יום חמישי, 15:00 שעון ניו יורק. צוות הפקה ישראלי של מותג האופנה "רנואר" ודוגמנית אחת חוסמים את אחד הרחוב המרכזיים בעיר הגדולה והסואנת. על הסט שלושה ניצבים בתפקידי צלמי פפראצי, שנכנסים לפעולה ברגע שהבמאי נותן להם סימן. אליהם מצטרף גם צלם פפראצי אמיתי, שלפרנסתו אורב לכוכבים בינלאומיים - מקצוע שקצת אבד מן העולם - ומסתער על המטרה גם מבלי לדעת במי מדובר.
כוכבת היום הזה היא אחת משלנו. יעל שלביה, שבעצמה הצהירה ב"מחוברים" שכל חייה הסתכמו ברחוב אחד בנהריה, זה שמחבר בין ביתה לבין האולפנה שבה למדה. היום, כדוגמנית בינלאומית שכבר מנוסה במעמדים כאלה, שלביה לא נותנת לתשומת הלב שהיא מושכת, כמו גם למגדלים הבלתי נגמרים שסביבה, לבלבל אותה.
"אני נהנית פה והכל מושקע, אבל אל תטעה, ניו יורק היא עיר קשה מאוד", היא אומרת. "הפעם הראשונה שלי בעיר הזאת היתה כשהייתי בת 17. נסעתי לכאן לחודשיים ועשיתי קמפיין ראשון, אבל החוויה שלי מהעיר היתה רעה והצילומים היום הם תיקון בשבילי".
תסבירי.
"ניו יורק היא מקום מאוד קשה באופן כללי, וכדוגמנית יכולים לדרוס אותך בקלות. לא כל אחת יכולה לשאת את זה. הנשים הכי יפות מכל העולם מגיעות לכאן כדי לנסות לפרוץ ולפתח את הקריירה שלהן, את מגיעה לסוכנות, מצלמים אותך, מדברים אלייך כאילו את רובוט או מכונה, ושולחים אותך הביתה. את יכולה לשבת בדירה, במידה שבכלל מצאת, או בבית מלון, לחכות לטלפון - ולא יקרה כלום. יכולים לשלוח אותך לאודישנים ושום דבר לא ייסגר, ואת לא יכולה להתקשר ולבכות להם או להתלונן. את פשוט ממשיכה לעשות מה שאומרים לך עד שמשהו יתפוס, אם בכלל".
היה משהו ספציפי שקרה לך?
"זה עולם מאוד מאתגר. יש פה אנשים לא נחמדים במקצוע לא פשוט, וזה מקום שמאוד מבגר אותך. אם אתה מתכוון למטרידנים, אז הם קיימים בכל מקום, לא רק כאן. תמיד יהיה צלם שצריך להיזהר ממנו, או כל בעל תפקיד אחר שצריך לשים לב אליו".
איך מזהים את זה?
"לא קשה לזהות. הפעם הראשונה שבה זה קרה לי היתה בארץ, היינו בצילומים אצלו בסטודיו שהוא גם הבית שלו, והוא כל הזמן ניסה לשכנע אותי להישאר אחרי הצילומים ולעכב אותי מללכת, עד שפשוט קמתי וברחתי משם בלי להגיד לו שלום".
כשאת דוגמנית בתחילת הדרך והוא צלם מצליח, יש מצב שזה עשוי להשפיע על קבלת ההחלטות?
"לא אצלי".
מה יעל בת ה־17, תלמידת האולפנה, היתה אומרת ליעל בת הכמעט 22 שמצלמת פרסומת בניו יורק?
"שזה הזוי, כי עד היום אני לא מבינה בכלל איך הכל התגלגל. הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם לא הייתי חותמת בסוכנות, אם הייתי מוותרת ונכנעת לאולפנה כשדרשו ממני להפסיק לדגמן. הקרדיט כאן מגיע לאמא שלי, שכל הזמן אמרה לי 'את לא תפסיקי לדגמן כי זה לא מתאים למנהל האולפנה. אם את רוצה את זה, תמשיכי'. היא בעצמה עבדה באולפנה, וכשהיא היתה הולכת למזכירות, כולם הסתכלו עליה במבטים של 'איך את נותנת לבת שלך לעשות דברים כאלה?'"
היום יכול להיות שהם היו מסתכלים עלייך אחרת?
"יכול להיות, אבל אף אחד לא ידע שאני אצליח. כשצילמתי את 'מחוברים' נכנסתי לאולפנה עם מצלמה ורציתי לדבר קצת עם המורות. פגשתי שם יועצת חינוכית שאסרה עלי לצלם בטענה ש'אני לא מייצגת אותם'. שאלתי אותה 'למה אני לא מייצגת אתכם? אני בוגרת המקום הזה, התעקשתי ללמוד פה, התעקשתי להישאר בשביל להמשיך ללמוד בבית ספר דתי למרות שיכולתי לעבור לחילוני', אבל מבחינתה רק מי שנשארה דתייה מייצגת אותם - ואני לא מייצגת.
"אבל מבחינתי, בני עקיבא שינתה לי את חיים. השרישו בי דברים שאני לא יכולה להסביר במילים. רק מי שהיה שם יודע למה אני מתכוונת".
את חושבת שהם גאים בהצלחה שלך?
"אני לא יודעת להגיד, אבל אני מקווה שכן".
"ניו יורק היא מקום מאוד קשה, וכדוגמנית יכולים לדרוס אותך בקלות. הנשים הכי יפות מכל העולם מגיעות לכאן, את מגיעה לסוכנות, מצלמים אותך, מדברים אלייך כאילו את רובוט או מכונה, ואת יכולה לשבת ולחכות לטלפון - ולא יקרה כלום"
"סוג של טיפול"
שלביה, שתחגוג בסוף החודש את יום הולדתה ה־22, חגגה לראשונה בחייה יום הולדת רק בגיל 18. אז היתה זו חגיגה מוגזמת ומושקעת כמו 18 ימי הולדת יחד, אבל השנה היא מעדיפה חגיגות צנועות.
"מעולם לא חגגתי יום הולדת, כי נולדתי ב־31 באוגוסט, שהוא היום האחרון של הקיץ ויום לפני תחילת הלימודים", היא מסבירה. "בגיל 18 זו היתה יומולדת שהאקס שלי ארגן לי, עם הרבה כוונות טובות ורצון לשמח אותי, אבל זה לא היה משהו שהייתי עושה לעצמי. זה לא מאפיין אותי".
"בשביל להיות כוכבת גדולה או בשביל הצלחה אני אוותר על אהבה? התשובה היא לא. מצד שני, לא אתן לזה לתקוע את הקריירה שלי. אני עושה כל דבר שאני רוצה, ובן הזוג שלי תומך בי. אנחנו עובדים באותו התחום ומבינים אחד את השני בהקשר הזה"
היא נולדה וגדלה במשפחה דתית בנהריה ויש לה ארבעה אחים, כולם דתיים. ההשלכות והמורכבות של המעבר מהעולם הדתי לחילוני, לצד הקריירה העצמאית והמפתיעה שפיתחה והזוגיות המתוקשרת עם הזמר עומר אדם, באו לידי ביטוי בעונה האחרונה של "מחוברים".
"הדבר שהכי ביאס אותי בעולם הוא שנוצרה תחושה שאמא שלי לא בקשר איתי ושיש בינינו נתק, מה שכמובן ממש לא נכון", היא מספרת. "הסצנה ב'מחוברים' שבה אמא שלי מתלוננת בפני שאני לא משתפת אותה במה שעובר עלי, מתייחסת לתקופה מאוד קצרה וספציפית בחיים שלי. זה היה משבר מאוד קטן ששיתפתי אותו כדי לחשוף את הסיפור ולהראות מה יכול לקרות כשלא משתפים ולא מספרים. ואז אנשים חושבים שאנחנו בנתק וזה הכי כואב לי בעולם".
אבל את יודעת איך זה עובד, לא חשבת שזה יעבור ככה?
"לפני שזה יצא, לקחתי את אמא שלי לחדר צפייה של 'מחוברים' ואמרתי לה שהיא צריכה לזכור שלאנשים יהיה מה להגיד. היא היתה ממש שלמה עם זה ואמרה לי 'אני רוצה שזה ייצא, כי יש פה מסר חשוב על יחסים בין אמא לבת'. אני באמת שמחה שזה יצא, אבל לא רוצה שיחשבו שיש בינינו נתק".
אז תעשי לי ולקוראים סדר. איך הקשר שלכן היום?
"אני רואה אותה לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, אנחנו החברות הכי טובות והיא הבנאדם שאני הכי סומכת עליו. אין לי את החברה הזאת שאני סומכת עליה כמו שאני סומכת על אמא שלי. האירוע הספציפי הזה היה אחרי הפרידה מברנדון (איש העסקים ברנדון קורף, שאיתו היתה בזוגיות במשך שלוש שנים, עד תחילת 2022 - ע"ס), שאחריה עברתי לגור בבית מלון ורציתי לעשות את זה רגע בשקט, לפני ששיתפתי".
מה החשיפה הזו עשתה ליחסים ביניכן?
"אנחנו בקשר טוב מאוד, וגם הצילום של השיחה הזאת היה סוג של טיפול. לשבת ולצפות בזה מהצד, לראות כל אחת את הצד של השנייה, זה יישמע קלישאתי, אבל אני נשבעת שזה חיבר בינינו עוד יותר והיה שווה לי את כל הפרויקט הזה. באופן כללי, אנשים חשבו שאני סתומה עד שראו אותי ב'מחוברים'".
"זוג טוב מאוד"
ב"מחוברים" סיפקה שלביה הצצה גם לזוגיות עם הזמר עומר אדם. בשנה האחרונה, לאחר ששבו מדובאי, הם מתגוררים יחד במושב משמר השבעה, ולשלביה יש תובנות מהמעבר.
עומר אדם, יעל שלביה וערן זהבי במסיבת יום ההולדת של משה פרץ
"מהיום שעזבתי את נהריה גרתי בתל אביב ולא האמנתי שיבוא יום ואעזוב את העיר", היא מספרת, "אבל אין על השקט של המושב. היום קשה לי לצאת משם לתל אביב. יש שם שקט שאי אפשר להסביר אותו. זה בדיוק מסוג הדברים שחיפשתי לחיים שלי, בלי לדעת שזה מה שאני מחפשת. רק כשזה הגיע, הבנתי כמה זה טוב לי".
את מתכוונת גם למקום המגורים וגם לזוגיות עם עומר?
"כן, אנחנו זוג טוב מאוד בזוגיות בריאה. לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות, אבל אנחנו בסדר גמור".
את קנאית?
"הכי לא. כלומר, לכל אחד יש את המקומות שהוא מקנא, אבל יחסית אני הכי לא קנאית שיש".
והוא?
"כמו שאני מקנאה לפעמים. אם אגיד שהוא לא קנאי זה לא ישמע אמין, אבל אני מאמינה שכל מה שעברתי במערכות יחסים קודמות הכין אותי למקום הבוגר שאנחנו נמצאים בו. זה אולי יישמע מוזר, כי אני עדיין צעירה, אבל כל מה שהספקתי לעבור הוביל אותי למקום שבו הזוגיות הזו תסתדר ותעבוד".
אתם גם די קנאים לפרטיות שלכם, במיוחד עומר.
"עומר לא מתראיין, אבל זה לא מגיע מתוך יהירות של 'אני לא רוצה לדבר' או 'אל תפנו אלי'. זה פשוט מביך אותו וזה הדבר הכי יפה בעיניי. מה יותר יפה מזה שגבר אומר 'יש לי את המוזיקה שלי, אבל אני לא העניין מעבר לזה'. אנחנו גם בקושי יוצאים בארץ ונמצאים הרבה במושב. מתעוררים בבוקר וכל אחד בעיסוקים שלו, חוזרים הביתה בערב, אוכלים ארוחת ערב ורואים סרט".
בתחילת הקשר הצלחת לחלץ ממנו תיעוד ל"מחוברים" אפילו בלי שתבקשי.
"הכרנו חודש וחצי שלא תועדו, כי לא הרגיש לי הגיוני להוציא מצלמה בשלב הזה, אבל רק אחרי שטסנו למיאמי התחלתי לצלם רגעים שלנו יחד, ואז זה הגיע מיוזמתו. הוא ידע שאני מצטלמת לפרויקט ואמר לי 'תוציאי את המצלמה, זו מזכרת שלנו לכל החיים'. היינו שם מאוהבים ומעופפים. אני זוכרת שחברים שלו היו אומרים לו 'מה עובר עליך?' הוא הרי לא מצטלם ולא מתעד, ופתאום הוא מסכים וזורם".
"צילום השיחה עם אמא שלי ב'מחוברים' היה סוג של טיפול. לראות כל אחת את הצד של השנייה, זה יישמע קלישאתי, אבל אני נשבעת שזה חיבר בינינו עוד יותר. באופן כללי, אנשים חשבו שאני סתומה עד שראו אותי ב'מחוברים'"
אני מאוד הופתעתי שהוא הסכים.
"המגעים עם 'מחוברים' התחילו עוד כשהייתי בזוגיות הקודמת שלי. היתה לנו פגישה עם ההפקה, ועומרי הסוכן שלי אמר לי 'תראי, הם לא עפים עלייך, אבל בואי נעשה טסט'. אני לא זוכרת בדיוק מה היה שם, אבל בפגישה שאחרי כבר חתמנו. הסכמתי לפרויקט הזה עוד לפני שהכרתי את עומר, אבל כשאת עושה 'מחוברים' את באה לספר את הסיפור שלך, כולל הבית שלך, העשייה שלך והעבר שלך, ואם את בזוגיות - ברור שזה צריך להיות חלק מזה".
היום היית מסכימה לזה?
"אני שמחה שעשיתי את זה, אבל היום כשאנחנו כבר שנה וחצי ביחד, לא הייתי עושה את זה. היום לחשוף את הזוגיות שלי זה משהו שהוא הרבה יותר גדול. בזמנו היינו בהתחלה, עם הפרפרים וההתרגשות, אז זרמנו. היום להכניס מצלמה הביתה כשכבר יש לנו את החיים והזוגיות שלנו, זה אחרת. אמרתי לך, ארוחת ערב וסרט בבית".
את מבשלת?
"כן. לא ברמה של סבתא שלי, אבל אני מכינה הכל ואני נהנית מזה. אגב, כמה שאני אגיד שאני אוכלת - לא יאמינו לי. מאז שאני חיילת אני מתאמנת ברמה שלא הייתי הולכת לבסיס לפני אימון. זו היתה סוג של אובססיה, אבל עכשיו היא קצת השתחררה והתדירות ירדה, כי אני גרה מחוץ לתל אביב. אני אוכלת מה שבא לי, מתי שבא לי, והכל בצורה בריאה. אני מאוד אוהבת מתוקים ופסטות. מבנה הגוף שלי צר, אז ברגע שאני מורידה מעט מייד רואים הכל".
עומר אוהב את הבישולים שלך?
"כן, הוא מת על זה שאני מבשלת. להכין ארוחת ערב ולשבת לאכול אותה יחד זה מספק מאוד".
בשבוע שעבר חזר אדם להופיע בארץ, בארבע הופעות ענק. שלביה, כמובן, לא פספסה את האירוע. "הייתי בשלוש הופעות מתוך הארבע", היא עדיין מתרגשת, "היה מטורף".
כשאת בקהל וצופה בו מופיע, מה עובר לך בראש?
"בהתחלה זה היה ממש מביך לראות את בן הזוג שלי מופיע. אני גם מרגישה שכולם מסתכלים עלי ועל התגובות שלי. יכול להיות שזה רק בראש שלי, אבל זו התחושה, והיא משונה. בהופעות האלה קיבלתי החלטה שאני מגיעה ליהנות ופשוט נהניתי, אבל זה עדיין קצת מוזר".
אני חושב שזה גם יכול להיות מביך בשבילו.
"אני תמיד חושבת על זה שאם אני הייתי מופיעה והוא היה בקהל, הייתי מתה. הייתי אומרת לו 'מאמי, אל תבוא' או 'תבוא בהופעה הרביעית', אבל הוא ממש מרגיש בנוח עם זה מההתחלה".
"כמו ענן בזיכרון"
עוד לפני השקט של משמר השבעה, ב־23 בינואר השנה - אחד מהימים העסוקים של כתבי הרכילות - ארזו שלביה ואדם יותר מאלפיים ק"ג של ציוד והתעופפו לתקופה בלתי מוגבלת לדובאי. הנסיעה גררה, איך לא, גל שמועות חדש.
"היה מושלם, אבל כבר שכחתי שהייתי שם", היא מסכמת את החוויה. "זה כמו ענן בזיכרון שלי שעכשיו מרגיש לי ממש רחוק. חזרתי הרבה לארץ לעבוד, אבל זו היתה תקופה מדהימה".
איך היה סדר היום שלך שם?
"גרנו בדירה שכורה קטנה ומהממת. היינו קמים, מטיילים, אוכלים ורואים סרט. ממש כמו בבית, רק במרחק של שעתיים טיסה. אני פחות התחברתי לאווירה של המקום, אבל להיות איתו שם עשה לנו טוב מאוד. יצאנו הרבה יותר, דיברנו יותר, פחות עבודה ופחות לחץ. חיינו כמו זוג צעיר שבדיוק התחיל לצאת ועבר לגור יחד. שגרה מאוד רגועה".
"הרבה פעמים אני שואלת את עצמי מה היה קורה אם לא הייתי חותמת בסוכנות, אם הייתי נכנעת לאולפנה כשדרשו ממני להפסיק לדגמן. הקרדיט כאן מגיע לאמא שלי, שכל הזמן אמרה לי 'את לא תפסיקי לדגמן כי זה לא מתאים למנהל האולפנה"
איך הגבת כשהוא סיפר לך שהוא רוצה לעבור?
"זה לא קרה ביום אחד, אלא היה משהו שהתגבש במשך זמן. בגלל שזה בדובאי ובמרחק של פחות משלוש שעות טיסה, אמרתי 'נזרום, מקסימום נחזור'. כשעזבנו לשם לא היה לנו דדליין, ידענו שברגע שנרצה לחזור - אנחנו עולים על טיסה וחוזרים".
איך המשפחה הגיבה למעבר?
"הם היו יותר לחוצים מזה, וגם הגיעו לדובאי כמה פעמים. כשאני הגעתי לארץ, הקפדתי לעשות שבתות איתם בצפון. זו היתה תקופה טובה, אבל לא הייתי חוזרת לדובאי. פחות התחברתי לקונספט של המקום".
העזיבה הזאת גררה הרבה שמועות.
"השמועות היו בעיקר מסביב, עד שזה הגיע למצב שחברים טובים באו אלי וניסו לגשש. ואז אתה אומר 'נו באמת, נראה לכם?!' בהתחלה זה עוד עצבן אותי, היו כמה דברים ששמעתי שממש הרגיזו אותי, אבל מה אני יכולה לעשות עם זה? אלה בדיוק סוג הדברים שלא משנה מה תעשי או תגידי, לא תצליחי לשכנע אחרת. זה שורט לפעמים, אבל את אומרת 'אוקיי, אני יודעת מה האמת', עד שבשלב מסוים זה כבר מצחיק.
"אני יודעת מהי האמת ומה קרה שם וזה הרבה פחות מעניין ממה שחושבים. זה כמו שפעם בשבוע כותבים שעומר הולך להציע לי נישואים".
אם כבר העלית את הנושא...
"ראיתי פרסום שהוא קנה טבעת וחשבתי שאולי צילמו אותו קונה, או שמי שהוא קנה ממנו הדליף, אז חשבתי לעצמי רגע, יש מצב שזה נכון? אבל כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזו מתקשרת שתקשרה עם עצמה, והבנתי שזה קשקוש".
בכל זאת, לא מן הנמנע שזה יקרה בקרוב, את מרגישה מוכנה?
"להתחתן זה לא משהו שמפחיד אותי. ברגע שאת מוצאת את הגבר שטוב לך איתו ואת מרגישה את החברות ואת הדברים קדימה, אין לי בעיה להתחתן. אני רואה את זה קורה".
למרות שאת עוד לא בת 22?
"כל הזמן אומרים לי 'את צעירה, יש לך עוד הרבה דברים לראות ואת תשתני הרבה פעמים בחיים' - וזה ברור. גם עומר וגם אני נשתנה, גם עכשיו וגם בעוד חמש שנים, אבל אני כן מאמינה שכל אחד צריך למצוא את הפרטנר לעבור איתו את השינויים האלה, ואת זה מצאתי. לגבי ילדים, זה קצת יותר מורכב. ילדים הם משהו שצריך להגיע בזמן הנכון, בטח בעבודה כמו שלי".
"אני לא מבשלת ברמה של סבתא שלי, אבל אני מכינה הכל ואוכלת מה שבא לי, בצורה בריאה. אני מאוד אוהבת מתוקים ופסטות. המבנה שלי צר, אז ברגע שאני מורידה מעט מייד רואים הכל". עומר אוהב את הבישולים שלך? "כן, הוא מת על זה"
"כמה את מוכנה להקריב?"
הזוגיות עם אדם גרמה לשלביה לחשב מסלול מחדש. מי שמתחזקת חמש שנות קריירה מול המצלמות ונחשבת לאחת הדוגמניות העסוקות והמצליחות בארץ, שכבר הצטלמה לקמפיין של מותג האיפור של קיילי ג'נר ונחשבה לישראלית עם פוטנציאל להצליח גם בחו"ל, נאלצה לשנות תוכניות.
"אני מכירה הרבה בנות שרוצות להצליח, ויום אחרי שהן משתחררות מהצבא עולות על טיסה ולא חוזרות לארץ עד שמשהו קורה", היא אומרת. "אני יכולה להבין אותן, וזה היה גם הרצון והתכנון שלי אחרי הצבא, ועוד הייתי בזוגיות עם מישהו שחי בארה"ב, אבל בסופו של דבר את צריכה לשאול את עצמך כמה את מוכנה להקריב בשביל הדבר הזה".
ומה את עונה לעצמך?
"שמה שהשם רוצה, זה מה שיקרה. נולדתי וגדלתי בנהריה בלי שום קשר לעולם הזה, והכל קרה לי. דווקא כשהכי לא ציפיתי, הדברים הכי גדולים קרו".
נשמע אחלה, אבל את יודעת שזה לא יקרה מעצמו.
"ברור שצריכה להיות גם השקעה מהצד שלי. טסתי עכשיו לחודש וחצי וקרו דברים, ואחרי הפסטיגל אולי אטוס לעוד תקופה, אבל בשביל להיות כוכבת גדולה או בשביל הצלחה אני אוותר על אהבה? התשובה היא לא. מצד שני, לא אתן לזה לתקוע את הקריירה שלי. אני עושה כל דבר שאני רוצה, ובן הזוג שלי תומך בי. אנחנו עובדים באותו התחום ומבינים אחד את השני בהקשר הזה".
אם הייתי הסוכן שלך, הייתי מעלה אותך עכשיו על מטוס.
"אני מבינה מה אתה אומר, ואם הייתי רווקה כנראה זה מה שהייתי עושה, אבל מאז הקורונה דברים השתנו. כשהייתי בת 17 קיבלתי אופציות שאתה לא מבין בכלל, עם סכומים פסיכיים, אבל היום הבלוגריות נכנסו לתמונה, הכל יותר איטי, ולסושיאל מדיה יש הרבה השפעה. גם הדוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט, שהן הטופ של הטופ, הפכו להיות בלוגריות לצד הקמפיינים שהן מובילות".
איזו אופציה היתה שלא התממשה והתאכזבת?
"נבחנתי לתפקיד בסרט גדול, עברתי כמה אודישנים והייתי ממש אחת המועמדות הסופיות, אבל בסוף לא קיבלתי את זה. ממש רציתי שזה יקרה, וכשזה לא קרה היה לי ממש קשה עם ה'לא', כי השקעתי ועשיתי אודישן ועוד אחד ועוד אחד. זה היה תהליך ארוך ומייגע שהסתיים באכזבה".
חשבת ללמוד משחק?
"אני לומדת עם ניקו, מורה פרטית שמלמדת אותי גם בעברית וגם באנגלית, וגם עם סיגל גינזבורג".
האנגלית שלך טובה?
"כן, אל תשכח שהייתי בזוגיות שלוש שנים עם אמריקני וזה אחלה שיעור אנגלית".
"הלכתי נגד העדר"
לראיון הזה מגיעה שלביה עם תות, הכלבה החדשה והמתוקה שקיבלה מבן זוגה הזמר וכבר בשבוע הראשון גררה כותרות, בטענה שנרכשה בכסף.
"תמיד רציתי כלב, חלמתי על זה. כל הזמן הייתי שולחת לעומר סרטונים של כלבים חמודים", היא משתפת. "הוא בא להגשים לי חלום בצורה הכי חמודה שיש, אבל ברגע אחד הפכתי לרוצחת, למתאכזרת לבעלי חיים. אני לא מעודדת לקנות כלבים, לא היה אכפת לי איזה כלב הוא יביא לי, אבל עכשיו כבר יש כלבה שחיה ונושמת ורצו למסור אותה. למה אנשים ציפו? שאחזיר אותה?"
הבאת בחשבון שתספגי ביקורת על משהו כזה?
"כן. בימים הראשונים לא העליתי את הסרטון עם תות כי ידעתי את המשמעות ואת התגובות, אבל היא כבר היתה אצלי שבוע, ואני אוהבת אותה, אז אסתיר אותה כל החיים? או אמסור אותה? הכלבה הזאת כבר חיה ואם לא אני אגדל אותה, מישהו אחר יגדל אותה".
עוד משהו חדש בחייה היא קולקציית הדנים שעיצבה לראשונה בחייה ומוצעת בחנויות "רנואר". כדוגמנית וכמעצבת מסורה ולויאלית, היא מגיעה לראיון בטוטאל לוק שעיצבה בעצמה.
"זו הפעם הראשונה שאני מעצבת", היא אומרת בחיוך. "בשנים האחרונות יש הרבה דוגמניות שעושות עסקים ומפתחות מותגים, וזה מהמם ועובד להן. גם אותי שאלו כל הזמן מתי אעשה, אבל אני מודה שזה לא בער בי. כשהגיעה ההצעה מרנואר, הרגשתי שיש לי אופציה לעשות משהו שלי, בגדול, עם אנשים שאני סומכת עליהם".
למה דווקא ג'ינסים?
"ג'ינסים הם אהבה שלי. היה ברור לי שזו תהיה הקולקציה, כי זה הכי אני".
גם כדתייה אהבת חצאיות ג'ינס?
"זה יישמע דרמטי, אבל מי שעברה את זה יכולה להזדהות איתי. כנערה תמיד הייתי הולכת עם חצאיות, ומכנסי ג'ינס היו הצעד הראשון בהתפתחות שלי. כשהייתי בת 12 קיבלתי מכנסי ג'ינס והייתי הולכת למקומות שהם לא מסגרות שקשורות לבית הספר, עד שיום אחד החלטתי ללבוש את הג'ינס למפגש עם החברות מהאולפנה. התגובה שלהן היתה כל־כך מוזרה, זה מסוג האירועים שאני זוכרת עד היום".
התאכזבו ממך?
"הן לא צחקו עלי או כעסו עלי, אבל התגובה שלהן היתה מוזרה, ובגלל התגובה הפסקתי ללבוש מכנסיים לתקופה מסוימת. אחרי תקופה מסוימת הרגשתי שלא נוח לי יותר עם חצאיות, ובא לי ללבוש מכנסיים. זה אולי יישמע מוזר, אבל בשביל הנערה הדתייה שהייתי הרגשתי שזה צעד גדול, כי הייתי סופר ביישנית והלכתי נגד העדר, אבל זה מה שרציתי, ומבחינתי זו היתה סגירת מעגל".
בקולקציה שלך יש חצאיות?
"קיבלתי הרבה תגובות למה לא עיצבתי חצאיות ארוכות, ואני לא אנטי, אבל כשאני לובשת חצאית זה מחזיר אותי וזה קצת קשה לי".
זו דווקא היתה יכולה להיות סגירת מעגל יפה.
"נכון, וזו יכולה להיות השלמה עם המקום הזה, אבל גם הרגשתי שאין לי מה לחדש, וזה לא העיקר לעשות חצאית בשביל לעשות חצאית. אני כן קצת מצטערת שלא עשיתי, אבל אולי אעשה משהו בהמשך שהוא שילוב של צניעות וסטייל".
עד כמה היית מעורבת בעיצוב?
"מאוד. מהעיצוב, דרך המידות, וזה גם בא מהם. לא עשו קולקציה והדביקו עליה את השם שלי".
לא היה מעניין אותך לפתח מותג משלך ובבעלותך?
"אין לי את הדחף הזה כרגע. אני עובדת עם חברות טובות שכיף לי לייצג אותן, אני אוהבת את מה שהן מביאות, ואני בוחרת אותן בפינצטה. זה שכולן עושות עכשיו איפור - אני לא אלך לפתוח מותג איפור מאפס. גם אין לי את הידע והדחף לזה כרגע. אני דוגמנית עובדת עם חברות טובות, וכשיגיע היום וארצה לעשות משהו משלי, זה יהיה בגדול ולא בהכרח בשביל הכסף שהוא גם שיקול, אבל אני עוד לא שם".
"למצוא את הגבולות שלי"
בין כל העיסוקים, לשלביה יש "עוד מלא שאיפות", כהגדרתה. "אני רוצה לעבוד יותר כשחקנית ומנחה וגם לעבוד כדוגמנית בעולם", היא אומרת. "אני לא יודעת להגיד מה החלום הספציפי שלי. מהיום שנכנסתי לתחום הכל פשוט קרה, גם דברים שלא חלמתי שיקרו".
כמו הפסטיגל שאת עושה בפעם הראשונה בקריירה.
"נכון, הם פנו אלי בעבר ומייד פסלתי, כי הייתי עדיין חיילת עם בן זוג שלא חי כאן, ולא יכולתי להתחייב להישאר בארץ ארבעה חודשים. אבל השנה, כשקיבלתי את ההצעה, אמרתי 'למה לא?'. זו הבמה הכי גדולה בארץ וחוויה של פעם בחיים".
מה עומר אמר על השירה שלך?
"הוא עף עליה. התייעצתי איתו לפני, והיה לי גם אודישן שאליו הייתי צריכה להקליט שיר, אז הלכנו יחד. הוא הכי הרגיע אותי בעולם".
לאחרונה ויתרת על תפקיד בסדרה "בלקספייס" בגלל סצנות סקס, מה היה שם?
"עשיתי אודישנים במשך שלושה חודשים, ובאודישן האחרון הבמאי אמר לי שהוא רוצה לקחת אותי לתפקיד. הוא אמר שיש סצנת בריכה, סצנת בגד ים וסצנת נשיקה, ואמרתי לו שהכל יהיה בסדר ואנחנו נסתדר. כשעליתי לרכב, אמרתי את זה לעומרי הסוכן שלי, והוא אמר 'למה אמרת שזה בסדר אם את לא באמת בסדר עם זה?'"
ומה ענית?
"שהסכמתי בגלל שרציתי את זה כל כך. אמרתי לו שהכל יסתדר, אבל אם הייתי עושה את זה בלי להיות שלמה עם זה, ואז זה בחוץ לנצח, הייתי מצטערת כי זו לא באמת אני. אלה המקומות שאני שואלת את עצמי איפה הגבול שלי. לא אשחק סצנות סקס בים וזה לא קשור לאם אני בזוגיות או לא, אלא פשוט לא מתאים לאישיות שלי. יום אחד אתחתן ואביא ילדים לעולם, שיגדלו בבית מסורתי, ואלה לא דברים שהייתי רוצה שיהיו שם".
"לא אשחק סצנות סקס בים וזה לא קשור לאם אני בזוגיות או לא, אלא פשוט לא מתאים לאישיות שלי. יום אחד אתחתן ואביא ילדים לעולם, שיגדלו בבית מסורתי, ואלה לא דברים שהייתי רוצה שיהיו שם. אם תראו ותרצו אותי בלי זה, אני אשמח"
היה לך קשה לוותר על התפקיד?
"באודישן את בציפייה ובהתרגשות. את מתכוננת אליו הרבה וזה מעמד מלחיץ, אבל אחרי שהבנתי שזה לא זה, אני פשוט משחררת. אני יודעת שהדבר הבא שיבוא יהיה מדויק".
חלק גדול מהתפקידים הם בלבוש חושפני או עם סצנות אינטימיות?
"אני מנסה למצוא את הגבולות שלי. מאז 'בלקספייס' היו לי שני אודישנים, והבהרתי להם שאני רוצה לעשות את האודישן, אבל אני לא עושה את זה ואת זה. אם תראו ותרצו אותי בלי זה, אני אשמח, אבל לא אתפשר".
אף פעם לא הצטלמת בבגדי ים?
"לא. היום אני מרגישה בנוח עם הגוף שלי וגם הולכת לים, אבל פעם גם לא הייתי הולכת לים בגלל החשש שיצלמו אותי. גם היום, כשאני הולכת, אני מסתתרת כמה שיותר. פעם אחת פרסמו תמונות שלי בבגד ים וזה ביאס אותי, אבל אני מביאה את זה בחשבון".
ואם תקבלי הצעה מאוד טובה?
"קיבלתי הצעה מ'אינטימיסימי' (מותג הלבשה תחתונה בינלאומי מצליח - ע"ס) שרצו אותי לבגדי הים. אמרתי להם שאשמח להצטלם לפיג'מות שלהם. היו עוד הצעות גדולות ושוות מבחינת קריירה וגם מבחינת הכסף, אבל בסופו של דבר, אם זה לא נוח לי, מה זה שווה?".
מחר יתקשרו מויקטוריה'ס סיקרט, תגידי להם לא?
"כנראה, אלא אם כן הם יסכימו לעשות לי בגד ים צנוע. אולי שורט עם איזה טופ".
"נבחנתי לתפקיד בסרט גדול והייתי אחת המועמדות הסופיות, אבל בסוף לא קיבלתי את זה. ממש רציתי שזה יקרה והיה לי ממש קשה עם ה'לא', כי השקעתי ועשיתי אודישן ועוד אחד ועוד אחד. זה היה תהליך ארוך ומייגע שהסתיים באכזבה"
את מרוצה מהמקום שאת נמצאת בו?
"מאוד, תמיד כשקורה לי משהו טוב, אני שואלת איזה חסד עשיתי כילדה, שהדבר הזה קורה לי. אני קודם כל אומרת תודה. מי שמכיר את העולם הזה, יודע שלא משנה איך תיראי, כמה כסף יהיה לך מהבית ומה הגובה שלך. מובן שצריך פוטנציאל, שיהיה מה לממש, אבל זה הרבה עבודה קשה, וגם גורל".
מרגישה בת מזל?
"ברור. אני לא רואה שום דבר כמובן מאליו. הגעתי ממקום שבו לא חלמתי בכלל בכיוון הזה.
"חלמתי להיות מורה ושאטוס לחו"ל בפעם הראשונה רק אחרי הצבא, אבל החיים הובילו אותי למקום אחר".
אם אני שואל את ההורים שלך איזו יעל הם מעדיפים - יעל מורה נשואה עם ילד ראשון בדרך, או יעל שיושבת מולי כרגע?
"יעל של עכשיו. הם ממש גאים בי. אבא שלי רואה את הקמפיינים שלי ואת העבודות שלי. על הפסטיגל, למשל, הוא ממש התגאה בי.
"הוא פתאום הבין שהבת שלו הולכת להשתתף בפסטיגל, שלפני עשר שנים הוא לקח אותנו אליו כילדים. הנה עוד סגירת מעגל".
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו