חדוות שורפי האסמים: אל תאיימו בהפלת הכלכלה

"מהו הבסיס של היהדות? התועלת העצמית. מהו פולחנו של היהודי? הסחר־מכר. מהו אלוהיו? הממון". כך כתב אבי הסוציאליזם, היהודי קרל "הלוי" מרקס. "ממון הוא אלוהיהם הקנאי של ישראל, ולא היו להם אלוהים אחרים על פניו".

נודה באמת, יהודים הם לא רעים עם כסף. לפני כשבועיים, ג'ו רוגן הרגיז הרבה מאוד יהודים אמריקנים כשאמר שיהודים וכסף זה כמו איטלקים ופיצה. אבל הוא די צודק. ענף הפיננסים האמריקני משופע ביהודים באופן לא פרופורציונלי. למיתוס היהודים והכסף יש זיקה לאמת, אבל יש לו גם שורשים אנטישמיים בזמן.

לפני 2,000 שנה נערכה אותה סעודה מפורסמת, שבסיומה, לפחות לפי הגרסה הנוצרית, יהודה איש קריות עשה אקזיט והסגיר בנשיקה את ישו לרומאים תמורת 30 שקלים. הסטריאוטיפ כמובן התעצם בימי הביניים, עם הופעת הדמות שגילמה באופן המובהק ביותר את הקשר הטמא בין יהודים לכסף.

וויליאם שייקספיר, שהמציא את שיילוק ב"הסוחר מוונציה", מעולם לא ראה יהודי. היהודים גורשו מאנגליה בשנת 1290, ושייקספיר חי 300 שנה מאוחר יותר. הסטריאוטיפ היה כל כך עוצמתי, שהגאון האנגלי לא היה צריך להכיר יהודים כדי לדעת שמדובר בחזירים תאבי בצע, שימכרו את אימא שלהם ואת אבא שלהם תמורת כסף.

והנה - גם היום, בישראל 2023, חוץ ממלחמת אזרחים, האיום המרכזי של מתנגדי הרפורמה המשפטית הוא בכסף. דרך הכיס. מי שמאיים להוציא את כספו מכאן, או פועל כדי לפגוע בכלכלה כדי לעצור חקיקה דמוקרטית - מהדהד את פקודת היום שהוציא גנרל אוולין בארקר, מפקד הצבא הבריטי בארץ ישראל, לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים.

"מיום קבלת מכתבי זה, תקבעו את כל מקומות השעשועים, בתי הקפה, המסעדות, החנויות והבתים הפרטיים של היהודים כמקומות שהם 'מחוץ לתחום', האסורים בכניסה לכל חייל בריטי. לא יהיו קשרים עם יהודי. אני מבין כי אמצעים אלה יגרמו קשיים לחיילים, אבל בטוחני שאם יוסברו להם נימוקינו, יבינו חובתם ויענישו את היהודים בצורה שהיא השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר - פגיעה בכיסיהם והפגנת רגשות התיעוב שלנו כלפיהם".

ב־1933 פרסם דוד בן־גוריון את "ממעמד לעם", שבו הבהיר הזקן כי הוא נוטש את מלחמת המעמדות של זרם הפועלים הסוציאליסטי, את "פועלי כל העולם התאחדו", לטובת הזהות הלאומית היהודית. שם הומצאה הממלכתיות של מפא"י. שמאל - אבל יהודי קודם כל.

כעת, לא רק שיש מי שמאיים לחזור מעם למעמד - האבסורד מדהים. היפוך קופרניקאי ממש. צאצאי מעמד הפרולטריון של מפלגת העבודה, האנשים שדגלו באידיאולוגיה סוציאליסטית שמבוססת על שוויון וצניעות, בני־בניהם של מי שהלכו מכות בחדר האוכל הקיבוצי על נאמנות לסטלין ופירקו קיבוצים ל"איחוד" ול"מאוחד" - התגלגלו והפכו לבעלי אמצעי הייצור, בעלי ההון, שמאיימים להוציא את כספם מכאן.

העשירים החדשים, יוצאי יחידת 8200 שנולדו עם כפית ביטקוין בפה ואלופי הפנסיות התקציביות, שנפגשים בגמלאות בין דירקטוריון לדירקטוריון, מאיימים על מרוויחי החציון בגוש הימין בפגיעה כלכלית.

בורח לכם מהתת־מודע שאתם מעדיפים דמוקרטיה של טנקים על דמוקרטיה של ליכודניקים

איך אמרה מירב ארלוזורוב מ"דה־מרקר": "בלי אליטה אשכנזית שמאלנית תל־אביבית עשירה, מדינת ישראל לא יכולה להתקיים". אז ברוכים הבאים לימי הביניים. בקרוב הכלכלה תקרוס, איכות החיים תצלול והחושך יירד על פני תהום. אבל אנחנו לא נשכח שאותה אליטה תל־אביבית קיבלה פה פור על השאר.

לא עילת הסבירות, סעיף היועמ"שים או הרכב הוועדה לבחירת שופטים הם העניין. המחלוקת על הרפורמה המשפטית היא מסך עשן, סימפטום, מורסה המכסה פצע עמוק, אולי בן אלפי שנים. מטרידים את רוחם של ליבנה ורפפורט. הם כבר מזמן תחת רגולציה משפטית אמריקנית. כמו סערת חוק הלאום, ההדתה, חוק הפונדקאות, סוגיית המסתננים, וכמובן ביבי ורק־לא־ביבי - כולם אפליקציות של אותה מערכת הפעלה. תגובה רדיואקטיבית הבוקעת מאותו הגרעין. אותו המשבר. שורש הזהות.

זו לא הרפורמה, זה הפחד מהממשלה. מחאה היא כמובן זכות קדושה בדמוקרטיה, אבל מה שמפומפם בתקשורת הוא קמפיין שקרי באופן מביש לעצור מהלך לגיטימי לחלוטין לשינויים במערכת המשפט, שיאיר לפיד תמך בהם עד לא מזמן. למה הם מוכנים להפסיד כסף? כי ביבי, כי אמסלם, כי גלית דיסטל, כי שמחה רוטמן, כי בן גביר, כי יצחק גולדקנופף השחירו להם את הפריים, הרסו להם את ההפי־האוור והזיזו להם את הגבינה. חוגגים את נפילת השקל במין חדוות שורפי אסמים מטומטמים.

כל בעלי החיים שווים, אך יש בעלי חיים שווים יותר, סיפר לנו ג'ורג' אורוול ב"חוות החיות". וזה מה שהם בעצם אומרים לנו. לאליטות יש את התקשורת, השופטים, המשטרה, הפרקליטות, האקדמיה, ההייטקיסטים, השיריונרים, השב"כניקים, הפסיכולוגים והמורות ליוגה. אבל בשדה הכוח של הפוליטיקה - הם הפסידו.

הם מדברים על זכויות אדם ודמוקרטיה בשעה שנחשף כי ועדת מררי למעשה טייחה ושיקרה. המשטרה עשתה שימוש סיטונאי בתוכנות רוגלה ובצווים שקריים נגד אזרחים חפים מפשע. מילה לא שמעתם על זה בערוצי הנדסת התודעה.

מאז שנות ה־20 אתם הייתם ההגמוניה, ואנחנו קיבלנו את זה וכיבדנו את זה. כשהסגרתם אחים בסזון ויריתם עליהם באלטלנה, ידענו שאתם מפלגה פוליטית שמנסה לחסל יריב פוליטי באמצעים ברבריים. עשיתם זאת בלבוש הנהגת היישוב, אבל אנחנו הרכנו ראש וקיבלנו את הדין, כי ידענו שאתם ציונים שגורל העם היהודי חשוב להם.

היום האתוס השתנה. אתם שולטים ב־8200 ובסייבר. מעם הספר, עם התנ"ך, העם של רבן יוחנן בן זכאי ושל בר כוכבא, הפכנו לסטארט־אפ ניישן. חברה במצב תודעתי של אקזיט. וגם את זה קיבלנו והערכנו, כי שכנעתם שההייטק מחזיק את המדינה.

אז מה, דפיקה קלה בטמבון של ההגמוניה והלכה המדינה? ואיך אתם מנסים לשכנע שאתם צודקים? גונבים טנק וכותבים עליו דמוקרטיה? בורח לכם מהתת־מודע שאתם מעדיפים דמוקרטיה של טנקים על דמוקרטיה של ליכודניקים.

אנחנו רוצים חלק כשווים בין שווים - לא לרמוס אתכם, לא לפגוע בכם, אלא רק להדגיש שקול של טייס וקול של מכונאי הם שווים בקלפי. אנחנו רואים בכם אחים. אנחנו יודעים מי האויב ומה הוא רוצה לעשות לכולנו. צריך לדבר, צריך להגיע להסכמות. מתווה הנשיא הוא התחלה לא רעה, אבל בלי איומים ובלי התניות.