סימטריה

בימים האחרונים אני מוצא עצמי מתנפל בשידור על אנשים שהתנדבו לשרת ביחידה החדשה, "לוחמי הסימטריה". החבר'ה האלה מאכלסים את כל האולפנים ומקפידים להדגיש כל הזמן שהפרעות המתחוללות בארצנו הן משני הצדדים, והמהדרין אומרים - "הפורעים היהודים והערבים".

יהודים לפני ערבים, כי הערבים הם אוכלוסייה מוחלשת, וכל הבולשיט השמאלני הזה. אני לא נותן להם לסיים משפט ולא מרפה עד שהם מודים שהם טועים. יצא לי שם של נודניק, ואני נושא את התואר המעיק בגאון.

אז קודם לעובדות. 10 בתי כנסת שרופים - 0 מסגדים. 112 בתי יהודים שרופים - בית ערבי אחד שרוף (מבקבוק תבערה ערבי). 386 בתי יהודים שנבזזו - 0 בתי ערבים. 849 מכוניות יהודים שרופות - 13 מכוניות ערבים. 5,018 זריקות אבנים על יהודים - 41 זריקות אבנים על ערבים. עשרות כלי נשק מוחרמים מיהודים - 0 מערבים.

זאת הסימטריה. בחלק מהנתונים שיעור הפגיעות מצד יהודים נע סביב אחוז אחד, בחלק מהנתונים זה ממש אפס. ונכון, יש את הלינץ' בבת ים, אירוע חמור ומכוער ביותר, אבל לבנות עליו את המסר שיש פגיעות משני הצדדים זה מביך.

לוחמי הסימטריה גם מערבבים דברים שלא קשורים כדי להתפיח מעט את עוגת ההאשמות השמוטה שלהם. למשל, הם טוענים שאל העיר לוד הגיעו גם פורעים ערבים וגם "חמושים יהודים". העובדה שהחמושים האלה הם יהודים יקרים, חיילי צה"ל וקציני צה"ל במילואים, המחזיקים בנשק ברישיון ובאו להגן על אחיהם כשהמשטרה איבדה כל שליטה, לא מעניינת אותם. העיקר שניתן להשוות.

יש דיבור מאוד נוכח עכשיו, שאומר שביבי הוא שהדליק את המזרח התיכון כדי לסכל את ממשלת השינוי. שמתי לב שמי שמאמין בזה משתייך כמעט בוודאות לסימטריים. אבהיר: אם מתישהו יתברר שיש אמת בסיפור הזה, אתמוך בעונש הכבד ביותר הקיים בספר החוקים לראש הממשלה. אבל כמו שפרשת הצוללות התאיידה לפתע מחיינו, ועו"ד שמרון זוכה מכל אשמה, יש לי חשד סביר שגם הסיפור הזה הוא המצאה מרושעת. לא שביבי חף ממניפולציות עד קצה האופק; אבל גם אדם במצוקה כמוהו לא יבעיר את הארץ ככה. אני רוצה להאמין, עד שאראה הוכחה אחרת.

הבעיה המרכזית שלי עם לוחמי הסימטריה היא שעל סימטריה אחת אינם מקפידים: סימטריה באולפנים בינם לבין מכחישי סימטריה. הם הרוב, למרות שאין שום סימטריה בין מספרם באוכלוסייה לבין ייצוגם בתקשורת. לכן הסימטריה שלי מולם היא: הם מדברים, ואני מכבה את הטלוויזיה. אין על סימטריה טובה.

גזענות

אומרים הדוברים הערבים, ובראשם מי שכבר צבר אי־אילו אמירות גזעניות, אחמד טיבי: המצב שהגיעו אליו צעירי המגזר, שבחרו להיות עבריינים ולא להתקדם בחיים, הוא תולדה של גזענות יהודית כלפי המגזר הערבי.

לערביי ישראל יש נטייה לא לקחת אחריות על שום דבר, אף פעם, ולהטיל את כל האשמה במצבם ובהתנהגותם על היהודים. ואנחנו, כיהודים, עם שרגש האשמה הוא מאבני החושן של הרגש הלאומי שלנו, לוקחים את האשמה, מאמינים לדברי הכזב, ומוכנים להבין, להכיל, לסלוח, לחפף, לדפדף הלאה. יותר מזה - אנחנו מוכנים להאמין שאנחנו גזענים.

חדשות טובות: אנחנו לא הגזענים. הגזענות בנויה בתוך האסלאם ומלווה את יישוב הארץ מחדש על ידי יהודים עוד משנת 1834, עת התנפלו ערביי צפת על היהודים, בזזו את רכושם ואנסו את הנשים. מאז, שורה ארוכה של התנכלויות, מעשי טבח מחרידים, שוד, פגיעה מינית בנשים וגם בגברים מאפיינים את יחסה של האוכלוסייה המקומית ליהודים הגרים לידם, בתוכם.

כל כמה שנים יש גל כזה, וכל תקופה נשבר האמון ומתרסק, וכל פעם נזכרים מחדש ששנאת היהודים בנויה בתוך כתבי הקודש שלהם, ועל הרעל הזה הם מגדלים את צעיריהם. כשזאת המציאות, מתפתחים חשש וריחוק, וגדלה אדישות לגורלם של אלה שבהזדמנות ראשונה תמיד שמחים לטבול ידיהם בדם יהודי חם.

ולא, זה לא מצדיק הזנחה ועזובה, ובטח שלא אפליה. אבל האם באמת ניתן להאשים אותנו שאין לנו ממש חשק לטפל בבעיות הפנים של החברה הערבית? האם ניתן לצפות מאיתנו ליחס שווה באמת אל אוכלוסייה שפעם אחר פעם מזדהה עם אויבינו בשעות הכי קשות שלנו?

בא מנסור עבאס והפיח רוח תקווה, שהנה מה שמדברים על רוב הציבור הערבי שרוצה סוף־סוף להשתלב קורה ממש, ובאו המאורעות ומחקו את התקווה, ועבאס גם הוא כנראה נמחק פוליטית, אחרי שהלך לבית כנסת והביע רצון להשתתף בשיקומו. כמה עצוב.

העם היהודי מעולם לא היה גזען. מתבדל - כן, גזען - לא. תיק הגזענות מושלך עלינו על ידי אלה שרוצים להסתיר את מורשת הגזענות העתיקה שלהם. אל תתנדבו להרים את התיק הזה, הוא ממולכד.
 
הדובר

המערכה בעזה הביאה לקדמת הבמה את דובר צה"ל, הדי זילברמן. לא נדרשת עין מקצועית במיוחד כדי לראות שהדובר לא ממש מתאים לתפקידו. הוא בוודאי תותחן מצוין, מקצועי, מומחה, אבל לצערנו, בשלב זה אין לו מושג איך לעמוד מול מצלמה.

הוא נשמע קפוץ, לחוץ, מחוץ למים הטבעיים שלו. ועכשיו הוא בשלהי כהונתו, ובקרוב יוצנח במקומו לתפקיד החשוב הזה איש אחר שאין לו שום רקע בתקשורת, רן כוכב, מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר, ואלא אם אופתע בגדול, נקבל עוד קצין לא כוכב שמינה כוכבי לתפקיד שהוא אחד החשובים בצה"ל.

האם באמת צריך ב־2021 להסביר כמה חשוב תפקיד המסביר של צה"ל? כמה זה חייב להיות אדם שמלהטט בכלי התקשורת, שמרגיש טבעי לגמרי מול מצלמות, ולא עומד מולן כמו תותח כבד? כמה זה לא יכול להיות היום גבר לבן חסר חוש הומור? הרי דובר צה"ל חייב להיות איש שכלי התקשורת העולמיים רוצים להראות, הפנים המעניינות של ישראל, אדם שמראה את הרבגוניות של החברה, של צה"ל, אדם בעל אישיות מגנטית, מצחיק, מרגש, מרגיע, איש או אישה שיודעים לדבר אל הציבור בארץ בלשונו, ואל הציבורים בעולם בלשונם.

לא מבין את הקטע של לקחת קצין תותחנים ולתת לו להיות דובר צה"ל. האם מינוי הפוך היה בא בחשבון? היו לוקחים איש תקשורת ושמים אותו קצין בתותחנים או בחיל האוויר? לא. כי כל מקצוע דורש היום ניסיון של שנים, ותקשורת זה מקצוע, זה ה־מקצוע היום, ואם אתה לא שולט ברשתות החברתיות, בדקויות הביטוי ובאמנות ההבעה, מה לך כי תייצג את הגוף החשוב במדינה?

אם ניזכר בנחמן שי למשל, עיתונאי שנלקח מהתקשורת האלקטרונית והושם במשרד הדובר, והצליח כמעט לבדו להרגיע עם שלם בשעת מלחמה, נבין שהתפקיד הזה חייב להיות יחיד ומיוחד בצה"ל. לא חלק מהמסלול למעלה שעושים קצינים, אלא מינוי חיצוני של אדם משכמו ומעלה, שיידע לתת עבודה.

ואפרופו זה, כל היחידה הנקראת דובר צה"ל חייבת לעבור שדרוג, מיחידת חיילים צעירים ליחידת מילואימניקים: אנשי תקשורת ופרסום מיומנים, שיודעים ליצור סרטונים ופוסטים משמעותיים, ולא התוצרים הבוסריים של היחידה הזאת, שבה שירתה גם בתי, שעשתה כמיטב יכולתה. נערים ונערות בני 20 לא יכולים להסביר את צה"ל. זה לא פייר אפילו לבקש.

בזמן הזה צריך לתפקיד הדובר אישה. כריזמטית, כהת־עור אם אפשר, שיודעת להגיד דברים קשים בניסוחים רגישים, ולגרום לעולם להקשיב. נראה לי שעדן אלנה תכף מתפנה. 

avrigilad@gmail.com