אני מרגישה בסדר גמור", אומרת לי גל גדות בחיוך קורן, ובאינסטינקט, משלבת ידיים מעל הבטן. "האימהוּת היא הדבר הכי טוב שעשיתי, פרויקט חיי. אני מחוברת מאוד לבנות, ואני דואגת שתהיה בינינו תקשורת פתוחה ושתמיד נדבר על רגשות. לפעמים אני מרפה ולא מפריעה להן, כי למדתי שגם מעורבות יתר יכולה ליצור בעיות.
"אני יכולה להיות אמא היסטרית לפעמים ויכולה להיות אמא מצחיקה, אנחנו צוחקות המון. אני יכולה להתאזר בסבלנות, אבל כשאני מאבדת את זה, זה לא מצב טוב. אני חושבת שכל אמא יכולה להזדהות עם זה. ברגע שיש לך תינוק, את מקבלת שק ענק של רגשות אשם, וזה משהו שאני מתמודדת איתו כל הזמן. אבל הבנתי שאני יכולה רק לנסות להיות הגרסה הטובה ביותר של אמא, ולכן אני מנסה לעשות את המיטב ונותנת להן כל מה שאפשר. בכל בוקר, כשאני קמה מהמיטה, אני אומרת ברכת 'מודה אני'. אי אפשר לקחת שום דבר כמובן מאליו".
בראיון זום בתוכנית האירוח של ג'ימי קימל סיפרה גדות כיצד היא ובעלה, ירון ורסנו, בישרו לאלמה בת ה־9 ולמאיה בת ה־4 שבקרוב תצטרף אליהן אחות נוספת. "קנינו קאפקייקס לכל אחד במשפחה, כולל לכלב, וכשנותר אחד אחרון, שאלתי את הילדות אם הן יודעות למי הוא שייך. הן זרקו שמות של בני משפחה, ואז הצבעתי על הבטן שלי. אלמה צעקה: 'לאאא!'
"אבל היא התרגלה לרעיון, והיא מתרגשת. שאלתי את מאיה אם היא יודעת מה יש לאמא בבטן, והיא אמרה: 'כן, קאפקייק!'
"כשהייתי בהיריון עם מאיה, הסברנו לאלמה איך באים ילדים לעולם. עכשיו זו מאיה שסקרנית לדעת איך התינוקת נכנסה לבטן, ואיך היא תצא משם. הסברנו בגרסה מעודנת שאמא ואבא התחבקו חיבוק גדול, אבא נטע זרע בבטן של אמא, וכך הלאה. אז אנחנו עושים את השיחה הזאת כמו שאנחנו יודעים".
את הרמז העבה על הריונה שיגרה גדות לעולם כבר בטקס גלובוס הזהב, כשהגיעה בטוניקה מלאכית לבנה ורחבה. הספקולציות באתרי הרכילות פרחו, ולמחרת היא העלתה לאינסטגרם תמונה שלה מחובקת עם בנותיה, כשידיהן וידו של הבעל ירון ורסנו על בטנה.
בשבוע שעבר היא חגגה יום הולדת 36, ושיתפה את 52 מיליון עוקביה בתמונות מהמסיבה שנערכה לכבודה בלוס אנג'לס, לצד ברכות רבות שקיבלה מהחברות בישראל.
"אתה יודע, לא הרבה מבינים איך נראים החיים בישראל", היא אומרת. "אני עדיין מקבלת תגובות מאנשים שחושבים שבישראל מסתובבים עם רובה עוזי, מוכנים לקרב. מה שהעולם חשוף אליו זה מה שרואים בחדשות. אני לא שגרירה של ישראל, זה לא טייטל שאני יכולה לקחת על עצמי, אבל חשוב לי שיידעו כמה המדינה שלנו מדהימה ויפה, מלאה באנשים טובים, כמה הים מרגיע וכמה החומוס טעים. אני מתגעגעת לארץ, הייתי רוצה לגדל שם את הילדות".
והקריירה לוקחת אותך הרחק מהמולדת.
"לכל דבר יש את הזמן שלו. עכשיו מאוד נכון לנו להיות פה, ובינתיים אנחנו ממשיכים להחזיק את הבית שלנו בנווה צדק. לא מכרנו כלום, לא הזזנו שום ספה ולא הוצאנו החוצה אף צלחת. הכל תמיד מחכה לנו כשאנחנו באים לביקור, גם הצלמים.
"הילדות שלנו לומדות במסגרות חינוך יהודיות פרטיות, הגדולה בבית ספר והקטנה בגן. הן לומדות שם על החגים היהודיים, אנחנו מדברים עברית בבית, ומאוד מחוברים לארץ דרך חברים ומשפחה. זה מאוד ברור אצלנו".
• • •
שנת הקורונה קטעה לגדות את התוכניות במכה אחת. במארס שעבר היא היתה אמורה להיות באטלנטה, לצלם שם את מותחן האקשן "Red Notice" עם דוויין ג'ונסון ("דה רוק") וראיין ריינולדס, ולהיפגש שם עם הוריה אירית ומיכאל, לרגל חגיגות יום ההולדת ה־60 של אביה. במקום זה היא נשארה בביתה המפואר בגבעות הוליווד בלוס אנג'לס.
אחר כך יזמה סרטון של כוכבי הוליווד, שבו הם מבצעים יחד את "Imagine" של ג'ון לנון, תחת הכותרת "אנחנו בדבר הזה יחד ונתגבר יחד - בואו נדמיין יחד, שירו איתנו". אבל הביקורת לא איחרה לבוא. רבים טענו שמדובר במפורסמים שמנותקים מהמציאות, בשעה שהקורונה משתוללת ברחבי המדינה, אנשים מאבדים את יקיריהם והצוותים הרפואיים קורסים תחת העומס.
"לפעמים אתה מנסה לעשות מעשה טוב, אבל הוא לא בדיוק המעשה הטוב הנכון", אמרה גדות ל"ואניטי פייר". "היו לי רק כוונות טובות, לשלוח אור ואהבה לעולם... אבל כן, אני התחלתי את הפרויקט הזה, ואני יכולה רק לומר שהתכוונתי לעשות מעשה טוב וטהור, ולצערי התגובות לא התעלו לרמות הללו. הגעתי למסקנה שאני אעשה כראות עיניי, ואחרים כראות עיניהם. אני מעדיפה שלא יחבבו אותי מאשר שאני לא אומר את האמת שלי".
ביוני 2020 הגיעה גדות ארצה עם בעלה והילדות, ושהתה כאן חודשיים וחצי. בתחילת ספטמבר היא טסה עם בעלה והילדות לאטלנטה, שם צילמה את "Red Notice", שמתוכנן לעלות בנטפליקס בשנה הקרובה.
איך היה לעבוד למרות הקורונה?
"חוויה מורכבת. כי מצד אחד זה כיף לחזור ולעבוד, להיות עם אנשים ולעשות את מה שאתה אוהב. מצד שני, אתה עובד עם אנשי צוות שחייבים להיות מבודדים ורחוקים מהמשפחות שלהם לאורך שבועות ארוכים. כולם בלבוש ממוגן, חליפות החלל האלה, וכל הווייב הוא אחר.
"אז יש תחושה של מתח, זה לא סט משוחרר, שבאים ונותנים כיפים ואומרים 'בוקר טוב'. סט הרבה יותר זהיר. אבל מסתגלים. בני אדם הם חיה מאוד גמישה וסתגלנית, ובסוף מסתדרים ומוצאים פתרונות להכל. אני מחכה כבר לזמן שנהיה אחרי זה ונוכל לחזור לעשות את הכל, כמו שעשינו לפני".
בראיון עם קימל, היא נשאלה כיצד בישראל הצליחו להתגבר על הקורונה. "שם היה הרבה יותר קל להשתלט על זה", אמרה, "בישראל יש 9 מיליון איש, וכאן 350 מיליון, כך שזה די שונה. אני חושבת גם שעשו שם עבודה טובה בהסברה על יעילות החיסונים, ואנשים באמת התחסנו והרגישו כאילו הזריקו להם מים קדושים לזרוע, שזה נכון חלקית. עכשיו הישראלים נהנים מהחיים, ואני מאוד גאה ומקנאה. קיבלתי קטעי וידאו בקבוצות ווטסאפ מכל מסיבות יום העצמאות, כולם חוגגים כאילו זאת 2019 והקורונה לא קרתה מעולם".
• • •
"וונדר וומן 1984" היה אמור לצאת לאקרנים ביוני 2020, אבל יציאתו נדחתה שוב ושוב, בגלל סגירת בתי הקולנוע. "קודם כל, הסרט לא היה בראש סדר העדיפויות", אומרת גדות. "הדבר הכי חשוב היה הבריאות. היה הרבה מאוד פחד, אף אחד לא ידע מה המשמעות של הווירוס הזה, מה יהיה המחיר ומה עומד לקרות. היה בעיקר פחד גדול מהלא נודע".
אחרי חמש דחיות החליטו אולפני האחים וורנר להפיץ את הסרט בחג המולד בבתי הקולנוע הפתוחים - ובמקביל, גם באמצעות שירות הסטרימינג החדש HBO מקס. בהוליווד פירשו את הצעד כהקרבה אסטרטגית, כדי למנף את השירות החדש; אבל 17.2 מיליון האמריקנים שנרשמו ל־HBO מקס ברבעון האחרון של 2020 עדיין לא מדגדגים את 203 מיליון המנויים של נטפליקס בעולם, וגם לא את ה־100 מיליון של דיסני פלוס.
המכה התדמיתית הוחרפה אחרי שהקהל לא נהר לוויקנד הפתיחה של הסרט בבתי הקולנוע. מאוחר יותר נוספו גם ביקורות פושרות וחוסר התלהבות ברשתות החברתיות. ההכנסות ממכירות כרטיסים נאמדות עד כה ב־170 מיליון דולר, לעומת השקעה של 200 מיליון דולר ועוד עשרות מיליונים שהושקעו בקידום. המגזין "הוליווד ריפורטר" העריך כי העברת הסרט לסטרימינג תעלה לאחים וורנר בהפסד של 100 מיליון דולר לפחות. הסרט הראשון, "וונדר וומן", הכניס 820 מיליון דולר.
למרות זאת, ובעיקר כזריקת עידוד לצופים, הכריזו האולפנים על סרט שלישי בסדרה, שיצטרף ללוח הזמנים העמוס של הבמאית פטי ג'נקינס (שגם עובדת על סרט חדש מתאגיד "מלחמת הכוכבים"). אגב, על פי ה"ניו יורק טיימס", גדות קיבלה מוורנר "מענק תנחומים" בסך 10 מיליון דולר, נוסף על ה־10 מיליון שקיבלה על הסרט - מתוקף העובדה שהיא לא רק הכוכבת, אלא גם אחת המפיקות.
"אם לפני שנה מישהו היה אומר לי שזה מה שיקרה, ושהסרט ייצא בארה"ב ב־HBO מקס, הייתי אומרת שאין מצב, שבחיים לא ניתן לזה לקרות", מודה גדות. "אבל ב־COVID כמו ב־COVID, אנחנו חיים במציאות קצת שונה. הסרט הרגיש באופן ממש קארמי שהוא רלוונטי יותר מאי פעם, הרבה יותר ממה שיכולנו לצפות כשכתבנו וצילמנו אותו. המחשבה שהאנשים פה באמריקה יוכלו לצפות בו עם המשפחות במהלך תקופת החגים חיממה לי את הלב, בייחוד כשהמספרים פה ממש פסיכיים, ואני לא יודעת מתי הם יירדו.
"בשאר העולם זה ייצא רק בבתי הקולנוע, וזה מה שיש. אנחנו צריכים להיות גמישים. כל התקופה הזאת אנחנו למעשה לומדים להגמיש את עצמנו יותר ויותר, ואני רק מקווה שזה יוכל לתת לאנשים שעתיים וחצי הפסקה מהמחשבות על היומיום הקשה שאנחנו חיים, שהם יוכלו להרגיש שעתיים וחצי של בידור והנאה. אם זה יקרה - אני את שלי עשיתי.
"אני מחכה כבר שייפתחו בתי הקולנוע בארץ, ושכולם יוכלו לראות את הסרט. אני קוראת לאנשים בישראל - חכו בסבלנות ואל תורידו אותו בצורה לא חוקית, הסרט הזה נועד לכך שיצפו בו על המסך הגדול. ואם לא אכפת לכם, גם אל תעשו ספוילרים. הסרט צולם ב־2018, היה מוכן בתחילת 2020, ויצא רק בסוף 2020. כך שגם אנחנו השחקנים נאלצנו להיות מאוד סבלניים, בעל כורחנו. אני מקווה שגם בארץ יצליחו להתאפק ולצפות בו על המסך הגדול".
• • •
היתה תחושה של אחריות כבדה יותר לקראת הסרט השני?
"באופן כללי, כשאתה עובד על סרט המשך, תמיד יש את המקום הזה שאתה מוכרח שהוא יהיה טיפה יותר טוב מהקודם, כי צריך להעלות את הרף. במיוחד לנוכח הציפיות שנתלו בו: עיניים רבות היו נשואות אלינו, והיה הרבה לחץ. בשלבי פיתוח התסריט והסיפור עסקנו הרבה בשאלות מה יהיה הנרטיב ומה יהיה עם הדמויות, אבל בסופו של דבר, אתה פשוט חייב לשכוח מכל הרעש שמסביב ולהתמקד אך ורק בסיפור, בדמויות ובסרט, ולעשות את הכי טוב שלך. יותר מזה כבר אין לך מה לעשות.
"באתי לצילומים בכל יום במשך שמונה חודשים, ובאמת שעשיתי את הכי טוב שלי. מאותו רגע זה שלח לחמך על פני המים. נתתי ממש את כולי, והרגשתי שהסרט החדש נגע בי מאוד. אני מקווה שזה מה שיהיה גם עבור הצופים. זה הסרט שאני הכי גאה בו עד היום".
איך נולדה העלילה?
"פטי ואני התחלנו לדסקס את העלילה עוד כשצילמנו את 'וונדר וומן' הראשון. בסרט ההוא הבאנו את סיפור הולדתה של הגיבורה - דיאנה פרינס הופכת להיות וונדר וומן, והיא נאיבית, לא מבינה את המורכבויות של בני האדם, כולה לא בשלה. היה בזה משהו מאוד רענן וטהור, התחלתי כזה, שהיה כיף גדול.
"אבל הרגשנו שיש עוד המון מקומות חדשים בדמות שאנחנו רוצות לחקור, ואז הסרט השני התחיל להתגבש. דיברנו על כל הדברים הנוספים שאנחנו רוצות להרגיש ולחוות עם דיאנה. לכן הדמות שלה בסרט הזה היא די שונה מהדמות בסרט הראשון. הפעם היא הרבה יותר בוגרת, הרבה יותר מתוחכמת, וכבר מבינה את כל המורכבויות של בני האדם. היא גם חולקת אותה נקודת מבט וסובלת מאותן בעיות כמו בני אדם אחרים.
"הפעם יש בסרט הרבה צבעוניות, חיים, מוזיקה וכיף, והחוויה לצלם היתה מדהימה. אנחנו כבר לא באווירת המלחמה של הסרט הראשון. כשנכנסתי שוב לחליפה של וונדר וומן, ככל שהיא לא נוחה, הרגשתי שאני חוזרת הביתה.
"המשפחה שלי, ביחד עם המשפחות של פטי ושל קריסטן וויג (שמשחקת בסרט את הנבלית, צ'יטה; ד"כ), הפכנו למשפחה אחת גדולה. כמו קומונה. כולנו ישבנו בלונדון, שהפכה לבית השני שלנו. את שני הסרטים צילמנו באולפנים של וורנר בלונדון.
"הבת הגדולה שלי היא חברה טובה של לילי אספל, השחקנית שמגלמת בשני הסרטים את דיאנה פרינס בילדותה. לילי גדולה ממנה בשלוש-ארבע שנים, והיא ילדה כל כך מתוקה, מוכשרת וטובה. הן אוהבות זו את זו, משחקות יחד, ושתיהן אוהבות לרכוב על סוסים וללכת לחוג התעמלות".
הבת הגדולה שלך מסתכלת עלייך כעל וונדר וומן?
"ממש לא. עבורה אני אמא שמבקשת ממנה לעשות משהו מיליון פעם, לפני שהיא באמת עושה".
היא רוצה ללכת בדרכך?
"היא מאוד מוכשרת ויש לה ביטחון עצמי, כרגע היא בעניין של להיות חוקרת כשתהיה גדולה, או בוקרת, היא מאוד אוהבת לרכוב על סוסים. מאיה, הקטנה שלי, שואלת: 'אמא, את הולכת לעבודה?', וכשאני עונה שכן, היא משיבה: 'אז גם אני הולכת לעבודה, גם אני וונדר וומן'".
את מרגישה על כתפייך את משקל הייצוג הנשי בקולנוע?
"כן, אבל הסיפורים שאני באופן אישי נמשכת אליהם קשורים בנשים חזקות. זה מה שנותן לי השראה, אלה הסיפורים שאני רוצה לשמוע. אני אדם שאוהב לשמוע מנשים איך הן עשו את זה, ואיך הן מתמודדות עם אימהוּת וקריירה. אני מאוד בעד עשייה, ואני מאוד בעד העצמה. אני רוצה לתת במה לדברים שהם משמעותיים בעיניי, ואם ניתנה לי ההזדמנות להפנות את הזרקור לסיפורים מהסוג הזה, אני חייבת לעשות את זה".
• • •
גדות מינפה את עניין ההעצמה הנשית לכל הפרויקטים שבהם היא משתתפת, עד שהפך לסימן ההיכר שלה. בראיון שער שהעניקה ל"ואניטי פייר", שכלל תמונות שצולמו בחופי יפו וקיסריה בקיץ האחרון, אמרה: "אחד הדברים הגדולים שאני מאמינה בהם הוא שאתה יכול לדמיין להיות מישהו רק כשאתה רואה אותו בעיניך. הגברים הם בני מזל - מאז תחילת עידן הקולנוע הם ראו בסרטים איך גברים הם הגיבורים החזקים, שמצילים את היום. אבל אנחנו לא קיבלנו את הייצוג הזה, ואני סבורה שזה מאוד חשוב. זה גם חשוב לי במיוחד כאמא לשתי בנות, כדי להראות להן את הפוטנציאל של מה הן יכולות להיות. זה לא אומר בהכרח שהן צריכות להיות אתלטיות או חזקות פיזית, למרות שגם זה חשוב. אבל הן יכולות להיות גדולות מהחיים".
• • •
בחודש שעבר עלה בפלטפורמות הדיגיטליות של "נשיונל ג'יאוגרפיק" עוד פרויקט העצמה נשית שהיא מובילה, בשם "אימפקט" - סדרת סרטונים תיעודיים קצרים, המביאים את סיפוריהן של נשים צעירות ופורצות דרך מכל העולם.
"בשנת 2017, ברגע שיצא 'וונדר וומן' והחלו להגיע תגובות ממגוון של אנשים, התחלתי להבין את ההשפעה שיש לי על אנשים צעירים", סיפרה גדות בפאנל לקידום "אימפקט" בכנס מבקרי הטלוויזיה האמריקנים. "ואז אני מתחילה להבין שאני נושאת באחריות, ושעלי להיות אמיתית בכל מה שאני מציגה לעולם ברשתות החברתיות ובראיונות.
"כשהייתי צעירה ורק התחלתי לדגמן ולשחק, חשבתי לעצמי, 'מי כבר יקשיב לראיון איתי? לא אכפת להם ממה שיש לי לומר'. לאט־לאט הבנתי שאנשים באמת מקשיבים.
"אחרי 'וונדר וומן' הבנתי שיש לי אפשרות להגיע אנשים, ורק רציתי להשתמש בבמה שלי כדי להגיע לכמה שיותר אנשים ולשפוך אור על סיפורים מדהימים של נשים. כולן גיבורות, הוונדר־וומניות שלי. אני בסך הכל מגיעה לסט צילומים, נכנסת לחדר ההלבשה ועוטה תחפושת, או מחזיקה בחרב. זאת העמדת פנים. הן באמת שם, על הקרקע, מזיעות ועושות כל שביכולתן כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. אנחנו חיים במציאות כל כך חשוכה ומאתגרת, בייחוד בשנה האחרונה, שרצינו לאזן את זה ולהביא משהו טוב לעולם. אולי זה מה שיצית בעירה ויניע לפעולה אנשים שרק רוצים לעשות טוב לעולם.
"יש אינספור סיפורים לספר, אבל כמה מהם באמת יוצאי דופן. המשותף בין הנשים שיופיעו ב'אימפקט' הוא שכולן הגיעו מנסיבות חיים קשות - אלימות, עוני, טראומה, אפליה או אסונות טבע. ועדיין, הנסיבות הללו מניעות אותן לפעולה. נותנות להם יותר כוח להעז, לחלום, לשנות, לדבר ולבצע שינוי אמיתי בקהילות שלהן. נשים בעלות השפעה, שפועלות באלטרואיזם ואינן מרוכזות בעצמן, אלא רק מכוונות בצורה טהורה לקהילה שלהן. אני בעצמי שואבת מהן השראה רבה. זה כל כך נהדר לעשות משהו עבור האחר, והאפקט המתמשך הוא עצום.
"אני אמא לשתי ילדות, ומערכת האמונות שלי קרובה מאוד למערכת האמונות של וונדר וומן. אני דוגלת באהבה, חמלה, שלום וחיוביות, ומנסה להפוך את העולם למקום טוב יותר ככל יכולתי, למצוא סיפורים מדהימים על נשים כאלו ופשוט להראות אותם לעולם, כדי לחולל שינוי. אנשים לא עשויים מאבן. יש להם לב.
"אני בת מזל שנולדתי וגדלתי בסביבה בריאה, ובת למשפחה נורמלית. המכשול הגדול ביותר שעמד בפניי הוא להתגבר על פחדים, ואני תמיד רואה זאת כאתגר. אבל אני אסירת תודה על החיים שיש לי, ועל כך שלא נאלצתי להתמודד עם סוגיות הרות גורל כמו הנשים הללו".
• • •
המגזין "פורבס" דירג אותה באוקטובר האחרון במקום השלישי בדירוג השכר של השחקניות בהוליווד, עם הכנסות של 31.5 מיליון דולר בשנה שעברה. היחידות שמקדימות אותה הן סופיה ורגרה, עם 43 מיליון דולר, ואנג'לינה ג'ולי (35.5 מיליון). אחרי גדות משתרכים שמות ענק, כמו זוכות האוסקר מריל סטריפ, ויולה דיוויס, ניקול קידמן, ורבות אחרות.
לאחרונה רכשו גדות ובעלה גם בית חוף במאליבו, הכי קרוב שאפשר לאוקיינוס השקט, בעלות של 5 מיליון דולר. הבית משתרע על 180 מ"ר וכולל, בין השאר, שני חדרי שינה ושלושה חדרי אמבטיה.
הלו"ז שלה לחודשים הקרובים כבר מלא, עם רשימה ארוכה של פרויקטים עתידיים בהפקת חברת ההפקות שלה ושל בעלה, Pilot Wave - כולם סובבים סביב נשים חזקות: מותחן ריגול בשם "Heart of Stone", מעין גרסה נשית לג'יימס בונד, עם אופציה לסדרת סרטים; דרמה ביוגרפית על חסידת אומות העולם אירינה סנדלר, שהצילה אלפי ילדים בשואה; רומן מדע־בדיוני בשם "Meet Me In Another Life"; מיני סדרה לאפל טי.וי על כוכבת הוליווד, הדי לאמאר; וכניסה לנעליה של אליזבת טיילור בדמות האייקונית של קליאופטרה.
אגב, הליהוק שלה לתפקיד מלכת מצרים העתיקה עורר לא מעט ביקורת, בגלל הבחירה בשחקנית ישראלית שלא בדיוק עונה לאפיון האתני של קליאופטרה. גדות אמרה בתגובה כי "אם נצמדים לעובדות, קליאופטרה היתה מקדונית. חיפשנו שחקנית ממקדוניה שתתאים, והיא לא היתה שם. אני מלאת תשוקה לתפקיד, וקליאופטרה היא אייקון היסטורי מדהים שאני מעריצה".
בראיון ל"ואניטי פייר" דיברה גדות גם על האונס הקבוצתי של הנערה בת ה־16, שאירע באילת באוגוסט שעבר. "איך זה שהיו כמה גברים באותו החדר, ואף אחד מהם לא אמר - 'הלו, חבר'ה, זה לא בסדר, תפסיקו'. ואף אחד מהם לא חשב לקרוא למשטרה.
"עלינו לשמש מודל חיקוי לילדינו ולחנך אותם לשוויון. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, כי עדיין אין שוויון אמיתי בין המינים. אם נתמקד כולנו במטרה הזאת, שינוי אמיתי יכול לקרות".
על 13 שנות נישואיה היא נותנת קרדיט לבעלה, כמי שתמך בה כשצצה האפשרות של קריירת משחק. "אני בכלל נרשמתי ב־2007 ללימודי תואר ראשון במשפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. ירון היה זה שאמר שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה, הוא האחד שהעניק לי תמיכה במרדף אחר החלום הזה. כבר בדייט השני שלנו הוא הכריז שהוא מפסיק לצאת עם בנות אחרות, ושבתוך שנתיים הוא יציע לי נישואים. וכך היה, הוא גבר שעומד במילתו.
"ירון הוא הרוח מתחת לכנפיי. אנחנו פרטנרים שווי ערך ונוסעים בעולם יחד, כמו משפחה בקרקס. אני אוהבת את המקצוע שלי, אבל במקום הראשון ניצבת המשפחה, ואני לא אסע רחוק לפרק זמן ממושך בלעדיהם.
"יש לנו קבוצת חברים בלוס אנג'לס, ולכל הנשים יש קריירות. לכן אנחנו צוחקים תמיד שהבעלים הם 'הגבר החדש', מעורבים מאוד בנעשה בבית ובטיפול בילדים".
d.ca@mail.com
