"מעשה הפינוי היה מפעל גבורה": הסיפור הנשכח של ההתיישבות היהודית במלחמת השחרור

במאי 1948 היו אנשי מושב עטרות שמצפון לירושלים נתונים תחת התקפה עזה • בחשכת הליל התפנו אל נווה יעקב, ושם לקחו חלק במאמץ להדוף את הירדנים • חמישה לוחמים נהרגו בקרב הקשה, ואילו השאר בחרו שלא להמשיך ולהילחם, ונסוגו אל הר הצופים

למען הדורות הבאים. ד"ר יוסי שפיינר, צילום: יוסי זליגר

כשהשופט בדימוס צבי טל משחזר את מה שהיה שם, נדמה שהדברים התרחשו אתמול, ולא לפני 73 שנה. הפרטים הקטנים, הלבטים הקשים, החששות הכבדים וייסורי הדרך, הכל עוד חי ובועט. "חוויות כל כך קשות ועזות, אי אפשר לשכוח", אומר טל (94), שידע בימיו צער וכאב עם נפילת בנו משה במלחמת יום הכיפורים. במלחמת השחרור הוא היה צעיר בן 21 שהתגורר כסטודנט בכפר העברי נווה יעקב, ויום־יום היה עושה את דרכו אל האוניברסיטה העברית בהר הצופים. בלילות סייע בשמירה על הכפר כחבר בהגנה, לוחם ואלחוטן. 




"מי יודע אם עוד נתראה"


 
"עייפים ורצוצים הגענו בשלום לתעודתנו". צבי טל (מימין) // צילום: באדיבות משפחת טל,




קדיש על קבר הבן - ופינוי










 
לזכרם של הלוחמים. צבי טל בגן הגבורה // צילום: באדיבות משפחת טל,


מסע התשה במעלה ההר








טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר