שוטף פלוס עצבים: מלחמת העצמאים של ישראל

"שרוך אחד קרוע, שרוך אחד כבר אין, פעם צעד לא בטוח, פעם צעד כן", כתב מאיר אריאל ושרה להקת תמוז על אחד, "עצמאי בשטח". למרות שנכתבו כבר לפני יותר מ־45 שנים, נדמה שהבית השני של השיר "הולך בטל" - למרות כותרתו המטעה של השיר - מתארות במדויק את מצב העצמאי והעצמאית הממוצעים בישראל.

על פי הערכות שונות, בישראל חיים כיום כמיליון עצמאים ופרילנסרים. בניגוד לחבריהם השכירים, אף אחד מהם לא מקבל זכויות סוציאליות כלשהן, למשל דמי אבטלה, ימי מחלה, דמי אבל ועוד.
נתון מעניין נוסף מדבר על כך שלפחות מחצית מהעצמאים אינם מגיעים לשכר החציוני, שעמד על פי נתוני המס"ב (מרכז סליקה בנקאי) על 6,143 שקלים לחודש בממוצע בשנת 2022.

תשאלו, אז למה הם לא יוצאים לרחובות? שאלה טובה שאותה אנחנו מפנים לראשי פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, רמי בז'ה ותיקי אדיסון, וליועץ הכלכלי לפורום ד"ר רובי נתנזון.
"יצאנו לרחובות בקורונה", אומר בז'ה, "והיום אנחנו מתמקדים בתהליכי חקיקה מול הגורמים הרגולטוריים. צריך לזכור שציבור העצמאים הוא ציבור אקלקטי ומבוזר מאוד, שטרוד בענייני פרנסה מבוקר עד ערב וקשה לאגד אותו, לכן אנחנו נמצאים בשבילו במסדרונות ובחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות ומנסים להשפיע מבפנים".

ואכן, בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת, הודיע היו"ר ח"כ דוד ביטן כי הוועדה תפעל לחקיקת נוהל "לחיצת כפתור" (מענק בשעת חירום לעצמאים).

"פורום העצמאים והפרילנסרים גיבש יחד עם הביטוח הלאומי מתווה לסיוע כלכלי מיידי למתן מענקים לעצמאים בשעת חירום", מסביר בז'ה, "וזה בגלל העובדה שאנו נמצאים במצב של חרדה תמידית. כמו שראינו רק החודש, סבבי הלחימה חוזרים ונשנים, פצעי הקורונה עדיין מדממים והמענה שנותנים מתווי הפיצוי והסיוע לעסקים הנפגעים הוא חלקי ולקוי. כל אלה מובילים למסקנה חד־משמעית, שיש לקדם חקיקה של מתווה דמי קיום ופיצוי לעצמאים ולעסקים במצבי חירום כמו מלחמה, מגיפה, רעידת אדמה, שריפה ועוד. המתווה שהצענו יחד עם הביטוח הלאומי ישים קץ לאפלייתו לרעה של ציבור העצמאים בישראל, ביחס לציבור השכירים הזכאים לפיצוי בעיתות חירום".

החלטת הוועדה היא צעד בכיוון הנכון מבחינתכם, אבל בתקציב המדינה שעבר רק לפני שבוע וחצי אין שום בשורה לעצמאים.

השאלה הזו מקפיצה את בז'ה, שאומר בכעס מהול בכאב: "לצערי, זה לא התקציב הראשון שאין בו בשורה כזו. מדובר בנוהל חוזר מצד ממשלות ישראל לדורותיהן, וגם כעת עבר עוד תקציב מנותק ונטול רגישות לעצמאים. מתייחסים אלינו כאל גנבים או מעלימי מס, כשבפועל ההפך הוא הנכון, אנחנו משלמים מסים גבוהים למדינה. זו עוד בושה מבית היוצר של ממשלת העושקים המורשים. ממשלה אטומה לכלל הציבור, שדואגת רק לעצמה. זה כבר לא רק יוקר המחיה, זו ההגנה הבסיסית על יצרני הכנסות עיקריים של קופת המדינה - מיליון עצמאים ופרילנסרים.

"מספרי העצמאים הבינוניים, הקטנים ואפילו הפטורים ממס, עם הכנסה של עד 130 אלף בשנה, הולכים וגדלים בעולם העבודה החדש. הם נותרים חשופים בצריח וממשלות ישראל הבאות יצטרכו להגדיל את תקציב הרווחה, כי הן במו ידיהן יוצרות את מעמד העניים הבא, הופכות את רוב העצמאים הגאים במלאכתם לעניים נטולי כבוד שמתביישים במדינתם".

"הבנתי שאני שקופה"

בז'ה (57), מפיק הופעות ואירועים המתגורר בראשון לציון, משמש יו"ר הפורום בהתנדבות. "אני עצמאי כבר 35 שנה", הוא מספר, "אבי ואמי היו עצמאים, אשתי עובדת איתי וגם שניים מארבעת ילדינו הם עצמאים. עברתי את כל האבולוציה של עצמאי, מעוסק פטור למורשה, לחברה בע"מ. היום אני מפרנס גם שכירים וגם עצמאים ופרילנסרים ועובד כמובן מול הרבה מאוד לקוחות וספקים".

סגנית יו"ר הפורום היא תיקי אדיסון ממודיעין, אם לילד קטן, גרושה ובעלת חברה להפקת ירידים בשווקים, בקניונים, במרכזי ערים, בפסטיבלים ועוד. גם היא עושה את תפקידה בפורום בהתנדבות.
"הגעתי לפורום העצמאים לאחר שבתחילת הקורונה הקמנו את איגוד השכירים בעלי השליטה", היא מספרת.

"מדובר בשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, כלומר שהבעלים הם עד חמישה שותפים שמשלמים לעצמם משכורת מרווחי החברה, בניגוד לעצמאי הקלאסי שמתפרנס מהרווחים ולא מוציא לעצמו תלוש. בדרך כלל מדובר בחברות משפחתיות שהבעלים בהן הם אחים, בני זוג, או בעלים יחיד. היום יש בארץ כ־89 אלף אנשים כאלה.

תיקי אדיסון: "כעצמאית חד־הורית ומפרנסת יחידה, כשאני לא יוצאת לעבודה בגלל ילד חולה הפגיעה בהכנסה פוגעת גם בילד עצמו. מכאן מתחיל מעגל של פגיעה כלכלית, שבא לידי ביטוי בכך שעצמאים לא מקבלים דמי מחלה ולא דמי מחלת ילד"

"הטריגר להקמת האיגוד היה כשנאמר לנו שאנחנו לא זכאים למענקי הקורונה. עבורי זו היתה מכה קשה, כי חודשיים קודם לכן נכנסתי לבית חדש, הייתי עם משכנתא והבנתי שאני חייבת להיאבק. הבנתי שאני שקופה, שלא רואים אותי. הגעתי לאנשים דרך הרשתות החברתיות, הקמנו איגוד ויצאנו להפגנות".

ומתי הוקם הפורום הנוכחי?

בז'ה: "פורום העצמאים והפרילנסרים הוקם ביוני 2020, אפשר לומר בשיא הקורונה, ביוזמת יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ובעיצומה של מחאת העצמאים, שהיתה אז מאוד סקטוריאלית. להזכירך, היו סגרים שפגעו בכולם, אבל היו גם סגרים שפגעו בתחומים ספציפיים כמו תרבות, תיירות ועוד, שרק לגביהם חלו איסורים והגבלות.

"ארנון זיהה שיש סקטור שלא מטופל וצריך להושיט לו יד, ובראייה עתידית - את זה שהעצמאים והפרילנסרים הם בעצם עובדי העתיד, העובדים החדשים.

"לכן הוא יזם הקמת פורום שאליו לוקטו עצמאים שהיו מובילים חברתיים בזמן המחאה בקורונה, ובהם תיקי ואני, שהיינו שם, ברחובות, בגלל חרדת הפרנסה".

אדיסון: "אני הגעתי לפורום זמן קצר אחרי שהייתי שותפה בהקמת איגוד השכירים בעלי השליטה. הבאתי זווית נוספת, של אלה שאצלם יש גם את הבית וגם את העסק, כי המדינה בעצם נתנה מענקים רק לעסקים, אבל מה עם הבית האישי? דמי הקיום? איפה החל"ת שמקבל השכיר, ולמה העצמאי לא זכאי לו גם כן?

"קראתי לרמי להצטרף למאבק שלנו ונוצר בינינו קשר חברי וגם סוג של איחוד בין המאבקים. עד אז כל סקטור נאבק את מאבקו לבד, התרבות, התיירות, הגננות, מדריכי הטיולים ועוד. האירוע המכונן שאיחד אותנו היה הפגנה בכיכר רבין בתל אביב באוגוסט 2020, שאליה הגיעו אלפי אנשים.
"לפני אותה הפגנה פתחתי קבוצת ווטסאפ שאליה צירפתי את כל ראשי האיגודים והמחאה וכתבתי בזו הלשון: 'מהיום כל ההפגנות ואירועי העצמאים יוצאים אך ורק מקבוצת הווטסאפ הזו'".

עצמאים וההסתדרות, זה לא דבר והיפוכו?

בז'ה: "מה שתיקי זיהתה היה דומה מאוד למה שזיהה ארנון בר־דוד ובסוף, במדינת ישראל, בלי כוח פוליטי ובלי ביחד אי אפשר להשיג שום דבר. אז תיקי הקימה תנועה מלמטה, מהרחוב, וארנון הביא את היכולת הארגונית המובנית של ההסתדרות.

"נפגשנו איתו בבית ההסתדרות ואני מודה שבאתי מאוד מסויג, כי ההסתדרות תמיד נראתה לי כמו מין מפלצת כזו, ומה לעצמאי ולהסתדרות בכלל? הרי זה גוף שמייצג עובדים שכירים. מהר מאוד הבנתי שההסתדרות היא למעשה משרד ההגנה של הפרנסה בכבוד בישראל, הגנה לכלל האזרחים המועסקים תחת הכותרת של שוויון תנאים וזכויות סוציאליות לכולם. כולנו משלמים מסים, ביטוח לאומי ועוד, אז אין סיבה שיהיו הבדלים בזכויות. זה הבסיס לכל".

"ההסתדרות היא למעשה מכפילת כוח", מסביר היועץ הכלכלי לפורום, ד"ר רובי נתנזון. "היא קיימת מאה שנה ותישאר עוד מאה שנה, כך שהיא מספקת למעשה ביטחון סוציאלי למאבק העצמאים. כמו כן, להסתדרות יש משאבים, קשרים ועוצמה, כך שמדובר ברווח לשני הצדדים. היא מרוויחה ציבור עצום שלא היה מגיע לשורותיה בדרך אחרת, והפורום מרוויח את הכוח שלה".

נתנזון (69), יליד אורוגוואי שגדל בברזיל ועלה לארץ בסוף שנות ה־70 לאחר שהשלים תואר שלישי בגרמניה, מלווה את נושא העצמאים כבר שנים ארוכות.

"עבדתי בהנהלה הראשית של בנק הפועלים ולאחר מכן כיועץ כלכלי של ההסתדרות", הוא מספר. "באמצע שנות ה־90 יצאתי לעצמאות והקמתי את מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, שבראשו אני עומד היום ואשר עוסק בנושאים כלכליים וחברתיים שונים.

"אני מאוד מאמין בנושא העצמאים תחת הסיסמה 'הצלע הרביעית במשק'. הצלעות הן ממשלה, שכירים, מעסיקים ועצמאים - שלהם אף פעם לא היו זכויות. העצמאי, ובעיקר הפרילנסר, הוא העובד החדש, עובד העתיד".

תסביר.

"אנחנו מזהים תופעה חדשה יחסית, אנשים שעובדים גם כשכירים וגם משלימים הכנסה כעוסקים פטורים, כלומר גם שכיר וגם עצמאי. אלה העובדים החדשים. מעבר לזה, יש המון פרילנסרים פר אקסלנס, שלא מעסיקים עובדים משלהם ובעצמם עובדים מול מעסיק עיקרי אחד, ופשוט מוציאים לו חשבונית במקום לקבל תלוש.

"מדובר בעצם בכך שמישהו עובד, אם ממקום העבודה ואם מהבית, ממש כמו השכירים באותו מקום עבודה. זה מגיע להמון מקצועות, משליחים, דרך מקצועות העיצוב למיניהם ועד מתכנתים בהייטק.
"זו תופעה עולמית שאינה ייחודית לישראל וברור שמספר העובדים הללו רק ילך ויגדל, כך שחובה לתת עליהם את הדעת ולסייע להם למצוא פתרונות בכל קשור לזכויות סוציאליות".

"השיטה עושה עוול"

מייד לאחר הקמת הפורום התרכזו המייסדים כדי לנסח את מטרותיו. "מהר מאוד היתה לנו כותרת ברורה שמקפלת בתוכה הכל - רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים, שווה לכולם", אומר בז'ה. "אנחנו רוצים זכויות שוות בשגרה, וגם ליצור מנגנון לשעת חירום לפיצוי של עצמאים".

"קודם כל ולפני הכל, אנחנו דורשים השוואת זכויות לשכירים", מוסיפה אדיסון. "כשעצמאי חולה הוא אמור לקבל מה ששכיר מקבל, וככה גם כשילד של העצמאי חולה. קח למשל עצמאית שהיא אם חד־הורית ומפרנסת יחידה, כמוני. הפגיעה בהכנסה הנגרמת כשאני לא יוצאת לעבודה פוגעת מן הסתם גם בילד עצמו. מכאן מתחיל מעגל של פגיעה כלכלית, שבא לידי ביטוי בכך שאנחנו כעצמאים לא מקבלים דמי מחלה ולא דמי מחלת ילד".

"קצת אחרי הקמת הפורום הוצאנו יחד עם ד"ר נתנזון ספרון, שאיתו הלכנו לכל אחד מחברי הכנסת", ממשיך בז'ה, "אבל לצערי, בכל השנתיים האחרונות מאז ההקמה עלינו בכל פעם על באמפר שקוראים לו בחירות. לא היה רצף שלטוני ארוך מספיק שיאפשר לניסיונות שלנו לחדור ולייצר חקיקה שתצליח.

"עם זאת, אני כן מרגיש שחדרנו לתודעה. אנחנו פועלים יום־יום בכנסת, הגענו למשרדי הממשלה, אבל עובדתית התחלפו כאן חמש ממשלות בשנתיים".

רמי בז'ה: "לצערי, התקציב האחרון הוא לא הראשון שאין בו בשורה לעצמאים. מדובר בנוהל חוזר מצד כל הממשלות. מתייחסים אלינו כאל גנבים, בזמן שאנחנו משלמים מסים גבוהים. זו עוד בושה מבית היוצר של ממשלת העושקים המורשים"

בז'ה אמנם צודק בנוגע לאי־היציבות הפוליטית, אבל גם לפני משבר הקורונה וגם במהלכו ממשלות ישראל הפילו פעם אחר פעם הצעות חוק שנועדו להיטיב עם העצמאים. כך קרה למשל עם הצעת החוק לדמי אבטלה לעצמאים, שנפלה שבע פעמים בשבע השנים האחרונות ובשנתיים האחרונות היא נדחית שוב ושוב.

הפעם האחרונה שבה נפלה ההצעה במליאת הכנסת היתה באוקטובר 2021, אז הועלתה על ידי חבר הכנסת מהאופוזיציה דאז סמי אבו שחאדה, ואליה הוצמדו אז הצעות דומות של הח"כים משה גפני, ינון אזולאי ומשה ארבל. ההצבעה בקריאה טרומית היתה שמית ונפלה על חודו של קול, 54 תומכים מול 55 מתנגדים, שעימם נמנה גם סגן השר דאז אביר קארה, מייסד "השולמנים" ומי שהתבטא פעמים רבות נגד ההסתדרות, ואף קרא לסגירתה.

גם שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', לא נחשב מי שתומך בהסתדרות, אלא מגיע דווקא עם אג'נדה שמזוהה עם פורום קהלת.

"לצערי, לפורום קהלת, שמייבא מארה"ב רעיונות קפיטליסטיים ושמרניים שלא מתאימים לישראל, יש משאבים רבים והשפעה עצומה היום והוא פועל באגרסיביות בכל תחומי החיים", אומר בז'ה. "מצד שני, הוא גרם לעצמו את מה שגרם פעם הפנקס האדום לצד השני, יש אנטי ציבורי גדול נגדם".

"היה לי הכבוד להיפגש עם שר האוצר, שבא עם אמירה קהלתית קלאסית, שלפיה לעצמאים אין מעסיק כי הם בחרו להיות עצמאים", אומר נתנזון. "בגלל שזו בחירה שלהם, המדינה לא יכולה להיכנס למקום של המעסיק במקרה של העצמאי.

"זו כמובן איוולת גדולה, כי יש כל כך הרבה מקומות שבהם עצמאים כן זכאים לזכויות סוציאליות. הדבר הראשון הוא כמובן דמי אבטלה, אבל אני רוצה ללכת שלב אחד אחורה ולומר שהעצמאי משלם ביטוח לאומי על כל המרכיבים - זקנה, ילדים, נכות וסיעוד - אבל לא לאבטלה.

"התשלום לדמי אבטלה שיורד לשכירים מהמשכורת הוא 0.25 אחוז בלבד מהתשלום לביטוח הלאומי ויוצא בממוצע בערך 40 שקלים בחודש. השכיר אכן משלם את זה בתלוש, אבל למעשה הנתון הזה הוא גירעוני, כי דמי האבטלה המשולמים במשק הם הרבה יותר גבוהים ממה שמופרש מהתלושים של כלל השכירים.

"אז מה קורה? לוקחים כסף מהעודפים שיש במרכיבים אחרים בביטוח הלאומי כדי לשלם דמי אבטלה, כלומר לוקחים גם מהכסף שאנחנו העצמאים משלמים כדי לשלם דמי אבטלה לשכירים - ולנו לא מגיע. זה אבסורד מוחלט.

"אגב, העודפים של הביטוח הלאומי מסתכמים בעשרות מיליארדים לאורך השנים. אלה גם כספים של העצמאים, לכן צריך לעשות סדר חדש שכולל את העצמאים ומעמיד את מה שאתה משלם מול מה שאתה מקבל. זה הרי ביטוח, זו פרמיה, שמשולמת אגב מהשקל הראשון שמרוויחים, לא כמו מס הכנסה. בשיטה הנוכחית יש עוול גדול מאוד לעצמאים".

אפרופו עודפים, אחת הטענות כלפי עצמאים היא בנוגע לעבודה ב"שחור".

אדיסון: "זה משהו ששייך לעבר וכמעט לא קיים יותר, כי הכסף המזומן כמעט נעלם מחיינו.

"כילדה שגדלה בירושלים אני זוכרת שכשהיתה מגיעה ביקורת של מס הכנסה היו שולחים איזה ילד להודיע לכל החנויות וכולם היו מוציאים את הקופה החוצה. ככה זה עבד בשנות ה־70.

"היום החוק אוסר לעשות עסקאות גדולות במזומן, ואף אחד גם לא רוצה לשלם במזומן. הכל באשראי ובאפליקציות".

בז'ה: "אני מוכר כרטיסים להופעות גדולות, ואם פעם אחרי הופעה של שלמה ארצי היו אצלי בכספת 2 מיליון שקלים במזומן והייתי צריך להזמין ברינקס כדי ללוות אותי לבנק, היום הכספת במשרד שלי הפכה לארון".

"הריבית - כדור שלג"

מעבר למחסור בזכויות סוציאליות, בחודשים האחרונים סופגים העצמאים מכה אחר מכה גם בשל קצב האינפלציה הגואה, שדחף את בנק ישראל רק לפני שבועיים להעלות את הריבית במשק בפעם העשירית ברציפות, הפעם ב־0.25 אחוז נוספים, מה שהציב אותה על 4.75 אחוזים - שיא של 17 שנים בישראל.

"העלאות הריבית האחרונות במשק הן מכת מוות לציבור של מאות אלפי העצמאים והפרילנסרים", מדגיש בז'ה, "שכן העלאת הריבית פוגעת בציבור העצמאים למעשה שלוש פעמים: פעם ראשונה כמשק בית שמתמודד עם הלוואות ומשכנתאות ונפגע כמו כולם, פעם שנייה כמי שלקחו הלוואות כדי להנשים את עסקיהם וצריכים להתמודד עם עליית הריבית גם עבורן, שלא לדבר על המינוס בחשבון הבנק שגם עליו יש כמובן ריבית, והפגיעה השלישית, אולי הגדולה מכולן, היא הפגיעה הנגרמת מהמיתון ומההאטה במשק, המובילים לכך שכוח הקנייה יורד, ומן הסתם מביא לירידה בהכנסות.

"גם הציבור כולו נפגע מכך, שכן פעמים רבות - רק כדי לשרוד ולא לקרוס - בעלי העסקים נאלצים להעלות מחירים, וכך נוצר מעין מעגל אינסופי או יותר נכון כדור שלג, שסופו מי ישורנו".

נתזנון: "שיעור הריבית הממוצעת עבור אשראי שניתן לציבור, ובתוכו העצמאים, גדל לשיעור ממוצע של 2.42 אחוזים עבור עסקים גדולים, 3.09 אחוזים עבור עסקים בינוניים ו־3.87 אחוזים עבור עסקים קטנים. נוסף על כך, העסקים הקטנים מקבלים את רוב האשראי מיתרות חובה בחשבון העובר ושב, ולא מאשראים גדולים שקיבלו בהנחה מהבנקים, כפי שקורה אצל עסקים גדולים.

ד"ר רובי נתנזון: "הממשלה קיבלה עודף תקציבי של כ־30 מיליארד שקלים. היא יכולה להקל על הציבור כולו ועל העצמאים בפרט, למשל בהורדת הארנונה למשקי בית ולעסקים קטנים, או במע"מ דיפרנציאלי על לחם, חלב ועוד"

"מעבר לפגיעה המבנית בעצמאי ה'קטן', שמקבל ריבית בשיעור גבוה יותר ככל שעסקיו קטנים יותר ובעלי שיעור שרידות נמוך יותר, ניתן לראות כי עליית הריבית המשקית מובילה לעלייה ישירה בריבית עבור אשראי בנקאי לעסקים, כך שעבור עסקים רבים של עצמאים בישראל זוהי מכה אנושה, העשויה להוביל לסגירת עסקים ולהצטרפות של העצמאי ומשפחתו למעגל האבטלה".

אבל האינפלציה אכן גואה, ויוקר המחיה מכביד על כולם. יש פתרונות אחרים?

נתנזון: "חשוב לזכור שהממשלה החדשה קיבלה עודף תקציבי של כ־30 מיליארד שקלים, כך שהיא יכולה לנקוט שלל צעדים כדי להקל על הציבור כולו ועל ציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, הנושאים בנטל מס גדול מאוד בפרט.

"בין הצעדים הללו נכללים, למשל, הורדת הארנונה הן למשקי בית והן לעסקים קטנים, או נקיטת מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד כגון לחם, חלב ועוד והמשך המצב המבורך של אי־נקיטת מע"מ על פירות וירקות. נוסף על כך, ניתן גם להפחית את המס לעסקים בתחילת דרכם, שהישרדותם נמצאת בסיכון גבוה יותר.

"את כל הצעדים הללו ניתן לעשות בצורה מהירה יחסית, כדי להקל את יוקר המחיה הן של כלל הציבור והן של ציבור העצמאים, המתמודדים עם החזר הלוואות ועלות אשראי שעולה ומהווה מועקה גדולה".

רמי בז'ה: "הכסף המזומן כמעט נעלם. אני מוכר כרטיסים להופעות גדולות, ואם פעם אחרי הופעה של שלמה ארצי היו אצלי בכספת 2 מיליון שקלים במזומן והייתי צריך להזמין ברינקס כדי ללוות אותי לבנק, היום הכספת שלי הפכה לארון"

"מדינה לא נורמלית"

דגש נוסף של הפורום הוא, כאמור, נוהל פיצוי בחירום, שזכה לשם נוהל "לחיצת כפתור".

"אנחנו מדינה לא נורמלית מבחינה ביטחונית, על זה אני חושבת שאין ויכוח", אומרת אדיסון. "גם אם נשים רגע בצד את הקורונה, שיש עוד הרבה עצמאים שמלקקים את הפצעים ממנה, אנחנו חיים במקום שבו מבצע צבאי רודף מבצע צבאי, רק עכשיו הסתיים אחד כזה, והמתיחות הביטחונית היא מציאות יומיומית. יש אזורים שלמים שבהם בכל כמה חודשים נופלים טילים, ומי שסופג את המכה הכלכלית הגדולה ביותר במקרים האלה הם העצמאים, במיוחד בעלי העסקים הקטנים, שכל יום שבו הם סגורים או לא יוצאים לעבודה הוא נזק משמעותי עבורם.

"מדובר כאן במשהו שהוא בדנ"א של המדינה, הערבות ההדדית, ובנינו עם הנהלת הביטוח הלאומי רעיון שבנוי על בסיס המקדמות שאנחנו העצמאים משלמים בשוטף. הם יעבירו לנו פיצוי מיידי בזמן חירום, כמובן על פי קריטריונים שיקבע המחוקק למי מגיע ולמי לא. הנוסחה היא מאוד פשוטה ודומה לתשלום על ימי מילואים. יש לביטוח לאומי יכולת להעביר כסף לכל אזרח בלחיצת כפתור, והכי הגיוני שהכסף הזה ייצא מהם, כי בשביל זה הם קיימים. שעת חירום לאומית? ביטוח לאומי משלם.

"עכשיו, מה שנשאר הוא שהמדינה תיתן לזה חותמת בחקיקה, ואנחנו מאוד מקווים שזה יקרה".

תיקי אדיסון: "יש אזורים שלמים שבהם בכל כמה חודשים נופלים טילים, ומי שסופג את המכה הכלכלית הגדולה ביותר במקרים האלה הם העצמאים, במיוחד בעלי העסקים הקטנים, שכל יום שבו הם סגורים או לא יוצאים לעבודה הוא נזק משמעותי עבורם"

מעבר לניסיונות החקיקה, איך אתם עוזרים לעצמאי הקטן ולפרילנסר?

בז'ה: "יש לנו נציגים בכל המגזרים, למשל במגזר הערבי ובמגזר החרדי, שנותנים מענים ספציפיים לאנשים המגיעים מתוכם. מעבר לזה, תוך כדי תנועה הבנו שקהל היעד העיקרי שלנו הוא דווקא אותו עצמאי קטן ופרילנסר, לכן הקמנו ממש כעת את חטיבת הפרילנסרים, הפעם הראשונה בעולם שבה איגוד מקצועי כמו ההסתדרות קולט לשורותיו פרילנסרים.

"הפורום רואה בעצמו מי שרוצה לעזור לקטנים ולבינוניים, לאלה שלא מעסיקים עובדים. אני לא רואה את עצמי מייצג את בעלי הרשתות הגדולות, והיום אנחנו יודעים לתת להם כתובת שתקדם אותם בכל הזירות, אם זה ייעוץ והגנה משפטית אישית במקרה הצורך, אם זה קידום וקבלת סל כלים בזירה העסקית ואם זה בהטבות שיש למי שמאוגדים בהסתדרות.

"אנחנו כעצמאים תמיד קינאנו בשכן שלנו השכיר, שמקבל הנחות והטבות, ועכשיו אנחנו יודעים לתת אותן הטבות שיש לחברי ההסתדרות גם לעצמאים ולפרילנסרים שיצטרפו. זו לטעמי בשורה עבור ציבור ענק, אבל קודם כל ולפני הכל המאבק שלנו הוא לתת להם זכויות כנגד החובות שלהם במדינת ישראל".

pelegya@gmail.com