קוראות בקלפים: הכירו את ה"ליידיס" של הפוקר בישראל

"פריצת הדרך שלנו היא לעודד נשים לשחק". מימין: ענת כרם אנג'ל, ניב סופר ורונה ברזלי ליבני | צילום: אפרת אשל

הפוקר נתפס שנים כמשחק גברי, אבל אם תשאלו את ניב סופר, שהקימה בית ספר לנשים שרוצות להצטרף למועדון הסגור, היא והתלמידות שלה ("ליידיס", בפיה) לא מפחדות להיכנס "אול אין" לכל שולחן • "לימדתי יותר מ־400 נשים לשחק", היא אומרת, "גננות, הייטקיסטיות, שופטת וד"ר לביוכימיה - אנחנו פה כדי להישאר" • התלמידה ענת כרם אנג'ל: "החיים שלי קיבלו סומק בלחיים. הפוקר עזר לי להבין שגם בחיים, זה לא רק הקלפים שאת מקבלת, אלא איך את משחקת איתם"

"הכל בחיים זה הימור. לפתוח עסק, להתחתן, לצאת עם מישהו שיש סביבו נורות אזהרה. בכל דבר יש סיכון, אבל אם רוצים להרוויח - צריך לקחת סיכונים מחושבים, ובפוקר אני עושה חישובים וניהול סיכונים בהתאם לשולחן ולאנשים שמולי. זה רלוונטי לפוקר, להשקעות ולכל דבר בחיים".

הייתם מצפים שהמשפט הזה ייצא מפיו של מאצ'ו שיושב בערבי חמישי עם החבר'ה ומסכם את השבוע תוך כדי משחק פוקר סוער. אבל הוא מגיע דווקא מניב סופר, מייסדת ומנהלת בית הספר "Ladies Don't Play Games", "ליידיס" בפיה, שבשני סניפיו בתל אביב וברעננה לומדות נשים בכל הגילים לשחק פוקר.

היא בת 29, טיפוס צבעוני ואנרגטי, חייכנית ומגניבה בלי להתאמץ, שלצד הפוקר מככבת גם בשחמט, ובשנתיים האחרונות הצליחה לערום את הצ'יפים בחוכמה ולקחת "ידיים" גדולות, ששוות לא מעט כסף.

היעד הגדול האחרון שלה היה אליפות ישראל, שנערכה בדצמבר 2021 בוורנה שבבולגריה. זה קרה בחו"ל גם בגלל הקורונה, וגם בשל העובדה שפוקר עדיין אינו ענף ספורט חוקי בישראל, אם כי ועדת התרבות, החינוך והספורט עוסקת בכך בימים אלה.

"האליפות לא נערכת בארץ, כי עדיין אי אפשר לזכות פה בפרס כספי בסדר גודל כזה בענף שנחשב ל'הימורים'", היא מסבירה. ככה זה כשמדובר ב־30 אלף יורו נחמדים, לפני מס.

לאליפות יצאה סופר עם משלחת שמנתה שש תלמידות מבית הספר, לצד שותפה העסקי גיא קליין. היא ותלמידותיה חוו בטורניר הבינלאומי הראשון שלהן משחק רצוף של בין 12 ל־14 שעות, שבו התמודדו מול חלק מהשחקנים הישראלים המנוסים ביותר. סופר עצמה סיימה את האליפות במקום ה־64 מתוך 446 משתתפים.

"אף פעם לא שיחקתי 14 שעות רצוף כמו באליפות, וגם היתה לי מיגרנה תוך כדי כך", היא נזכרת ביום המשחקים הגורלי. "אבל אמרתי לעצמי שמי שעוברת חוויה כזאת, אחר כך יהיה לה יותר קל בהכל.

"אם למשל את בשולחן עם הרבה גברים, ואת צריכה להציג את עצמך או את הרעיון שלך, אחרי טורניר פוקר יהיה לך יותר קל, כי יש לך היכרות עם שולחן מלא מלחמות אגו וטסטוסטרון.

"באליפות הארץ כולם חזקים, לכולם יש קלפים טובים וכולם מסתכלים עלייך כעל 'חמודונת', אבל אני משתמשת בזה. הם חושבים שאני לא יכולה לבלף? אני אבלף יותר.

"היה רגע שמישהו אמר 'איזה שולחן אנחנו, של אריות', ואז הוא תיקן את עצמו ל'אריות ולביאה'. זה היה תיקון סמלי שמאוד אהבתי".

מה היתה היד שהעיפה אותך מהשולחן באליפות?

"היו לי זוג נסיכים ונכנסתי 'אול אין' (ראו מילון מושגים; ש"ז) מול אס שבע 'אוף סוט'. הקלפים שיצאו היו 10, 8 ו־2, אז חסמתי לו את הצד השני, ואז יצאו 9 ו־6 וליריב שלי נוצר רצף והוא ניצח. הוא היה צריך ב־ד־י־ו־ק ארבעה מחמשת הקלפים האלה כדי להעיף אותי".

אאוץ'.

"מי שאוכלת סרטים מהמשחק הזה, הוא לא בשבילה. מי שלוקחת קשה מדי הפסדים - לא שווה לה להיכנס לזה".

אפרופו להיכנס לזה, לפני שאנחנו צוללות פנימה, אפשר הסבר קצר על המשחק לטובת הפחות בקיאים?

"בהחלט. פוקר הוא משחק של לקיחת סיכונים מחושבים, עמידה בתנאי לחץ, קריאת סיטואציה ושפת גוף ושמירה על קור רוח. אצלנו משחקים 'טקסס הולדם', עם חפיסת קלפים אחת וללא ג'וקרים. המטרה בפוקר היא לקחת את הצ'יפים מכל יתר השחקנים בשולחן. כל השחקנים מקבלים את אותו סכום התחלתי של צ'יפים וכל 'יד' במשחק כוללת כמה סיבובים.

"בתחילת היד כל שחקן מקבל שני קלפים, ובמהלך הסיבובים מתגלים חמישה קלפים שמשותפים לכולם, בהתחלה שלושה יחד ואז עוד שניים, כל אחד לחוד. כל שחקן מחויב להימור התחלתי עם קבלת שני הקלפים הראשונים, ולאחר מכן, עם כל שלב בגילוי הקלפים המשותפים, הוא יכול להחליט להישאר ולהשוות או להגדיל את ההימור, או לפרוש. ההימור הגדול ביותר נקרא 'אול אין', שבו השחקן מהמר על כל הצ'יפים שנשארו אצלו. במידה שהשחקן הגדיל את ההימור, השחקנים האחרים יכולים להשוות את ההימור שלו, להגדיל אותו בהימור מצידם, או לפרוש.

"מטרת כל שחקן היא להרכיב צירוף של חמישה קלפים שיהיה החזק ביותר מתוך שני הקלפים שבידיו והחמישה שמשותפים לכולם, או לנסות לנצח את יריביו בדרך אחרת, למשל לבלף ולגרום להם לפרוש מהסיבוב. המשחק מסתיים כאשר שחקן אחד גורף את כל הצ'יפים מכל השחקנים בשולחן".

היום, עיניה של סופר נשואות כבר לאליפות ישראל הבאה, שתיערך באפריל הקרוב במקום שטרם נקבע. לאליפות הזו היא כבר מתכננת להגיע עם משלחת גדולה של כ־40 משתתפות מבית הספר, שהיא וקליין מכשירים בימים אלה למעמדים כאלה בדיוק.

• • •

היא גדלה בבית דתי בנווה שרת בתל אביב, בת לשלום (60), שוטר, וליפה (60), ספרנית. אחות שנייה במספר, אחרי הבכורה גל (32) ולפני אח ואחות צעירים יותר, שי (בן 25) ושחר (בת 16). כילדה סומנה ככוכבת שחמט, אף שהחלה לשחק רק בגיל עשר, שנחשב לגיל מבוגר במשחק המלכים.

"כילדה ישר הפנו אותי לשחמט לנשים", היא אומרת. "המורה אמר לי 'יש לך יותר סיכוי שם'. רק עכשיו אני מבינה את המשמעות של זה. הייתי התלמידה היחידה בחוג שלי, ואחר כך המורה היחידה לשחמט והמדריכה היחידה בקייטנות".

היא התחרתה במשך חמש שנים ורשמה הישגים נאים, אבל עזבה את עולם השחמט התחרותי בגיל 15. "הייתי דתייה והטורנירים היו לרוב בשבת, לכן לא השתתפתי ברובם", היא אומרת.

בצבא שירתה בחיל החינוך כמשקית ת"ת (תרבות תורנית, תפקיד המיועד לחיילות דתיות) וכמדריכת טיולים, וכשיצאה לקצונה החלה להתוודע לעולם החילוני.

בגיל 22 יצאה בשאלה ובשנים הבאות עברה לא פחות מ־27 בתים, כשהיא נעה בין הרצליה, רמת גן, קריית שמונה, באר שבע ושלל דירות בתל אביב, ועבדה כמעט בכל העבודות האפשריות.

"למדתי תסריטאות והייתי מדריכת שחמט, מנהלת מוקד מכירות, תחקירנית בתוכנית בוקר בטלוויזיה, מנהלת נגרייה ואפילו קוטפת תפוחים בקיבוץ ברעם שבגבול לבנון", היא מספרת, "אבל מיציתי כל דבר נורא מהר".

המשפחה קיבלה את מסע החיפושים שלך בהבנה?

"באתי מבית מאוד פתוח ומאמין בקבלת השונה. אמא שלי הכי פתוחה וליברלית, ולימדו אותנו שאפשר לעשות הכל. אחותי הגדולה, למשל, היא מהנדסת בניין ועובדת בסביבה רק של גברים. כולנו יודעים שאנחנו שווים ומסוגלים להכל ושמקבלים אותנו כמו שאנחנו".

נשות בית הספר לפוקר במשחק סוער. סופר: "המדינה צריכה אלופת ישראל בפוקר",

הפוקר היה נוכח בחייה מגיל 20, אז לימדה את עצמה לשחק כדי להצטרף למשחק שבועי עם חברים בצורה חובבנית. עם האסים בא התיאבון, והיא זיהתה צורך בבית ספר לפוקר לנשים והחלה להתעמק בנושא.

"קראתי המון, עשיתי סקר שוק, וכשיותר ממאה נשים כתבו לי ברשתות שהן מעוניינות ללמוד פוקר והשאירו שם וטלפון, הבנתי שיש פה משהו", היא נזכרת ברגע שהתרחש בסוף 2019.

זמן קצר לפני פרוץ הקורונה, פתחה סופר את בית הספר. "זה התחיל כמפגש בודד, ואז פיתחתי קורסים למתחילות ולמתקדמות ועשינו שעות של תרגול, גם פיזית וגם אונליין. בהתחלה נרשמו נשים בודדות אבל היום, אחרי שנתיים וקצת, כבר התגבשה סביבנו קהילה של כמה מאות נשים".

אילו נשים מגיעות אליכם?

"יש פה מורות, גננות, יזמיות, הייטקיסטיות, יועצות עסקיות, וגם שופטת וד"ר לביוכימיה. ממוצע הגילים הוא בין 30 ל־65, אבל היתה תלמידה בת 82 ויש גם בת 19 שלומדת עכשיו. במצטבר לימדתי עד היום יותר מ־400 נשים לשחק פוקר.

"כרגע יש לנו שניים או שלושה קורסים בחודש, עם עד תשע משתתפות בקבוצה. הן צריכות להיפגש פיזית סביב השולחן, ובתקופה כזו קשה, קודרת ומלאת בדידות, יש לכולן צורך בזה. אנחנו מבקשים בדיקות קורונה ועומדים בהנחיות הבריאותיות, אבל ממשיכים לפעול, ואני יודעת שבית הספר נותן לנשים אור בתקופה הזו. זה תחביב מאוד מרגש, שכל הזמן יש מה ללמוד בו".

מחירי הקורסים אצל סופר נעים בין 1,400 ל־2,800 שקלים לקורס בודד, תלוי בכמות המפגשים והשעות. המקום מפעיל גם "חדר כושר לפוקר", שבו צוברות התלמידות ניסיון מעשי בעלות של 440 שקלים לחודש. המפגש שם כולל שעתיים וחצי של משחק, שבו הן מתחרות, מכירות מתמודדות חדשות ומקבלות פידבק.

פעמיים בחודש מתקיימים בבית הספר טורנירי פוקר, שאחד מהם פתוח גם למשפחות ולחברים. הזוכים מקבלים גביעים יוקרתיים, לצד פרסים כיפיים כגון ספא זוגי. "זו אמירה מבחינתי", מבהירה סופר, "מי שבאה לטורנירים לא מגיעה כדי להתעשר פה".

אבל יש בוודאי נשים שכן באות בדיוק למטרה הזו, לא? להמר ולהרוויח כסף.

"אבא שלי שוטר, וגדלתי בבית שאסור להמר בו. גם כשהיינו באליפות ישראל שנערכה בקזינו בוורנה, הנשים ואני לא התקרבנו לשולחנות ההימורים. פוקר מבחינתי הוא לא משחק הימורים כמו רולטה - שבטוח מפסידים בו - אלא משחק של אסטרטגיה, חישובים וניהול סיכונים. בשחמט אני לא צריכה פרסים כי אני נהנית לשחק, וככה גם בפוקר.

"הנשים בליידיס באות ליהנות ורוצות לזכות בגביע. הן מופתעות שבכלל יש פרסים בטורנירים. אנחנו אף פעם לא משחקות על כסף".

אגב, למה לא ללמד פוקר גם נשים וגם גברים?

"עובדתית, ברגע שיש גבר סביב שולחן, הנשים פחות מעיזות לשאול שאלות. זה ככה גם בפוקר וגם בשחמט, שניהם מקומות שיש בהם פחות נשים, מספרית. הרבה פעמים חוויתי חוויות לא נעימות בשחמט ובפוקר, אבל זה הדרייב שלי. נשים רוצות להתרחק מהמשחקים האלה, ואני מבינה למה. מרתיע אותן שאומרים להן 'איזו חמודה את', כי זה נאמר בסביבה שאת אמורה להיות בה קשוחה. נשים רוצות סביבה בטוחה".

איך החוויה האישית שלך בשולחנות פוקר?

"כאישה, את מקבלת יחס עודף ותשומת לב מעייפת. בסופו של דבר אני מחזיקה שני קלפים ביד, בדיוק כמו כל אחד אחר. בא לי שישימו לב לנשים בשולחן לא כי הן נשים. את מרגישה לא נעים שמהמרים הרבה עלייך או שמבלפים אותך המון ולא מאמינים לך. זו בדיוק הסיבה שאנחנו עובדים פה הרבה על גישה במשחק. אני אשמח שאישה תשב ליד השולחן ולא תקבל תגובות על המין שלה.

"כשרק התחלתי לשחק הייתי שחקנית שקופה, פסיבית והססנית, ולא הבנתי למה אני מפסידה כל שבוע ואיך קוראים אותי בקלות. ניסיתי להסתתר ולא למשוך תשומת לב בשולחן. ברגע שלמדתי להיות יותר אגרסיבית ולדבר יותר כלפי חוץ, הרגשתי שזה משנה את המציאות שלי, גם בפוקר וגם בחיים.

"עכשיו, למשל, אני בוחרת בגדים אחרים למשחק, כמו ללבוש קפוצ'ון, ואני יושבת בצורה שמושכת תשומת לב. אני רוצה שהפוקוס יהיה עלי ושכולם יפחדו ממני, וזה לא אזור הנוחות שלי בכלל. בחיים, פתאום העזתי יותר דברים, כמו לפתוח עסק ולהיות עצמאית, ורציתי להעביר את זה לכל הנשים.

"כולן משתדרגות פה. אני מקבלת פידבקים מתלמידות שהפוקר שינה להן את החיים, למשל גרם להן לשים לב איך הן מדברות ונראות במשא ומתן, לדעת אם הן שקופות יותר או פחות".

החלום להיות שחקנית פוקר מקצוענית או להכשיר אישה כזאת מדגדג לך?

"להשתתף בטורנירים כן. אני חולמת להשתתף באליפות העולם בפוקר בלאס וגאס, וזה יקרה. רק התחלנו. בינתיים גם אין אלופת ישראל בפוקר, ואני מקווה שתהיה. המדינה צריכה אלופת ישראל בפוקר, זה ייתן לנשים בענף בוסט מטורף. אנחנו פה כדי להישאר.

"כרגע עדיין לא הייתי רוצה שנטוס לאליפות העולם, גם כי זה גם דורש השקעה כספית מטורפת וגם כי אנחנו עדיין לא מוכנות. השחקניות הכי ותיקות אצלנו משחקות שנתיים, אין לנו ספונסרים כמו שיש לשחקניות בעולם, והכנה לטורניר כזה דורשת לשחק מהבוקר עד הלילה, לדעת להיות בפוקוס על שפת גוף ולא להיכנע לעייפות ולעשות שטויות.

"אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך, אבל יש בהחלט שאיפה להגיע לאליפות העולם ולאליפויות באסיה. אני אשמח להיות שם בעוד שנתיים או שלוש, ועד אז לשחק כמה שיותר ידיים".

• • •

מי שלקח סיכון ביחד עם סופר הוא גיא קליין (35) מרעננה, עו"ד פלילי לשעבר, מורה ומחנך לשעבר בבתי הספר הנדיב בהרצליה וקיבוץ גלויות בפ"ת, קואוצ'ר, שופט כדורסל וכמובן שחקן פוקר, שנכנס כשותף בבית הספר לפני כשנה.

השניים נפגשו, איך לא, בטורניר פוקר. "הכרנו לפני כשנתיים וחצי. ניב הגיעה עם חברה ואני הצגתי את עצמי בפניה, כי תמיד אתגרה אותי החשיבה הנשית וראיתי שהיה לי קשה מול שחקניות פוקר. המיזם שלה מאוד דיבר אלי, ורציתי להיות קואוצ'ר לתלמידות ולעשות איתן עבודה מנטלית. דבר הוביל לדבר, עזבתי את העבודה שלי ומצאנו את עצמנו שותפים".

מי לדעתך יותר טוב במשחק עצמו, גברים או נשים?

"אני חושב שנשים צריכות ואמורות להיות יותר טובות מגברים. לגבר אין שום יתרון על אישה, זה רק עניין של ביטחון ושל ניהול סיכונים, ואני חושב שנשים אמורות לעשות את זה יותר טוב מגברים ואפשר לעשות פה שינוי שיגיע לכלל האוכלוסייה.

"התדמית של הפוקר מתחילה להשתנות, ופריצת הדרך שלנו היא לעודד נשים לשחק. עדיין יש נשים עם סטיגמות בנוגע למשחק, אבל בכל יום שעובר אנשים - גברים ונשים - מגלים את הצד הקסום שלו. הפוקר גורם לנו להתנתק מהחיים, לעשות חשיבה מחדש ולקבל כלים לחיים. הוא עוזר בעבודה, בזוגיות, בלימודים ובכל דבר שנוגעים בו".

ספר על תלמידה מיוחדת שפגשת.

"אמא שלי, דפנה. היא היתה אנטי פוקר בהתחלה ואפילו לא רצתה שאשאר בבית כששיחקתי בגיל צעיר, אבל אחרי שנים היא נתנה לזה צ'אנס - והתאהבה. היום היא בת 60, ואחרי שבעברה היתה מורה לכימיה ולמתמטיקה, היא למדה אצלנו קורסים ומשחקת כיום אונליין".

"אחרי שנתיים וקצת כבר התגבשה סביבנו קהילה". סופר והשותף גיא קליין, צילום: אפרת אשל

באליפות ישראל האחרונה סיים קליין במקום ה־18, ואת ההתלהבות שלו מהמשחק אפשר ממש לראות על גופו, עם קעקועים שעשה לכבוד לידת כל אחת ואחד משלושת ילדיו.

"נאיה הבכורה, שהיא היום בת ארבע וחצי, זכתה לקעקוע של מלכה עם האות נ' וכתר; אימרי, האמצעי, שהיום בן שנתיים וחודשיים, זכה לקעקוע של כתר; ולכבוד ארייה, שהיא בת 11 חודשים, עשיתי קעקוע של אס על החלק הפנימי של היד".

מה יהיה אם יבוא ילד רביעי?

"אולי הקעקוע הבא יהיה ג'וקר".

• • •

"פוקר הוא משחק שבו לוקח לך חמש דקות ללמוד את החוקים - וחיים שלמים להתמקצע", מצטטת רונה ברזלי ליבני (48) מהוד השרון אמרה שהשפיעה עליה עמוקות.

"אני בן אדם מאוד רציני, והיתה לי בעבר דעה קדומה על פוקר, אבל זה ממש מטורף עד כמה הוא השתלט לי על החיים", היא ממשיכה. "היום, אחרי שעשיתי קורס דילריות ואני משחקת פעם או פעמיים בשבוע, לא אתבייש להעלות פוסט שלי עם ערימת צ'יפים. "אין מצב שלא אשחק לפחות פעם בשבוע, כי הפוקר כמעט תמיד במקום הראשון. אני לא משחקת על כסף בכלל, ההימורים הם לא הקטע שלי, זו האסטרטגיה".

ברזלי ליבני, יועצת התפתחות ושינה, מומחית בטיפול בתינוקות ובפעוטות בעלי צרכים מיוחדים ועיכובים התפתחותיים וממנסחות שיטת "0.1 כישורי שינה", הגיעה לבית הספר ליידיס במקרה, אחרי שראתה את סופר בתקשורת והסתקרנה.

"לא היה לי שום מושג בפוקר, אבל ניב מאוד הרשימה אותי", היא מספרת. "לפני שנתיים עשיתי קורס יסודות א' ומשם המשכתי לכל הקורסים. נתפסתי כמו אש בשדה קוצים וככל שעברו המפגשים הבנתי שאני אול אין".

איך הסביבה קיבלה את התחביב החדש?

"בן הזוג שלי משחק הרבה מאוד שנים, ככה שיש לנו בדיחה על ימי חמישי שהם ימי הפוקר שלו. הוא הגיב בשמחה ובפרגון, וגם הבנים שלי שי (20) ודורון (17.5), שהם כבר גדולים ומשחקים בעצמם, היום כבר משחקים איתי. כשנכנסנו לסגר הראשון בילינו הרבה סביב שולחן הפוקר".

מה גילית על עצמך במשחק?

"זה משחק שמורכב מכל קשת הרגשות. יש בו כעס, עצב, עצבים, איפוק וכמובן שמחה מטורפת. את מגלה את התחרותיות שבך או את הקושי להיכשל ולהפסיד, ואז בודקת למה זה קורה לך. יש בפוקר מקומות שבהם הרגש אומר 'בא לי לשחק את היד הזו', אבל השכל עוצר ואומר 'רגע, זה לא נכון סטטיסטית'.

"אני מקבילה את זה לחיים, שבהם יש לנו בחירות ואנחנו יכולות לשאול כל הזמן מה היה קורה אילו, למשל איזו עסקה יכולתי לעשות.

"בשולחן את כל הזמן פוגשת את המתחרים שלך וצריכה ללמוד את החולשות שלהם ואיך לנצל אותן לטובתך. הפוקר הוא מגרש המשחקים של החיים".

הכרת דרך הפוקר חברות חדשות, יצרת קשרים?

"הכרתי המון נשים. אני בת 48, אז כבר יש לי מעגלים חברתיים ואני גם בפרק ב' בחיים, אבל התחשק לי להכיר עוד חברות, עם תחביב משותף. ניסיתי כל מיני מעגלים ושום דבר לא תפס אותי, עד האהבה לפוקר.

"אנחנו חברות טובות וזה מדהים, כי בשולחן אנחנו יריבות. יש אחווה בלימודים המשותפים ואנחנו מפרגנות מאוד, וברגע שיש הפסקה שוכחות מה קרה על השולחן.

"אצל גברים את רואה המון אגו, ואצלנו את יכולה להסתכל על מישהי ולהגיד 'בוא'נה, היא לקחה לי יד ענקית, היא עשתה לי תרגיל', כמובן בפרגון ובלי טינה".

לתחושות של רונה מצטרפת גם ענת כרם אנג'ל (57) מתל אביב.

"החיים שלי קיבלו סומק בלחיים", היא מודה בחדווה. "אמנם אני עדיין טירונית שלומדת ועושה טעויות בדיוק כמו אחרות, אבל זו הזדמנות עבורי להיות שווה בין שוות ולהחזיר את הילדותיות והנערות".

כרם אנג'ל, ד"ר לביוכימיה ובעלת עבר עשיר באקדמיה ובהייטק, היא כיום מטפלת בעלת קליניקה  שהוכשרה כפסיכותרפיסטית גופנית באוריינטציית גוף ונפש, מתנדבת במרכז לבריאות הנפש בבית החולים לב השרון ומעבירה את ההרצאה "אם לגוף היה פה - מה הוא היה אומר".

"מטפלת זה מקצוע בודד מאוד", היא משתפת, "ואחרי 12 שנים שבהן אני מטפלת, לבוא ולפגוש נשים באירוע חברתי - זה ממש בריאות הנפש עבורי.

"אני לא באה כדוקטור, אלא ממקום של חדוות משחק וכדי לצאת מהסטרס. זו התרופה הכי טובה שיש, כי הפוקר עובד על חומרים כמו דופמין ואנדורפין, שאנחנו חייבים להיות איתם בקשר. המשחק הזה מחזק את המערכת החיסונית ועדיף מכל התמכרות. אני ממליצה לנשים לבוא לשחק, אבל גם לא לקחת את המשחק ברצינות. הפסד או ניצחון, זה פשוט כיף".

גם כרם אנג'ל התחילה את המסלול לפני כשנה וחצי בקורס מבוא יסודות א', סיימה את קורס יסודות ב' וכעת לומדת במסלול המקצועני.

איך זה לשחק פוקר מול נשים?

"אחר לגמרי מאשר לשחק מול גברים. אצל הנשים האנרגיות מתוחכמות וערמומיות יותר והן מאוד אינטליגנטיות ועמוקות, ובנים זה בנים, תמיד זה חוזר לשאלה למי יש יותר גדול".

מה לקחת מהמשחק לחיים?

"הכנסתי להרצאה שלי נושאים מהפוקר, למשל שליטה בלחץ, בדופק ובנשימות. הפוקר הוא גם כושר למוח. מעבר לזה למדתי לצאת ממחוזות הנוחות שלי, כולל ללמוד לבלף, וגיליתי שזה לא רק הקלפים שאת מקבלת, אלא איך את משחקת איתם".

• • •

סופר, ששומעת את תלמידותיה, מחייכת בסיפוק ומספקת טיפים למראיינת, שכבר שוקלת איך ומתי להתחיל לחשוף את הקלפים.

"כשחקנית מתחילה, כדאי לגרום לשחקנים שסביבך לחשוב 'הפוך על הפוך'", היא יורה. "בהמשך מומלץ להשתמש במילים, אבל אם את לא עושה את זה טוב  - את חושפת בעצמך מידע, אז בהתחלה עדיף לא לדבר ולהיות 'פוקר פייס'".

בעתיד, החלום של סופר הוא שבית הספר שלה יחזיר לקהילה ויתרום לנשים. לצורך כך היא בונה ערבי טורניר מיוחדים, שהכנסותיהם מועברות לתרומה למען נשים שיצאו ממעגל הזנות, ובעתיד למען אוכלוסיות מוחלשות נוספות.

נוסף על כך, לאחרונה נפתחו בבית הספר טורנירים מעורבים שבהם משתתפים אבות, בנים, בני זוג, וחברים של הליידיס. "בטורנירים משתתפים כמובן גם גברים, אז הן יכולות ללמוד לשחק לא רק בסביבה נשית", מסבירה סופר.

יש עוד יד מטורפת שאת רוצה לחלוק איתנו?

"בטח, את היד הכי מטורפת בעולם, שקיבלתי ביום הולדתי ה־29. הייתי עם זוג מלכות ומישהי לפני השוותה את ההימור שלי. נתתי עוד הימור לפני הפלופ, ופתאום היא חזרה אלי עם אול אין. אמרתי לעצמי 'שיט, יש לה זוג קינג או זוג אס, אבל זה יום ההולדת שלי ואני לא יכולה להפסיד עם יד כזו'. תוך כדי שהשוויתי את ההימור שלה, אמרתי בקול רם 'את הולכת להפסיד' והיא התחילה לפחד. כשהקלפים נפתחו יצא לי קארה מלכות (4 מלכות), אחרי שהפעם האחרונה שקיבלתי יד כזו היתה כשרק התחלתי לשחק, לפני 9 שנים".

מילון פוקר למתחילים:

פלופ - שלושת הקלפים הראשונים בפתיחה. יש תשלום לפני הפלופ, ואחריו מגיעים הטרן (הקלף הרביעי שנפתח) והריבר (הקלף החמישי שנפתח).

זוג - אחד מצירופי הידיים, שני קלפים בעלי אותו סמל (למשל נסיך, 10, 2...) זו יד נמוכה יחסית, אך רוב הסיבובים מסתכמים בזוג או זוגיים (שני זוגות).

אול אין - כאשר שחקן מכניס את כל הצ'יפים שלו להימור, כמו "להניח את כל הביצים בסל אחד".

קארה - רביעייה של קלפים בעלי אותו סמל, למשל ארבע מלכות, ארבע עשיריות או ארבעה נסיכים (נקרא גם סוטד).

אוף סוט - שני קלפים בעלי סמלים וצורות שונות (למשל 10 לב, 2 תלתן). יד לא חזקה בדרך כלל.

פוקר פייס - "מסיכה" שנועדה לטשטש את התחושה הפנימית של השחקן: שליטה בהבעת הפנים, בישיבה או בדיבור, במטרה שהיריבים בשולחן לא יבינו אילו קלפים יש לשחקן ביד.

לשבת פתוח/סגור - ישיבה פתוחה מעידה על מצב משוחרר ומקרינה ביטחון עצמי. ישיבה סגורה (ידיים שלובות, גוף מכונס) מעבירה מסר של לחץ ופחד.

משחק אגרסיבי - לשחק עם אופי משוחרר, להקרין ביטחון עצמי רב ולהראות נוכחות גדולה. משחק כזה הוא רכבת הרים ויכול להסתיים בטוב, או ממש גרוע.

shirz@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר