מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?
"הבוקר. כשיש לי צילומים יוצא לי לגלוש כארבע שעות ביום, ובימים שאין לי זה יכול להגיע גם לתשע שעות. הרשתות הן כלי עבודה שלי, בדיוק כמו שבן אדם הולך לעבוד בעסק שלו, כתשע-עשר שעות. ברור שהעסק שלי מכיל גם הנאות והתכתבויות, אבל רוב ההתעסקות היא לברר מה חדש, מה טרנדי, על מה מדברים היום, הכל כאן ועכשיו. אני עוקבת אחרי חברות שלי מהבית, ידידים מבית הספר ואחרי סלבס כמו מאיה ורטהיימר, מיכל הקטנה וגיא פינס, ואני רואה שהעוקבים שלי משתנים, הקהל גדל, ואני שמחה. אם בן אדם עוצר אותי ברחוב ואומר 'אני עוקב אחרייך כבר שש שנים', זה אומר שהוא היה בן 16 ועכשיו הוא בן 22. אני עדיין מצליחה לעניין אותו".
מתי בפעם האחרונה עלית על במה?
"עכשיו, בחזרות ל'סינדרלה'. זאת הצגה ראשונה שלי ואני ממש מתרגשת. אני יודעת שאני הולכת לעבוד מאוד קשה בחנוכה, אבל אני כל כך נהנית, כך שזה אפילו לא מרגיש לי כמו עבודה כי אני מוקפת באנשים מאוד טובים ומצחיקים. אני הולכת להיות מושבתת בדצמבר. אני מגלמת את האחות הרעה של סינדרלה, יחד עם עידן שמעוני. שתינו אחיות תימניות מצחיקות ואנחנו עושות תפקיד קומי. אני דואגת לא להיות רעה מדי ולא להיות משפילה מדי, כי הכל מותאם לילדים קטנים.
"מבחינתי, זה סוג של הגשמת חלום. החלום שלי היה לשחק בהופעה כלשהי בחג לילדים. בגלל שאנחנו בעידן שמשתנה, גם החלומות משתנים. אם פעם היה לי חלום אחד כשאהיה גדולה, היום אני לא יודעת מה יכול להיות בעוד חמש שנים. יכול להיות שבעוד חמש שנים אחליט שאני רוצה להיות עורכת דין ולא מעניין אותי הפרסום יותר, ובגיל 30 אהיה עורכת דין. יש לי בכל שנה רשימת חלומות שנתיים, מה אני רוצה שיקרה השנה. היתה שנה שאמרתי שאני רוצה שיהיו לי 400 אלף עוקבים - וזה קרה. בשנה שאחרי כן כתבתי שאני רוצה תפקיד ראשי בסדרת נוער - ושיחקתי ב'זיגי', והשנה אשחק בהצגת ילדים".
מתי בפעם האחרונה לא הבינו אותך?
"יש לי בעיות קשב וריכוז, אז אני מרגישה לא מעט פעמים שלא מבינים אותי ואני קצת לא החלטית לפעמים, אני לא יודעת מה בא לי, אז לפעמים זה מבלבל אנשים אחרים, אבל לרוב אני מאוד מובנת. בפנים אני יודעת טוב מאוד מה אני רוצה, אבל לפעמים אני מרגישה זרה. לפעמים אני אומרת שכדאי לי להרגיע את הטמפרמנט כדי שאנשים לא יפחדו ממני. מצד שני, תמיד יהיה לאנשים מה להגיד עלי, אז עדיף כבר להיות מי שאני.
"ככל שאני מתבגרת כך אני מבינה יותר את החיים. יש לי מחשבות על התוכן שאני מעלה באינסטגרם. פעם הוא היה ממש על שטויות, היום אני יודעת שכשיש לך עוקבים יש לך אחריות, ועוקבים גם יורדים נורא מהר אם מעלים סתם דברים. מצד שני, נורא התבגרתי, התוכן אצלי היום יותר מוקפד".

מתי בפעם האחרונה נכשלת?
"יש תפקיד שרציתי ולא הצלחתי לקבל. אני חושבת שהתפרסמתי כי הייתי בזמן הנכון ובמקום הנכון. הייתי מהראשונות שכיכבו ברשת. אז היה המון קהל שצורך את התוכן יותר מאשר קהל שיוצר את התוכן. היה לי אז חוזה עם אמא שלי, שאמרה לי 'תפסיקי עם השטויות האלה שירלי'. זה הביך את הוריי והיא גם פחדה שאני אתדרדר קצת בלימודים, אז אמרתי לה 'אמא, תני לי שנה. אם בעוד שנה לא קורה כלום, אני הולכת, ביי'.
"הייתי בת 17-16 והיא פחדה שלא תהיה לי בגרות, אבל סיימתי בגרות מלאה, בלי ריטלין, ואז התגייסתי לצבא. כשהשתחררתי אמא שלי פחדה שאחזור לרשתות. אמרתי לה 'אני לא עושה דרום אמריקה, לא עושה כלום, רק כותבת סרטונים', ובשנה אחת, בכל יום, עליתי באלף עוקבים. זאת אומרת שבשנה הגעתי ל־365 אלף עוקבים, שזה מספר מטורף.
"היום כמות האנשים שרוצים להיות משפיענים - או חושבים שהם משפיעים - מאוד־מאוד גדולה. אני בחיים לא התלבשתי חשוף כדי שיגיעו הלייקים והעוקבים. בפיד שלי, בתמונות שלי ובסטורי שאני מעלה אין ציצי, והרבה מהתגובות שאני מקבלת הן מבחורות שאומרות לי 'איזה כיף שיש את שירלי לוי, שמראה שגם מבלי לחשוף את הגוף שלך את יכולה להביא עוקבים ועוקבות'. בשביל להתפרסם את לא צריכה לחשוף פטמה. יש אנשים שמעלים סרטונים ומרגישים את חוסר האותנטיות שלהם, את זה שהם מנסים לחקות אחרים.
"קל מאוד להעלות סרטון ברשת שיגיע ל־100 אלף לייקים; מספיק שאתה זורק כיסא וזה מצחיק אנשים. הכלה מהחתונה עם עומר אדם - היא תישאר? אנשים שוכחים שהמטרה היא לא לפרוץ, המטרה היא להישאר".
מתי בפעם האחרונה התאהבת?
"לפני שנה, ואז גם נשבר לי הלב. התמכרתי מהר מדי לבן אדם שאני לא מכירה. הכרנו מהר מדי וישר ניהלנו זוגיות. היום אני מבינה את זה. פתחתי את הלב מהר מדי. גם אבא שלי אמר 'הוא זכה בך מהר מדי', ואני חושבת שזה היה שיעור. אין אצלי משחקי אגו, אני ישר אומרת מה שאני מרגישה, וזה לא היה טוב. יכול להיות שאולי הוא רצה לרכוב על הפרסום שלי. היום אני יודעת שאני פרס: אני גם מצחיקה, גם כיף לידי, אני גם קלילה, ובגלל שאני יודעת מה אני, לא חסמתי אותו. להפך, תצפה בי, תראה מה הפסדת".
מתי בפעם האחרונה עשית דיאטה?
"כל יום אני עושה דיאטה, ואז בהדרגה אני מתחילה לשכוח מזה. מצד אחד, המשקל מעסיק אותי, ומצד שני אני כל כך שלמה עם עצמי. גם בלי ג'ינס במידה יותר קטנה מתחילים איתי. מצד שלישי, אולי זה נחמד לקנות ג'ינס במידה שהיא לא 40? מצד רביעי, סבבה לי. אנחנו רואות בטלוויזיה נשים במידה 36-34 וזה כיף להסתכל על בחורות כאלה, אבל אני לא אהיה כזאת, וגם הן לא יהיו אני.
"אם אני מכריזה שאני מתחילה דיאטה - ישר העוקבים מגיבים: 'דיאטה? למה את רוצה להיות כמו כולם? הרי את משדרת ביטחון עצמי'. מצד שני יש משפיעניות שמצטלמות עם העצמות שלהן, וזה מבאס אותי כי זה מה שהילדות רואות, ואולי גם לומדות שהרזות זוכות בבחורים השווים. התמונות עם העצמות זה לא יפה, זה לא סקסי, אבל זה קיים".
מתי בפעם האחרונה חשבת על יוקר המחיה?
"אני גרה בתל אביב ונולדתי לבית מחושב כלכלית. אני מוותרת על הרבה דברים, אני לא הולכת יותר מדי לבתי קפה. במקצוע שלי אין שום ביטחון כלכלי. יכול להיות שבמשך שלושה חודשים לא יהיה לי כלום.
"אני מכינה כסף לעתיד שלי, אני מוכנה לפנסיה. הדור של היום חייב להבין שצריך לשים כסף לעתיד, כי כשאני אהיה סבתא בעזרת השם אני רוצה לשבת בקרוז עם שמפניות ובחורים שרוקדים מסביבי כי אני אהיה מיליונרית".
מתי בפעם האחרונה חשבת על הילדוּת שלך?
"יוצא לי לחשוב עליה הרבה. עברתי חרם בכיתות א'-ג'. הייתי ילדה שמנה. לקחתי תרופות מעכבות גדילה כדי שאקבל מחזור מאוחר יותר כי כבר היה לי חזה בכיתה ב'. אהבתי לדחוף פיתות עם חומוס מהמקפיא וזה היה לי כיף וטעים, וכל הסביבה שלי היתה מכתיבה לי מה לעשות. הגננת היתה מתקשרת לאמא שלי והיתה אומרת שאני אוכלת יותר מדי, אז אמא שלי החביאה ממני את האוכל, וכשמחביאים ממני את האוכל אני אוכלת יותר, אבל המטרה של אמא שלי לא היתה לפגוע בי. הילדים התעללו בי כשהם שרו 'שירלי השמנה, שירלי הגדולה', ואחר כך צחקו על השיער שלי, בכל פעם מצאו משהו אחר. ככה זה היה כל הזמן. בכיתות ז'-ח' צחקו על הגשר שהיה לי, וכשהורדתי את הגשר צחקו על משהו אחר. אמרתי 'די, מה זה המרדף הזה?'"
מתי בפעם האחרונה פחדת?
"באודישן האחרון שעשיתי היה לי חוסר ביטחון מטורף, אולי כי עשיתי אותו מול אנשים שאני לא מכירה. בדרך כלל אני עושה אודישנים מול מצלמה, שולחת את הסרטון ואחר כך צופים בי ומחליטים אם אני מתאימה. במקרה הזה ישבתי מול שישה אנשים, ולפני שפתחתי את הפה כבר הורדתי לעצמי את הביטחון עם 'די, את לא טובה. די, תלכי מפה, למה באת לפה'. זה היה אודישן פורמלי, והרגשתי את הזלזול בעיניים שלהם. אני לא יודעת למה אנשים מסתכלים על משפיענים בצורה כל כך מזלזלת. אני עובדת מאוד קשה, אני חיית עבודה. היו שם עיניים מורידות שגרמו לי לא להיות עצמי, ויצאתי ממש בוכה".
מתי בפעם הראשונה:
עלית על במה?
"תמיד אהבתי שמסתכלים עלי, ואני אוהבת את זה גם היום. זה נשמע קצת נרקיסיסטי, אבל אני לא כזאת באמת. אני אוהבת כששומעים את מה שיש לי להגיד ואני אוהבת מצלמות. כשהייתי בת 4 עליתי לתת שואו בארוחת שישי: יצאתי לסלון עם כובע של סבא, המעיל והמקל שלו וחיקיתי אותו, וכולם נפלו מצחוק.
"בצבא שירתי ביחידת המפעילות וביקשו ממני לעשות סטנד־אפ מול 500 איש, בנוכחות מפקדים בכירים ובלי להיות בוטה. אמרתי שאני לא רוצה להישאר שבת בגלל סטנד־אפ, אבל בסוף עליתי לבמה והיה מדהים. הרגשתי שאני אני".
שירלי לוי
(26), שחקנית, מנחה ויוצרת תוכן. תושבת תל אביב.
החלה את דרכה ביצירת סרטונים קומיים בפייסבוק. יצרה את סדרת הרשת "שירלי מחפשת אהבה",
הנחתה את "הבידודית", "הקומה האחרונה" ו"לא לענות" ושיחקה בסדרת הילדים "זיגי". משחקת בהצגת הילדים "סינדרלה" לצד דין מירושניקוב, משה אשכנזי, עידן שמעוני ונעמה סופר־על.
בעלת 461 אלף עוקבים באינסטגרם, 59,600 מנויים ביוטיוב ו־425,400 עוקבים בטיקטוק