זה לא היה עוד משחק בין שתיים מהיריבות הגדולות בכדורגל האנגלי, זו היתה מלחמת הכוכבים. בצד אחד - כריסטיאנו רונאלדו בן ה־36, הרכש הנוצץ שחזר למנצ'סטר יונייטד ומי שבעיני רבים נחשב לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. מולו - מוחמד סלאח בן ה־29, החלוץ המצרי מליברפול, שטוען לכתר השחקן הטוב בעולם לשנת 2021 ונחשב לאחד המועמדים המובילים בתחרות הרותחת על פרס "כדור הזהב", שיוענק בעוד חודש בפריז.
אצטדיון מלא, מיליארדי צופים ברחבי העולם, ונוקאאוט מושלם. ליברפול הביסה את יונייטד 0:5, כשסלאח כובש שלישייה מהדהדת.
"אני לא חושב שיש היום בעולם מישהו טוב ממנו", אמר ג'יימי קראגר, לשעבר קפטן ליברפול, בראיון לרשת בי.בי.סי. "הוא אחד מהגדולים ששיחקו אי פעם במדי הקבוצה". ריו פרדיננד, כוכב העבר של מנצ'סטר יונייטד, הסכים: "הוא רוצח. שולט במגרש והורס סופרסטארים על בסיס קבוע. סלאח גורם למשחק להיראות קל".
בתשעת משחקי הליגה שהתקיימו העונה הספיק סלאח לכבוש עשרה שערים. בסך הכל יש לו 107 כיבושים בפרמייר ליג, כשמאה מהם נכנסו היישר לפנתיאון. "יש לי תמיד את האמביציה להיות הטוב בעולם", סיפר העונה בכנות. "זה מה שמניע אותי לעבוד קשה, כדי להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. בראש שלי אני השחקן הטוב בכל הזמנים, ואני מנסה להאמין בכך ולא משנה אם חלק מהאנשים מסכימים וחלק לא".
• • •
סלאח לא הגיע ממדינת כדורגל כמו ברזיל ולא צמח באקדמיה לנוער באירופה. הוא גדל במצרים, שאמנם הצמיחה בעבר כדורגלנים מוכשרים, אבל אף אחד מהם לא מתקרב לעוצמה שמביא הכוכב של ליברפול.
"עברתי תקופות קשות בחיים, אבל כבר כילד רציתי להיות כדורגלן", סיפר בעבר. "רציתי להיות שם גדול, משהו מיוחד, אבל שום דבר לא היה יכול לרמוז על כך, כי באתי מכלום. הייתי ילד בן 14 עם חלום שכל כך רצה שיתגשם. אם לא הייתי בסוף מצליח ככדורגלן, כנראה היה לי קשה להסתדר בחיים".
הוא נולד בכפר נגריג, על הדרך בין אלכסנדריה לקהיר. אזור חקלאי מוקף שדות יסמין, שכאשר מתקרבים אליו מריחים את הפרות הרועות באחו ואת לולי התרנגולות. אביו, סלאח גאלי, היה כדורגלן חובב, וגם בנו היה יכול להישאר הרחק מאור הזרקורים, אבל כשהיה בן 12 ראה אותו רדה אל־מאלה, מגלה כישרונות מקומי, שהגיע בכלל כדי לחזות בשריף, נער אחר ששיחק בקבוצת הנערים אל־איתיחד בייסון.
אל־מאלה ראה את סלאח הקטן והאנרגטי, נדלק, והזמין אותו על המקום לחזק את אחת מקבוצות המועדון אל־מוקאוולון, שמשחקת בעיר טנטא הסמוכה.
אל־מוקאוולון הוא מועדון גדול במצרים, שנמצא בבעלות חברת הבנייה הענקית "עראב קונטרקטורס". למועדון קבוצות בת המפוזרות ברחבי המדינה, אבל הבסיס נמצא בקהיר, שם נמצאת הקבוצה הבכירה המשחקת בליגת העל המצרית.
מהר מאוד הגיע לקהיר המידע שבטנטא משחק נער שחייב להגיע למועדון הבכיר. סלאח, שהיה תלמיד בית ספר בן 14, נקרע בין חובותיו לבית לרצון להיות כדורגלן מצליח.
"זה היה מסע בן תשע שעות הלוך חזור, חמש פעמים בשבוע, במשך כארבע שנים", סיפר בראיון בעבר. "הייתי צריך לצאת מהלימודים מוקדם כדי להגיע לאימון, אז למדתי בבית הספר רק משבע עד תשע בבוקר והיה לי אישור בכתב שאני יכול לצאת מוקדם כדי להגיע לקהיר בשעה שתיים".
סלאח סיפר שהיה מסיים אימון בשעה שש בערב, עושה את הדרך בחזרה ומגיע הביתה בעשר וחצי, כשהוא נאלץ להחליף בדרך שלושה ולפעמים ארבעה אוטובוסים. היה שלב שבקבוצה חששו לאבד אותו בגלל המעמסה, אז סידרו לו להתארח פעמיים בשבוע אצל משפחה בקהיר. אחרי תקופה, מנהלי הקבוצה כבר ביקשו מהבעלים לסדר לנער חדר. זה יהיה שווה את המאמץ, הבטיחו.
סלאח הגיע לקבוצה הבוגרת של אל־מוקאוולון בגיל 18, כשלכולם ברור שלא יישאר זמן רב. למרבה הצער, הדלת לעולם הגדול נפתחה עבורו דווקא בעקבות טרגדיה שפקדה את מצרים.
ב־1 בפברואר 2012, הליגה המצרית הופסקה לאחר שהתפרעות אוהדים במשחק בפורט סעיד יצאה מכלל שליטה. 74 בני אדם נהרגו באירוע ויותר מ־500 נפצעו. כאקט של סולידריות, הנבחרת האולימפית של מצרים, שהתכוננה למשחקים בלונדון, הוזמנה למפגש ידידות בשווייץ נגד פ.צ. באזל. מאוחר יותר הודו ראשי באזל שהמשחק אורגן בעיקר כדי שיוכלו להתרשם מיכולתו של סלאח.
סלאח כבש שני שערים באותו משחק, שנערך ב־16 במארס. פחות מחודש לאחר מכן, המועדון השוויצרי הודיע שהחתים את המצרי לארבע שנים. "הוא בא מהחום של צפון אפריקה", נזכר הייקו ווגל, מאמנו של החלוץ בבאזל. "לא ידע אנגלית ורצה ללמוד גרמנית. אמרתי לו 'תאט קצת את הקצב, אלוף. גרמנית היא שפה קשה, תלמד אנגלית, זה יספיק לך'.
"אני זוכר שביום הראשון הוא התאמן ממש רע, עד שכבר תהינו אם יש לו אח תאום. ביום השני הוא השתפר וביום השלישי כבר היה בלתי ניתן לעצירה".
• • •
נדמה היה שסלאח עלה על דרך המלך. אחרי שנתיים מוצלחות בבאזל, ז'וזה מוריניו, המאמן המעוטר של צ'לסי הלונדונית, שם עליו יד בינואר 2014 תמורת סכום של 11 מיליון ליש"ט. המצרי הודה שרצה לשחק תחת המאמן המצליח, אבל מוריניו צינן את ההתלהבות של הצעיר מהמזרח התיכון.
הפורטוגלי חשב אז שסלאח נאיבי מדי, שברירי גופנית ולא מוכן להתמודדות הפיזית של הליגה האנגלית הקשוחה. המצרי שותף בסך הכל ב־13 משחקים בצ'לסי, לפני שעבר בהשאלה לפיורנטינה האיטלקית. כשנשאל מדוע לא נשאר באנגליה ונלחם על מקומו, אמר שהוא רוצה לשחק, זה הדרייב.
"אנשים מנסים לזהות אותי כמאמן שמכר את סלאח, אבל אני זה שקניתי אותו", אומר מוריניו, המאמן היום את רומא האיטלקית. "התאהבתי בילד ורצינו לעבוד איתו כדי שישתפר, אבל הוא רצה לשחק יותר אז החלטנו להשאילו לתרבות משחק שאני מכיר היטב, איטליה, שיש בה טקטיקה ופיזיות והיא מקום טוב להתפתח. צ'לסי החליטה למכור אותו, לא אני".
המעבר לאיטליה בפברואר 2015 היה נקודת המראה נוספת בקריירה של סלאח. אחרי עונה מוצלחת בפיורנטינה הגיעו שתי עונות מופלאות ברומא, וב־22 ביוני 2017 הגיע סוף־סוף למחוז חפצו, כשחתם במועדון הענק ליברפול תמורת 42 מיליון יורו. עבור כוכב במעמדו מדובר בסכום שנשמע היום מצחיק, בטח כששנה לפני כן רכשה מנצ'סטר יונייטד את פול פוגבה הצרפתי תמורת 105 מיליון יורו. פוגבה, אגב, הורחק מהתבוסה נגד סלאח וליברפול אחרי שנכנס כמחליף.
ליברפול אמנם מועדון ענק מבחינה היסטורית, אבל סלאח הגיע לעיר הנמל כחלק מתהליך בנייה מחדש של הקבוצה, כשתואר האליפות האחרון שבו זכה היה אז ב־1990, עם חלוץ אחר, אחד רוני רוזנטל. באותו זמן, גורם נוסף תרם להצלחת החלוץ המצרי - יורגן קלופ, המאמן הגרמני של קבוצתו החדשה.
קלופ הגיע לליברפול באוקטובר 2015, אחרי שהפך את בורוסיה דורטמונד הגרמנית מקבוצה על סף פשיטת רגל ללהיט שמח ואטרקטיבי, הבנוי על שחקנים צעירים ומוכשרים. מדובר במאמן עם פילוסופיית משחק התקפית ואמיצה, הנחשב לאיש של שחקנים.
"יש לו שילוב מושלם בין פוטנציאל לניסיון", אמר קלופ כשליברפול החתימה את המצרי. "עקבתי אחריו מאז שהתחיל להצליח בבאזל, והוא התבגר והפך לשחקן מצוין. הקצב שלו לא רגיל, הוא נותן לנו עוד אפשרויות בחלק ההתקפי ויהפוך אותו לעוד יותר תחרותי".
זה כבר לא היה סלאח שהגיע לאירופה כצעיר אבוד, ללא אנגלית. בליברפול הוא דיבר מהרגע הראשון, בטוח לחלוטין בעצמו. "היום אני מבוגר בארבע שנים, האישיות שלי שונה", אמר לאתר הרשמי של הקבוצה מייד עם הגעתו. "ראיתי את ליברפול בטלוויזיה ושמתי לב שכולם נותנים 100 אחוז בשביל הניצחון, כולל המאמן. אני מקווה שביחד נצליח לזכות בתואר עבור הקבוצה".
התקווה הזו הפכה לעובדות על המגרש. עם סלאח זכתה הקבוצה ב־2019 בליגת האלופות, ושנה לאחר מכן באליפות אנגליה. 30 שנה של בצורת הסתיימו, כשסלאח לא מפסיק להפגיז מספרים ולשבור שיאים. "נגמרו הסופרלטיבים", כתב חלוץ העבר של ליברפול רובי פאולר, שכבש 183 שערים ב־369 משחקים במדי הקבוצה. "הוא שחקן ברמה עולמית".
• • •
לא פחות מדהים הוא מה שעובר הקהל של ליברפול מאז שסלאח הגיע. במהלך משחקי הבית אפשר לשמוע ביציעי אנפילד את השיר: "אם הוא יבקיע עוד כמה שערים, גם אני אהיה מוסלמי. אם הוא מספיק טוב בשבילכם, הוא טוב גם בשבילי. לשבת במסגד, שם אני רוצה להיות".
וזה לא נגמר רק ביציע. בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת סטנפורד ערכו מחקר ומצאו שמאז שסלאח הגיע לליברפול, ירדו פשעי השנאה כלפי מוסלמים בעיר ב־18.9 אחוז, וגם כמות הציוצים בטוויטר נגד מוסלמים מצד אוהדי הקבוצה ירדה בחצי.
סלאח לא מסתיר את היותו מוסלמי מאמין. אחרי כיבושים הוא נוהג לכרוע ולהתפלל, ובראיון לסי.אן.אן הסביר כי "אני מתפלל ומודה לאלוהים על מה שקיבלתי. אני עושה את זה מאז שאני ילד, בכל מקום".
ההשפעה של סלאח גדולה ולא מסתיימת רק באוהדי הקבוצה. בן בירד, אוהד קבוצת נוטינגהאם פורסט, סיפר ל"גרדיאן" שכנער שנא מוסלמים, עד שראה את סלאח, למד על אישיותו והתאסלם בעצמו. "הוא הוכיח לי שאפשר להיות נורמלי ומוסלמי", הסביר, "פשוט תהיה אתה".
סאלים קאסם, אוהד ליברפול ועורך האתר "מוסלם וייב", העיד שב־2018, בחצי גמר ליגת האלופות ברומא, כמה אוהדים מוסלמים מצאו פינה באצטדיון כדי לערוך בה את תפילת הערב והופתעו מאוהדי ליברפול, שעברו לידם ובירכו. "זה היה חסר תקדים", הודה.
"הוא מוסלמי וחי כמוסלמי, בעולם שלפעמים מביט על דברים כאלה כסכנה", הסביר המאמן קלופ. "בעולם שבו מתייגים אנשים כ'כולם כאלה או כאלה', נחמד שיש בסביבה מישהו מלא שמחה ואהבה שעושה את הדברים כשהדת נמצאת תמיד ברקע. סלאח משפיע עלינו, ואם מישהו חושב שהוא משפיע גם על שאר העולם, זה מצוין".
הגדולה של סלאח נתפסת גם בצניעותו. לא מזמן פורסמו צילומי מצלמות אבטחה בתחנת דלק בליברפול, שם נראה המצרי עוזר להומלס בשם דיוויד קרייג, אחרי שחבורת בריונים מקומית נטפלה אליו.
סלאח אמר לצעירים שיום אחד גם הם עלולים להגיע למצבו של חסר הבית, ואז אף אחד לא ייצא להגנתם. אחרי שעזבו, סלאח ניגש לכספומט, הוציא 100 ליש"ט ונתן להומלס. "כמו שהוא נפלא עבור ליברפול, הוא היה נפלא בשבילי", אמר קרייג ל"סאן". "הוא גיבור אמיתי ואני רוצה להודות לו".
אבל ייתכן שכל האופוריה סביב השחקן תיעלם ביום שיעזוב את העיר ואת האי הבריטי. אז, אולי, תחזור גם שנאת הזרים. "סלאח הוא ווינר וכולם אוהבים ווינרים", אומר עליו ג'וזף מסד, היסטוריון ופרופסור מאוניברסיטת קולומביה המתמחה בעולם הערבי המודרני. "רק לפני כמה שנים זכה זינדין זידאן, בנם של מהגרים אלג'ירים, לתהילה מערבים, ממוסלמים, מאפריקנים ובטח מצרפתים, אבל התהילה לא מיגרה את האסלאמופוביה הקיימת במיינסטרים הצרפתי, ואני בספק אם התהילה של סלאח תסלק את האסלאמופוביה מהתרבות הבריטית".
גם עכשיו, סלאח זוכה לא פעם לגילויי גזענות מאוהדי הקבוצות היריבות. אוהדי צ'לסי צולמו כשהם שרים "מוחמד סלאח מחבל מתפוצץ", ולפני שנתיים עצרה משטרת ליברפול את גארי היילנד, אוהד היריבה העירונית המושבעת אברטון, שלא הפסיק לצייץ נגד השחקן בטוויטר. היילנד (32) העלה תמונה של כל הקבוצה מתפללת לאללה, בצירוף הכיתוב: "מה הבעיה של הבחורים המוסלמים, אפשר בכלל לנסח את זה?". לאחר מכן הפיץ תמונה מזויפת של סלאח עם חגורת נפץ.
היילנד נידון למאסר של שישה שבועות על תנאי לשנה ול־200 שעות של עבודות שירות. "הסוג הזה של הערות מתדלק שנאה על רקע גזעי, והוא פוגעני מאוד כלפי אנשים מהגזע או מהדת שאליהם הוא מכוון", אמרה אנג'לה קונלאן מהתביעה. "למוחמד סלאח, כמו לכל אדם מחברה מתורבתת, לא מגיע להיות מטרה להתעללות".
• • •
בינתיים, סלאח על הגל. הוא השם הכי מדובר בעולם הכדורגל ומייצג לא רק את מצרים, אלא את כל העולם הערבי. המשחקים שלו זוכים לפופולריות אדירה, ואחרי שער בלתי נשכח מול טוטנהאם הלונדונית נשמע אחד השדרים הערבים המרכזיים, הישאם אל־שאוואלי, כשהוא זועק בהתרגשות: "אלוהים, אלוהים, אלוהים. אתה יותר גדול מרעמסס, יותר גדול מנפרטיטי, אפילו מפרעה. אתה במילה אחת 'מוחמד' ושמך הוא 'סלאח'. זה בלתי אפשרי, זה בלתי אפשרי. תסתכלו עליו, הוא למד בעמק הנילוס".
במצרים זוכרים לשחקן העל בעיקר את הלילה הקסום ב־8 באוקטובר 2017, אז נכתב שמו באותיות של זהב בהיסטוריה של הכדורגל במדינה. זה קרה במשחק מכריע נגד קונגו בקהיר, כשעל הכף היתה עלייה למשחקי גביע העולם ברוסיה, לראשונה מאז 1990.
סלאח העלה את מצרים ליתרון 0:1, אולם קונגו השוותה שלוש דקות לסיום, כשהיא מכניסה מדינה שלמה להלם. חמש דקות בתוך זמן פציעות נקבע פנדל למצרים, הגיבור הלאומי בעט פנימה - ושלח 100 מיליון איש לחגוג ברחובות.
הוא כל כך רצה לגרום למצרים להיות גאה בו במשחקי גביע העולם ברוסיה, אלא שכמה שבועות לפני, בגמר ליגת האלופות ב־26 במאי, נכנס בו בעוצמה הבלם הקשוח של ריאל מדריד, סרחיו ראמוס, יש יגידו כדי להשביתו. סלאח סיים את המשחק החשוב בדקה ה־30, בגלל פציעה בכתף. הוא מירר בבכי לא רק בגלל ההפסד לקבוצת הפאר הספרדית, אלא גם כי ידע שהוא עשוי להחמיץ את המונדיאל.
במצרים החסירו פעימה, והכוכב נאלץ להרגיע את מיליוני אוהדיו בציוץ בטוויטר. "למרות שהסיכויים נגדי, אני בטוח שאהיה ברוסיה כדי להסב לכולכם גאווה", כתב. "האהבה והתמיכה שלכם ייתנו לי את הכוח שאצטרך".
סלאח יצא עם הנבחרת למחנה אימונים בצ'צ'ניה לקראת המונדיאל ברוסיה, שם זכה ליחס מועדף מהשליט רמזן קדירוב, שניצל את השהות המצרית כדי להצטלם עם השחקן ואפילו העניק לו תואר "אזרח כבוד". סלאח אמנם חייך בנימוס, אבל זכה לביקורות על כך ש"נתן גב" לשליט שידוע כרומס זכויות אדם. לקדירוב זו היתה הזדמנות מצוינת להלבין את שמו בחברת הספורטאי המוסלמי הגדול ביותר.
הכותרות לא החמיאו לסלאח, ועל פי לא מעט ידיעות השחקן רתח על קיום המחנה בצ'צ'ניה ועל עירוב שמו בפוליטיקה. היו אפילו רמיזות עבות שהוא שוקל לעזוב את הנבחרת ולא לשחק במונדיאל.
אלא שסלאח הוא לא עוד שחקן. הוא הרגיש את מעמסת העם המצרי על כתפיו, ולמרות הפציעה הלא קלה והידיעות שהופיעו - עשה כל מאמץ להיות כשיר למונדיאל. את משחק הפתיחה, שבו הפסידה מצרים 1:0 לאורוגוואי, הוא אמנם החמיץ, אבל במשחק נגד רוסיה, המארחת, כבר שותף ואף כבש שער בפנדל, מה שלא מנע הפסד בתוצאה 3:1.
כדי לשקם את הכבוד המצרי נותר משחק אחד בלבד, אבל זה לא היה עוד משחק. המצרים עלו לדשא מול ערב הסעודית, הנחשבת נחותה מהם, כשכל מה שהיה צריך הוא לרשום ניצחון היסטורי בגביע העולם. סלאח אמנם הבקיע גם הפעם, אבל ערב הסעודית זכתה בניצחון מדהים 1:2, עם שער מכריע בדקה ה־95.
את האכזבה על פניו של סלאח אפשר היה לראות ממרחקים, וגם אצל המצרים נפל סוף־סוף האסימון שלא מדובר בכל־יכול. "חשבנו שאלוהים איתנו, אבל הוא לא", אמר מחמוד עבדל ראזק, רואה חשבון מקהיר, ל"ניו יורק טיימס" בסיום המשחק.
• • •
כיאה לאייקון, שמרוויח לא רק מכדורגל אלא גם מהפרסום שנוצר סביבו, סלאח של השנים האחרונות מנסה להיות כמה שיותר ממלכתי. בתחילת הקריירה הוא היה הרבה פחות דיפלומטי ויותר לוחמני, גם בכל הקשור לעמדותיו מול ישראל.
כששיחק בבאזל, הקבוצה הוגרלה לעימות כפול מול מכבי ת"א במוקדמות ליגת האלופות. במשחק שנערך בשווייץ בקיץ 2013, בזמן שהשחקנים לחצו ידיים לפני שריקת הפתיחה, סלאח רץ לצד המגרש כדי להחליף נעליים.
לאחר מכן, כולם תהו אם יגיע למשחק הגומלין בישראל, כשהיה ברור שבמצרים מופעל עליו לחץ כבד שייעדר. סלאח אכן נחת בנתב"ג, אולם לא לפני שפרסם הודעה בזו הלשון: "במחשבותיי אני הולך לשחק בפלשתין ולא בישראל, אבקיע שם ואנצח. הדגל הציוני לא יונף בליגת האלופות".
מאוחר יותר הכחיש שההודעה יצאה מטעמו, אולם במשחק עצמו, במקום ללחוץ יד לשחקני מכבי בבלומפילד, הוא הושיט אגרוף קמוץ. אחרי שהבקיע סימן ליציעים בתנועת יד משתיקה שהם יכולים להמשיך להקניט אותו, שכן עליו זה לא משפיע. המשחק הסתיים בתיקו 3:3, באזל עלתה לליגת האלופות.
ב־2019 פורסם שליברפול שוקלת לצרף לשורותיה את החלוץ הישראלי מואנס דאבור, שבאותו זמן להט במדי רד בול זלצבורג האוסטרית. עוד נכתב שנציגים מטעם המועדון הגיעו כדי לראות את דאבור בפעולה, אולם אז הופיעו ידיעות שסלאח הציב אולטימטום: "אם הישראלי מגיע, אני עוזב". הידיעה הוכחשה, אבל בשורה התחתונה - דאבור לא הגיע לאנגליה.
את השינוי בקו של המצרי היה אפשר להרגיש במהלך מבצע שומר החומות בחודש מאי האחרון. בזמן שכוכבי כדורגל כמו פוגבה ואמאדו דיאלו הביעו תמיכה בפלשתינים, דווקא סלאח פרסם הודעה מתונה בטוויטר. בהתחלה הפיץ תמונה שלו על רקע מסגד אל־אקצא, ואחרי כן צייץ ל־15.1 מיליון עוקביו: "אני קורא למנהיגי העולם, כולל לראש הממשלה של המדינה שהפכה לביתי בארבע השנים האחרונות, שיעשו כל שביכולתם כדי להבטיח שהאלימות וההרג של חפים מפשע ייעצרו באופן מיידי. מספיק זה מספיק".
חלק גדול מהעולם הערבי לא אהב את התגובה החלבית של המצרי. "מו, תגיד יחד איתי: פ־לש־תין", ענה לו בציניות מוחמד ביידון, אחד הגולשים.
סלאח יודע שעירוב של פוליטיקה וספורט, במיוחד במדינה רגישה כמו מצרים, הוא עניין לא בריא. אחד משחקני העבר שאיתם הוא מזוהה הוא מוחמד אבו טריקה, בעל 100 הופעות בנבחרת, הנחשב לחצי אלוהים במדינה. לשניים יצא אפילו לשחק יחד במדים הלאומיים, בתחילת דרכו של סלאח בנבחרת.
רק שאבו טריקה הוא כיום אישיות לא רצויה אצל שלטונות מצרים, בעיקר אצל הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי. משנת 2017 נמצא שמו ברשימת המבוקשים, בשל חשד שסייע לאחים המוסלמים, ומאז חי כוכב העבר בקטאר, נכסיו מוקפאים ויש נגדו פקודת מעצר.
סלאח משתדל להתרחק מפוליטיקה, אבל במצרים יודעים שכוחו חצה מזמן את גבולות הספורט. דוגמה מוחצת לכך ניתנה בבחירות ב־2018, שבהן זכה א־סיסי אמנם ב־97 אחוז מהקולות, אבל יריבו מוסא מוסטפא מוסא אפילו לא סיים שני, שכן יותר ממיליון מצביעים מחקו את שמות המועמדים ורשמו על הפתק "סלאח".
זה משתלם, כי סלאח לא מתהדר בעושרו כמו כדורגלנים רבים, אלא תורם לא מעט לשינוי במולדת הענייה. הוא עזר להקים בסביבת מקום הולדתו בית ספר לבנות ומתקן לטיהור מי שפכים, סייע לשקם מכון לחולי סרטן שנפגע בפיגוע, תרם להקמת יחידת אמבולנסים ועוד. בזמן הקורונה רכש מחוללי חמצן לבית החולים האזורי, וקרן צדקה שהקים מסייעת דרך קבע ל־500-400 בני אדם, שבהם אלמנות ויתומים.
• • •
חוזהו של סלאח בליברפול מסתיים בקיץ 2023, וכבר כעת עולות ספקולציות לגבי עתידו. ליברפול מעוניינת כמובן שיישאר, אבל השמועות אומרות שגם ריאל מדריד הספרדית לוחצת. מה שבטוח, הכסף הגדול הוא שיקבע. סלאח מרוויח היום כ־22.5 מיליון דולר בשנה כשכר מליברפול, ועוד 15 מיליון דולר מהסכמי חסות, שהבולטים שבהם הם עם אדידס, אקסון מוביל ופפסי. עם כל התהילה וההצלחה, הוא ממוקם רק במקום ה־36 בטבלת מובילי השכר בקרב הספורטאים לשנת 2021. לשם השוואה, לאו מסי, הממוקם ראשון בין הכדורגלנים, מרוויח 130 מיליון דולר. רונאלדו, השני, מרוויח 120 מיליון.
"זה לא תלוי בי", אמר סלאח לאחרונה לערוץ הטלוויזיה סקיי ספורט. "אם היו שואלים אותי, הייתי מעוניין להישאר כאן עד לסיום הקריירה. אני לא יכול לדמיין את עצמי משחק נגד ליברפול. זה יגרום לי עצב".
הבעיה היא שזה באמת לא תלוי רק בסלאח. השחקן מנוהל על ידי הסוכן ראמי עבאס עיסא, שעל פי הפרסומים דורש שהכוכב שלו ירוויח 400 אלף ליש"ט בשבוע, למעשה הכפלת השכר הנוכחי. עבור ליברפול מדובר בשכר גבוה, שכן בכיר המשתכרים כיום בקבוצה הוא הבלם ההולנדי וירג'יל ואן דייק, שמרוויח 220 אלף ליש"ט בשבוע. בליברפול חוששים שאם יסכימו לבקשת השחקן וסוכנו, הדבר יגרום להתמרמרות בחדר ההלבשה, בטח כשייווצרו פערי ענק בין הכוכב המצרי לבין חבריו. "לדעתי לא יעלה אפילו קול מתנגד אחד", משוכנע כוכב העבר רובי פאולר. "ידהים אותי אם יתברר שלא מתקיימות כבר עכשיו שיחות בין המועדון לשחקן על הארכת החוזה".
לא מזמן זכה סלאח לכבוד אמיתי, כשפסלו הוצב במוזיאון השעווה מאדאם טוסו שבלונדון. גם במצרים, כך דווח, סיפור חייו והקריירה שלו ייכנסו לתוכנית הלימוד, כדי לתת לצעירים השראה. לא להאמין שרק לפני 15 שנה, הכוכב הגדול נסע לאימון במשך ארבע שעות וחצי באוטובוס מצרי. "מהיום שהגעתי לאנגליה רציתי להראות מה אני יודע", סיפר בראיון למגזין הבריטי "פור־פור־טו", "ואני חושב שהולך לי טוב".
shishabat@israelhayom.co.il
