אטיאס נגד פינס: חצי מיליון דרקונים

תחילת השבוע סערה הביצה סביב סכסוך חדש. במרכז הסכסוך: האיש שמעדיף לסקר אייטמים מהסוג הזה, גיא פינס, ומחלקת הדרקונים הרשמית של ישראל, דורין אטיאס.

אטיאס טוענת כי פוטרה באפריל 2021 במהלך משבר הקורונה, לטענתה ללא פיצויי פיטורים וזכויות קוגנטיות, "ללא הודעה מוקדמת, בלי שקוים לה הליך שימוע כדין ובלי ששולמו לה זכויותיה, לאחר כ־18 שנים שבהן ביצעה את עבודתה במסירות", לשון המכתב. כעת היא דורשת כחצי מיליון שקלים פיצויים.

פינס, מצידו, טוען כי תביעתה נטולת כל בסיס משפטי, ואף מאשים אותה ב"כפיות טובה".
נשמע לכם פשוט? ובכן, זה ממש לא.

בעמוד האינסטגרם "פסק דין" הגיבו למקרה כך: "גם אם בהסכם הגדרתם שאין יחסי עבודה, וגם אם קראתם לעובד שלכם 'פרילנסר' או שילמתם לו תמורת חשבוניות - זה לא משנה. הפסיקה בנושא קובעת מבחנים ברורים לבחינת יחסי עובד ומעסיק - ואלה לא תלויים בכותרות ובכינויים".
האמת ופסק הדין יתבררו בבית המשפט, אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע כי מדובר באירוע משמעותי הרבה יותר מהסכסוך הפיקנטי הזה, שעוד ידובר עליו רבות.

בתי הספר לתקשורת מלאים בסטודנטים שלומדים בפרך שלוש שנים, לפחות. כדי להגשים את החלום שלהם לעבוד בטלוויזיה הם יעבדו אפילו בחינם, וכמובן - יש מי שמנצל את זה. העבודה אולי נראית זוהרת, אבל בפועל מדובר בעבודה סיזיפית, לעיתים משמעותית יותר ולפעמים פחות, ובהרבה מאוד מקרים לא מתגמלת בכלל.

אלפי עובדים בתחום הטלוויזיה בישראל עובדים כפרילנסרים ובעבור חשבוניות. הם מחויבים לזמינות מלאה מסביב לשעון, ואסור להם לעבוד אצל המתחרים. בתחתית הפירמידה קיימים הרבה עוזרי הפקה ותחקירנים, שעובדים הרבה ומתוגמלים מעט, וזה עוד לפני שהזכרנו את תנאי התשלום - ברוב המקרים שוטף פלוס 60, או אלוהים יודע כמה. עובדים שמגיעים לסטאז׳ לא מקבלים שום תמורה. מיותר לציין שאלו תנאים שלא תואמים את החיים בתל אביב, מהערים היקרות בעולם, שבה נמצאים רוב בתי ההפקה ומשכני הערוצים השונים.

ככל שמתקדמים בסולם הדרגות, כך גם המשכורת משתנה. אבל גם במקרה הזה, רוב העובדים לא זכאים לפנסיה, לקרנות, ואפילו לא לפיצויים.

התביעה של אטיאס הקפיצה השבוע את הפיוז להרבה עובדים בתעשייה, שהקדישו שנים מהחיים שלהם ויצאו משם בלי כלום. איך אוהבים להגיד באירועים טרגיים: "היום זו היא, מחר זה אתם", וזה כל כך נכון. זה בדיוק הזמן של כל הפרילנסרים הפראיירים, שעובדים בטלוויזיה, בתקשורת ובכלל, להילחם ולדרוש את הזכויות שמגיעות להם. שלא תמצאו את עצמכם תובעים חצי מיליון שקלים אחרי 18 שנות עבודה.