אברי, טבעוני עם כבוד, מגיב לסערת אסי כהן

יש אתר חדש של בינה מלאכותית, שכותב כל טקסט בכל נושא על פי בקשה. נכנסתי, ביקשתי שיכתוב לי בדיחה על מה אמרה הפרה לשוחט. אמרה הבינה המלאכותית: "לא אכתוב לך כזאת בדיחה, יש אנשים שייפגעו ממנה".

ככה זה היום בעולם. אסור לפגוע באף אחד, וכולם כל כך רגישים. אגב, בדיחות על בשר וטבעונים לא מצחיקות אותי בכלל. רציתי בדיחה כזאת רק כדי לפתוח את הקטע הזה על אסי כהן, שהופעתו הופסקה משום שהעז לפגוע בכמה אנשים בקהל שהנושא לא בא להם טוב בצלחת.

לטעמי, אנשים שבוחרים לא לאכול בעלי חיים נמצאים במדרגה מוסרית גבוהה יותר, מאלה שבתירוצים שונים נמנעים מלהסתכל לפרה בעיניים שנייה לפני ששוחטים אותה. בעיניי, כל מי שלא קיבל החלטה מוסרית לא להיות חלק מתעשיית הסבל והניצול סוגר מקום בליבו, ויצטער על כך יום אחד, באחרית הימים. העמדת העונג שלי מהביס המושלם מעל לזכותו של כל יצור חי לחיות את חייו כפי שתוכנן במעשה הבריאה - היא יהירות נוראית.

אם הייתיבמופע של אסי כהן, אז בחלק על הטבעונים הייתי מתכווץ, לא צוחק, בדיוק כמו שבדיחות שואה לא מצחיקות אותי. ולא שאין מה לצחוק על טבעונים וצמחונים, שהופכים את מה שהם אוכלים או לא אוכלים לכלי להתנשאות ולתוקפנות כלפי כל מי שלא כמוהם. בעיניי, אכילה היא עניין פרטי, והפיכת מה שבא אל פי לתעודת הזהות שלי זה מעשה של טרחנות מיותרת. כל אדם זכאי למסלול התפתחותו הרוחנית, כל אחד בזמנו, ורוב האנשים לא ישלימו את מה שאני רואה כהתפתחות במעגל החיים הזה, ולכן יחזרו בגלגול הבא בתור עגל חלב.

אבל התודעה שאיתה מסתובבים היום רבים, של "הנה אני נפגע, עוד שנייה מישהו אומר משהו שנוגע לי בנקודה הרגישה ואני מתמוטט", של ניקוי המרחב הציבורי מכל מה שמפריע לי, כי אני כזה חלש ולא יכול להתמודד לבד - היא מסוכנת. זה מחסל את ההומור, את ההבעה החופשית, הכל צריך להיות מהונדס ולא ללחוץ על שום טריגר, וזה ממש משעמם ומאוד מסוכן לחברה.

מי שלא מתאים לו הומור של מבוגרים, שעוסק בחיים עצמם ושלעיתים פוגע - שיישב בבית ויראה טלטאביז, יש עונה חדשה. צרחתי מצחוק, אם כי הצבע של טינקי ווינקי לחץ לי על הטריגר. בקרוב ההפגנה.

חנוכה

באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. גם שיר נחמד לחנוכה שמאפשר לרקוע בכל הכוח ולהחריד את השכנים מלמטה, וגם מצב השיח הציבורי כרגע בישראל. כל צד מגדיר את השני כחשוך ואת עצמו כנושא האור והאש, ומנסה לגרש את החשוך מהמרחב הציבורי ברקיעות רגליים. אלה חשוכים בענייני מגדר ומשפחה, אלה חשוכים בענייני יהדות וערכים, מה רבה האפילה לכאורה.

והאמת היא שאין אור ואין חושך. לאף אחד אין מונופול על התאורה בעולם. לכל אחד יש צדדים מוארים וצדדים פחות מוצלחים, לכל אדם ומחנה יש חלקים טובים וחלקים מיותרים. כשבוחרים לראות רק את החושך במי שממול, מפסידים מראש את השיעור שאפשר לקבל אם מחליפים את הראייה לראיית הטוב. מה טוב במי שאני מכנה אותו "יריב שלי"? מה טוב בהשקפת העולם שלו? מה אני יכול ללמוד מזה לגבי התפקוד שלי עצמי בעולם?

מי שקורא לאדם או לקבוצה כלשהי "חשוכים" - מחשיך את עצמו באותו הרגע, כי הוא בוחר לא לראות מורכבות, אלא להיסחף לשיפוטיות כוללנית. הוא עושה את זה, וגם אני עושה את זה, פה ושם, כדי להרגיש חזק, להרגיש מואר. אני מחשיך את הזולת כדי להיראות זורח לידו. כשאני מנסה להתחזק על חשבון אחרים - סימן שאני חלש. כשאני לא יודע מי אני - אז אני מנסה להגדיר את עצמי דרך מי אני לא. אני לא הוא. אני לא כמוהו. הוא חשוך. לי זורח אור מהמקום שהשמש לא שוזפת לעולם. המכריז על עצמו מואר - באותו הרגע הופך לחור שחור.

כשיש לי אבוקה שאיתה אני הולך להאיר את העולם, זה לא מרשים את החושך. קטנה עליו האבוקה שלי. אבל כשאני מוצא בעצמי את המקום המואר, זה שמבין שבזולת יש אור בדיוק כפי שיש בי, זה שמנסה למצוא נתיבי אור אל לב האחר ולא האשמות חושך - אז יש לי סיכוי להאיר את העולם. כמו הנורה ההיא של יעקב מרידור, שאמורה היתה להאיר את כל רמת גן.

אז בימי החנוכה, וגם אחריהם, כדאי להישמר מנושאי לפידים. הרבה פעמים, במקום להאיר - הם מבעירים שריפות.

אל, פשוט אל

נרשמתי למאגר "אל תתקשרו אלי". לא שהייתי מוצף בשיחות שיווקיות המנסות לשדוד את כספי, אבל הקדמתי תרופה למכה. תכף אהיה זקן ואשמש מטרה נוחה לכל נוכלי הקניות בטלפון שמפילים קשישים הכמהים לשיחה של דקה, לא משנה על מה ועם מי, גם אם בסופה מתגהץ הכרטיס באלפי שקלים על מוצרים שלא קיימים.

וחשבתי לי שהיוזמה הזאת של השרה מירב כהן - שרה נהדרת, שאני בספק רב אם מישהו מחברי הממשלה הקרובה יתעלה לרמות העשייה שלה עבור הקשישים בישראל - היא יוזמה חשובה. אבל היוזמה המשלימה חייבת להיות חיסול במחי חקיקה אחת של כל הודעות הטקסט האלה, הסמסים שמגיעים משולחים המזדהים בשמם, באותיות, ללא מספר שאפשר לחזור אליו.

החור הזה בחקיקה, שהגיע הזמן שתזיז את עצמה ותיתן מענים לטכנולוגיות המתפתחות, מאפשר לאינסוף גופי נוכלות ועבריינות לשלוח הודעות בשמות בדויים, כשפרטי הטלפון שממנו נשלחו ההודעות חסויים. כמה הודעות אני מקבל בשבוע עם שמות שולחים המתחזים לחברות לגיטימיות

הם משנים אות אחת - וזה נראה כאילו חברת שילוח או אשראי פנתה וביקשה אימות פרטים כדי לנקנק לי את חשבון הבנק. ואם זה מגיע - סימן שיש כאלה שנופלים בעניין, ולך תרדוף אחרי הרוח, לא ניתן להשיב לשולח הודעה זאת. וכמה הודעות אני ואתם מקבלים מהשולח "שקיות רפואי עכשיו"? ואם אני מקבל את ההודעות האלה - גם ילדים מקבלים אותן, ויחד איתן גישה ישירה לכל סוגי הסמים. הייתכן שמכיוון שפוליטיקאים רוצים להשתמש בהודעות האלה בזמני בחירות, אנחנו נותנים לסוחרי סמים גישה ישירה לילדים שלנו?

אל מאגר "אל תתקשרו אלי" יש להוסיף את מאגר "אל תסמסו לי", ולכל סמס חייב להיות זיהוי, וכל חברת סלולר שמפיצה את ההודעות האלה תיקנס, והנוכלים יצטרכו למצוא דרך אחרת להגיע לתוך הטלפון שלנו. אולי דרך טינדר.

תודה לכל הקוראים ששלחו אלי הצעות לדברים שהמשטרה הירוקה בראשותי צריכה לטפל בהם. אעבד את הפניות ואכתוב מהן טור בקרוב.

לאתר של אברי גלעד

avrigilad@gmail.com