"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
תסכול מהפוליטיקאים ומועקה מריבוי מהדורות: למה לצעירים נמאס לראות חדשות?
מדור "הכיסא הכחול": והפעם - פרופ' נטע קליגלר־וילנצ'יק, חוקרת תקשורת • "הצעירים שלנו חשים תחושת מיאוס, של 'די, זה מעיק'" • ומדוע בווטסאפ החלה להופיע לאחרונה התגית "הועברה פעמים רבות"
פרופ' נטע קליגלר־וילנצ'יק חוקרת תקשורת, מרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. חוקרת מעורבות פוליטית וביטוי פוליטי בעידן הדיגיטלי, בדגש על צעיריםפרופ' נטע קליגלר־וילנצ'יק, מחקר חדש של הדוקטורנטית טלי אהרוני יחד איתך ועם פרופ' קרן טננבוים־וינבלט מצא כי צעירים ישראלים (34-18) נמנעים מצריכת חדשות. מדוע בעצם?
כלומר?
את רוצה לומר שהדור הצעיר אגוצנטרי ומתמקד יותר בעצמו?
בנוסף לישראל, חקרתן, יחד עם שותפים מחו"ל, גם את ארגנטינה, ארה"ב, יפן ופינלנד. גם שם הצעירים רואים פחות חדשות?
העדכונים כבר ימצאו אתכם. קליפורניה, 2018 // צילום: GettyImages,
וזה אולי עקב האכילס שלנו כאן, בישראל.
ההימנעות מצריכת חדשות במחקר שלכן מתייחסת לא מעט לטלוויזיה.
אחרי הכל, ממשיכים להצביע. בוחרים בנגב // צילום: לירון מולדובן,
המאבק בין ה"פוש" לפוסט צעירים רבים מעדיפים לצרוך את החדשות שלהם באפליקציות, וכאן גם נכנסים לתמונה היחסים המורכבים שלנו עם הטלפונים החכמים.
זה מעצב מחדש את התפיסה שלנו לגבי חדשות.
זה פתח לאי־ודאות.
בימים אלה את מזהה התשה מסוימת בקרב הציבור נוכח הבחירות הבלתי מסתיימות והקורונה?
אחריות במוקד. דוכן עיתונים \ צילום: אי.אף.פי,
טיפים למנכ"ל ווטסאפ הירידה בשיעורי ההצבעה ניצבת בהלימה לצד ההימנעות מצריכת החדשות והפוליטיקה. מעניין להבין מאיפה בכלל מגיעה ההתעניינות האנושית בפוליטיקה, על מה זה יושב בישראליות?
איך עניין ריבוי המפלגות בישראל מתקשר לנטייה שלנו לדבר ולהתפלפל על פוליטיקה?
נושא נוסף שאת מתמקדת בו עוסק במניעת הפצת מיסאינפורמציה (מידע שגוי) בקרב קבוצות דיון פוליטי בווטסאפ, שממנה קיבלת לפני כמה שנים מענק מחקר בגובה 50 אלף דולרים כדי לחקור את התחום. איך נוצר איתה הקשר?
חזרת עם סיפורים מעניינים?
איך הוא פירש את חוסר ההצלחה היחסי של ווטסאפ בארה"ב?
מה מצאת במחקר?
האמון תלוי במשתף. מטה פייסבוק // צילום: אי.אף.פי, צילום: אי.אף.פי
הנורמות משנות את השיח.
ואנשים חותרים לשם, לאחריות על המידע?
מה את מצפה שווטסאפ תעשה עם התוצאות?
התגית "הועברה פעמים רבות" מגלמת בתוכה תופעה עמוקה יותר, של אינטנסיביות הווטסאפ בחיינו, אינסוף ההודעות שאנחנו מקבלים והמחויבות, לכאורה, להיות זמינים כל הזמן.
