"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא על המדים לבדם
גם אנשים שלא היו בצבא יכולים להיות חברים בקבינט, ואפילו יש בכך יתרון
דרש את החשמל הכשר בהסכמים הקואליציוניים. הרב גולדקנופף | צילום: אורן בן חקון

לא על המדים לבדם

גם אנשים שלא היו בצבא יכולים להיות חברים בקבינט, ואפילו יש בכך יתרון

, עודכן
0השמעה

ביטחון הוא של כולם. ד"ר אורסולה פון דר ליין היא רופאה גרמנייה, בעלת תואר שני ברפואה ציבורית. בת 64, אם לשבעה, וכיהנה כשרת ההגנה של ארצה מטעם המפלגה הנוצרית־דמוקרטית. זה שלוש שנים היא נשיאת הנציבות האירופית.

כשמונתה לתפקידיה לא נשאלה על שירותה הצבאי, בעיקר משום שלא שירתה בצבא. היא נחשבה לאחת משרי ההגנה המוצלחים יותר של אירופה, וגם בתפקידה הנוכחי, שיש בו היבטים ביטחוניים לא מבוטלים, היא מקובלת כסיפור הצלחה. אבל אצלנו, כשפורסמה הסכמת נתניהו לחברותו של ח"כ יצחק גולדקנופף מיהדות התורה בקבינט, הועלתה התמיהה כיצד יכול מי שלא שירת בצה"ל לכהן בקבינט ביטחוני־מדיני. השבוע, בהוראת האדמו"ר מגור, ויתר גולדקנופף על הרעיון.

הבעיה האמיתית בחברות מטעם יהדות התורה בקבינט היא מידת הנכונות של הסיעה הזו, על שתי מפלגותיה - אגודת ישראל ודגל התורה - לקבל אחריות לגורלה של מדינת ישראל. זו הסיבה להיסוס ארוך השנים באשר לקבלת תיקים בממשלה. לכן העדיפו נציגיה לכהן כסגני שרים במעמד שרים, עד שבית המשפט פסל זאת ב־2015.

מי שינסה להדיר אנשים שאין להם עבר צבאי (כמו דוד לוי, שפגם בעינו מנע ממנו שירות כזה, או אריה דרעי, ששירת שירות סמלי בלבד) מישיבה בקבינט - לא יעשה עוול לאנשים אלה בלבד, אלא לעניין הביטחוני עצמו, ולצורך שההחלטות הביטחוניות הגורליות לעתידה של ישראל יתקבלו גם על ידי מי שאין להם ברזלים על הכתפיים, ואשר, באופן טבעי, שוקלים גם שיקולים לא צבאיים כאשר יש צורך בהכרעות גורליות.

ילדים בחנות שוקולד. השותפות הקואליציונית יצאו מלשכת נתניהו עם ים הבטחות. הן התנהגו כילדים בחנות שוקולד שבעליה שכח לנעול את דלתה, והן עדיין מתקשות להאמין כי הצליחו להשיג הבטחות רבות כל כך. הן אמנם מעריכות את עקביותו של ראש הממשלה הנכנס, ויודעות כי גם הפעם לא יממש את רוב ההבטחות, אבל הן כבר מתכוננות למערכת הבחירות הבאה, שבה יוכלו להטיל עליו את אשמת אי־מימוש הדברים החשובים שהוסכמו ביניהם.

כך, למשל, בנוגע לבחינת סיפוח חלקים מן הגדה המערבית. הציונית הדתית יודעת היטב ש"הסכמי אברהם" לא היו מושגים אלמלא נמנעה ישראל מלספח 30 אחוז מן הגדה, וכי אם יוחלט לספח אותם עכשיו, יתאדה הישגו המדיני היחיד של נתניהו. אין שום סיכוי שהוא יעשה זאת, אבל מבחינתן - די בסעיף הכתוב. הן ממש אינן מודאגות מן הנזק המדיני הכרוך בפרסום סעיפים חלולים שכאלה, ממש כשם שעוצמה יהודית אינה מודאגת מן הנזק שייגרם לישראל מהאפשרות להטיל עונש מוות על מחבלים (חברוּת באיחוד האירופי, למשל, מותנית באי־קיומו של עונש מוות במדינה). היא גם יודעת שכל גורמי הביטחון שוללים נחרצות את עונש המוות (מחשש לחטיפות שיתבצעו כדי למנוע את רוע הגזירה), אבל כל מה שהיא רוצה הוא מסמך המוכיח כי היא קיבלה הבטחה כזו, ולעזאזל מעמדה של ישראל בעולם.

"אכיפה סלקטיבית". אבל שיא השיאים של ההשתנה מן המקפצה הוא ההסכמה למחוק מתוך סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת, את ההסתה לגזענות כעילה לפסילה של רשימה או מועמד בבחירות. הדברים הללו הם חלק מחוק שממשלת האחדות הלאומית חוקקה ב־1986, בהסכמה מקיר לקיר, כדי למנוע מסיעת כך בראשות מאיר כהנא לשוב ולהיבחר לכנסת, למרות ההסתה הגזענית הבוטה שלה.

תלמידי כהנא מבקשים היום למחוק זאת מספר החוקים, ונתניהו הסכים גם לכך. גורמים בימין "הסבירו" כי מחיקה זו מתבקשת משום שמאז נחקק החוק, הוא הופעל רק נגד אנשים מן הימין. הם אינם מעלים בדעתם כי זה משום ששם נמצאת עיקר הבעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יוסי ביילין

בעל טור במגזין