לפני עשרה ימים הודיע המודיעין האמריקני שהרוסים גיבשו, לקראת פלישתם לאוקראינה, רשימת סודית של עיתונאים ומובילי דעת קהל אוקראינים המיועדים לחיסול או לחטיפה. תוכן הרשימה לא פורסם, והידיעה עוררה סערה. באוקראינה עצמה עסקו בשאלה מי נחשב על ידי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אויב אישי ומשמעותי מספיק כדי להיכלל ב"רשימת החיסול".
"אני יודע בוודאות שאני נמצא ברשימה. גורמים דיפלומטיים מערביים בכירים הודיעו לי על כך כשבוע לפני שהאמריקנים נתנו אישור פומבי לקיומה", אומר בשיחה מקייב עם "ישראל השבוע" העיתונאי איידר מוז'דבייב. "אני לא ממעיט בסכנה שאורבת לי, ומודע לכך שהרוסים עלולים לפגוע באנשים שב'רשימת החיסול' בשלל דרכים שידועות רק להם, אבל אני לא מפחד. דאגתי להבטיח את שלומם של בני משפחתי ולהרחיק אותם זמנית מאוקראינה. ובאשר לעצמי - זו האחרונה מדאגותיי. אם ירצחו אותי, אז ירצחו".
מוז'דבייב מוסיף שחוליות חיסול רוסיות כבר פועלות כנראה בשטח האוקראיני. אשתו וילדיו נמצאים כעת בשבדיה ובישראל, אצל אחותו הישראלית, והוא מספר בגאווה בלתי מוסתרת על שירות אחיינו בצה"ל כסמג"ד בגדוד שריון. את התדמית של מתנגד עיקש לפוטין ולשלטונו רכש מוז'דבייב עוד בהיותו אזרח רוסיה, לפני שדרכי שתי המדינות הסלאביות נפרדו.
בשנת 2015 הוא נמלט לאוקראינה, והמשיך לבקר משם את המשטר הרוסי. עכשיו הוא מתפנה לדבר על האיום שנשקף, לדעתו, לארץ מגוריו, ולעולם הרחב שמעבר לה.
"כולם נרדמו בשמירה"
"במידה מסוימת, בשבילי אלה ימים של הקלה, כי קרה מה שצריך היה לקרות והתמונה התבהרה", מסביר מוז'דבייב, ונימת נינוחות, שבקושי הולמת את ימי המלחמה, מורגשת בקולו. "כבר לפני שלוש שנים וחצי צעקתי שפוטין יתקוף את אוקראינה, ולא הקשיבו. טענו שאני אובססיבי, אבל התחזית התממשה במלואה.
"הנשיא זלנסקי בנה בשנתיים האחרונות כבישים, בציפייה לחיים של שלום ובכוונה להיטיב עם העם כדי שיבחר בו שוב, אלא שבמקום הכבישים צריך היה לבנות בכסף הזה יכולות צבאיות. כולם נרדמו ולא הבחינו באיום האמיתי. עכשיו ברור גם להם שהאיום הקיומי בא מכיוון רוסיה. כולם סוף־סוף מבינים שפוטין לא התחזה למשוגע - הוא אכן משוגע. בוריס נמצוב, מנהיג האופוזיציה הרוסית שנרצח, הגדיר אותו כך באוזניי באפריל 2014, ולמרבה הצער זאת האמת. אתה אמנם יכול לטעון "אמרתי לכם", אולם עבור ארצך אלה רגעים של אימה ופחד".
"מצב הדברים רחוק מלהיות אופטימי. אני סבור שהמלחמה הזאת תתרחב, ושפוטין לא יסתפק בתקיפת אוקראינה. זאת כבר לא הבעיה של אוקראינה, אלא בעיית העולם כולו. אם מישהו לא מבין זאת עכשיו, אז הוא לא למד דבר מלקחי זוועות מלחמת העולם השנייה. העולם פספס את הבשלת האיום, ואפשר את התוקפנות ההיטלריסטית שאנו רואים כעת.
ההנמקה הרוסית כמו מועתקת מן הרטוריקה הגרמנית של אותם הימים: למדינות אחרות אין זכות קיום עצמאי, לעמים אחרים אין זכות קיום. פוטין בכוונה וביודעין מציב אולטימטום שלא ניתן לעמוד בו, וגם השיטה הזאת הושאלה משנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת. אם אוקראינה תופקר לגורלה, הסדר העולמי ישתבש לחלוטין. פוטין יבין שהכל מותר לו, ויהפוך את העולם לגיהינום".
מה יכולות מדינות המערב לעשות בשלב זה?
"ראשית - לבודד את רוסיה. לנתק את רוסיה מפלטפורמות התשלומים הבינלאומיות, מהתקשורת ומהאינטרנט, כדי לשתק אותה לחלוטין, ולהפעיל את הסנקציות האכזריות ביותר. אין מה לרחם עליהם. כל האמצעים כשרים כעת, כי בהתחשב בדרגת השיגעון של פוטין - הוא מסוגל לכל".
"שלא תהיינה אשליות - הוא הקים מדינה פשיסטית, והוא לא יעצור אם לא יעצרו אותו. אני מקווה שייפתח מסדרון רציף של העברת סיוע צבאי לאוקראינה. כמו כן, ברית נאט"ו צריכה להודיע שהיא מכריזה על שמי אוקראינה כשטח אסור לטיסה".
זאת ציפייה ריאלית, נוכח הרפיסות של ראשי מדינות המערב עד כה?
"ההרכב האנושי של מנהיגי המערב לא אחיד, אבל הם צריכים להבין שפוטין לא יעצור באוקראינה. התיאבון שלו משתרע הרחק מעבר לגבולות אוקראינה. לא במקרה השטח הראשון שהוא כבש מאוקראינה היה חצי האי קרים. פוטין מכוון אל המצרים בוספורוס ודרדנלים, והמטרה הבאה שלו עלולה להיות טורקיה, ואף ישראל הסמוכה לסוריה, שכבר נמצאת בידיו".
"זמן הניטרליות חלף"
מוז'דבייב משוכנע שהפלישה לאוקראינה לא תעבור ללא בעיות עבור הצבא הרוסי, ושהצבא האוקראיני מסוגל להסב לאויב אבידות משמעותיות ("נכון לזמן השיחה בינינו, כבר הופלו חמישה מטוסים רוסיים", הוא מציין, "ועד שהכתבה תתפרסם ותגיע לקוראים - המספר הזה יגדל שבעתיים"). להערכתו, נשיא רוסיה לא מבין את הנחישות והנכונות של החיילים האוקראינים להיאבק על חירות ארצם. המוטיבציה שלהם לא נופלת מזאת של חיילי צה"ל", משוכנע מוז'דבייב. "דבר אחד שפוטין השיג בוודאות הוא השנאה העזה שרוחשים תושבי אוקראינה כלפיו, ובגללו - כלפי רוסיה באופן כללי".
מה לדעתך התרחיש של אירועי הימים הבאים?
"באוקראינה הוכרז גיוס מילואים. הרבה מידידיי, ותיקי הקרבות נגד הבדלנים הפרו־רוסים שהתחוללו בשנים 2015-2014, כבר התייצבו לשירות הצבאי. אחרים תורמים דם. יש, כמובן, גם סצנות של תורים בתחנות הדלק ותורים אחרים, ולא מעט פחד של אנשים שלפתע מצאו את עצמם תחת הפגזות וטילים. פוטין הכניע את בלארוס והפך אותה לשטח חסות, אבל אוקראינה אינה בלארוס. אוקראינה של היום חפצת חירות, ויודעת להשיב לתוקפן כגמולו. הצבא האוקראיני יכול להחזיק מעמד, בתנאי שמדינות העולם, כולל ישראל, יספקו לו נשק. זמן הישיבה הניטרלית על הגדר חלף. מספיק להשתדל לא להרגיז את הרשע. צריך להילחם מולו ביחד".
"הנשיא ביידן רק הסתפק בזריקה לחלל האוויר של מועדי פלישה, ובפינוי שגרירות ארה"ב לפולין. אסור היה לו להגיב כך. פוטין תמיד הפחיד אחרים באי־ודאות, וגם אותו צריך היה להפחיד באי־ודאות, במקום לספר לו מראש מה המערב יעשה ומה הוא לא יעשה. כאשר משחקים עם רודנים ונצמדים במאבק מולם לאמצעים הדמוקרטיים בלבד - התוצאה תהיה רעה. אני מקווה שעכשיו המערב יפגין נחישות והזדהות פעילה עם אוקראינה. בסוף זה יביא להתמוטטות של רוסיה. גם זאת כתבתי לפני שלוש שנים וחצי: פוטין איבד את הבלמים. הכיבוש הקל של חצי האי קרים נטע בליבו את האמונה שרוסיה מעל לכל, ושהוא מעל לכל. האמונה הזאת תביא להרבה אסונות, ובסופו של דבר - לקריסה. הרייך הרוסי ייפול".