יו"ר הסוכנות: "בשבועיים הקרובים יהיו פה 10,000 עולים"

יעקב חגואל, יו"ר בפועל של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, סבור כי ישראל ערוכה לקלוט גל עלייה ("אנחנו מדינה חזקה עם מאגרים ועוצמות") • לא מתרגש מהביקורת של רה"מ בנט ("בער בי קצת, אבל אני יודע לספוג ביקורת")

יעקב חגואל, צילום: יהושע יוסף

יעקב חגואל
יו"ר בפועל של הסוכנות היהודית לארץ ישראל
יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. כיהן כיו"ר תנועת הליכוד העולמי וכמנכ"ל תנועת בית"ר העולמית

יו"ר הסוכנות: "בשבועיים הקרובים יהיו פה 10,000 עולים"

יעקב חגואל, ביקרת באוקראינה בשבוע שעבר. שיווית בנפשך לקראת מה אתה הולך?

"זו שאלה. איש מאיתנו לא הורגל למה שמתרחש שם, ונסעתי כדי לראות את הדברים בעיניים, לחוות את התהליכים ברמה הרגשית וברמה המנהלתית. אנחנו מחלצים מתוך אוקראינה אוטובוסים שלמים, ומסיעים אותם לבתי הארחה ולמלונות ששכרנו בפולין, ברומניה ובהונגריה. לאחר בדיקת תהליך זכאות לעלייה עם נציגי 'נתיב', יוצאות הטיסות לארץ, והיתה לי הזכות לשוב ארצה עם טיסת עולים כזאת".

זו לא עלייה רגילה ומתוכננת. מה בעצם קורה בטיסה כזאת?

"העיקר מבחינתי הוא העיניים של האנשים. אתה רואה בהן עייפות של ימים ארוכים, את ההלם. אף אחד אמנם לא הכריח אותם לעלות, זה נעשה מבחירה, אבל תהליך לא היה. זה בום, ורואים את הבום הזה בעיניים שלהם. חלקם עם טרולי קטן, עם חיית המחמד שלהם, ועם עצב בעיניים - שמלווה אותי מאז".

אתה מזהה בעיניהם גם ניצוץ לקראת העלייה?

"חד־משמעית. צריך לזכור שרק בעשור האחרון עלו מאוקראינה כ־51 אלף עולים, ורק 30 אחוז מהם בחרו להגיע למלון בישראל, משום שיש להם פה משפחה וחברים. הם לא מגיעים אל הלא נודע. אז בסיטואציה שנוצרה כעת הניצוץ קיים, משום שלהערכתי חלק גדול מהם היה עולה לארץ בשנים הקרובות".

אתה סבור שהעולים יישארו כאן? במהלך הקורונה ראינו "עולים" ממדינות שונות שהגיעו לזמן קצר, ושבו למקום שממנו באו.

"אם נדע לקלוט אותם כפי שצריך, יהיה להם פה טוב והם יישארו, וזה תלוי בכל מי שגר כאן. אבל צריך לזכור שהאתגר כאן קשה יותר מעליות קודמות, משום שבחלק גדול מהמשפחות אב המשפחה נותר באוקראינה, כמו גם רכוש המשפחות. זה אירוע שלא ברור מה יהיו השלכותיו".

"הלם בעיניים, לצד ניצוץ". עולים חדשים בשבוע שעבר, צילום: יוסי זליגר

אתה מתייחס לקליטה ברחוב, אבל מעבר לכך - האם מדינת ישראל ערוכה לקליטת גל עלייה?

"מדינת ישראל כיום, בוודאי בעשור האחרון, היא מדינה חזקה עם מאגרים ועוצמות שמאפשרים קליטת עולים באופן קל יותר. במקביל, יש כאן עלייה עם אפיון משלה ויש להתייחס אליה בהתאם. אני לא בטוח שב־50 השנים האחרונות היה פה אתגר שכזה, שמורכב מהפרדת משפחות, מלחמה, קטסטרופה ובריחה. זו לא עוד עלייה.

"כל אחד מאיתנו צריך לצאת מגדרו כדי שהם ייקלטו כאן בצורה הטובה ביותר. לאמץ אותם. לפני שנים נערך בארץ קמפיין תחת הסלוגן 'הסבר פניך לתייר', לאחר שתיירים זכו ליחס מחפיר. אז היום אני אומר - בואו נחבק את העולים, הם האחים שלנו".

"לא חשבנו שלביב תופצץ"

אם נחזור למתרחש באוקראינה, בתחילת המשבר נרשמה כלפיכם ביקורת, שלפיה אין נציגי ארגונים יהודיים, עובדים ישראלים של הסוכנות, באזורי הקרבות. זה מצב בעייתי.

"ביקורת זה נחמד, אבל יש עובדות. חודש לפני פרוץ המלחמה נערכנו עם משרדי הממשלה לתרחיש הזה, שאני באופן אישי לא האמנתי שיתרחש. המשרדים שלנו ממוקמים בקייב, ובהיערכויות שלנו למלחמה סוכם כי ברגע שזו תפרוץ - נעביר את מרכז העבודה שלנו ללביב, העיר הגדולה והכי רחוקה מהגבול הרוסי. וכך היה. אבל כשבוע לאחר מכן, משרד החוץ הורה לנו להוציא את כל השליחים הישראלים מאוקראינה".

אבל אתם גוף עצמאי. ידעתם שזה יפגע בעבודה שלכם.

"אני מודה שלא אהבנו את ההוראה הזאת, אבל אנחנו מתואמים עם מדינת ישראל. באותו היום שבו התקבלה ההודעה, ביקשתי מהדרגים הכי גבוהים בממשלה לחזור פנימה. אפילו התבטאתי בוועדה בכנסת שאי אפשר להעלות עולים מהתופת עם ידיים קשורות. לבסוף ראש הממשלה התערב והורה לנו לחזור ללביב, ומשם אנחנו עובדים".

העובדים שלכם ערוכים לעבוד בתנאי מלחמה?

"מאז קום המדינה העלינו לישראל כמעט ארבעה מיליון עולים. חלקם מארצות שכביכול פשוט יותר לעלות מהן, וחלקם מתימן, איראן, סוריה. אלה שליחי הסוכנות היהודית, שמגיעים לתפקיד מתוך תחושת שליחות. נכנסתי לתוך אוקראינה כשהדבר עוד היה אסור, כדי לתת דוגמה לשליחים שלנו. המהות שלנו היא להציל יהודים, להעלותם לישראל, ונעשה את זה בכל מקום שנידרש".

כמה זה מסובך להביא את כל העולים האלה מתוך שטח אש?

"התשתיות שלנו בנויות לכך כל הזמן. בכספת שלנו ישנן תוכניות חירום לכל קהילה וקהילה".

אני מניח שהוצאתם מהכספת את התוכנית לגבי אוקראינה.

"הוצאנו אותה לפני חודשיים, וערכנו מדי שבוע שיחות חתך עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, והממשלה נרתמה בצורה מדהימה חודש לפני. דרך אגב, הסיפור שם התגלגל לתרחישים שלא חשבנו שיתרחשו. לא חשבנו שלביב תופצץ".

פליטים? "אני מודאג"

נעשו אליך פניות אישיות מיהודים שרוצים לחצות את הגבול?

"רק לפני שיחתנו קיבלתי אינספור ווטסאפים, ב־90 אחוז מהם מדובר בפניות, רובן של ישראלים שמבקשים דברים עבור קרוביהם. מדהים. צריך לזכור שכבר ביום הראשון ללחימה פתחנו מוקד לעולים באוקראינית, ברוסית ובעברית, עם מספר חינם בישראל ובאוקראינה, שקיבל בשיא 2,000 פניות ביום".

"המהות היא הצלת יהודים". עולים מתימן, 1950, צילום: צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

סביב המוקד הזה נרשם אירוע מביך, כשבנט התקשר אליו בישיבת קבינט העלייה והקליטה, המתין חמש דקות ונדחה, ואז גם השווה אתכם לחברת מקררים. איך הרגשת?

"אותו ראש ממשלה נכבד עשה בדיקה אחרי שלושה ימים, באותו פורום, וגילה שענו לו בתוך 10 שניות. אנחנו מנסים להשתפר כל הזמן. יש לנו עובדים מדהימים שבשבועות האלה לא רואים את הבית. אז איך הרגשתי? התגובה הראשונית שלי היתה - יתוקן".

אבל איך הרגשת בפנים?

"בסדר, זה בער בי קצת. בחרתי להיות שליח ציבור, ואני גם יודע לספוג ביקורת".

זה לא יוצר תחושה של ירי בתוך הטנק? בשביל מה צריך לעשות בדיקה כזאת מול כולם?

"צריך לזכור, ההתבטאות היתה בתוך קבינט העלייה, לא בתקשורת. זה שמישהו בחר להוציא את זה החוצה זה כבר עניין שלו. אני לא שם. באתי לעבוד".

בקבינט העלייה בנט גם הנחה את האוצר לייעד לכם תקציב של מאות מיליוני שקלים עבור חילוץ יהודים מאוקראינה. זה בטח לא קורה בן לילה. אתם מודאגים?

"לא מודאגים".

איך בדיוק?

"כי הסוכנות היהודית הוציאה כבר עשרות מיליוני שקלים, מתוך הבנה שזה הייעוד שלנו. אספנו תוך כדי תנועה עשרות מיליוני שקלים מיהודי העולם שפתחו את הכיס והתנדבו. ואין לנו ספק שהמדינה תכניס את היד לכיס ותגבה חלק גדול ממה שאנחנו הוצאנו".

אשאל את זה אחרת: בלי הסוכנות - היה מי שיביא את האנשים האלה ארצה?

"הוצאנו עד היום עשרות רבות של מיליוני שקלים, בשלושת השבועות האחרונים. יש הרבה השקעה של הממשלה על בתי מלון ועוד דברים מסביב - אבל את כל נושא העלייה לישראל אנחנו מובילים, ואנחנו לא מתבכיינים על הסיפור של הממשלה. זה הייעוד שלנו. חוץ מעניין העלייה, בשבוע שעבר סיימנו מבצע לאיסוף 230 טונות מוצרים מהציבור הישראלי שנטיס לאוקראינה, בעיקר לפליטים. בנוסף, מימנו הטסה של ארבעה אמבולנסים ממוגני ירי, תרומת מד"א".

מה קורה בעצם כשעולה או פליט מגיע לפה? איך נראית הדרך שלו, שמתחילה בירידה מהמטוס?

"אני מברך על כל יחס הוגן לפליטים, אבל עניי עירנו, זכאי חוק השבות, קודמים. ויש כ־200 אלף כאלה באוקראינה. באשר להגעה, לאחר שרובם נוחתים עם מטוסים חכורים על ידי הסוכנות היהודית, הם מגיעים למתחם משרד הקליטה, מקבלים מענק כספי, ומסיעים אותם למחוז חפצם. זו עבודה יפה של משרד הקליטה".

המספרים עוד יגדלו.

"הם יגדלו, וצריך להיערך עם הרבה יותר כוח אדם ומתחמים שיקלטו אותם. אני מזכיר שיש בארץ משבר דיור גדול, בלי קשר לעלייה המאסיבית. בשבוע שעבר היתה החלטת ממשלה להיכנס ולייצר מתחמים לדיור ולעזור בעניין, וחייבים להשקיע בכך את כל המאמצים. כך גם לגבי התעסוקה".

ציינת שעניי עירך קודמים. אבל לפי נתונים שלכם משבוע שעבר, ישראל קלטה 7,000 פליטים מאוקראינה ורק 4,000 עולים. זה אבסורד מוחלט.

"אני כן יודע שהיום, חוץ מ־5,000-4,000 עולים שהגיעו, יש לנו עוד 5,000 בבתי מלון באירופה. אז בראייה כוללת, אני מקווה שבשבועיים הקרובים יהיו פה 10,000 עולים, זו אמירה. ויכול להיות שזה כבר מצב קיים עבור מי שקורא את השורות האלה. אז צריך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה, וחייבת להיות עדיפות ברורה לעולים".

"לאמץ". קמפיין הסבר פניך לתייר, צילום: יח"צ

איזו כמות עולים נראה כאן מאוקראינה בטווח הרחוק?

"יש כרגע התעוררות רבה מאחינו ברוסיה. אני מעריך שמהזירה הזאת של רוסיה ואוקראינה, אם נדע לעבוד כמו שצריך, יהיו פה עשרות אלפי עולים בטווח של חודשים".
מתווה הפליטים של השרה שקד מדאיג אותך?

"אני אזרח מודאג".

תסביר.

"אני תמיד מודאג, ודואג לעם ישראל. אם נגדיר שאותם פליטים מגיעים עד יעבור זעם, אז אני פחות מודאג. יש לי שיח רב בנושא עם שרת הפנים, ואני יודע שהיא בהחלט רואה כך את הדברים".

"עברנו התייעלות"

בוא נדבר על המתרחש בתוך הארגונים שבראשם אתה עומד. רק לפני כחצי שנה הסגן שלך בהסתדרות הציונית העולמית, יזהר הס, אמר ש"אם כל היהודים יעלו לארץ זה יהיה נורא". עד כמה אמרות כאלה מחלחלות ומשפיעות על העבודה שלכם, למשל בהסתדרות הציונית?

"יזהר הוא נציג התנועה הקונסרבטיבית, ויש לנו גם נציגים של התנועה הרפורמית. כולם אחים שלנו ולכולם מותר לומר את דעתם. המבנה של הגופים האלה מעניין, ויש בו איזונים רבים לצד אמירות מגוונות - אבל בסופו של דבר אנחנו יודעים לעבוד ביחד סביב שולחן אחד, אף על פי ששולחן ההנהלה שלנו מורכב מיחסי הכוחות בעם היהודי. אני דוגל באחדות של עם ישראל, אבל לא באחידות.

"באשר לאמירה, אין ספק שהיא לא מקובלת עלי, וגם אמרתי לו את הדברים. בנוגע לאוקראינה, אני לא חושב שהוא היה אומר את הדברים בהקשר הזה אם היה נשאל על כך אז".

התייחסת למבנה שלכם. לאורך השנים נשמעה לא מעט ביקורת מהצד הפוסט־ציוני על כך שארגונים כמו אלה שאתה עומד בראשם - מיותרים.

"לפני חודש עוד הייתי מתאמץ לענות על השאלה, אבל אני חושב שעצם השיחה שלנו מראה כמה הארגונים האלה מאוד לא מיותרים".

תיקון. קבינט העלייה, צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

חלק מהביקורת היתה סביב השומנים המיותרים בארגונים הללו. בעבר היו בסוכנות היהודית הרבה יותר עובדים. יש אצלכם מקום לקיצוצים?

"הסוכנות היהודית עברה תהליך התייעלות, והיום אנחנו גוף לא גדול, ויעיל. במשבר הקיים אפילו גייסנו 'מילואימניקים' שלנו בפנסיה, משום שבמצב הנוכחי אנחנו לא ערוכים לעבוד במשך שבועות עם אותו כוח אדם, וכמובן שזה רק מראה על היעילות שלנו".

אתה בעצמך יו"ר בפועל של הסוכנות היהודית בתשעת החודשים האחרונים. איך בעצם פועלים תחת טייטל שמוגדר כזמני?

"אני לא נמצא כאן לתקופה ארוכה, ואנחנו בהליך בחירת יו"ר קבוע, לצד היותי יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. אני עושה את הדברים ככל שביכולתי, ובמשבר הזה אין חשיבות לזמניות".

לסיום, אני מוכרח לשאול אותך, כמה אתה מרגיש שלעבודה הנוכחית שלך עשוי להיות אימפקט היסטורי, שאולי אפילו ישנה את פני החברה בישראל?

"אני לא חושב על כך רבות, אבל כשאתה שואל אותי, אז כן, אני פתאום עוצם את העיניים וחושב על יצחק שמיר והעלייה של שנות ה־90 ביחד עם אריק שרון, ועל העלייה המדהימה מצפון אפריקה, ועל עליית יהודי אתיופיה, וכל העליות שהסוכנות היהודית עמדה בראשן. לפני שנה לא חשבתי שאהיה יו"ר הסוכנות, אבל נסתרות דרכי האל - ובמשמרת שלי נפלה הזכות וההזדמנות להציל עוד יהודים. גודל השעה ברור לכולם". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר