיבה, אל"מ בני אהרון, וזה אישר לו בקשה חריגה במיוחד - לצאת "על זחלים", דרך השטח, ומאוחר יותר גם בכביש מרכזי עם שמונה טנקים, כדי להציל את כפר עזה.

מלחמה בלב כפר עזה

בפגישתנו הראשונה, ימים ספורים לאחר מכן, בשטחי הכינוס, הוא סיפר על מה שהתרחש באותו היום: "המחזה היה סוריאליסטי. הגענו לאזור קריית מלאכי ונסענו במקביל לכביש ,6 ועצרנו להתרעננות בתחנת דור אלון. באזור קריית גת השטח נגמר לנו, ולכן עלינו על כביש ."6 בחצות היום, בדיוק 12 שעות לאחר שיצאו, נכנסו הטנקים לכפר עזה, שם התבצרו מחבלים, וחברו לכוחות חי"ר ויחידות מיוחדות. "המחזות בדרך היו קשים מאוד. זה היה אפוקליפטי.

"החי"ר זיהה את המחבלים, והטנקים שלנו ביצעו ירי פגז לבית של אחת מהמשפחות", סיפר קריגר. "היו שני מחבלים אצלם, ובבית לידם הוצאנו אישה בחודש התשיעי להיריונה. בבתים אחרים הוצאנו קשישים, משפחה עם שלושה ילדים ועוד. ניהלנו קרב בין גן השע שועים לבית הכנסת, נלחמנו על חדר האוכל של הקיבוץ. זה היה הזוי".

לאחר הקרב חזרו לוחמי המילואים לשטחי הכינוס והחלו להתאמן באינטנסיביות. הם היו בין הכוחות הראשונים שפרצו לתוך עזה ולחמו בגבורה מול המחבלים בצפון הרצועה.

הפגישה השנייה שלנו התרחשה לפני כשבוע וחצי, בשטח כינוס קדמי בזיקים. מדובר בשטח כינוס מרגש במיוחד, שכן המחנה שני צב לידו היה יעד למתקפה קשה ביותר מצד מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. זו היתה הפעם הראשונה שקריגר לבש את סרבל השריונאים מאז נפצע באורח קשה בלחימה, ואת השיחה ביצענו בזמן שחיכה לטרמפ בחזרה לפלוגתו.

"נפצעתי במעבר בין גזרה אחת לגזרה אחרת", הוא משחזר. "היינו פלוגת החוד והת קדמנו לאורך הלילה. לפנות בוקר נקלענו למארב. חוליית מחבלים יצאה מפיר וירתה לעברי טיל נ"ט אחד. ירדתי פנימה והבנתי שכולם בסדר. עליתי לכיפה והתחלתי לנ סות לאתר את החוליה תוך כדי שאני יורה, ואחרי חצי דקה חוליה נוספת ירתה לעברי ופגעה בכוונת שהיתה מלפניי. ראיתי הבזק אור גדול, והודעתי לצוות שנפגעתי בפנים. הורדתי קצת פקודות בפלוגה ועליתי מול המג"ד. אמרתי לו: 'תפוס פיקוד על הפלו גה שלי'. רק כששמעתי אותו מחלק פקודות ירדתי למסדרון האחורי".

"גם עם עין אחת אפשר לנצח"

קריגר פונה במסוק לביה"ח בילינסון, וב דרך דיווח לרעייתו שנפצע. הוא עבר ני תוח בעיניו להוצאת רוב הרסיסים. בהתח לה לא ראה כלום, אך בימים שחלפו לאחר הניתוח חזרה הראייה באחת מעיניו. "כעת הראייה חזרה בעין ימין, אך בעין שמאל אני לא רואה". כשאני שואל אותו איך הוא יכול להילחם, הוא צוחק: "נלחמתי חודש עם מפקד דובדבן עיוור בעין אחת, שנפצע בצוק איתן. הבן שלי צוחק שאני יכול להיות עכשיו כמו משה דיין. גם עם עין אחת אפשר לנצח.

"הדבר הראשון שאמרתי לאמא שלי אחרי שהתעוררתי מהניתוח היה 'מתי אני חוזר?'. מבחינתי, כמפקד, יש לי אחריות להיות עם הלוחמים שלי. אף אחד לא חתם לי על טופס חזרה למלחמה. בטופס השחרור כתוב שאני צריך חודש החלמה בבית, אבל זו לא אופציה".