מחוץ לתוכנית הלימודים: שיעורים בהסתה

במציאות מתוקנת, מורה שמקבל משכורת ממשרד החינוך לא אמור לצאת נגד המדינה - ובטח לא ללבות אש דווקא כאשר ישראל בוערת. אבל ארבעה מורים בתיכון אורט ע"ש חילמי שאפעי בעכו, פעלו אחרת: עאדל ריאן, אדם קשאשא, ג'נאן מוסלמני וחולוד פאודי פרסמו פוסטים מחרחרי מלחמה תוך כדי המהומות בעכו, במהלך מבצע שומר החומות וגם אחריו. במקום להרגיע את האווירה כפי שמצופה מאנשי חינוך, הם דאגו דווקא להתסיס אותה.

כך למשל עאדל ריאן, מורה לאזרחות ורכז המקצוע, שמלמד באורט משנת 2009, כתב בפייסבוק ב־10.02.21: ''הלוואי שתקבלו שיתוק בידיים, הו אללה. אללה, שמור על מסגד אל־אקצא'' וגם: "אלוהים גדול יותר מכל צורר. אללה, הגן על הנוער המוסלמי, תן לנו ניצחון על אלו שעשו לנו עוול". נוסף על כך, הוא שיתף פוסט שבו צורף סרטון של זריקת אבנים, התפרעות ומעצרים בהר הבית, עם הכיתוב: "העצורים מגינים על כבוד האומה לנוכח פלישת כוחות גדולים של הכיבוש לאל־אקצא. ירושלים מתקוממת". יום למחרת הוסיף לתמונת הפרופיל שלו את דגל פלשתין ואת מסגד אל־אקצא.

ריאן, כך על פי צילומים רבים שהעלה בדף הפייסבוק שלו, מרבה לבקר בהר הבית. אבל לא רק מצבו של אל־אקצא מטריד אותו - גם הניצחון של המוסלמים על אויביהם, כך לפי מה שכתב: "הו אללה, הענק ניצחון לעם של מוחמד", ו"אללה, הענק ניצחון למוסלמים על אויביהם". את החינוך לאזרחות הטובה הזאת כתב המורה לאזרחות בזמן שברחובות עכו כבר בערו שתי תחנות משטרה ובית מלון, ולינצ'ים בוצעו בחמישה יהודים.

א', תושב עכו: "אל העיר העתיקה אני לא מתקרב כי לא נעים ששולחים לך מבטי שנאה. גם במרכז העיר תושבים שמסתובבים עם סממנים יהודיים, כמו כיפה וציצית, סופגים קללות ותנועות מגונות כדבר שבשגרה"

עונש למשת"פים

אדם קשאשא, מורה למוזיקה שעובד בתיכון ובחטיבת הביניים משנת 2014, כתב פוסט עם ניגון מתלהם בפייסבוק ב־12.05.21: ''הכי טוב לא לדבר ולא לכתוב יותר תגובות ולא להעלות פוסטים, אני הולך למחוק הכל מאצלי. אני לא מצליח להבין את אלה שרק מדברים, מה הרווחתם מזה? אתם תלמדו בתקופה הקרובה, כל הנוער הולך להיעצר, כל הכבוד לפטריוטים!''

ב־18.05.21 הוא איים על משת"פים, תוך כדי שהוא מביא דוגמה מסצנה בסדרה סורית, שבה מתוארת תפיסת משתפי פעולה עם הצרפתים כאשר שלטו בסוריה. המסר לא ניתן ליותר מדי פרשנויות: איום על חיילים/שוטרים ערבים המשתפים פעולה עם היהודים. ''לא ראיתם מה קרה לו (לדמות שהיתה משת"פ בסדרה; י"א)?", כותב קשאשא. "אללה יפעל נגד כל סוכן שפועל נגד ארצו ומולדתו''. ב־6 ביוני ממשיך וכותב קשאשא: ''אם אתה מלשין על קולגה בעבודה - זו לא גבורה, יכנו אותך כלב. אם אתה מלשין על השכן שלך, גם יכנו אותך כלב''.

וזה ממשיך: ג'נאן מוסלמני, מורה לחינוך גופני בתיכון משנת 2012, שיתפה במהלך מבצע שומר החומות פוסט תמיכה בשביתת ההזדהות עם תושבי רצועת עזה ונגד "מעשי הטבח בעזה", לשון הפוסט. בהמשך ולאורך השנה כתבה מוסלמני עוד כמה פוסטים שהביעו תמיכה במחבלים היושבים בכלא.

כך למשל באוגוסט 2021 העלתה שני פוסטים של תמיכה בשחרור המחבלת ההרה אנהאר א־דיק, שנעצרה בניסיון לבצע דקירה. "אם העניין שלנו הוא נשים באופן כללי, אז נשים מדוכאות הופכות לעניין הפרטי שלנו", שיתפה פוסט הדורש את שחרור המחבלת. בספטמבר 21' הביעה תמיכה במחבלים שברחו מכלא גלבוע, ולאחרונה, באפריל 22', הביעה תמיכה בשחרור המחבל אחמד מנסארה, שבגיל 13 השתתף בפיגוע דקירה קשה בפסגת זאב.

פאודי, מורה לאנגלית בתיכון משנת 2012, פרסמה במהלך מאי 21' שלושה פוסטים עם הציטוטים הבאים: "אללה, אנחנו מובסים אז תן לנו ניצחון". "מי שרוצה ברעת המוסלמים - עונשו שחיטה''. ו"אללה שחרר את הרוע והפגיעה של הצוררים מאל־אקצא". אם אלה הדברים שכתבו הארבעה בגלוי, ברשתות החברתיות, כאשר בין עוקביהם גם תלמידיהם - מעניין מה הם אומרים בסתר בין כותלי הכיתה. בכל מקרה נראה שהמילים הללו לא נפלו על אוזניים ערלות: תלמידי בית הספר, כמו רבים מצעירי העיר, השתתפו בהפגנות.

בתי כנסת ריקים

מאז מבצע שומר החומות לא שבה השלווה לעכו. את העיר עוטף שקט מתוח ושברירי, שמופר עם גלי סערה שמכים בעיר החוף היפהפייה והמדממת הזאת. עכו ממשיכה לספוג אלימות לאומנית של צעירים ערבים הפוגעים ביהודים. מי שעוקב אחרי האירועים הוא עיתונאי "מקור ראשון", יאיר קראוס, שחשף את המקרים הבאים: באוקטובר 2021 שני צעירים ערבים, שרכבו על אופניים חשמליים, דחפו והפילו נערה יהודייה; בנובמבר 2021 שני בני מיעוטים ניסו לדקור באולר שני תלמידים של המכינה הקדם־צבאית; בהמשך עוד שני ילדים יהודים הופלו על הקרקע על ידי רוכבי אופניים ערבים; ב־12 במאי 2022 עשרות נערים ערבים תקפו באלימות, בקרשים, סכינים וברזילים, ופצעו שני צעירים יהודים שדגו בנמל עכו; בשבוע שעבר, ב־15 ביוני, שישה קטינים נעצרו זמן קצר אחרי שיידו אבנים על חניכי ביה"ס לקציני ים בעכו, שהתאמנו אחר הצהריים בחוף.

את האווירה המדכאת בעכו ואת תחושת חוסר הביטחון ברחובות העיר מתאר א', תושב העיר זה שנים רבות. "אל העיר העתיקה אני לא מתקרב בכלל כי אין לי מה לעשות שם, ולא נעים ללכת לטייל או לבקר במקומות שבהם שולחים בך מבטי שנאה. גם ברחובות במרכז העיר תושבים שמסתובבים עם סממנים יהודיים, כמו כיפה וציצית, סופגים קללות ותנועות מגונות, כדבר שבשגרה".

א', בן 60 ואב לחמישה, עובד בתחום החינוך. רבים מעמיתיו הם ערבים, לכן הוא אינו מעוניין להזדהות בשמו. מדי שבת הוא צועד 25 דקות ברגל מביתו אל מרכז העיר, כדי להשלים מניין באחד מבתי הכנסת במקום. חלק מבתי הכנסת סגורים בשבתות, ואחרים, שבעבר התפללו בהם 600 איש, בקושי מצליחים לגרד מניין. בעבר שקקו החיים היהודיים ברחובות הראשיים של עכו, אבל עם השנים היהודים נדדו הלאה, וכיום רוב תושבי מרכז העיר הם ערבים.

"לפני חודש תפסנו שני ילדים שזרקו אבנים על בית כנסת ברחוב דרך הארבע", הוא מספר. "מדובר בבית כנסת שלצערנו הוא סגור בשבתות כי אין מניין. במוצאי שבת הודעתי על האירוע לפיקוח העירוני, ואין לי מושג מה עשו עם זה. לא הלכתי למשטרה מפני שהמשמעות של זה היא להפסיד יום עבודה. זה לעמוד שעות בתור עד שמקבלים אותך ואז למלא מיליון טפסים, ובסוף אתה מקבל עדכון שהמשטרה סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור. לאזרח רגיל אין כוח להתמודד עם הדבר הזה. אף אחד לא יפסיד יום עבודה על תלונה שהוא יודע שלא יטפלו בה. זאת התחושה בעיר של הרבה אנשים. מפקד המשטרה מבקש כל הזמן שיודיעו לו על כל אירוע ומבטיח לטפל, אבל זה לא מעשי. עד שהורים לא יקבלו 30 אלף שקלים קנס על ילד שזרק אבנים על בית כנסת, שום דבר לא ישתנה. מה עושים היום? מזמינים את ההורים לשיחה ואומרים שאין מה לעשות כי זה קטין".

א' מתאר כי דווקא השבתות הפכו לזמן המועד ביותר לפורענות בעיר. "בשבתות, כשיש תנועה דלילה של מכוניות ושל אנשים, הם מעיזים יותר. הם מתוחכמים. הם יודעים שדתיים וחרדים לא מסתובבים עם טלפון בשבת, ולא יוכלו להזעיק משטרה. הם גם עושים את זה מתוך רכב חולף, מקללים או עושים תנועות מגונות ובורחים. לצערי, כבר התרגלנו לזה ולמדנו לחיות עם זה. הבנו גם שאין טעם להתעמת איתם, כי זה גם לא יעזור".

מדובר במבוגרים או בצעירים?

"בצעירים. זה יכול להיות ילד בן 8 או נער בן 18. הצעירים גדלים על שנאה. היום אתה עולה במעלית, וילד בן 8 מסמן לך תנועת ניצחון ואומר 'איטבח אל־יהוד'. בעבר לא היו מעיזים לעשות את זה. אבל חשוב לומר שזה ממש לא כולם, יש הרבה מאוד ערבים שהם נחמדים ואכפתיים ויש לנו איתם קשרים טובים".

א' מתאר את אחד מהאירועים שחווה לאחרונה, בעת שחיפש ברחוב במרכז העיר אנשים שיוכלו להשלים מניין באחת השבתות. "עובר ילד בן שמונה רכוב על אופניים ועוצר לידי. הוא שולף משהו מהכיס האחורי של המכנסיים, ואני כבר מתחיל לחשוש שהוא עומד לשלוף סכין, אבל אז הוא שולף טלפון, נעמד לידי, מסתכל עלי בשנאה ומפעיל את הטלפון. הוא משמיע מוזיקה ומתחיל לשיר: 'בדם ובאש נפדה את פלשתין' ו'עכו שלנו', ואז ממשיך לנסוע. מה תעשה לו? אם תאיים או תגיב, יביאו עליך משטרה. לא יעשו לו כלום, והוא יגיד שתקפת אותו.

"רוב האנשים פשוט הפסיקו להגיע להתפלל במרכז העיר, גם אם הם גרים קרוב. מי שבא לכאן הם רק אנשים אמיצים וחדורי שליחות מהגרעין התורני, מחב"ד או מבני עקיבא, שמבינים כמה חשוב לחזק את בתי הכנסת במרכז העיר. וגם ככה יש שבתות שלא מצליחים להשיג מניין. לצערי, בתי הכנסת האלה בסוף יסגרו אם זה ימשיך כך".

מה לדעתך צריך לעשות?

"אני באמת לא יודע. התחושה היא שהמדינה הולכת ונכבשת לאט־לאט. אגף החינוך בעיר עושה הכל כדי לקדם דו־קיום. משקיעים פה המון כסף בחינוך בתחום, אבל בסופו של דבר השנאה מגיעה מהבית".
מהבית? במקרה של תיכון אורט השנאה מגיעה גם מארבעה מורים. כשאני מקריאה לא' כמה מהפוסטים שצוטטו כאן בהתחלה, הוא נחרד. "אם אני כחרדי הייתי כותב משהו נגד המדינה, נגד הדגל, למחרת היו מעיפים אותי".

ג'נאן מוסלמני, מורה לחינוך גופני, העלתה פוסט תמיכה בשחרור מחבלת שנעצרה בניסיון לבצע דקירה. ב־21' הביעה תמיכה במחבלים שברחו מכלא גלבוע, ובאפריל האחרון - בשחרור מחבל שהשתתף בפיגוע דקירה קשה

שבר גדול

מי שעוקבים אחרי הסתה לאומנית ברשת הם פעילי תנועת "אם תרצו", שגם סייעו באיסוף החומרים לתחקיר הזה. "פרעות תשפ"א הוכיחו שגם כאן בתוך מדינת ישראל ישנה סכנה משמעותית לאזרחי ישראל בערים המעורבות", אומר מנכ"ל התנועה מתן פלג. "עצימת עיניים לא תסייע כאן. המורים המסיתים ברשת אורט חייבים לקבל את מכתב הפיטורים עוד הבוקר. אין פלא שאנו רואים הקצנה בקרב צעירים ערבים כאשר האנשים שאמורים לחנך אותם מביעים את רצונם ושאיפותיהם שאזרחי ישראל 'יקבלו את עונשם מאללה'. בחודשים האחרונים חשפנו יותר מדי מורים שהסיתו, אך לא קיבלו כמעט שום עונש. נדרש לחדד נהלים ולוודא שאנשי החינוך בערים המעורבות וגם בערים הערביות יחנכו לשלום ולדו־קיום, ולא לפגיעה ביהודים".

פנינו לרשת אורט בניסיון להבין מה נעשה בתיכונים בעכו בעקבות הפרעות בעיר, ואם הופקו לקחים. "הסיפור אצלנו מתחיל עוד לפני שומר החומות", מספר אבי אבירם, מנהל אזור צפון ברשת אורט. "בעכו יש לנו ארבעה מנהלים של תיכונים, שני תיכונים עיוניים, אחד ערבי ואחד יהודי, ושניים טכנולוגיים, אחד ערבי ואחד יהודי, שמיועדים לנוער בסיכון. המנהלים רצו להכיר אחד את השני ברמה האישית, והחלו מפגשים של ארבעת המנהלים. בערב שלפני תחילת מבצע שומר החומות התקיים מפגש כזה עם פתיחת הצום של האיפטר, בתחילת הרמדאן, בביתו של מנהל התיכון העיוני ערבי אורט חילמי. ידענו שלמחרת הולכת להיות הפגנה למען שמירה על אל־אקצא, אבל היתה הרגשה שזאת הולכת להיות הפגנה דמוקרטית ולא אלימה. המנהלים הערבים היו מעורבים בפעילות לקראת ההפגנה הזאת. אף אחד לא שיער שיקרה מה שקרה למחרת".

תלמידי תיכון אורט חילמי היו מעורבים באלימות?

"היו תלמידים שהיו מעורבים במהומות, אבל במעצרים שהיו אחר כך תלמידים שלנו לא נעצרו ולא הוגשו נגדם כתבי אישום. באלימות הקשה התלמידים שלנו לא היו מעורבים. ישבנו שעות עם סרטונים לראות אם מישהו היה מעורב, ולא מצאנו. אבל בכל מקרה מדובר בצעירים מעכו, ולכן השבר היה גדול. כרשת אורט נרתמנו למשימה הזאת והבאנו מנחה שלנו שילווה את התהליך".

הדרך המהירה לפשע

הצעד הראשון שעליו החליטה ההנהגה החינוכית הוא טיפול במוביליות החברתית של צעירי העיר עכו ובניית תוכנית אישית לכל תלמיד ובוגר, עד לקליטה מוצלחת בשוק העבודה. "כשבחור יהודי מסיים תיכון, הוא מתגייס לצבא ומשם ללימודים גבוהים או לתעסוקה. במגזר הערבי ברגע שתלמיד מסיים י"ב - או שהוא הולך ללימודים גבוהים או שהוא הולך למצוא עבודה. הבעיה היא שכמעט 30 אחוז מתלמידי העיר לא ממש מצליחים להשתלב בשוק העבודה בשלוש השנים הראשונות שאחרי התיכון. אי־השתלבות כזאת היא הדרך הכי מהירה לעולם הפשע, למקומות שאנחנו לא רוצים לראות את התלמידים שלנו מידרדרים אליהם, ואת זה אנחנו רוצים למנוע.

הצעד השני שקידמה ההנהגה החינוכית היה להכין את מערכת החינוך להתמודד עם האירוע הבא. "קראנו לזה תו"ל, תורת למידה, בהשאלה מהמושג הצבאי 'תורת לחימה'", הם מספרים לי. "יצא לנו לפחות פעמיים להפעיל את התו"ל הזה. הפעם האחרונה היתה באירוע שבו הותקפו שני צעירים יהודים בנמל עכו על ידי בני נוער ערבים. לצערנו, בין התוקפים היו תלמידים של 'אורט' המקצועי. ברגע שהבנו את זה הפעלנו את התו"ל, והחלה עבודה חינוכית אינטנסיבית. הנערים התוקפים קיבלו גם טיפול חינוכי וגם משטרתי. כל המנהלים פרסמו גינוי ועשו עבודה יסודית".

הצעד השלישי שקודם היה הקמה של מכינה לשירות אזרחי לבני נוער ערבים בסיכון. המכינה נפתחה בשנה שעברה עם 15 תלמידים, ובשנה הבאה כל בוגרי התיכון הטכנולוגי ימשיכו לשנת מכינה.

"המטרה היא לחזק את הזהות הישראלית־ערבית שלהם, ללמד את השפה העברית, לחנך לנתינה לקהילה, ולהעניק להם גם הכוונות מקצועיות. אנחנו מקווים שהמסגרת הזאת תמנע הידרדרות של הצעירים".

אתה מדבר על חינוך הצעירים לזהות ישראלית ערבית, אבל המורים שלהם מפרסמים פוסטים של הזדהות עם פלשתין.

"אני יודע על שני פוסטים שנכתבו במהלך שומר החומות, ומייד באותו היום שהפוסטים האלה פורסמו - מנהלי בתי הספר קראו למורים הללו לשיחה והפוסטים הורדו. אחד מהמורים כבר לא עובד בבית הספר".

"חינוך לדו־קיום"

כשאני מקריאה לאבירם את הפוסטים שחשפנו, הוא מבקש שנעביר לו את כולם ומבטיח שהם לא יעברו לסדר היום על אמירות כאלה. בהמשך, אחרי שכל הפוסטים הועברו אליהם ואחרי שבדקו את הדברים, מסרו מרשת אורט כי: "רשת אורט ישראל מגנה כל הסתה ואלימות, ופועלת באופן אקטיבי לקידום דו־הקיום בעיר עכו ולחינוך תלמידינו ברוח זו. מהרגע שהובא לידיעתנו שארבעה מורים מבית הספר פרסמו תכנים בעייתיים בפרופילים האישיים שלהם בפייסבוק, בחנו את הנושא בהתאם לחוק ולהוראות משרד החינוך.

"לאחר הבחינה נמצא כי אותם תכנים הועלו במאי 21' בזמן המאורעות, תקופה קיצונית ואלימה שזכורה לתושבי העיר כטראומטית עד היום, והנושא הובא לידיעת משרד החינוך.
"מדובר בבית הספר שבו מלמדים מעל ל־100 מורים שמחנכים לדו־קיום ופועלים לילות כימים, במיוחד בתקופות מתוחות כדי להכיל אירועים מורכבים.

"חשוב לציין כי מאז שומר החומות רשת אורט בשיתוף עיריית עכו ומשרד החינוך, פועלת על מנת לפתח את דו־הקיום בעיר ובפרט לקדם את הנוער הערבי. פותח מודל ראשוני וייחודי של ליווי נוער ערבי עם תוכניות יעדים מותאמות אישית ביציאה אל 'האזרחות' עם סיום הלימודים, כולל תוכנית מניעה ותוכנית יעדים מפורטת למקרי חירום של התחממות נוספת בגזרה, כדוגמת חודש מאי האחרון".

במקביל, בעקבות תחקיר "ישראל השבוע", פנה ראש העיר עכו, שמעון לנקרי, למנכ"ל רשת אורט, צביקה פלג, והורה לו לבחון מיידית את המשך העסקת המורים. לנקרי גם נפגש עם מפקד תחנת משטרת עכו סנ"צ ניר ג'מבר וביקש שיבדקו אם הדברים המיוחסים למורים אלה הם בגדר מעשים פליליים. "הדברים שראיתי מרתיחים ומקוממים במיוחד", מסר לנקרי.

"לא יעלה על הדעת שאנשי חינוך אשר מקבלים את שכרם ממדינת ישראל ואמורים לחנך את ילדי העיר, יהיו אלה אשר יפיצו בעצמם ביטויי שנאה והסתה. לא ניתן לקולות הרעים האלה להמשיך ולהתקיים כאילו לא קרה פה דבר. אני מקווה שהמשטרה ויתר גורמי הביטחון, שגם אליהם פניתי, יבחנו היטב מה היד הקשה הנדרשת כדי לטפל בעשבי פרא אלה".