פרטי התמונה הגדולה ביו"ש - "החזית השלישית" של ישראל בימים אלה - נראים לכאורה שגרתיים, שבלוניים משהו. עוד מעצר לילי, עוד סיכול, עוד ירי בכבישים, אבל רק אחרי איסוף, אחד לאחד, של חלקי הפאזל כולו, נחשפת הסכנה האיומה, שניצניה הרבים רק מבצבצים עתה.
אין מדובר עוד "רק" בהפגנות הזדהות המוניות עם טבח 7 באוקטובר בחוצות רמאללה, שכם או טול כרם. אין מדובר עוד "רק" בהצהרות של בכירי פת"ח, שיו"ר הרש"פ אבו מאזן עומד בראשו, בזכות הטבח בעוטף, ובהלהטת הרוחות לקראת אפשרות של אירוע זוועה דומה מול יישובים יהודיים ביו"ש או לאורך יישובי קו התפר, בתחומי הקו הירוק.
האירוע שמתרחש עתה לנגד עינינו עשוי לרמז שקונספציית אוסלו של תחזוק הרש"פ, שנתניהו ומערכת הביטחון עדיין דבקים בה, נמצאת על סף שבירה. שתרחיש "היפוך הקנים" מצד מנגנוני הרש"פ לעבר כוחות צה"ל, ו/או יישובים ביו"ש ובקו התפר שבתחומי הקו הירוק, קרב והולך. הסימנים ואותות האזהרה רבים מכדי שנתעלם מהם.
עשרות רבות של פיגועים, ניסיונות פיגוע ואירועי ירי לעבר כוחות צה"ל, או אוכלוסייה אזרחית ביו"ש, בוצעו מאז תחילת 2023 על ידי שוטרים פלשתינים, אנשי מנגנוני הביטחון המסכל ואנשי מנגנונים אחרים של הרש"פ. גם בתחום הסיכולים התמונה דומה. לצד סיכולים רבים ומוצלחים של צה"ל ושב"כ מול אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, חוסלו בשנה האחרונה גם עשרות רבות של אנשי פת"ח. מדובר בעיקר בגדודי חללי אל־אקצא של פת"ח, שמאז 2021 שבו לטרור, וקודם הטבח בעוטף קראו במפורש לאנשיהם "...למה אתם מחכים? הגיע הזמן להרוג את היהודים..."
מאז שומר החומות נהרגו יותר מ־100 אנשי מנגנונים, תוך כדי ניסיון לבצע פיגועים, בעיקר בהובלת גדודי חללי אל־אקצא. הללו עומדים לא פעם בקשר עם מזכירי פת"ח באזוריהם; אלה שהצהרותיהם בזכות הטבח ותקוותם המפורשת לטבח דומה בגזרה שלהם, יו"ש, חורכות בחודשיים האחרונים את הרשתות הפלשתיניות.
מסכת העובדות שתובא כאן מובלטת על ידי הרש"פ, אך מוצנעת (יחסית) על ידי ישראל, שעדיין רואה ברש"פ ובכוחות הביטחון שלה שותף. העמעום המכוון מצד ישראל עולה מהודעות מערכת הביטחון על מעצרים (או סיכולים). ההודעות הללו מדווחות בדרך כלל על המספר הכללי של העצורים ומציינות כמה מהם הם משויכי חמאס. לפני שבוע, למשל, דווח כי מאז תחילת המלחמה נעצרו ביו"ש 2,200 איש, שכ־1,100 מהם משויכי חמאס. לציבור לא נמסר למי משויכים 50 האחוזים האחרים, וצריך לפשפש היטב בדיווחים, בעיקר מהצד הפלשתיני, כדי להבין שלצד אנשי ג'יהאד ו"בלתי מזוהים", רבים הם משויכי ארגונים שמסונפים לפת"ח, בשר מבשרה של הרש"פ, או למנגנוני הביטחון שלה; אלה שארה"ב שואפת לשלבם, ביום שאחרי המלחמה, בפתרון הכולל לעזה וליו"ש.
"אפילו אגורה אחת"
העמעום של המידע הזה בהודעות הרשמיות של מערכת הביטחון אינו מקרי. הוא נועד לשמר את מה שעוד נותר (ואכן נותר!) משיתוף הפעולה הביטחוני עם מנגנוני הרש"פ לטובת סיכול פיגועים. הוא נועד למנוע, ככל שניתן, פיגועי העתקה וחיקוי על ידי עוד אנשי מנגנונים. אלא שבד בבד, מוצנע מאוד המידע על חלקם של אנשי מנגנונים ופת"ח בטרור נגד ישראל.
בהודעות הרש"פ, מנגד, לא זו בלבד שאין הסתרה של האירוע שמתהווה עתה מול עינינו, להפך. חודשים אחדים לפני הטבח בעוטף פרסם פת"ח קולאז' תמונות של 24 טרוריסטים, "שאהידים" בלשונו, רבים מהם אנשי מנגנוני הרש"פ, שנהרגו בעימות עם ישראל. הפרסום, שנחשף על ידי "מבט לתקשורת פלשתינית", יצא לאור בפעם האחרונה ב־14 בנובמבר, ומעליו התנוסס הכיתוב "אנו גאים בכם". הוא הופץ ברחבי ה"גדה" כחלק מהתחרות הגלויה עם חמאס על ההובלה של המאבק בישראל.
משפחותיהם של 24 אנשי המנגנונים הללו זוכות היום, כמו עוד אלפי מחבלים מחמאס ומארגונים אחרים שחלקם קשורים לפת"ח, במענקי טרור מכובדים, של אלפי שקלים בחודש. אבו מאזן עצמו כבר הבהיר כי "גם אם תישאר לרש"פ אגורה אחת בלבד, היא תפנה אותה, ראשית לכל, אל קרובי השאהידים והאסירים", וכי לעולם לא יעצור להם את המשכורות.
אנשי פת"ח ורש"פ, כמו אנשי חמאס, שנהרגים בפיגועים או בסיכולים, זוכים בחודשיים האחרונים למודעות אבל ולהלוויות צבאיות רשמיות מטעם הרש"פ, ולא פעם משתתפים באירוע גם סופדים רשמיים מבכירי הרשות. מוחמד עבאד, למשל, קצין במנגנוני הביטחון הפלשתיניים שחוסל בג'נין לצד מחבלים נוספים שתכננו להוציא לפועל מתקפה על אחד מיישובי השומרון, זכה לטקס ולמודעת אבל שכזאת.
גם הקשר בין מנגנוני הביטחון של הרש"פ לבין "חללי אל־אקצא" של פת"ח מומחש לא פעם בשבועות האחרונים. ראש הגדודים בטול כרם, ג'יהאד שחאדה שחוסל לאחרונה, מתועד בתמונות לצד חבריו במנגנוני הביטחון הפלשתיניים בעיר, כשהוא אוחז בידיו רובה מסוג M-16. לאחדים מהמחבלים שפעלו נגד צה"ל יש בני משפחה במנגנונים, ולא פעם בנים של בכירים במנגנונים הם מחבלים. כך למשל נאיף רג'וב, בכיר חמאס בעיירה דורא, הוא אחיו של ג'יבריל רג'וב, לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה, שהביע תמיכה בטבח בעוטף והבטיח "פיצוץ אלים יותר בגדה המערבית".
אמנם אין בידינו פילוח ארגוני, פנים־פלשתיני, של 1,600 אירועי הטרור החם (ירי ומטענים) ושל 4,000 אירועי זריקת האבנים והבקת"בים שהתרחשו ברחבי יו"ש ב־2023, אבל יש רשימה לא קצרה של אירועי טרור לאורך השנה האחרונה, שבהם נטלו חלק מחבלים מפת"ח ומהסתעפויותיו, לצד חמאס וג'יהאד אסלאמי.
הגדודים המאוחדים
מאיר תמרי מחרמש נרצח בחודש מאי האחרון על ידי אנשי פת"ח, וכך גם בת שבע נגרי בצומת הכבשים באוגוסט האחרון. שוטר פלשתיני בשם עלאא קואטו ממחנה הפליטים טול כרם הוא שתכנן להתנקש בחייו של ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, וגם עבד אל־פתח חרושה, רוצחם של יגל והלל יניב בחווארה, שימש איש מנגנון ביטחון הפנים של הרשות, ובמקביל היה מחבל שתול בחמאס. אלה הן דוגמאות בלבד.
והרשימה ארוכה. רבים מהמחבלים שרצחו ושפגעו בחיילי צה"ל ובאזרחים בשנתיים האחרונות, היו אנשי פת"ח ומנגנוני הרש"פ. כך גם רבים ברשימת המחוסלים. רק לאחרונה פורסם, לא בהבלטה יתרה, שגדודי חללי אל־אקצא של פת"ח באזור חברון, עיר חמאסית מובהקת, איימו על אבו מאזן שאם לא יצטרף למלחמה נגד ישראל, הם ימרדו בו צבאית.
אם מרחיקים לאחור לתקופה שלפני שומר החומות, ניתן למצוא עוד דוגמאות למעורבות של אנשי מנגנונים בפיגועי טרור, אבל התכיפות הולכת ועולה מאז שומר החומות, וביתר שאת ב־2023.
רק לפני שבועיים הדף בכיר פת"ח תאופיק טיראווי טענות שפת"ח אינו מעורב בלחימה, ואף ציין (בראיון לערוץ אל־שרק הפלשתיני) שפת"ח, שמעורב בלחימה לצד עזה, אימץ קבוצות טרור במחנות הפליטים ובערים, כמו שכם וג'נין, שבהם פועלים גדודים מאוחדים של כל הארגונים. טיראווי, לשעבר ראש המודיעין הפלשתיני, טען שהארגונים מתואמים ביניהם, וכי "פת"ח מעולם לא ויתר על הרובה ועל המאבק המזוין ותמיד יהיה בקדמת המאבק".
על אדי הדלק האחרונים
האפשרות שאוסף אירועי הטרור הספורדיים הללו יהפוך למבול מאורגן, ושקני הרובים של הרש"פ יופנו לעבר ישראל (כמו באירועי מנהרת הכותל ב־1996, וכמו באינתיפאדה השנייה), מעסיקה עתה גורמים רבים.
אנשי משרד מבקר המדינה, למשל, סיירו לפני ימים אחדים בשומרון. ראש המועצה שם, יוסי דגן, מזכיר שהרש"פ לא מסתירה את תמיכתה ברצח יהודים; שבכירי הרש"פ לא גינו את הטבח, ושחלק אף עודדו ושיבחו אותו. "צריך פשוט להקשיב להם ולא להתעלם ממה שקורה בשטח", אומר דגן, "אנו יודעים שבחלק מהמקרים אנשי הרש"פ מסתובבים עם נשק מורשה ביום, ועם נשק אסור, לפיגועים, בלילה. צה"ל", הוא מציין, "עושה מעל ומעבר בפשיטות אינטנסיביות על מרכזי טרור ומחבלים, אבל הוא חייב להיערך גם לתרחיש של היפוך קנים. המשך ההתייחסות לרש"פ היום כאל פרטנר הוא טעות איומה".
האלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המל"ל, ממליץ למערכת הביטחון להיערך מיידית לתרחיש היפוך הקנים, "בין שמדובר בהיפוך חלקי ומקומי ובין שמדובר בהיפוך מלא. היחסים הבעייתיים שלנו עם הרש"פ", הוא מעריך, "יעמדו למבחן ברגע שאבו מאזן הקשיש, שחי כרגע על אדי הדלק האחרונים שלו, ייעלם".
דיין סבור שעל ישראל להתכונן כבר עתה לכיבוש שטחי A, שבהם יש לרש"פ שליטה אזרחית וביטחונית מלאה. "זה נשמע קיצוני, אבל אין באמת פתרון נכון אחר לסכנות שעומדות לפתחנו, ולאלה שכבר מתממשות בשטח. יהודה, שומרון והבקעה, שבה הגיע הזמן שנממש את ריבונותנו, יהיו בסוף כולם שטחי B ו־C נרחבים. לכך צריך לשאוף גם בעזה. הסמכויות לפלשתינים יהיו מוניציפליות ואזרחיות בלבד. לא ביטחוניות".
ביו"ש, סבור דיין, "יש לנו שליטה לא רעה בשטח, אבל כל הנתונים האחרים רעים יותר מאשר המצב שהיה בעוטף. יש עשרות אלפי פלשתינים נושאי נשק, והפוטנציאל של פשיטה שלהם על יישוב כזה או אחר קיים בכל רגע..."
יש מודיעין שמלמד כי תרחיש היפוך הקנים קרוב?
"איני יודע, אבל הסרגל שעימו אנו צריכים לעבוד עכשיו - כך סברתי תמיד - הוא לא בהכרח זה שמודד את הכוונות של הצד השני או מנסה להיכנס לראש של האויב, אלא סרגל שמודד את היכולת של הצד השני. במלחמת המפרץ", נזכר דיין, "התקיים דיון מטכ"ל שבו נשאלה השאלה, האם העיראקים יירו עלינו? כולם העריכו שלא, וגם הסבירו בצורה די הגיונית למה לא. אני אמרתי שהם יירו. שאלו אותי למה? אמרתי: 'בגלל שהם יכולים, וכאשר הם יירו, גם אתם תגיעו לאותה מסקנה: הם ירו, כי הם יכלו'. וכך היה".
והגזירה השווה?
"שאנו צריכים להיערך לא לפי הכוונות של אויבינו, אלא לפי היכולות שלהם, ומכיוון שתרחיש היפוך הקנים אינו תלוש, ולפלשתינים ביו"ש יש יכולות ומשנה סדורה של עוינות ושנאה כלפינו, אז צריך להתכונן לפי היכולות שלהם, לפי פוטנציאל הסכנה, ולגזור ממנו את התרחישים, שנתמכים גם על ידי כוונות".
בצה"ל יאמרו לך שיש שיתוף פעולה מודיעיני עם הרש"פ. שהם מסייעים לסכל פיגועים...
"נכון, אבל זה לא נתפס שם כמלחמה טוטאלית בטרור. גם את הסיכולים הם לא מבצעים בכישרון ובאיכות יוצאי דופן או בהתלהבות יתרה, עיין ערך ג'נין ומקומות נוספים. כבר היום לא ניתן לבנות רק עליהם, ובעתיד לא בטוח שבכלל ניתן יהיה לבנות עליהם".
דיין מודאג הן מהעובדה שרבים מהמחבלים ומהמסוכלים הם אנשי פת"ח והן מהתבטאויות בכירי פת"ח באשר לטבח שהיה, ובאשר לאירועים דומים שאולי יהיו. "באירועי פתיחת המנהרה ב־1996 ההמון הוביל, ובתוכו התערבבו שוטרים פלשתינים שירו בצה"ל. הפעם יש סכנה נוספת - התקפות על יישובים ישראליים".
כיצד צריך להיערך?
"ראשית, להבין ולהגדיר שאנו עכשיו בזמן חירום. כיתות הכוננות ביישובים אינן מספיקות. הצבא צריך לייצר במקביל יכולת התקפית והשתלטות על שטחי A, שמהם עלולה להיפתח הרעה. צריך לפתח גם יכולת הגנה אקטיבית על היישובים עצמם".
מה זה יכולת הגנה אקטיבית?
"כמה דברים: את כיתות הכוננות צריך להפוך למחלקות כוננות וצריך גם לצייד אותן, בעיקר ביישובים הגדולים, לפי התקן של הצבא ולהפסיק את הוויכוחים איתן. לצייד אותם ברימונים, במא"גים, בטילי כתף פשוטים, ולהכיר בשגרת האימונים שלהם. הם חייבים להתאמן. אחר כך צריך גם לייצר יכולות חבירה של כוח צבאי, גזרתי, לכל יישוב, ובמקומות שבהם הדבר אפשרי - לייצר יכולת חבירה של יישובים שכנים, שיעזרו זה לזה בשעת מצוקה. גם את יכולות החבירה הללו צריך לתרגל, והצבא מצידו צריך להיות מוכן לפעול לא רק בתוך היישוב, אלא נגד המקור שממנו תבוא חלילה ההתנפלות הזאת".
מדוע להערכתך צה"ל וגורמי הביטחון מעמעמים כיום, שלא לומר מסתירים, את השותפות של אנשי פת"ח והמנגנונים בפיגועים ובאירועי ירי?
"יש לנו שתי התנגשויות עתידיות ברורות. האחת עם החברה הטובה שלנו ארה"ב, בגלל התפיסה שלה של שתי מדינות לשני עמים, ורשות פלשתינית כאילו מחודשת בראשות מישהו שיאמר מן הפה אל החוץ מילות שלום ופיוס, והאחרת עם הרשות הפלשתינית עצמה או עם שרידיה. העמעום וההסתרה נובעים מרצון מובן ומאינטרס לדחות את ההתנגשויות הללו, ולא להקדים אותן".
הגדודים של דייטון
בשבועות האחרונים הועלו לרשת סרטונים שמציגים את אימוני הגדודים הפלשתיניים של הרש"פ. הצפייה בהם מעיקה. הגדודים בסרטונים נראים כמו צבא שמתאמן לעימות ולמלחמה. האימונים דומים מאוד לאלה של צה"ל, לעיתים אף לאימוני חלק מיחידותיו המובחרות.
אימוני הגדודים כוללים שבוע מלחמה ואימון פלוגתי ומסע רגלי של עשרות קילומטרים באזור צפון השומרון, וכן לחימה בשטח בנוי, תרגילים לכיבוש יעדים ועוד. לא ברור מה הקשר בין ההגדרה "כוח משטרתי חזק" שתפקידו השלטת "סדר ציבורי וביטחון פנימי" (הניסוח בהסכמי אוסלו עם הקמת הרש"פ), לבין הכוחות הללו, שהם חלק מ־45 אלף אנשי המנגנונים כולם שמחזיקה הרש"פ.
את הגדודים גיבש לפני שנים, אחרי האינתיפאדה השנייה, הגנרל האמריקני קית' דייטון. מתקן האימונים המרכזי שלהם נמצא באקדמיה הצבאית ביריחו, אך הם התאמנו בפיקוח אמריקני גם בירדן, ובעבר השתתפו באימון שלהם מדריכים בריטים ואיטלקים.
כל זה מתרחש על רקע הטבח בעוטף, ובמקביל נוצרו בחודשיים האחרונים, ברשתות החברתיות, באמצעות הבינה המלאכותית, סרטוני הדמיה לפשיטות על יישובים ביו"ש. הסרטונים הללו מעודדים את האוכלוסייה הפלשתינית ביו"ש להרוס את גדרות היישובים ואת החומות ולפרוץ אליהם. אם מצרפים לכך את השותפות המחודשת של חלקים מפת"ח ומארגוניו בטרור, ואת התמיכה בעזה ובפעולת חמאס כפי שהיא עולה מתהלוכות רחוב ומהפגנות רבות, מקבלים תמונת מצב מדאיגה.
גם ההצהרות הרבות של בכירי פת"ח בעניין הטבח רחוקות מלהרגיע, להפך. מועיד שעבאן, השר למאבק בהתנחלויות, השתתף בהלוויית המחבלים שחוסלו בקרב במחנה הפליטים נור א־שמס, שבו נהרג החייל מקסים רז'ניקוב. באירוע הזה חוסלו 12 מחבלים, ובהם קצין ברש"פ שהשתתף בירי לעבר החיילים. עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, הודה לחמאס על ההתקפה ואיים לרסק את גולגולותיהם של כל היהודים והאמריקנים באזור. עבד אל־רחמן אבו אל־ראב, איש פת"ח מג'נין, הגדיר את הטבח כבוקר של שמחה, ניצחון וגאווה, ובירך את "השאהידים הגיבורים בעזה". ג'מאל אל־חוואיל, חבר מועצת פת"ח ברש"פ, הבטיח הפתעה גדולה גם ביו"ש וייחל שהמראות בעזה יחזרו גם בגדה. טיראווי וג'יבריל רג'וב, שכבר הוזכרו כאן, הוסיפו כאמור שמן משלהם למדורה, ואסיר העולם מרוואן ברגותי, ממנהיגי האינתיפאדה השנייה, קרא השבוע מהכלא לתנועתו, פת"ח, לארגן התנגדות כוללת בכל האדמות הפלשתיניות.
הקבינט המדיני־ביטחוני נמנע בינתיים מלרדת לעומקה של סכנת היפוך הקנים. אפילו תמונת המצב הכוללת, המפורטת יחסית, שהוצגה כאן, לא הוצגה בפני השרים. הדבר התברר השבוע בתשובה לשאלתה של השרה אורית סטרוק בישיבת הקבינט הכלכלי־חברתי, שדן בסוגיית כניסת הפועלים מיו"ש לישראל. סטרוק הזהירה שם מפני תרחיש שבו בתוך דקות ספורות מתפתח אירוע קטלני, ואף נקבה בשמות יישובים שמועדים יותר לתרחיש מעין זה. היא אף הציעה לשקול הצבת טנקים בחלק מהמקומות. בדיון השבוע בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ניסה רה"מ נתניהו להרגיע ואמר כי במקרה שבו כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית יפנו נגד ישראל באופן גלוי, "בתוך כמה דקות יהיו מסוקים באוויר שייתנו מענה בתגובה".
"הצופות" מתריעות
ובינתיים, ביישובים היהודיים גוברת הדאגה. לפני כחודש הקימו נשות מגויסים מתקוע, מבנימין ומהשומרון את ארגון "הצופות" ששמו מתכתב, ולא במקרה, עם סיפור התצפיתניות ערב המלחמה. גם "הצופות" מבקשות שיקשיבו להן ולאזהרותיהן. המאיץ להקמת הארגון היה אירועי מסיק הזיתים שבהם התקרבו אל גדרות היישובים, לא פעם בצורה מאיימת, גם כאלה שלא עסקו במסיק.
הדס מדמון ממגדלים, ממקימות "הצופות", אומרת שאירועי המסיק הביאו לנפילת האסימון: "תפיסת הביטחון כאן לא השתנתה אחרי 7 באוקטובר. בהתחלה אמנם היתה תחושה ש'בעל הבית השתגע', אבל זה חלף מהר מאוד ושוב הפלשתינים חזרו לסנוור אותנו בכבישים בלייזר, לשחק איתנו משחקים, לבחון מולנו גבולות. בחמישי שעבר כבר ירו מרכב חולף מתחת ליישוב.
"אנחנו בפירוש חוששים מאירוע שדומה לאירוע העוטף, כאן אצלנו", היא אומרת, "30 שנה טיפחנו את מפלצת אוסלו וחימשנו אותם. חלק מהטרוריסטים ששוחררו חזרו לכפרים לידנו. הסכנה אורבת גם לכפר סבא, לראש העין ולדומותיהן בקו התפר".
לפני כשבועיים נפגשו "הצופות" עם אלוף הפיקוד, יהודה פוקס. "הוא היה קשוב ומכבד", מספרת מדמון, "אבל הוא גם הבהיר לנו שהוא מבצע מדיניות של ממשלה, והמדיניות כרגע היא שהרש"פ היא שותפה שלנו. המשילות קריטית בכל מקום, אך בפרט בקרב מי שחשוף יותר לאיומים, כמונו".
האם תרחיש היפוך הקנים ברש"פ אכן קרוב? באופן חלקי? מלא? מול יישובים? מול צה"ל? די בסימנים המתריעים הרבים שהבאנו כאן כדי להדליק נורת ענק אדומה בפני מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והמדיני, שעסוק עתה בעיקר בשתי החזיתות המרכזיות בצפון ובדרום, ואינו מתפנה לדיון עומק גם בחזית השלישית.
