הולכת בין הממשלות: מי את גלי בהרב מיארה?

| צילום: אורן בן חקון

מלימודיה באוניברסיטה ועד ההיכרות עם גדעון סער, מעברה בפרקליטות ועד סערת המינוי לתפקיד היועמ"שית • רגע לפני גל החקיקה שיוזמת הקואליציה הנכנסת, נטעאל בנדל מגיש פרופיל מיוחד ומקיף של גלי בהרב מיארה • מה חושבים עליה במערכת, וכמה רחוק תלך עם עמדותיה מול הממשלה החדשה

השנה היא 1984. סטודנטית צעירה שזה עתה סיימה את שירותה הצבאי ביחידה 8200 עושה את דרכה אל הבניין האדום של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היעד הוא אחד הקורסים הקשים בפקולטה, "דיני שטרות" של המרצה הצעיר שזה עתה חזר מדוקטורט באוניברסיטת ייל - מני מאוטנר. בתחילת החודש, דצמבר 2022, הוחלפו התפקידים. פרופ' מאוטנר הוא שעשה את דרכו אל לשכתה של מי שהיתה אז אותה סטודנטית, ולימים נבחרה להיות היועצת המשפטית לממשלה - גלי בהרב מיארה.

"זו היתה השנה הראשונה שלי בסגל הפקולטה, עם כיתה של 140 סטודנטים", נזכר פרופ' מאוטנר בשיחה עם "ישראל היום", "היו שני תלמידים מצטיינים שאני זוכר עד היום. אחת מהם היתה גלי בהרב. בשנים שחלפו מאז לא נפגשנו, אבל עקבתי אחרי ההתקדמות שלה דרך אמצעי התקשורת, ושמחתי שהגיעה לתפקידים בכירים מאוד בפרקליטות המדינה. אני חושב שהיא מינוי מצוין ליועצת המשפטית לממשלה. היא משפטנית ברמה הגבוהה ביותר וגם אדם הגון, תקיף וחזק, ושני הדברים האלה הם בדיוק מה שנדרש לתפקיד".

בפברואר השנה אישרה הממשלה את מינויה של בהרב־מיארה, ובלשכתה כבר מבינים ש"הנה זה מתחיל". שהשקט, עשרת החודשים הראשונים בתפקידה שעברו בלי יותר מדי אתגרים משפטיים, הוא השקט שלפני הסערה.

היועמ"שית תוקפת את הממשלה הנכנסת // צילום: אוניברסיטת חיפה

השבוע התייצבו בכנסת שלושה מבין שבעת המשנים של היועמ"שית מיארה - אביטל סומפולינסקי, גיל לימון ועמית מררי - במטרה לנסות וליירט את הצעות החוק המיועדות להיכנס לספר החוקים בהליך בזק: חוק דרעי, חוק סמוטריץ' וחוק בן גביר. לאחר שתושבע ממשלתו של נתניהו, יחלו השותפות הקואליציוניות, כמו גם חברי כנסת בכירים בליכוד, ללחוץ להביא רפורמות מהפכניות במערכת המשפט, כאלו שנבלמו בכל שנות שלטונו.

בחודשים האחרונים נפגשה מיארה עם שורה ארוכה של משפטנים בכירים. היא מרבה לעבוד מתל אביב, באופן אירוני, מלשכת נציב הביקורת על הפרקליטות המאוישת חודשים ארוכים על ידי ממלאת מקום בלבד. גזרי עיתונים עם כתבות על הנציב הקודם, השופט דוד רוזן, זה שהכריז כי ללא ביצוע רפורמה בגוף הביקורת הרי שהגוף מיותר, עוד מצויות על שולחן הכניסה.

כאשר אחד המשפטנים שאל את מיארה אם היא חוששת כי קריאות חברי כנסת לפטרה יתממשו, היא חייכה חיוך קטן, ולעדותו השיבה בערך כך: "זה לא כל כך פשוט לפטר יועץ משפטי לממשלה, אבל בסדר, אם רוצים - שיפטרו. מה שבטוח הוא שלא קיים הלחץ שיגרום לי להתפטר. ידעתי לאן אני נכנסת, אני מרוצה מתפקידי ואני לא הולכת לשום מקום". כשנשאלה ממה בכל זאת היא חוששת, השיבה: "להיות פחות עם הנכד".

ירידה בסטנדרטים

בסביבת היועצת מביטים בדאגה על הרפורמות המוצעות במערכת המשפט. משפטן בכיר שנפגש איתה אמר: "דיברנו על הרבה נושאים. להתרשמותי, פסקת התגברות ברוב של 61 היא תמנע בכל דרך, היא תתאבד על זה". גם בכיר בייעוץ וחקיקה, אשר עובד עם היועצת, אומר כי "זה נכון, מבחינת היועצת פסקת התגברות כזאת זה באמת קץ הדמוקרטיה. אין גבולות למחוקק, ובג"ץ איבד את היכולת להגן על זכויות אדם".

בסביבתה של מיארה אישרו זאת. חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 תביא את היועמ"שית לקבוע כי חלה מניעה משפטית, חרף העובדה כי זהו תיקון בחוק יסוד.

מיארה לא חוותה את הלחץ וההפגנות שמנדלבליט חווה. מבחינתה, להגיע עם תיקי נתניהו אל הכרעת הדין. אם נתניהו שוב יפנה לבקש הסדר, הוא ייבחן כמו כל אזרח שמבקש זאת

התרבות החוקתית מטרידה את היועמ"שית. בניגוד לבריטניה למשל, בישראל לא התקבל "נוהג חוקתי", ובהיעדר חוקה וכאשר יש חוקי יסוד שנחקקים וניתן לבטלם בכל רוב רגיל, אין מאפיין שהוא "איטס נוט דאן". אין קווים אדומים, וחסרות בשיטה הישראלית הגנות על זכויות אדם. כך, למשל, אדם הורשע בשלישית ובחלקים נרחבים בציבור אין לכך משקל והוא נבחר לכנסת.

מיארה רואה את הסטנדרטים הולכים ויורדים. לפי גישתה, היא תטיל מניעה משפטית כאשר המחוקק יחצה את הקו האדום הבוהק. לעומת זאת, היא לא תמנע יוזמות חקיקה שיסבכו את ישראל בהאג או יגרמו להוצאת ישראל מה־OECD. היא לא תציל את הממשלה מעצמה.

הגבלת בג"ץ לפסילת חוק בהרכב מורחב וברוב מיוחס, למשל 13 שופטים מתוך 15, הוא בעייתי ביותר בעיני מיארה, אם כי תתנגד לכך פחות מאשר לפסקת התגברות ברוב של 61. לשיטתה, המחוקק מגביל את ההגבלות שעוד ישנן. נוסף על כך, במשרד המשפטים צופים כי בית המשפט העליון יהיה יותר ויותר שמרן בשל מינויים כשל איילת שקד ומינויים דומים בעתיד. לשרים בממשלה ששוחחו איתה היא אמרה שמוטב להקים ועדה ציבורית עם אנשי מקצוע ממגוון תחומים ופוליטיקאים, כדי לבנות את חוק יסוד: החקיקה שיסדר את מערכת המשפט.

"טיפסה על עץ גבוה"

מיארה נולדה בגבעתיים ב־1959 לשלומית, ציירת, ולעמנואל, מלוחמי הפלמ"ח בקום המדינה, מפקד המחלקה הדתית שהשתתף בקרבות רבים, ובהמשך - כמו בתו גלי - שירת במודיעין. למיארה אחות, עו"ד ענת בהרב־קרן, יועמ"ש עיריית הרצליה. ב־2016 אישרה ענת לעירייה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בחינם, ושר הפנים דאז, אריה דרעי, ניסה לבלום זאת ללא הצלחה. באופן אירוני, האשימה בספטמבר השנה שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי את היועמ"שית מיארה, בכך שהיא מונעת ממנה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בישראל.

לאחר שירותה ב־8200, סיימה מיארה ב־1990 את התואר השני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. ארבע שנים מאוחר יותר החלה לעבוד במחוז תל אביב בפרקליטות המדינה, בתחום המשפט האזרחי שאינו פלילי. עם השנים טיפסה בדרגות שירות המדינה וב־2007 מונתה לפרקליטת המחוז עד 2015.

רבים במשרד המשפטים סבורים כי הקריטריון שהוביל את סער לטרפד את מינוי נזרי ולקדם את מיארה, הוא הסדר הטיעון עם נתניהו. מקורב לסער טוען כי "הוא העריך שיהיה קשה ללחוץ עליה". סער מכחיש

בפרקליטות מחוז תל אביב הכירה את גדעון סער, ששימש גם הוא פרקליט במחלקה. השניים שמרו על קשר מקצועי, וכאשר מונה סער לשר הפנים מטעם הליכוד, מינה את מיארה ליו"ר ועדה במשרד שתפקידה לבחון כשירות מועמדים לתאגידים עירוניים. ב־2022, בשלהי כהונתו של היועמ"ש מנדלבליט, הוצבה מיארה כנציגת ציבור בוועדה שבחרה את עוזרו הבכיר של מנדלבליט והאיש המקורב אליו ביותר במשרד, ד"ר גיל לימון, לתפקיד המשנה ליועמ"ש במקומה של דינה זילבר.

בתקופתה כפרקליטת מחוז ת"א־אזרחי נחשבה מיארה למנהלת קשוחה. ותיקי הפרקליטות מספרים על מקרה אחד שבו גילתה כי אחת הפרקליטות מאחרת כרונית בהגשת תיקים שהיא מנהלת, וכאשר גרמה להפסדים של מיליוני שקלים למדינה, הסתירה זאת. מיארה פעלה נמרצות כדי לפטרה, אך הניסיון הזה נבלם.

"אני זוכר שהוטל עליה עומס תיקים לא הגיוני", נזכר בכיר בפרקליטות דאז, "אני טענתי שאם עיקר הבעיה הוא ניהולי, אי אפשר לפטר אותה. זה לא היה פשוט כי מיארה התעקשה". בכיר אחר בפרקליטות שהיה בסוד העניינים סיפר כי "הפיטורים נמנעו מפני שהפרקליטה היתה בכלל בהריון, אבל אני הרגשתי שמיארה מטפסת על עץ גבוה. הרי כמה שנים קודם לכן היה אירוע חמור יותר, שבו פרקליטה לא הגישה עמדות מדינה, וחטפנו בבית הדין לעבודה פסק דין שחייב את המדינה במיליונים רבים. ניסינו לבטל את פסק הדין, זה הגיע לכך שמשה לדור, שהיה אז פרקליט מחוז ירושלים בטרם מונה לפרקליט המדינה, עמד לחקירה נגדית בבית הדין. הסיפור הזה הגיע לבג"ץ. אז אם במקרה החמור לא פיטרנו - במקרה הקל יותר נפטר? מיארה התקשתה לרדת מהעץ".

בניגוד לשניים, בכיר אחר לשעבר בפרקליטות מציג תמונה שונה: "מיארה, כפרקליטת מחוז, היתה תובענית, עבדה שעות רבות לטובת הציבור והציבה דרישות דומות גם לפרקליטים שתחתיה. אני חשבתי שדרישת הפיטורים היתה מוצדקת. אנחנו רוצים פרקליטי מחוזות שלא רק מסתחבקים במסדרונות ושכולם לכאורה אוהבים זה את זה, אלא גם כאלה עם יכולות ניהול, שמעזים לפטר, דבר שלצערי עד היום אין בפרקליטות". מכל מקום, הפרקליטה המדוברת עודנה בתפקידה במחוז ת"א ומוערכת על ידי פרקליטת המחוז, ליאורה חביליו.

לאתגר את הפרקליטות

כאשר נפתחה המלחמה בין הפרקליטות לבין נציבת הביקורת על הארגון, השופטת הילה גרסטל, נמנעה מיארה מלהצטרף אל שוחות הלוחמים ותמכה בהקמתה של הנציבות. מאחורי הקלעים שמרה על קשר עם גרסטל, כך מספרת פרקליטה שהיתה מקורבת למיארה באותה תקופה.

כפרקליטה היא ניהלה תיקים משמעותיים. כך, למשל, בתביעה של עבריין מורשע אשר נידון למאסר, וטען כי חקירתו על ידי מפקד יאח"ה, אפרים ברכה ז"ל, הסבה לו נזקים תוך פגיעה חמורה בזכויותיו. מיארה ניהלה דיוני הוכחות ארוכים, אך לבסוף המדינה הפסידה ושילמה לעבריין פיצויים. תיק נוסף היה תביעת הדיבה שהגיש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נגד פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, על דברים שאמר עליו בראיון. לדור נאלץ להתנצל, אולם מבלי לפצות את אולמרט. מיארה גם הדפה תביעות רבות של פלשתינים שדרשו פיצויים ממדינת ישראל.

בלשכת היועמ"שית מעריכים כי נתניהו ממתין לראות כיצד ינהג בג"ץ עם חוק דרעי בנוגע לסוגיית הקלון. שם חושבים כי אם בג"ץ ינהג בשמרנות ולא יתערב בתיקון, הבא בתור יהיה חוק נתניהו

בשנת 2016 סיימה את עבודתה בפרקליטות והצטרפה כיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'. גם שם הזדמן למיארה לעסוק בענייני המדינה, כאשר אחרי מבצע צוק איתן כתבה חוות דעת שהגנה על בני גנץ ואמיר אשל מתביעת נזיקין שהוגשה לבית משפט בהולנד בידי פלשתיני שבני משפחתו נהרגו במבצע. חוות דעתה התקבלה, והתביעה נדחתה.

לקראת נובמבר 2021 צלצל הטלפון הנייד של מיארה, והיא התבקשה להגיע אל לשכת שר המשפטים גדעון סער. "אני רוצה שתגישי מועמדות לתפקיד היועמ"ש", הפתיע אותה. למיארה היה ברור שתשובתה תהיה חיובית, אך היא ביקשה כמה ימים להיוועץ עם ילדיה, שעובדים בחברות הייטק. לאחר שהודיעה לסער שהיא מוכנה להתמודד, הוא לקח אותה לפגישה עם רה"מ דאז, נפתלי בנט, שנתן לה את תמיכתו.

"הבעיה היתה שמול מיארה התמודד המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, מועמד חזק שחברי ועדת האיתור עשויים היו לראות אותו כמתאים יותר, ולהמליץ לממשלה עליו ולא על גלי", מספר מקורב לגדעון סער שעסק בנושא, "גם ידענו שהשרה שקד אמרה לבנט שנזרי עדיף, ושיהיה זה הימור להביא לממשלה את נזרי ומיארה ראש בראש, על אף תמיכתו של בנט בה".

ועדת האיתור פסלה את נזרי והעבירה להחלטת הממשלה את מיארה ושני מועמדים נוספים. חבר הוועדה, ח"כ צבי האוזר, ביקש להבטיח את בחירתה של מיארה וניסה לשכנע את יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, להמליץ לממשלה רק עליה. גרוניס, שהיה בדעת מיעוט וסבר שמיארה כלל לא כשירה לתפקיד, סירב. אחרי הבחירה בה, התקשרו כמה מחברי הוועדה אל נזרי להתנצל. רבים במשרד המשפטים וגם בסביבתו סבורים כי הקריטריון שהוביל את סער לטרפד את מינויו ולקדם את מיארה הוא הסדר הטיעון עם נתניהו.

מקורבו של סער, שעסק בענייני ועדת האיתור, אומר כי "חברתית, מיארה רחוקה ממרכז ההשפעה של נתניהו - חילונית, אשכנזית, לא מחוברת לרבנים ולא לבייס, ולכן סער העריך שיהיה קשה ללחוץ עליה בנוגע להסדר טיעון מקל. העובדה שמנדלבליט נטוע בבייס של נתניהו הביאה אותו לפגוע בחקירות ובהמשך לחתור להסדר מקל, תוך מידור צוות התביעה. כאשר נבחנו תיקי נתניהו, סבר נזרי שיש לסגור את תיק 2000 וכן את השוחד ב־4000 ולהשאיר רק הפרת אמונים. הוא יפתח את המו"מ עם סנגורי נתניהו מעמדה מרוככת".

עוד מסביר המקורב כי "גלי אמנם גדלה בפרקליטות, אבל באופן מהותי לא היתה חלק ממשרד היועמ"ש, היא לא חלק מהשושלת שלהם ולכן יכולה לאתגר אותם".

בסביבת סער מכחישים נמרצות כי הסדר טיעון לנתניהו היה שיקול בבחירתה של מיארה. בכיר בייעוץ וחקיקה דוחה את הסברה ואומר כי "גם לליאת בן ארי אין בית כנסת והיא לא שייכת לבייס של נתניהו, ותראה מה עושים לה. אפשר לעשות לך 'ניר אורבך' גם אם אין לך כיפה".

כן, לחקור

מהי, אם כן, גישתה של מיארה להסדר טיעון עם נתניהו? ישנם קולות אשר קוראים לחתור לסיום המשפט בשל המאבק הציבורי שהוא הביא עימו. היועמ"ש הקודם, מנדלבליט, רצה מאוד לסיים את המשפט בהסדר טיעון מקל יחסית. למיארה גישה הפוכה לחלוטין.

לשיטתה, הגישה המצדדת בהסדר טיעון זורעת מסר שלפיו אין לחקור שחיתות ציבורית ובטח לא של ראש ממשלה מכהן, פשוט כי זה מביא להרבה בלאגן. בניגוד למנדלבליט, מיארה לא חוותה את הלחץ וההפגנות שהוא חווה. מבחינתה, להגיע עם תיקי נתניהו אל קו הסיום של הכרעת הדין. אם נתניהו שוב יפנה לבקש הסדר, הוא ייבחן כמו כל אזרח שמבקש זאת. היותו ראש ממשלה, לתפיסתה, לא מקנה לו יתרון.

גורמי ביטחון ביקשו ממיארה למנוע מבן גביר לעלות להר הבית. היא דחתה את רוב הבקשות. כשהשר בר־לב הוציא הנחיות המגבילות עליית יהודים להר, קבעה מיארה כי ההגבלות אינן חוקיות

בלשכת היועמ"שית מעריכים כי נתניהו ממתין לראות כיצד ינהג בג"ץ עם חוק דרעי - תיקון לחוק יסוד אשר מאפשר לו להתגבר על סוגיית הקלון. שם חושבים כי אם בג"ץ ינהג בשמרנות ולא יתערב בתיקון לחוק היסוד, הבא בתור יהיה חוק נתניהו. כלומר, ייחתם הסדר טיעון, אך לאחריו יפעל לחוקק תיקון בחוק יסוד: הממשלה, שיאפשר לו להתגבר על הקלון שבעקבות ההרשעה שבהסדר הטיעון.

אחת המשימות הראשונות של מיארה בתפקיד היתה לימוד תיקי האלפים. במשך ימים קראה את העדויות ועברה על הראיות המרכזיות. כשסיימה, שאל אותה אחד מעוזריה אם היתה מקבלת החלטה זהה לזו של מנדלבליט. מיארה השיבה לו "זו בכלל לא השאלה, התיקים מתנהלים. השאלה אינה אם גם אני הייתי מגישה כתבי אישום, אלא אם אני מאמינה בהם עכשיו, והתשובה היא כן, בוודאי".

מיארה מתעדכנת מעת לעת במתרחש במחוזי ירושלים, אולם מותירה את עיקר ניהול התיק לפרקליט המדינה עמית איסמן, המשנה שלו ליאת בן ארי והתובעים יהודית תירוש ואלון גילדין. רק ביום חמישי האחרון ערכה ישיבה עם צוות תיקי האלפים לאחר שבן ארי שבה ממשימה בחו"ל.

כאשר שופטי המחוזי בירושלים דחו את בקשת התביעה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו, הוציאה היועמ"שית הודעה חריגה, שלפיה החליטה שלא להשיג על ההחלטה. משפטנים מתחו ביקורת על ההודעה, שכן כלל לא ניתן להשיג על החלטות ביניים במשפט הפלילי. גם בפרקליטות הובכו מכך. בסביבת היועץ אומרים כי אכן, בטרם יצאה ההודעה התקיים דיון בשאלה אם לעתור לבג"ץ, והוחלט להימנע מכך.

פיצול - בלי פוליטיקה

מאז שנכנסה לתפקיד, הבחינה מיארה כי ישנה ירידה חדה במספר תיקי השחיתות השלטונית אשר מובאים לפתחה מיחידת להב 433 במשטרה, כמו גם ירידה בחומרי המודיעין אשר זורמים אל רשויות האכיפה בנוגע לנבחרי ציבור. בסביבת היועצת מעלים שתי אפשרויות - האחת היא כי התיקים הרבים מתקופת מנדלבליט הרתיעו את הדרגים הפוליטיים, ואפשרות שנייה, ובעייתית, היא כי מאבקי נבחרי הציבור ברשויות האכיפה נשאו פרי והרתיעו את חוקרי ובלשי להב.

בשבוע שעבר ערכה היועמ"שית ביקור בלהב לאחר פגישה עם מפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אשר עסקה בכמות התיקים והמידעים הנמוכה. במהלך הסיור נפגשה עם כל מפקדי החטיבות ושוחחה עימם על הנושא. הנתון מדאיג מאוד את מיארה, ובחינתו הוצבה בראש תוכנית העבודה השנתית של לשכתה.

משפטנים שנפגשו עם מיארה סיפרו כי הביעה עמדה נגד פיצול תפקיד היועמ"ש. לגישתה, הפיצול הוא לא יותר מכותרת שלא אומרת מאום, והמהות היא באיך. שרי משפטים שהחלו לעסוק בפיצול השתכנעו לזנוח את הרעיון, אך בסביבתו של סער מציבים תמונה אחרת בנוגע למיארה: "גלי נבחרה על דעת זה שהתפקיד יפוצל, זה עלה במפורש בפגישות בינה לבין סער והיא אמרה לו שלא תתנגד לכך. זה היה תנאי שהוצב לה והוצב גם לעמית איסמן לפני שנבחר לפרקליט המדינה. שניהם נכנסו לתפקיד בידיעה שסער ייקח מהם את היכולת לקבלת החלטות בתיקים של נבחרי ציבור".

במשך חודשים ארוכים עמלו סער ומנכ"ל המשרד, ערן דוידי, על הצעת חוק פיצול היועמ"ש, שהיא פרי פגישות עם משפטנים בכירים רבים. סער הגיש ליועמ"שית את ההצעה, אלא שאז הקואליציה התערערה בעקבות פרישתה של עידית סילמן, כך שנחסך ממיארה להציג את עמדתה בנושא.
הצעת פיצול תפקיד היועמ"ש של סער הגיעה לידי "ישראל היום", ולפיה סמכותו של היועמ"ש לאשר חקירות והגשת כתבי אישום נגד נבחרי ציבור תילקח ממנו, אולם לא תישאר בידי הפרקליטות.

בהצעת החוק של סער ישנה ועדה שבה יהיו חברים יועמ"ש בדימוס, שופט בדימוס וסנגור, והם אלו שיקבלו את ההחלטות בתיקי נבחרי ציבור, והפרקליטות תהיה כפופה להם בתיקים הללו. נוסף על כך, משרד היועמ"ש יחדל מייעוץ לממשלה בענייני זכויות חשודים ונאשמים, והייעוץ המשפטי לממשלה בנושאים הללו יעבור ליחידה עצמאית במשרד המשפטים.

סער תכנן להשיג את תמיכת הממשלה והיועמ"שית בקיץ ולחוקק זאת במושב החורף של הכנסת. מיארה, כאמור, לא קיימה דיון בהצעה של סער, אך גישתה הכללית היא שלממשלה יש סמכות לערוך שינויים מבניים בתפקיד היועמ"ש - כל עוד ברור שהשינוי לא מחליש את אכיפת החוק וכי יישמר מנגנון שיקפיד על מינויים ראויים ולא פוליטיים. את התנגדותה נימקה באוזני רבים בכך שהיועץ המשפטי הוא גורם ממתן מול הפרקליטות הדוהרת, שלא מכירה את עבודת הממשלה, לא מכירה פוליטיקה, ועלולה להפליל התנהגויות נורמטיביות. זו לא רק גישה עקרונית, אלא גם יומיומית: בשמונת החודשים שבהם מכהנת מיארה היא הספיקה לדחות כמה בקשות חקירה של המשטרה בנוגע לנבחרי ציבור.

"יועמ"שית מאפשרת"

כאשר נבחרה מיארה לתפקיד, נטען נגדה כי היא נעדרת ידע וניסיון בתחום הפלילי. הביקורת אינה בחלל ריק, שכן, בדו"ח ועדת שמגר אשר בחנה את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי "היועץ המשפטי משמש ראש התביעה הכללית, ומכאן מתחייבת בקיאותו בתחום דיני העונשין", בקיאות שאין למיארה.

עו"ד יוכי גנסין, מהמשפטניות המובילות בשירות המדינה, ובתפקידה האחרון יועמ"שית שירות בתי הסוהר, דוחה את הביקורת: "חוסר ניסיון בתחום המשפט הפלילי לא הופך מינוי אדם ליועמ"ש לממשלה ללא כשיר או לא ראוי. לא כל משפטן יכול להיות בקיא במובהק בכל תחומי המשפט - האזרחי, הפלילי והחוקתי־מנהלי - כשם שמומחה בתחום האורתופדיה אינו מומחה בתחום רפואה אחר, למשל קרדיולוגיה. בשל כך - תהליכי העבודה של היועמ"ש הם כאלו שהוא עובד באופן מובנה וסדור עם צוות של משנים אשר כל אחד מהם מומחה לתחומי המשפט השונים, ותחתיהם מכהנים עשרות משפטנים, שכל אחד מהם מביא את המטען המקצועי שלו.

"גם פרופ' אהרן ברק מונה בשעתו ליועמ"ש לממשלה כאשר ה'פורטה' שלו היה המשפט האזרחי, ורק כאשר נכנס לתפקיד - הפך למומחה אף בתחום המשפט החוקתי והמנהלי. היועמ"ש לשעבר פרופ' יצחק זמיר גם הוא לא היה 'פליליסט', כי אם מומחה למשפט חוקתי־מינהלי בעת שמונה; וגם פרקליט המדינה עמית איסמן עסק אך ורק במשפט פלילי בכל הקריירה המשפטית שלו, אבל בתפקידו הנוכחי נושא באחריות גם למחלקת הבג"צים ולמחלקה האזרחית בפרקליטות. מיארה עבדה עשרות שנים כמשפטנית פעילה ובכירה בפרקליטות ועסקה במגוון רחב של תחומי משפט, ויש לה רקורד מקצועי עשיר. אין המדובר בעורכת דין חסרת ניסיון מקצועי מהשורה השנייה'".

במנעד שבין אקטיביסטית לשמרנית, בסביבת שר המשפטים היוצא סער מגדירים את מיארה "שמרנית מתונה". בסביבתה העידו כי תעשה את המקסימום לאפשר לממשלה לממש את מדיניותה, בגבולות הדין. "היא יועמ"שית מאפשרת, זו תפיסת עולמה", אומר אחד משרי הממשלה, "שיטת העבודה שלה היא כרגע הענקת כוח למשנים, והיא פחות מתערבבת עם שרים, אבל כשהיא בתמונה - נקודת המוצא כפי שהתרשמתי היא לאפשר לפעול. אגב, לדעתי יותר מאפשרת ממנדלבליט. ייתכן שזה בגלל שזו שנה ראשונה שלה וייתכן שזו תפיסת עולם. אני חושב שזה גם בגלל שברגע שהחלו חקירות נתניהו, מנדלבליט נכנס למגננה. גלי לא חיה את תיקי ראש הממשלה, זה פרויקט של קודמה, היא לא שם רגשית".

עם זאת, מיארה לא מכירה בצורך לבצע שינויים, ודאי לא רפורמות מעמיקות במערכת המשפט, זולת חקיקת חוק יסוד: החקיקה שעיקרו עיגון המצב הקיים.

על מיארה נמתחו ביקורות רבות בטענה כי היא משרתת את הממשלה שמינתה אותה, ובעיקר את גדעון סער. היא אינה חשופה לרשתות החברתיות, עוזריה מפנים אותה לציוצי טוויטר מדי פעם, אך היא צורכת בעיקר את העיתונות הממוסדת. בסביבתה דוחים את הביקורת ואומרים כי הממשלה הנכנסת תקבל יחס זהה ואת מדיניותה ניתן יהיה לבחון עם הזמן.

מיארה בלמה כמה תזכירי חוק שביקש סער להפיץ לקראת חקיקה. אחד מהם, אשר קשור בנתניהו, אף הביא לשיחה קשה ביניהם. בסביבת סער אומרים כי לא זכורה שיחה קשה, אך מאשרים כי התנהלו ויכוחים על אודות מניעות משפטיות שהיועמ"שית הטילה על תזכירים שלו.

בין המהותי לפורמלי

השבוע יצאה מיארה נגד חוק בן גביר, המעניק יותר סמכויות לשר לביטחון לאומי, והמשנים שלה אף נפגשו עימו על מנת לנסות לרככו. מיארה מכירה את בן גביר בעיקר מתוך מידעים מודיעיניים ביטחוניים, ובלשכתה נערכו כמה ישיבות עם גורמי ביטחון אשר ביקשו ממנה למנוע ממנו לעלות להר הבית, וכן למנוע את הימצאותו בשכונת שמעון הצדיק (שיח' ג'ראח) בירושלים. היא דחתה את רוב בקשות הגופים הביטחוניים. כאשר השר לביטחון הפנים עמר בר־לב הוציא הנחיות המגבילות עליית יהודים להר, קבעה מיארה כי ההגבלות אינן חוקיות.

כבר בחצי השנה הראשונה של היועמ"שית בתפקידה נרשמה לחשבונה החלטה שעוררה ביקורת ציבורית עזה וגם מצד בג"ץ. היה זה כשראש הממשלה יאיר לפיד ביקש למנות רמטכ"ל, ובשל צורך ביטחוני דחוף אישרה לו מיארה לעשות זאת בתקופת בחירות. בחוות הדעת לא הובאה התייחסות למה שהתברר מאוחר יותר - שמינוי רמטכ"ל מצריך אישור של הוועדה למינוי בכירים, אולם תפקיד יו"ר הוועדה אינו מאויש.

בחוות דעת של היועמ"שית אשר נחשפה לראשונה ב"ישראל היום", אישרה מיארה לצורך מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות גם למנות יו"ר ועדה בתקופת בחירות, וקבעה כי המינוי יהיה לשמונה שנים, כך שיכבול את ידי הממשלה הנכנסת בניגוד לכללי האיפוק והריסון החלים על ממשלה בתקופת בחירות. שופט ביהמ"ש העליון בדימוס, מני מזוז, הוא שהיה מיועד לתפקיד. מיארה, שלפי הדין המצוי חוות דעתה מחייבת את הממשלה, לא הביאה בפניה אלטרנטיבות, כמו למשל שהמינוי יהיה לצורך אישור הרמטכ"ל בלבד.

במהלך הדיון בבג"ץ ניסו השופטים לרמוז כי חוות הדעת שלה מוטעית ומנוגדת לכללים שהתווה משרד היועמ"ש בעצמו. לאחר שמיארה התעקשה להתבצר בעמדתה, הוציא בג"ץ פסק דין אשר מתח ביקורת על התנהלותה המשפטית.

זו לא הפעם הראשונה שבג"ץ דוחה חוות דעת של היועמ"ש. כאשר החלה הכנסת בהליך חקיקת חוק ההסדרה, הודיע מנדלבליט כי יש מניעה משפטית לחוק, אך ניתן להסדיר יישובים באיו"ש באמצעות כלי דורסני פחות, לשיטתו, הנקרא "תקנת השוק". הממשלה בכל זאת חוקקה את החוק, ובסופו של דבר, בג"ץ פסל גם את החוק וגם את המתווה שבחוות הדעת של מנדלבליט בבג"ץ מצפה כרמים.

סערה נוספת שעוררה מיארה קמה בעקבות נאום שלה בכנס לשכת עורכי הדין בספטמבר השנה - "נאום המשילות המהותית". במסגרתו אמרה היועמ"שית כי "בשנים האחרונות יש קולות הטוענים ששלטון החוק פוגע במשילות, או עומד בניגוד לה. אני חולקת מכל וכל על אמירה זו. משילות ושלטון החוק חד הם. בהקשר זה יש להבחין בין משילות פורמלית או טכנית לבין משילות מהותית. משילות פורמלית עשויה להסתכל על זווית ראייה אחת ויחידה - האם הממשלה אפקטיבית במימוש יעדיה, או במילים אחרות: האם עולה בידי הדרג הנבחר לממש את רצון הרוב. משילות מהותית, לעומת זאת, אוחזת בתפיסה שלפיה הכוח השלטוני אינו מופעל בחלל ריק, אלא בתוך מסגרת ערכית" .

פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר־אילן היה בין המגיבים, ואמר: "כמו ש'הדמוקרטיה המהותית' של ברק (כלומר, כל מה שבית המשפט מחליט) גוברת ועדיפה על פני 'הדמוקרטיה הפורמלית' (כלומר, מה שהכנסת או הממשלה המייצגות את רצון הרוב מחליטות) - כך 'המשילות המהותית' (רק כל מה שהיועמ"שים יאמרו שמותר או אסור לעשות כדי למשול) תהיה עדיפה על פני 'המשילות הפורמלית' (כל מה שצריך לעשות כדי למשול באופן יעיל במסגרת הדין). והיכן האחריות על מה שיקרה? האחריות תוטל כמובן אך ורק על אלה האחראים על המשילות הפורמלית, שיוגבלו על ידי האחראים על המשילות המהותית, שלהם לא תהיה שום אחריות על החלטותיהם".

סא"ל במיל' ידידיה צוקרמן, יו"ר ארגון ערי ישראל, מסביר כי בעוד אזרחים רבים סובלים מחוסר המשילות של גורמי האכיפה בשטחם, היועמ"שית בחרה לעסוק בהגבלות על המשילות שכלל אינה קיימת: "כנראה שיש קשר בין מגורים בשכונה יוקרתית לדיבורים על משילות מהותית. תושבי מדינת ישראל, הנאנקים תחת עול הפרוטקשן וחיים בצל הטרור הפלילי והלאומני, זועקים למשילות בסיסית שתחזיר להם את הביטחון האישי. הדיבורים על 'משילות מהותית' מצביעים על ניתוק עמוק וחריף מכל מי שגר מחוץ לגבול רמת־גן־גבעתיים. תפקידה של מערכת המשפט בעת הזאת הוא להתאמץ ולמצוא פתרונות לאכיפת חוק שוויונית, להרתעה ולהשבת המשילות והביטחון לתושבי ישראל". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו