דרעי: "כל מחיר שווה בשביל להפיל את הממשלה הזו. אקבל אפילו את ליברמן"

אם מנסים לדרג את היריבויות הגדולות בהיסטוריה הפוליטית, לאריה דרעי ולאביגדור ליברמן שמור מקום של כבוד. החברים הכי קרובים הפכו לאויבים מושבעים, ובשנים האחרונות שפכו אש וגופרית זה על זה. המהלך של סילמן הפתיע את המערכת הפוליטית השבוע, והתגובה של דרעי בראיון ראשון ב"ישראל השבוע" מפתיעה לא פחות - "אם איווט ליברמן רוצה לבוא בחזרה, נגיד לו בבקשה, תבוא".

ליברמן?! אמרת עליו את הדברים הכי גרועים בעולם.
"אם הוא ירצה להיכנס לקואליציה ולהיות חלק מאיתנו ביחד, זה אפשרי".

אמרת שאין לו סליחה וכפרה לעולם.
"על המעשים שהוא עושה, אבל אני מוכן למחול. הכל כדי להקים ממשלה נורמלית".

אמרת עליו את הדברים הכי קשים ששמעתי אי פעם על פוליטיקאים.
"גם היום אני מוכן להגיד את הדברים הקשים ביותר שיכולים להיות. קח לדוגמה את מה שהוא עשה עכשיו עם התחבורה הציבורית. אני מכיר אותו יותר טוב מכל אחד אחר בעולם, מכיר את טביעות האצבעות שלו. לא מעניינת אותו הרפורמה, מעניין אותו איפה החרדים נדפקים, בביתר, במודיעין עילית. או למשל במהפכה הירוקה. לא באמת מעניין אותו להפסיק את השימוש בחד־פעמי. זה דופק את החרדים? הוא מאשר. זה האיש, הכל נקמות, הכל ציניות".

נו, אז איך תשבו יחד אחרי כל זה?
"למרות זאת יש הזדמנות לפרק ממשלה רעה, ממשלת שמד, ולהקים ממשלה אחראית, יהודית־לאומית. כל מי שרוצה להצטרף ומקבל את הקווים - בכבוד רב".

***
זה ראיון ראשון ובלעדי של אריה דרעי מאז אישר בית המשפט את הסדר הטיעון שלו וגזר עליו התפטרות מהכנסת וקנס של 180 אלף שקלים. אנחנו נפגשים מחוץ לכנסת, בלשכה החדשה שלו במשרדים של ש"ס בירושלים, שלא שונה בהרבה מזו שבכנסת. תמונות של הרב עובדיה זצ"ל, של הרב שלום כהן, ספרי קודש בארונות, ועל השולחן מעט פיצוחים ופירות כחלק מהמאמצים המוצלחים שלו לשמור על הבריאות, שבמסגרתם השיל עד כה 18 ק"ג ממשקלו.

מטבע הדברים, אנחנו מתחילים בהתייחסות לבוקר הדרמטי ביותר שידעה המערכת הפוליטית בשנה האחרונה. עידית סילמן בדיוק הודיעה על התפטרותה מהקואליציה ויצרה מערבולת פוליטית אדירה. "לא הופתעתי", אומר דרעי, "כבר כמה ימים יש מגעים, הייתי סקפטי. באמצע הלילה הודיעו לי שזה סופי. אני מקווה שהיא לא האחרונה. בקרוב ממש נשמע על עוד אחד או שניים שיעשו אותו מהלך".

אתה יודע או מקווה?
"אני מקווה בגלל מה שאני יודע, ידיעה לבד זה לא מספיק".

איילת שקד? ניר אורבך?
"לא אגיד שמות. אנחנו נמצאים באמצע אירוע מתגלגל, ואני מקווה שהוא יסתיים בטוב".
על התמורה שסילמן צפויה לקבל לפי הדיווחים, אומר דרעי: "כל מחיר שצריך לשלם בשביל להפיל את הממשלה הרעה הזאת, שווה לשלם. דובר על אחד הח"כים (שיש הידברות איתו, י"ש) שלא רצה לקבל מקום בליכוד כי הוא לא מסתדר איתם. הצעתי לתת לו מקום בש"ס.

"סילמן עשתה צעד אמיץ. היתה לי ביקורת קשה עליה, אבל היא עשתה צעד אמיץ. אחותנו, ברוכה השבה הביתה. יש לה מקום מכובד בקואליציה שלנו, וגם למי שעוד יבוא יש מקום. כולנו נוותר, נצמצם בתפקידים בממשלה".

נקבל את כולם בחזרה

"מהיום זה יום חדש", ממשיך דרעי, "סילמן לא אחרונה. נכון לרגע זה, כשהמצב הוא 60-60, הממשלה לא יכולה לתפקד יותר. נקודה. יש סיכוי טוב להגדיל את ה־60, ואז צריך לראות אם הולכים לבחירות או מקימים ממשלה חלופית אחרת".

אפשר להקים ממשלה עכשיו? הולכים לבחירות?
"יש לנו רוב עם גדעון סער וימינה. אם הם יחזרו הביתה ויגידו 'טעינו, היתה לנו נקמה, היו לנו עצבים אבל אנחנו חוזרים הביתה', תאמין לי שלא נזכיר להם דקה אחר כך שהם היו לא בסדר. אני אדאג לזה. נקבל אותם באהבה מוחלטת. תבואו אלינו בחזרה. בואו, תקימו ממשלה, תקבלו תפקידים בכירים".

יימחק להם הכל?
"אני מוחק להם הכל. אדאג שיקבלו את הכבוד הכי טוב שיכול להיות. גם נתניהו יקבל אותם באהבה".

זה נאיבי. מה כן יכול לקרות?
"בחירות הן האפשרות הכי ריאלית היום".

מה עם אפשרות שבני גנץ יעמוד בראשות ממשלה?
"הצענו לו את זה באמת ובכנות, היינו מוכנים לתת לו את זה אבל הוא לא רצה. הוא רצה שמישהו אחר יפיל את הממשלה. אין לי אישית נגדו כלום, אבל אני לא חושב שהליכוד וגורמים אחרים בקואליציה יסכימו לתת לגנץ, אחרי ההתנהלות שלו בשנה האחרונה בנושא המתיישבים ויו"ש. לתת לו עכשיו, כשכבר רואים את הבחירות בשער, לא נראה לי שיקרה. אין לליכוד בשביל מה לתת לו את זה על מגש של כסף. אבל בפוליטיקה הכל ייתכן".

אז ההצעה לגנץ כבר לא רלוונטית?
"אני לא רוצה לענות על זה. זה פחות רלוונטי ממה שהיה לפני שנה, אבל אני לא רוצה להוריד שום אפשרות מהשולחן. אנחנו באירוע מתגלגל ונראה לאן זה הולך. נעשה הכל כדי שהממשלה הזאת לא תישאר".

לדבריו של דרעי, גוש הימין גדל בסקרים והפעם יוכל לעבור את 61 המנדטים, אך הפעם "אם נתניהו לא יצליח אני לא מאמין שהוא יאחז בכיסא. הוא ראה מה קרה. אני מניח שאם לא יצליח להרכיב ממשלה, הוא ייתן לאחרים בליכוד לנסות".

***
במשך שנים ארוכות שמר דרעי בבטן את מה שעבר עליו מאז הפרסום ב־29.3.2016 על כך שנפתחה בדיקה נגד "אישיות פוליטית בכירה". עד עכשיו.

"זה היה בתחילת התפקיד שלי כשר הפנים. ישבתי בדיונים בכנסת, ואני מקבל הודעה ב־6 בערב מעמית סגל 'תחזור אלי דחוף'. חזרתי אליו, והוא אומר שיש נגדי חקירה או בדיקה בנושא מיסוי. צחקתי. הוא חשב שאני מסתיר ממנו משהו, אבל לי לא היה מושג. מה קרה? מה מיסים? מה עשיתי? באותו הערב הוא לא פרסם כלום, אבל למחרת התברר שרשות המיסים עירבו את המשטרה, שעשתה חקירה סמויה. לולא המעורבות של התקשורת, ייתכן שהיא בכלל לא היתה הופכת לגלויה כי לא מצאו כלום והכל היה נגמר, אבל הכל משמיים.

"למחרת המשטרה הוציאה צו איסור פרסום שבו היו כתובות העבירות הכי חמורות בספר החוקים בערך, ושלחה לתקשורת. זה פורסם ב־8 בערב, ובתוך כמה דקות כל העיתונאים יודעים. הרמתי טלפון ליועמ"ש מנדלבליט, שאלתי אותו 'מה זה צריך להיות?! למה צו איסור פרסום?! עלולים לחשוב שמדובר בעבירות קשות ונוראיות, תפרסם את השם'. הוא אמר לי שאין חקירה בכלל נגדי. הוא הופתע. רק אחר כך התברר שטעה.

"ביומיים הראשונים היה קשה להחליט מה אני עושה. זו טראומה, לא עניין פשוט למשפחה לעבור שוב את הכל. והפעם הילדים גדולים, כולם שותפים, הם מבוהלים וצריך להרגיע. ויש גם את המפלגה שצריך להחזיק אחרי פטירת הרב עובדיה. לא פשוט".

אפילו מנדלבליט הופתע

"האמת היא שלא ידעתי כלום, לא היה לי רמז על מה מדובר. איזה שוחד? מה קשור לאחי? כלום. גם העיתונאים לא ידעו והתחילו לנחש. אמרו דירות בגבעת שאול, שלחו רחפנים לספסופה. אני סגרתי את עצמי, לא להיות מושפע. רציתי לפעול בשיקול דעת. נסעתי לרב שלום כהן ולרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שאמר דברים חדים מאוד. הוא אמר 'לא יקרה כלום. רשעים, משוגעים, לא תהיה להם נגיעה בך'. זה הרגיע אותי ואת המשפחה. קיבלתי החלטה נחושה. קראתי ליועצים, לח"כים, ואמרתי שאני לא מרשה לאף אחד לדבר על העניין, לא להתראיין, לא להגיב. הדבר היחיד הוא שאנחנו נותנים למשטרה לחקור. נשתף פעולה ונמשיך לעבוד. לא נגרור את ש"ס למלחמות נגד מערכת המשפט. הספיק לי פעם אחת".

היתה לך טראומה מהפעם הראשונה?
"בפעם הראשונה הייתי צעיר. זה לא כל כך היה בידיים שלי. הרב עובדיה זצ"ל מאוד זעם וכעס, הוא התבטא בשיעורים, דיבר. זה הכאיב לו מאוד. זה נגרר לשם. עכשיו זה היה בשליטתי. אני יותר מבוגר, יותר מנוסה.

"אבל אני מתפלא עליך. אתה לא שואל איך יכול להיות שעמית סגל נהיה כתבנו לענייני פלילים או מיסים? מה פתאום סגל? לא מדליק לך נורה?"

מה החשד שלך?
"לא יודע".

בכל זאת, אתה רוצה לומר במי מדובר?
"אני כבר יודע שלצערי הרב זה גורם פוליטי, שבעצמו העביר את החומר לרשות המיסים. מישהו מיריביי. הוא התפלא שרשות המיסים לא פותחת בחקירה ורצה לפוצץ את זה, אז נתן לעמית סגל".

במי מדובר? ליברמן?
"לא ליברמן, אבל עזוב את זה".

לאריה דרעי יש יריבים?
"עזוב".

אלי ישי?
"איזה נודניק. עזוב את זה".

עזבתי. סלחת ליריב הזה?
"שהשם יסלח לו".

אתה סלחת לו?
"הלאה".

הוא ביקש סליחה.
"הלאה. עזוב את זה".

תביאו את הראש של דרעי

איך עברה עליך התקופה הזאת שוב?
"לא נעים לחזור לשם. בעיקר לראות שוב את ההתנהלות (של המשטרה, י"ש), לקחת אנשים ב־5 בבוקר, כשאפשר לעשות הכל בצורה מכובדת. שוב התמודדנו עם הדלפות. שאלו שאלות לא ממוקדות, ניסו לעשות פישינג. לא היה בזה כלום. ברגע שהתפרסם שיש חקירה המערכות הללו לא מסוגלות לסיים עניין ולהגיד 'ניסינו, בדקנו, הלכנו על משהו מסוים, לא מצאנו. תודה רבה'. חבל, ככה קונים אמון של הציבור? הם עובדים בראש של 'לא מצאנו? לא טוב, נמשיך הלאה, נבדוק עוד ועוד ועוד'. אפילו היועמ"ש אמר בקולו ש'ההר לא הוליד עכברון'".

למה לדעתך פעלו ככה? כי מדובר בדרעי?

"ראיתי ח"כים בליכוד שמתקוממים על כך שעדי מדינה מספרים שאמרו להם 'תנו לנו את הראש של נתניהו'. אני, לצערי, כל כך רגיל לזה. אפילו בחקירה הזו שכל כך כיבדתי אותם, שתקתי, לא יצאתי נגדם, אני מכיר שניים-שלושה אנשים שאמרו להם 'אנחנו לא מחפשים אתכם. אתם יודעים את מי אנחנו צריכים, למה אתה מגינים עליו?!'"

אמרו להם "תביאו את הראש של דרעי"?
"כן! אמרו תנו אותו ונשחרר אתכם. ככה מאבדים את אמון הציבור. האינטרס שלנו הוא שיהיו משטרה ומערכת אכיפה חזקה. הדברים הללו מרחיקים את האמון".

אז למה הלכת להסדר טיעון אם לא היה כלום?
"שאלה טובה שלפעמים אין לי תשובה עליה. בסוף אנחנו חיים בתוך עולם עם כללים של 'זה מה יש'. אתה יושב עם עורך הדין שאומר לך, לפי החומר שקיים - אתה זכאי. אבל זו מערכה של שנים, שעולה הרבה מאוד כסף".

כמה?
"יכול להגיע ל־3-2 מיליון".

זה מה ששילמת?
"לא, לי עלה הרבה פחות. עורך הדין שלי, נבות תל צור, הוא חבר שלי, לקח לי את המינימום של המינימום. אבל זה לא רק הנושא הכספי. זה המון אנרגיות וזמן. כשאתה הולך למשפט אתה יוצא למלחמה, למתקפות, לחקירות נגדיות. לא רציתי לקחת את המשפחה והתנועה לשם.

"התייעצתי עם שופטים ויועצים משפטיים שאמרו לי שלפי החומר אני מנצח, אבל גם אמרו שלבית המשפט אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא. מצד שני, איך אני אודה במסגרת ההסדר בדברים שאני יודע שלא עשיתי?! אפשר לומר שהיועמ"ש, יחד עם הפרקליטות, עשו מאמצים גדולים להקל עלי. היה לי חשוב שאלו יהיו עבירות שאומרות שלא לקחתי כסף, לא רימיתי, לא ביודעין, העבירות הכי פחותות שקשורות בדיווח. מצד שני, אני מתקומם שבכלל מעמידים אותי לדין בעבירות כאלה, אז למה שאודה?! בסוף אתה מבין, אמרו שאי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו".

אז אין פה אמת.
"מה אני יכול לעשות? זה הסדר כל אחד מוותר קצת. העיקר לצאת מהסיפור".

הודית בעבירות שלא עשית?
"אני לא מקל ראש באף עבירה, אבל בא, גם אתה עושה עבירת תנועה פה ושם. אתה לא ישן בלילה בגלל זה? היה לי חשוב שחלילה וחס לא הואשם בזה שהעלמתי פרוטה אחת, שידעתי שמשהו לא בסדר. אתה שואל אותי אם אני שלם עם זה? נו, מה אני אגיד. אני לוקח אחריות. קיבלתי את הדין".

על זה היה הכעס עליך. בבית המשפט אמרת שאתה לוקח אחריות. ביום שלמחרת תקפת את המערכת.
"אני מתקומם על הדבר הזה. הרי חודש לפני שהשופט קיבל את הסדר הטיעון, מהרגע שחתמתי על ההסדר. הדובר שלי, העו"ד שלי וגם אני אמרנו במפורש שאני לא פורש מהחיים הפוליטיים, שאמשיך להיות יו"ר ש"ס, שאחזור להיות שר, שאנהל את התנועה, אמרנו את זה במפורש. אמרתי את זה אפילו מול השופט. שאני לוקח אחריות ומתכוון להמשיך לשרת את הציבור"

השופט אמר שאחד השיקולים לקבלת ההסדר הוא העובדה שאתה מורחק ממוקדי הכוח.
"לא שמעתי את זה מהשופט. ראיתי את זה רק אחר כך, אבל אמרנו במפורש כל הזמן שאמשיך לשרת את הציבור".

בנאום שלך אמרת גם שרדפו אותך בגלל שקוראים לך אריה מכלוף דרעי.
"יכול להיות שלא הובנתי נכון. לא התכוונתי לומר שעשו לי את זה בגלל שאני מרוקאי. התכוונתי אריה מכלוף דרעי אני, אריה דרעי באופן אישי. לא בשם כל המזרחים".

חתיכת אי־הבנה. למה לא תיקנת עד היום?
"חיכיתי לך".

ובכל זאת?
"זו האמת. אני לא עוסק בעניין העדתי. אני אדם חזק עם תנועה חזקה, אני יכול לבכות על עניין עדתי?! זה לא לעניין. חבל שהם הגישו כתב אישום, יכולנו לגמור את זה כמו כל אזרח רגיל מול פקיד שומה. כולם היו מרוויחים, אני הייתי מרוויח והם היו מרוויחים בכך שהיו נמנעות מהם כל הטענות שהם מתערבים בפוליטיקה. מיותר".

ועדיין, יש לא מעט אנשים שחושבים שרדפו אותך על רקע עדתי.
"על נתניהו אפשר להגיד שזה עניין עדתי?! זה אולי משהו שהוא מייצג וגם אני מייצג, אבל עזוב. האם התחשבנו איתי כי אני נותן תמיכה לנתניהו? אולי. אני חושב שגם אם היו קוראים לי אריה מכלוף שלזינגר והייתי מייצג את ש"ס, תומך בנתניהו ומדבר בעד הימין והדת, היה קורה אותו דבר".

היו רגעי שבירה?
"אמי עליה השלום קיבלה את המחלה בסיבוב הראשון (המשפט, י"ש), לקחה את זה קשה. היא יצאה מזה, ואחר כך, כשנפתחה חקירה שוב, היא שוב קיבלה את המחלה. שני הבנים שלה בזה, היא לקחה את זה מאוד קשה. במוצאי השבת לקראת הסוף, כשהיא כבר גססה, מונשמת, בלי הכרה, אני מקבל טלפון מראש יאח"ה כורש ברנור והוא אומר לי 'אנחנו רוצים שתבוא ביום שלישי יחד עם אשתך. גם אותה אנחנו רוצים לחקור'. אמרתי לו 'אני בבית חולים ואני לא יכול לקבוע איתך, אמא שלי גוססת, השם ירחם'. הם חיכו 13 חודש לפני שבכלל יצרו קשר לבקש לחקור אותי, שיחכו עוד קצת. הוא אומר לי 'לא אדוני, אנחנו עומדים על כך שתבוא ביום שלישי'. הרמתי עליו את הקול, שמעו את זה טוב בטיפול נמרץ, אמרתי לו 'אתה לא מתבייש?! אמא שלי גוססת ואתה מתווכח איתי?! אחרי 13 חודש שלא שמעתי ממך?! מה אתה חושב, שאני בורח? מתחמק?' הוא נבהל טיפה וגמרנו לא טוב בטלפון. לצערי הרב, היא נפטרה.

"כשישבנו שבעה היועמ"ש מנדלבליט בא לנחם ואחי, הרב יהודה, לא הצליח להתאפק ואמר לו 'תדע לך שאמא שלי לקחה את זה קשה מאוד. עד צאת נשמתה היא לא סלחה'. השתקתי אותו מייד כי מה מנדלבליט קשור לעניין? באמצע השבעה שוב הדלפה, הפעם שמייד לאחר השבעה דרעי יוזמן לחקירה. מייד למחרת השבעה התקשרו לקבוע. עברנו את זה, ברוך השם".

לתקן את המערכת

"אשתי והבת קיבלו פתקים שסגרו תיקים, אבל הכאב הגדול הוא מהחקירה בערב שבועות. מ־9 בבוקר עד 11 בלילה חקרו את אשתי ואותי. נפגשנו בחוץ ונשארה לי תמונה בראש שהעיניים שלה אדומות. היא לקחה אותי לצד, פרצה בבכי ואמרה לי שהטיחו בה שהיא גנבת. 'איזו בחורה אמרה שאני גנבתי מהמוסד שלי! איך אני, שלא לקחתי מעולם אפילו הוצאות, אני גנבתי מהבנות?!' ניסיתי להרגיע אותה. אבל מה, הנזק עצום. היא מחזיקה 800 בנות מהפריפריה, מבתים חלשים, הופכת אותם למחזיקות מקצוע ולאקדמאיות. במשך שש שנים חיסלו כמעט את המוסד. היא בנויה על תרומות. ברגע שהתורמים שמעו שיש גניבות כביכול במוסד, הם מייד הפסיקו עם התרומות. אני מבין אותם. שישה-שבעה אנשי עסקים חשובים הוזמנו למשטרה על התרומות. לא מספיק הם תורמים, עכשיו הם גם מקבלים הזמנה לחקירה?! כבר שש שנים שהיא לא מקבלת תרומות. יש מיליונים של חובות וכל מה שהיא קיבל זה פתק קטן שהחקירה נסגרה. מה זה יעזור?! הנזק עצום. אנחנו מנסים להתגבר על זה".

התחושה היא שאין דרך לקבל צדק במערכת הזאת.
"כשאתה יודע את זה מראש ואין לך אשליות, אתה חי עם זה".

ומה קורה לאזרח הפשוט? יכול להיות שאין דרך לנצח את הפרקליטות.
"כשמתייעצים איתי אנשים שהסתבכו, אני אומר להם, 'חבל לכם על הזמן. קחו עורך דין שיגיע להסדר מהיר, אל תילחמו, אל תלכו לתקשורת, אל תצעקו. תגמרו את זה כמה שיותר מהר. אתם לא תנצחו, חבל על הזמן. אי אפשר לנצח מערכות, יש להם אמצעים בלתי מוגבלים, זמן בלתי מוגבל. אף אחד בפרקליטות או במשטרה לא התפטר אם נכשל בחקירה. זהו, חלאס. מה יקרה אם תילחם? תשב במעצר 15 יום, תשב במעצר בית, זה יעלה לך מיליונים, העסקים ייפגעו, לא תהיה פרנסה והסיכוי לנצח זה אחד למיליון".

למה אתם לא משנים את זה? הייתם בשלטון 12 שנה. אי אפשר לשנות?
"צריך לעשות סדר, אין זכויות לנחקרים. כל שר משפטים מבטיח שיתקן".

אז קח אתה את תפקיד שר המשפטים בפעם הבאה.
"לא. לא. אין שום סיכוי".