"בנק דיגיטלי? הדור הצעיר לא ממהר לנטוש את הבנקים הקיימים; המזומן לא ייעלם"

דודי גרשון
יזם בתחום הפינטק
פרופסור למימון בבית הספר למינהל עסקים ומייסד מרכז הפינטק ע"ש סימה ושלמה גרשון באוניברסיטה העברית. יזם ומנכ"ל לשעבר של חברת "סופרדריבטיבס" שנמכרה ב־2014 בסכום של 350 מיליון דולר

פרופ' דודי גרשון, גדלת במשפחה שלא היה חסר בה דבר, ובעבר אמרת שלא ברור לך מאיפה הגיע רצונך להיות עשיר. אחרי שב־2014 מכרת את הסטארט־אפ שלך לחברה שמפעילה את הבורסה בניו יורק ב־350 מיליון דולר, כבר ברור לך מאיפה הרצון?
"נתקלתי באנשים רבים שחלמו להיות עשירים, וכנראה הרצון להתעשר הגיע מהרצון לשלוט בגורלי. אלא שרבים שחלמו את חלום העושר, לא בדיוק ראו את הדרך אליו. לשמחתי, מצאתי את הדרך להגיע לשם, באופנים שלא היה בהם סיכון רב מבחינתי".

השיחה שלנו תעסוק בכסף, ובעיקר בפינטק, טכנולוגיה פיננסית. אבל לפני כן, אולי נתחיל מהשאלה הבסיסית: מהו כסף עבורך?
"עבורי כסף הוא אמצעי, שמאפשר לך לעשות דברים שיגרמו לך ולסביבתך הנאה, קורת רוח. היום, אני מסתכל על כסף במובן של תרומות, ולא כפרמטר של הצלחה. ברגע שאדם תורם, הוא יכול למצוא ייעוד לכסף".

יש סברה כי הכסף אף פעם לא מספיק. אתה מזדהה?
"אני חושב שאפשר לחוש שובע מכסף, אבל אי אפשר לחוש שובע מלתרום. כך שאם היה לי הרבה יותר כסף, הייתי תורם הרבה יותר, לא הייתי צובר אותו בבנק. יש היום הרבה מיזמים טובים לחברה שמחפשים תורמים לרעיונות שלהם, וגם אנשים רבים שזקוקים לעזרה כלכלית. אבל לצערי, המדינה שלנו לא עוזרת מספיק לשכבות העניות".

אנחנו מקיימים את השיחה הזאת רק כמה ימים לאחר שגוגל פיי נכנסה לארץ, והצטרפה לאפל פיי ולאפליקציות נוספות המאפשרות תשלום דיגיטלי. מה הכניסה של גוגל פיי תעשה לשוק התשלומים בישראל?
"האפשרות לשלם בטלפון היא לא אירוע דרמטי, אלא תהליך טכנולוגי טבעי כחלק מכניסת הטלפונים החכמים לחיינו. לגבי השוק עצמו - אני לא חושב שכניסת גוגל ואפל פיי תשפיע על כמות הקניות שאנחנו עורכים, משום שכבר היום אנשים לוקחים איתם את כרטיס האשראי לכל מקום, כך שלא נמנע מהם לשלם איתו".

הטיעון שלך על כמות הקניות הגיוני, אבל היכן שנכנסת טכנולוגיה, יגיעו גם התפתחויות נלוות. במובן הזה, ייתכן שבעתיד בכל זאת נבזבז יותר כתוצאה מתשלום עם סמארטפון?
"ייתכן שבעתיד ייצרו קשר בין אפליקציות לגורמים אחרים שיגרמו לנו לבזבז יותר. למשל, בעוד עשור כשניסע במכונית ללא נהג ויהיה לנו הרבה זמן פנוי בנסיעה, הנוסע יקבל כסף לקניית מוצרים בהנחה בתמורה לצפייה בפרסומות. זה יגרום לאנשים לבזבז יותר".

הפרטיות שוב בראש

בהמשך לדבריך, השימוש בארנקים דיגיטליים אמנם גדל, אבל אנחנו רואים ששיעור עסקאות המובייל עדיין מהווה נתח קטן מסך הרכישות במסופים המאפשרים את הטכנולוגיה. מהן הסיבות לכך?
"המעבר לתשלום בטלפון הוא עניין של הרגל, ולוקח זמן להפנימו. מעבר לכך, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשניים: מצד אחד, חובבי טכנולוגיה שנהנים מהגימיק, בעיקר צעירים כפי שמראים הנתונים. מצד שני, יש אנשים שהגימיק הזה לא מדבר אליהם, וזה כמובן טבעי. באופן אישי, אני נוטה לחשוב שבסופו של דבר לא יהיה צורך בכרטיס הפלסטיק, בעיקר כי אי אפשר לעצור טכנולוגיה. לפי הערכות זה יקרה עד שנת 2030".

ומה לגבי מזומן?
"השימוש במזומנים לא קטן בשנתיים האחרונות, ובחלק מהמקומות הוא אף גדל. מבחינת עוגת השימוש בתשלומים, החלק של כרטיסי האשראי גדל, בוודאי בתקופת הקורונה, אבל באופן מוחלט כמות המזומנים לא קטנה. רואים את זה בכל העולם, ואפילו באנגליה שהיא ממלכת הפינטק. המזומן לא נעלם ולא ייעלם במהותו, כי יש בו צורך מסוים. עקב הקורונה, היו בתי עסק בארה"ב שעברו למזומן בלבד. חשוב לזכור שבשימוש במזומן לחנויות אין עמלות, אך תיתכן עלות של ניהול מזומנים".

לגוגל פיי ולאפל פיי אין מפקח או מאסדר. עד כמה העובדה הזאת אמורה להטריד אותנו?
"גוגל ואפל הן רק מתווכות כאן. אני חושב שהתרחיש שמישהו יחדור לדאטה בייס שלהן ויוציא פרטים על השימוש בכרטיסי אשראי הוא מאוד מרוחק, אם כי כל דבר אפשרי. מעבר לכך, אפשר שלצורך רכישה פרטי כרטיסי האשראי יהיו רק בטלפון, ולא בחברות עצמן".

מה שכן יושב בגוגל, למשל, היא היסטוריית הרכישות שלנו. זו עוד אינפורמציה שיש לגוגל עלינו. אנחנו אמורים לחשוב פעמיים לפני השימוש?
"אנחנו בעידן שבו הפרטיות חוזרת לראש סדר העדיפויות. אין ספק שענקיות הטכנולוגיה אוגרות עלינו מידע רב ומובן שישנו גם חשש מהשימוש העתידי שייעשה במידע על הלקוחות. האם בעיניי זה מסוכן שהענקיות האלה יודעות עלינו כל כך הרבה? בפירוש כן. ובמובן הזה חשוב לזכור שיש בשוק אפליקציות תשלומים רבות. לא חייבים לשלם דווקא דרך גוגל".

בוא נדבר על תעשיית הפינטק בישראל. לפני כארבע שנים אמרת שמצבה לא טוב. גם כיום אתה סבור כך?
"מאז המצב השתנה דרמטית. לפני שלוש-ארבע שנים היו בישראל הרבה חברות פינטק צעירות עם מודל עסקי קשה לביצוע, בלי הכנסות, או עם הכנסות מועטות. אבל בשלוש השנים האחרונות קרה מפנה מדהים לפינטק בישראל. בראש ובראשונה, גל של אוטומציה בכל השירותים הפיננסיים בחברות ובעסקים קטנים שוטף את העולם. חברות ישראליות רבות בתחום הזה הצליחו לבסס בסיס עסקי גדול והגיעו להישגים כבירים, שחלקם הואצו בעקבות הקורונה. משנת 2020, הפינטק הפך להיות הסקטור המוביל בהיי־טק, ועקף גם את הסייבר".

השווי של חברות פינטק שונות דמיוני למדי, אבל למעשה - הן מפסידות כסף.
"יש חברות פינטק שהגיעו לשווי של מיליארדי דולרים, ואכן - עדיין מפסידות הרבה כסף. אנחנו נמצאים בעידן שבו חברות צעירות מקבלות שווי על פי פוטנציאל עתידי ולא על פי כללי הערכת שווי שהיו מקובלים עד לפני הקורונה, וחלקן מקבלות שוויים עצומים. זה נובע מכך שבתקופת הקורונה בנקים מרכזיים הזרימו הרבה מאוד כסף לשווקים. חלק מהכסף הזה נותב לקרנות השקעה שגייסו סכומי עתק, וכעת צריכות להשקיע סכומי כסף אדירים. לכן הקרנות נאלצות לכתוב צ'קים לחברות סטאר־אפ בסכומי עתק ובשוויים גבוהים.
"לדעתי ישנה אינפלציה בשוויים שקרנות נותנות לחברות. השאלה היא מה יקרה כשהחברות האלה ילכו להנפקות ציבוריות".

מה היקף ההשקעות בתעשיית הפינטק בישראל?
"בחודשים ינואר-יוני 2021 נרשמו השקעות של 3 מיליארד דולר בפינטק. בחודשים יולי-ספטמבר - 2.9 מיליארד. באוקטובר עצמו - 3 מיליארד, רק בפינטק. אלה נתונים יוצאי דופן".

מרוץ ההתחמשות החדש

הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל יתחיל לפעול בשנה הבאה. זוהי רק סנונית ראשונה מני רבות?
"הבנקים הקיימים יעברו טרנספורמציה, ובסופו של דבר כל הבנקים יהיו דיגיטליים, גם אלה שנדמה שנתקעו מאחור. בסופו של התהליך, בנקים שלא יעברו דיגיטציה מלאה לא ישרדו; ובשלב הראשון הבנקים הקיימים יהיו חייבים לעמוד בתחרות מול הבנקים הדיגיטליים; גם במחיר של שחיקת רווחיות".

איך הבנק הדיגיטלי צפוי להשפיע על השוק?
"המודל העסקי של בנקים דיגיטליים מבוסס על חיסכון כספי ללקוח בצורת עמלות נמוכות, למשל, משום שאין צורך בסניפים פיזיים ובעובדים שיסייעו ללקוחות. לכן, אם הבנקים הקיימים לא יהיו תחרותיים עם הבנקים הדיגיטליים - הם יאבדו נתח שוק. מצד שני, הניסיון בעולם מראה שגם הדור הצעיר שמשתמש בבנקים דיגיטליים לא נוטש את הבנקים הקיימים אלא משתמש בכמה בנקים ביחד, בעוד המשכורת מועברת בדרך כלל לבנק קיים מוכר. לכן מדובר בתהליך די ארוך עד שהנתח של הבנקים הדיגיטליים יהיה משמעותי".

האם הבנק הדיגיטלי ישבש את הסדר הקיים? בנקים דיגיטליים שקמו בחו"ל לא ממש טלטלו את השווקים, בעיקר כי ענף הבנקאות הוא מורכב ומפוקח מאוד.
"נכון. הבנקים הדיגיטליים הגדולים בעולם, כגון רבולוט, נובנק, N26 וצ'יים, עדיין לא יצרו שינוי משמעותי בשווקים, אך לאחרונה מגייסים הרבה כסף בשווי גבוה מאוד. זה עשוי לאפשר להם לבצע רכישות שישבשו את הסדר הקיים. מצד שני, ייתכן שהפריצה שלהם תתרחש עם הגידול בשימוש במטבעות קריפטוגרפיים".

אם נחזור לאינטגרציה שבין בנקים ופינטק - עניין האבטחה הוא פן מרכזי. אבטחה היא החמצן של הבנקים, וללא אמון הלקוחות לא יהיה להם קיום. תעשיית הפינטק יכולה לעמוד בעול הזה?
"הן הבנקים והן תעשיית הפינטק נעזרות בחברות סייבר. אני מזהה מרוץ התחמשות בשריון הסייבר הטוב ביותר האפשרי. בנקים, ולא רק הם, משקיעים בסייבר סכומים דמיוניים, כי התקפת סייבר מוצלחת על בנק עלולה לגרום לו נזק תדמיתי וכלכלי, ואף לפשיטת רגל".

סוף עידן הכסף?

אי אפשר להתעלם משוק המטבעות הקריפטוגרפיים שהזכרת. אנו עדים בו לעליות וירידות חדות.
"מצד אחד עולם הקריפטו מאוד מניפולטיבי, כי אנשים בודדים מחזיקים מטבעות השווים הרבה מיליארדים. בתשקיף של בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, 'קוינבייס', התברר שחמישה אחוזים מהחשבונות מחזיקים 95 אחוז מהמטבעות. כך אפשר לבצע מניפולציה בשווי המטבעות בקלות יחסית.

"מצד שני, מתרחש תהליך דרמטי של פיתוח כלים לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים בצורה שוטפת ופשוטה בכלכלה היומיומית והמוסדית, ואני בהחלט יכול לראות תרחיש שבעוד כשלוש שנים בכל אתר קניות תהיה אופציה לתשלום בביטקוין, לדוגמה.
"פייפאל פרסמה ש־70 אחוזים מלקוחותיה מחזיקים ביטקוין. באנגליה, 60 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקים במטבעות קריפטוגרפיים. התופעה הזאת עצומה, ובסופו של דבר תימצא הדרך להסדיר את הבעיה הרגולטורית של מטבעות הקריפטו".

בישראל אנחנו עדים לזהירות בתחום הקריפטו.
"הזהירות היא מפני הלבנת הון באופן כללי, וביתר שאת כשמדובר בתחום הקריפטו. בדרך כלל בנקים מסרבים להפקדת כספים או רווחים שנעשו ממכירה של מטבעות קריפטו, ומתקשים לקבל הפקדות הקשורות לקריפטו כלגיטימיות. מצד שני, בנק ישראל עוקב אחר התפתחויות בעולם כדי לאמץ בעניין מדיניות זהירה, אך גם כזו שמאמצת מדיניות פרו־פינטק".

יש סברה שלפיה מטבעות הקריפטו לא יחזיקו מעמד בגלל צריכת החשמל וזיהום כדור הארץ. כמות החשמל שהביטקוין צורך - עצומה.
"כמות החשמל העולמית שצורך הביטקוין כיום היא בהיקפים של צריכת החשמל של כל מדינת ארגנטינה. אבל לאור ההשקעות העצומות, המטבעות האלה לא ייעצרו בגלל צריכת החשמל. במקביל, אני רואה תופעות אחרות בעולם הקריפטו, שאני מתקשה להסביר; למשל NFT, בתרגום חופשי: 'אסימון חסר תחליף'. זה למעשה סוג מיוחד של פרוטוקול קריפטוגרפי שמייצג נכס ייחודי אך לא מונע מאחרים להשתמש בו.
"גם כאן מדובר בזרם הולך וגואה של יצירת NFT ומכירתו במחירים גבוהים שרבים מתקשים להבין. נפח המסחר ב־NFT עבר השנה את 2 מיליארד הדולרים. לפני כמה חודשים ה'אקונומיסט' עשה ניסוי והפך את השער האחורי שלו ל־NFT, עם איור של אליס בארץ הפלאות. האיור הזה נמכר ב־490 אלף דולר".

איך תתפתח בעתיד האבולוציה הפיננסית?
"השקעות יהפכו לדבר קל ופשוט. נראה מנועים מתוחכמים שישקיעו את הכסף שלנו כל העת, בהתאם לפרופיל שלנו - למשל רמת הסיכון, תחומי העדפות והזדהות עם השקעות בתחומים מסוימים. הכסף שלנו כל הזמן יעבוד עבורנו. במרכז הפינטק שלנו באוניברסיטה העברית ערכנו תחרות בשיתוף עם בנק מזרחי לחיפוש אחר הזווית האנושית בעידן הדיגיטלי. הרעיון המנצח היה של מיזם שבו המנוע בוחר עבורך השקעה בהתאם להשקפתך החברתית או הסביבתית".

המיזם הזה מעניק עוד רובד של משמעות לכסף, ומחזיר אותנו לתחילת השיחה, שבה שאלתי מהו כסף עבורך. לסיום - האם בעיניך הכסף בעולמנו יוסיף להיות רב חשיבות, או שאולי עם הזמן הוא דווקא יאבד את משמעותו?
"בשלב מסוים רובוטים יעשו את כל העבודה שלנו. לאנשים לא תהיה תעסוקה, ואז גם לא ברור מה תהיה משמעות הכסף, וממה אנשים יחיו. זה עשוי להביא למצב שבעוד כמה מאות שנים כלל לא יהיה כסף, שיוחלף בשיטת תגמול אחרת, חברתית יותר - שתתבסס, למשל, על רמת התרומות של האדם לחברה. בסרטו של ספילברג, 'שחקן מספר אחת', מתואר עתיד דיסטופי של מציאות מדומה. קשה לדעת לאן הולכים הדברים, וייתכן שבעתיד הלא מאוד רחוק לחיים תהיה תכלית אחרת". 

להצעות ותגובות Ranp@israelhayom.co.il