"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההימור של איפא"ק

,עודכן
0השמעה
אסטרטגיה עם סיכון וסיכוי. ועידת איפא"ק // צילום: אי.אף.פי


לפני כמה ימים הודיעה השדולה למען ישראל בארה"ב, איפא"ק, כי היא לא תסתפק עוד בפעילות פוליטית בוושינגטון, אלא תתמוך במועמדים, רפובליקנים ודמוקרטים, התומכים בישראל - עוד בשלב הפריימריז. בכך משנה איפא"ק את מדיניותה להימנע ממעורבות בהליכי הבחירות בארה"ב.
השינוי, שקברניטי הארגון סבורים שהוא כורח המציאות, יהפוך את ישראל לנושא מרכזי הרבה יותר בבחירות בארה"ב. ימים יגידו אם המהלך יגביר את התמיכה בישראל, אבל כבר עתה ברור כי הוא יציב את איפא"ק בחזית מערכת הבחירות האמריקנית ויעמיד את תומכיה בפני דילמות קשות, וכן יוצר חשש כי אף יגרום ליותר אנטישמיות, מימין ומשמאל.


הפיצול הפוליטי הגובר בארה"ב וחוסר היכולת הכמעט מוחלט של הרפובליקנים והדמוקרטים לשתף פעולה - משנים את כללי המשחק שם. לשינוי יש השפעה ניכרת על התמיכה בישראל. אחרי שנים ארוכות שישראל היתה נושא שהצליח לאחד חלקים ניכרים בשתי המפלגות, השינויים בפוליטיקה האמריקנית שחקו את התמיכה בנו.


איפא"ק, השדולה למען ישראל בוושינגטון, נהנתה בעבר ממעמד־על ומנגישות לכל חלקי בית הנבחרים האמריקני. אבל בשנים האחרונות היא גילתה שדרכי הפעולה המסורתיות של עבודה בבתי הנבחרים ובאמצעות מתנדבים באזורי הבחירות של הנבחרים, הולכות ונחסמות בפניה.


מתוך הבנה שחלק ניכר מתוצאות הבחירות בארה"ב מוכרע בפריימריז של המפלגות לבחירות נציגי המחוזות והמדינות, החליטה השדולה לקפוץ למים הסוערים של תמיכה במועמדים בבחירות לקונגרס ולסנאט. כדי לעשות זאת היא תקים ועדות פעולה פוליטיות (PAC) וועדות פעולה בלתי תלויות (Super-PAC’s), כלומר גופים שיאפשרו לה לגייס תרומות ולתמוך בקמפיינים של מועמדים תומכי ישראל, בשתי המפלגות.


כך, אם עד עכשיו איפא"ק פעלה בעיקר לאחר שהרכב בתי הנבחרים נקבע בבחירות, כדי לשכנע את הנבחרים לתמוך בישראל, מעתה היא תפעל כדי להביא לבחירת מועמדים תומכי ישראל, רפובליקנים כדמוקרטים.


לנוכח המציאות הפוליטית בארה"ב, הצעד של איפא"ק אולי מחויב המציאות. אבל ברור גם שדרך הפעולה הזו טומנת בחובה סיכונים לאיפא"ק, ליהודים בארה"ב וגם לתמיכה במדינת ישראל. אחד האתוסים המכוננים של עבודתה של איפא"ק היה הפעולה הדו־מפלגתית שלה. הקמת ועדות פעולה פוליטיות, גיוס כספים, ותמיכה ישירה בקמפיינים של מועמדים יאפשרו לכל צד לטעון שהשדולה משקיעה יותר כספים בצד שכנגד, וכך לצבוע אותה, ואגב כך את ישראל, כמוטה לצד פוליטי מסוים.


גם המבחן של "תמיכה בישראל" יכול להיות חמקמק. האם מועמדים קיצוניים מימין ומשמאל שתומכים עקרונית בישראל אבל מבקרים אותה בחריפות על מדיניותה אל מול הפלשתינים או נוקטים ביטויים סמי־אנטישמיים ייחשבו תומכי ישראל? האם מי שתומך בישראל באופן חד־משמעי אבל מתנגד להמשך הסיוע הביטחוני לה יזכה לתמיכה?
מקומה של ישראל בבחירות בארה"ב בעשורים האחרונים היה שולי יחסית. לנוכח התמיכה הכלכלית שלה יזכו מועמדים או קמפיינים תומכי ישראל, יהיה להם תמריץ להדגיש אותה באג'נדה שלהם. יכולה להיות בכך ברכה, אבל גם סיכון לתגובת נגד של מבקרי ישראל משמאל, או אנטישמים מימין, שהבלטתה של ישראל "תדקור להם בעין". סיכון אפשרי נוסף הוא הפיתוי שיכול להיות לגורמים ישראלים להתערב במהלך. זה ייתפס בארה"ב כהתערבות גסה בבחירות.
תמיכת ארה"ב בישראל ובביטחונה היא אולי הנכס האסטרטגי החשוב ביותר שיש לישראל בזירה הבינלאומית. שימורה על ידי איפא"ק חיונית אף היא, וחיפוש דרכים לעשות זאת במציאות הפוליטית המשתנה בארה"ב מבורך. יש לקוות שהאסטרטגיה החדשה שמאמצת איפא"ק תובל בזהירות ובשום שכל ותוכיח את עצמה, ולא תהיה לה, ליהודים ולישראל, לרועץ.


ד"ר שוקי פרידמן הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי
ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר