חממות טרור בין כותלי הכלא

"נשים ידינו על המחבלים והם ישלמו את המחיר", אמר רה"מ נפתלי בנט אחרי הפיגוע המחריד באלעד. המחיר שישלמו אסעד רפאעי וסובחי אבו שקיר, אחרי שלדאבון הלב נתפסו חיים, נצרב בתמונת מעצרם: מחבל עם סיגריה בפיו. צמד המגרזנים יישפט, יישב בכלא בתנאי פנסיון מלא, ויחיה באגפים הביטחוניים שבהם "שוררת אוטונומיה דה פקטו של האסירים... המאפשרת להם לחזק את הזהות הארגונית־טרוריסטית", כך נכתב בעמוד 7 של דו"ח שמור, שהגיע לידי "ישראל היום" ונחשף לראשונה.

"דוגמה לנזק הביטחוני שעלול להיגרם כתוצאה מהיד החופשית שניתנת לאסירים הביטחוניים בניהול ענייניהם הפנימים, ניתן למצוא בהכוונת טרור מתוך בתי הסוהר הביטחוניים. כפי שהובא לידיעת הוועדה: מאז 2016 זוהו 14 צירי הכוונת טרור מתוך בתי הסוהר!", לשון הדו"ח. על פי נתונים נוספים של מערכת הביטחון שהגיעו ל"ישראל היום", בשנת 2019 היו 15 הכוונות לפיגועים מבתי הכלא, בשנת 2020 היו 11, בשנת 2021 המספר ירד ל־5, ומתחילת שנת 2022 היו שתי הכוונות לפיגועים מבין כותלי הכלא.

קוברים את ההמלצות

הוועדה הציבורית לבירור תנאי האסירים הביטחוניים המוחזקים בבתי הכלא, הוקמה ביוני 2018 על ידי השר לביטחון הפנים דאז, גלעד ארדן. חברי הוועדה, בראשות ניצב (בדימוס) שלומי קעטבי, ביקרו בעשרה בתי כלא, וכעבור 40 דיונים ושיחות עם עשרות בכירים משב"ס, שב"כ, צה"ל ומשרד המשפטים, הגישו בסוף 2018 דו"ח בן 80 עמודים.

בינואר 2019 פרסם המשרד לביטחון הפנים תמצית קצרה מהמלצות הוועדה, במטרה לצמצם את האוטונומיה שממנה נהנים האסירים הביטחוניים בבתי הכלא. בין היתר, הומלץ לבטל את שיבוצם לאגפים נפרדים בהתאם לשיוך ארגוני; לבטל את מוסד ה"דובר" לטובת נציג מתחלף שאין לו דם על הידיים; לקצץ בכספים המופקדים בבתי הכלא עבור מחבלים ולעצור את ההפקדות מטעם הרשות הפלשתינית; ולהפסיק את רכש החוץ הקבוצתי של מוצרי המזון והבישול המשותף.

במסיבת עיתונאים חגיגית הכריז ארדן שהוא מאמץ את עיקרי מסקנות הדו"ח, ושההמלצות ייושמו אחרי הצגתן בקבינט המדיני-ביטחוני בדיון שיתקיים בקרוב. כמה קרוב? שלוש שנים וחצי חלפו מאז, והקרוב נעשה רחוק. רחוק מאוד. ארדן שוחח כמה פעמים עם ראש המל"ל דאז מאיר בן שבת, הגיש בקשה רשמית למזכירות המל"ל בבקשה לקבוע דיון בקבינט, אך לא נענה. במשרד המשפטים טענו במקביל שההמלצות מעוררות קושי ועלולות לספוג ביקורת בינלאומית. הדו"ח נתקע שם במשך תשעה חודשים. השב"כ, שמרבית המלצות ועדת ארדן התקבלו על דעתו, כתב בינתיים חוות דעת שהזהירה מרעש תקשורתי שיביא להתלקחות אזורית. אל כל אלה התווספו סבבי הבחירות שצמצמו את דיוני הקבינט.

עם כניסתו למשרד לביטחון הפנים, דרש השר אמיר אוחנה אף הוא להביא את מסקנות הדו"ח לדיון ולאישור הקבינט, ונדחה גם. אולם בשורה התחתונה חשוב להבהיר שמי שקובע את סדר היום של הקבינט הוא לא ראש המל"ל, אלא ראש הממשלה, ורוב הזמן היה זה בנימין נתניהו שנמנע מלקיים דיון בהמלצות הוועדה, תוך שהוא נעתר לאזהרות המשפטנים וגורמי המודיעין, שמעדיפים לרכוש עוד שקט מדומה, מאשר לחולל שינויי עומק.

השר עמר בר־לב לא הספיק להיכנס לתפקיד וכבר התמודד עם בריחת האסירים מכלא גלבוע. זו היתה הזדמנות לכנס דיון קבינט ולאשר סוף־סוף את המלצות ועדת ארדן, אבל ראש הממשלה בנט בחר בצעד מקורי במיוחד: הקמה של עוד ועדה, ועדת גלבוע, או בשמה המלא "ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע". ועדה זו דנה בין השאר באי־מימוש המלצות ועדת ארדן.
ארגון "אם תרצו" הגיש לוועדת גלבוע דו"ח מפורט שהוכיח כיצד כמעט כל המצלות וועדת ארדן לא מומשו. "יש פה גורמים ממשרד המשפטים והשב"כ שעשו סיכול ממוקד בדו"ח הזה", כך אמר ארדן עצמו בעדותו בפני הוועדה, בפברואר 2022.

* ה"דובר" (נציג) הפך בפועל לאמצעי בלעדי לתקשורת בין האסירים לסגל הכלא
* 75% מהדוברים הורשעו בעבירות ביטחון חמורות,
חלקם עם דם על הידיים
* בניגוד לפקודות, הדוברים מעורבים בשיבוץ אסירים באגפים
* "עוזרי דובר" ונציגי ארגונים נעים בין האגפים ללא פיקוח

כך, במשך שלוש שנים וחצי, תחת הכותרת "שמור", המשיך דו"ח ארדן להעלות אבק בכספות בשב"ס, במל"ל ובמשרד לביטחון הפנים. רק בודדים הורשו לעיין בו. חברי כנסת, ובהם אפילו חברי ועדת חוץ וביטחון, שביקשו לעיין בדו"ח, נתקלו בסירוב מוחלט. האם מפני שהחומרים הללו מסווגים כל כך? לא בטוח. נראה שבאצטלה של שמירה על ביטחון המדינה, נבחרי הציבור, ובכירי שב"ס ושב"כ, לא רוצים שנדע שהכתובת היתה על הקיר, בוהקת באדום זועק. "ישראל היום" הצליח לשים יד על הדו"ח המלא, ואנו מצטטים חלקים ממנו לראשונה.

דלתות מסתובבות

למרות הזמן הרב שחלף, כאמור, רוב רובן של המלצות הוועדה לא בוצעו בפועל. וכך, הכלא הישראלי ממשיך להיות אינקובטור לטרור, כפי שמעידים גם השיעורים הגבוהים של האסירים המשוחררים שלקחו חלק בפיגועי הגל האחרון. כך מוחמד ע'אלב אחמד אבו אלקיעאן, אסיר ביטחוני משוחרר מחורה שבנגב, רצח ארבעה ישראלים בפיגוע בבאר שבע. כך דיאא חמארשה מכפר יעבד ליד ג'נין, אסיר לשעבר, רצח חמישה בני אדם בפיגוע בבני ברק. כך איברהים אגבאריה, אחד משני המחבלים באום אל־פחם שרצחו שני חיילי מג"ב בחדרה, צבר גם הוא פז"ם בכלא הישראלי.

וכך במארס האחרון האסיר והעציר המנהלי בדימוס, ווסים אסיד מחברון, רצח פועל מולדובי בירושלים, ובחקירתו התגלה כי רצח גם את בני הזוג כדורי בינואר 2019 בארמון הנציב. אל הפיגועים הגדולים אפשר להוסיף לפחות עוד שני ניסיונות פיגוע שבוצעו על ידי אסירים לשעבר, וכל זה בפרק זמן קצר של כשלושה חודשים. כל המחבלים הללו הורשעו בעבירות ביטחון קלות יחסית, ישבו בכלא לתקופה קצרה של עד ארבע שנים, ודווקא אחרי השחרור הפכו למחבלים רצחניים. אז מה בדיוק מתרחש שם מאחורי הסורג והבריח שהופך את בתי הכלא לבית גידול לטרור?

"לוקחים בן אדם שאין לו אידיאולוגיה ורקע ביטחוני, וזורקים אותו עם אסירים ביטחוניים, זה גורם לאנשים להפוך למחבלים", אומר ע' שהשתחרר מהכלא לפני שנים אחדות והתרחק מעולם הטרור והפשע. "למה שמים אזרח ישראלי עם אנשים מהשטחים? גם אם אזרחים ישראלים עשו טעות ביטחונית, זה בושה ואסון לשים אותם שם, זה רק יביא עוד פיגועים".

ע' הוא ערבי ישראלי מהצפון, שבגיל צעיר הפך לסוחר סמים שהוברחו מלבנון. אחרי הסמים הידרדר גם לאמל"ח, עד שנתפס והורשע בסיוע לארגון טרור. כשהגיע לכלא גלבוע, התבקש, בנוהל השגרתי, להודיע לאיזה ארגון טרור הוא שייך, כדי לשבצו באגף המתאים. האסירים הביטחוניים (למעט הנשים והקטינים) מחולקים לאגפים בהתאם לארגון שממנו באו. כיום כלואים כ־4,550 אסירים ביטחוניים, ומהם כ־3,900 פלשתינים. מרביתם משויכים לפתח ולחמאס. 

ע' סירב להשתייך לאחד הארגונים, וטען כי מעשיו היו על רקע פלילי. מאחר שהורשע בעבירות ביטחון הוכנס בכל זאת לאגף ביטחוני. מרגע זה נאסר עליו ליצור קשר ישיר עם סגל בית הסוהר.

"אוי ואבוי אם אסיר מדבר עם סוהר לא דרך ה'דובר' שנבחר ע"י האסירים באגף. זאת מדינה בתוך מדינה. כתבתי להנהלה וביקשתי שיעבירו אותי כי אני לא רוצה לחיות עם המנוולים האלה. הייתי חייב למסור את הניירות דרך ה'דובר'. הוא פתח וקרא. היה כמעט רצח ביני לבינם. רק כשאיימתי לפגוע בבני המשפחות שלהם הם הפסיקו. השב"ס היום לא יודע איך לנהל את הכלא בלי הדוברים, אבל צריך לבטל את התפקיד הזה". הוא לא מוכן להסגיר את שמו של ה"דובר" שאיים עליו בכלא גלבוע. "אני לא שטינקר. כשלקח אותי קצין המודיעין למרפאה וניסה להוציא ממני מידע, סירבתי".

שליטי העל בכלא

אז מי הם אותם דוברים? וכיצד הפכו להיות שליטי העל בכלא? הרעיון של נציגות נבחרת של שבויים מעוגן באמנת ז'נבה הרביעית. אף שמדינת ישראל לא מכירה רשמית באסירים הביטחוניים כשבויי מלחמה, במהלך השנים מיושמים אלמנטים מתוכה.

מעמד ה"דובר" התבסס באופן זוחל לאורך השנים בעקבות שביתות רעב של האסירים הביטחוניים, עד להכרה רשמית. בסעיף 6 לפקודות שב"ס מס' 03.02.00 - כללים ביחס לאסירים ביטחוניים, נכתב: "לצורך הטיפול בבעיות שוטפות של אסירים והעברת הנחיות הנהלת בית הסוהר והוראותיה לאסירים, ייבחר מבין האסירים דובר לכל אגף, בחירת הדובר טעונה אישור מפקד בית הסוהר".

לצד זאת מסייגות פקודות שב"ס את גבולות הגזרה של ה"דובר", אוסרות תנועה חופשית שלו בין התאים והאגפים, אוסרות עליו להיות מעורב בשיבוץ אסירים באגף, ואוסרות על הנהלת הכלא להעניק לו הטבות ייחודיות. בפועל מצאה ועדת ארדן כי "הדובר הוא האמצעי הכמעט בלעדי לתקשורת בין האסירים הביטחוניים לסגל בית הסוהר... בניגוד לפקודות, הדוברים מעורבים בשיבוץ והשמה של אסירים באגף".

הוועדה מצאה כי פועלים גם עוזרים לדובר וגם נציגי ארגונים, וכולם נעים בין האגפים בניגוד לפקודות וללא פיקוח. לדוגמה מציג הדו"ח את עבאס אל־סייד, האחראי לתכנון הפיגועים במלון פארק ובקניון השרון, שבהם נרצחו 35 ישראלים, כנציג ארגון חמאס בכלא רמון.

הוועדה קובעת ש"אין לאשר לאסירים המהווים 'סמלי טרור' מובהקים לשמש בכל תפקיד מול הנהלת בתי הסוהר. מוסד ה'דובר' במתכונתו הנוכחית הוא כלי מרכזי בידי ארגוני הטרור לביסוס שליטה על האסירים הביטחוניים וליצירת אוטונומיה דה־פקטו בבתי הסוהר. התעצמות מעמדו של מוסד הדובר במהלך השנים הביאה לטשטוש גבולות בין אנשי הסגל לבין הדוברים, המתבטאת בניהול שוטף על האגף במכלול ההיבטים.

הוועדה ממליצה על ביטול מוסד הדובר במתכונתו הנוכחית וקביעת פונקציה של נציג אסירים מתחלף ותורן, אשר יעמדו בקשר עם שלטונות בתי הסוהר אך ורק בנושאים הנוגעים לאגף עצמו ובשום אופן לא בנושאים שנוגעים באופן פרטני למי מהאסירים".

בפרק הרביעי של הדו"ח מציגה הוועדה נתונים שלא פורסמו עד היום. מתוך 61 "דוברים" באגפים הביטחוניים השונים : 15 דוברים שפוטים למאסר עולם אחד לפחות; שמונה שפוטים לפרק זמן של 25 שנה ומעלה, שמונה שפוטים ל־20 שנים ומעלה; 11 שפוטים ל־15 שנים ומעלה; וארבעה שפוטים ל־10 שנים ומעלה. המשמעות היא ש־75 אחוזים מה"דוברים" הורשעו בעבירות ביטחון חמורות, ולפחות 15 מתוכם הם סמלי טרור מובהקים עם דם רב על הידיים.

דוברים עם דם על הידיים

ארדן, כך לפי הדיונים בוועדת גלבוע, דרש משב"ס בכמה הזדמנויות להתחיל ליישם את ביטול מוסד ה"דובר", עוד לפני יישום ההחלטה על ערבוב האסירים שהמתינה לאישור הקבינט. אבל ההוראות של ארדן לא חלחלו לשטח. בפנייה ישירה שלנו אל דוברות שב"ס בבקשה לפרסם את החתך של העבירות שבהן הורשעו הדוברים או למסור לנו את שמות הדוברים הנוכחיים, התחמק שב"ס ממסירת כל מידע. "גילוי מידע בדבר זהות דוברי האגפים הביטחוניים יש בו משום חשש ממשי לפגיעה בביטחון המדינה ושיבוש התפקוד התקין של רשות ציבורית. עובדה המעוגנת בהחלטת בית המשפט המחוזי משנת 2021", נמסר מדוברות שב"ס.

ההחלטה המדוברת התקבלה במענה לעתירה לחופש מידע שהגיש ארגון לביא, שבמסגרתה הודה שב"ס שמורשעים בעבירות המתה עדיין מכהנים כדוברים. "שב"ס מסרב לחשוף את שמותיהם של מנהיגי מחבלים, שלהם הוא מאציל הלכה למעשה את סמכות ניהול האגפים הביטחוניים", אומר עו"ד אביחי בוארון שייצג את לביא בעתירה. "שמות הדוברים ידועים למחבלים ולבני משפחותיהם, אבל את ה'סודות' הידועים לכל מחבל, שב"ס מנסה להסתיר מאזרחי ישראל, תוך התכסות לשווא באצטלה ביטחונית ובחסות עצימת העיניים של בית המשפט".

למרות הניסיון להסתיר את זהותם, הצלחנו לאסוף כמה שמות של "דוברים" לאורך השנים: המפורסם מכולם הוא סמיר קונטאר, מי שרצח את בני משפחת הרן ושני שוטרים, בפיגוע בנהריה בשנת 1979, נידון לחמישה מאסרי עולם ושוחרר מהכלא בתמורה להחזרת גופות החיילים החטופים.

עוד "דובר" מפורסם הוא המחבל וליד דקה, אזרח ישראלי, שחטף ורצח את החייל משה תמם, נידון למאסר עולם ושימש "דובר" בכמה בתי כלא שבהם הוחזק. באסל ביזרי, פעיל פת"ח משכם, שימש במשך עשר שנים דובר בכלא קציעות. הוא הורשע בתכנון הפיגוע בנווה שאנן בשנת 2002, שבו נרצחו ארבעה ישראלים. הציבור הישראלי נחשף אליו כאשר ח"כ באסל גטאס מבל"ד תועד בשנת 2016 מבריח טלפונים לאסירים הביטחוניים במהלך פגישה עם ביזרי.

גם תוופיק אבו נעים, פעיל מרכזי בזרוע הצבאית של חמאס, היה "דובר" בכלא נפחא. הוא הורשע בתכנון פיגועים רבים שגרמו למותם של עשרות ישראלים, אך שוחרר כעבור 23 שנה מהכלא הישראלי. בכלא היה מקורב מאוד ליחיא סינוואר, שהיה המנהיג החזק ביותר בכלא, וסר למרותו. המעמד והסמכות שצברו השניים בתוך הכלא הישראלי הפכו עבורם למקפצה ברגע ששוחררו בעסקת שליט: סינוואר מונה למנהיג חמאס ברצועת עזה, ואבו נעים לראש מנגנוני הביטחון של חמאס.

דוברים עם דם על הידיים פועלים גם כיום. שב"ס מנהל איתם משא ומתן ואפילו מספק להם הסעות להתייעצות עם מחבלים בבתי כלא אחרים. כך היה למשל לאחר הבריחה מכלא גלבוע, שבעקבותיה הוחלט לפזר את אסירי הג'יהאד האיסלמי ולא לאפשר להם לשהות באותו אגף. האסירים פתחו בשביתת רעב במחאה על הקשחת תנאי מאסרם.

על פי פרסום ב"הארץ", התנהל משא ומתן בין הנהלת כלא הדרים לבין נציג האסירים. תאבאת מארדווי, נציג האסירים, בכיר בג'יהאד, קיבל הסעה משב"ס כדי להיפגש עם בכיר אחר בארגון, שנמצא בבידוד בכלא קישון, כדי לדון איתו על ההסדר המגבש בין המחבלים לשב"ס. מארדווי גרם לרציחתם של 20 ישראלים בתשעה פיגועי התאבדות שונים שתכנן. איך יכול להיות שמחוץ לכלא, ישראל מסרבת לנהל משא ומתן עם חמאס והג'יהאד האסלאמי, אבל בתוך הכלא הכל מותר?

ביקורת גם משמאל

לצד הביקורת מימין על מוסד ה"דובר" שמעצים את ארגוני הטרור, הוא זוכה לביקורת גם משמאל. "אין ספק שההכרה בתפקיד ה'דובר' היא חלק מההישג הפוליטי של האסירים שרוצים, ובצדק בעיניי, שיכירו בהם כאסירים פוליטיים, כשבויי מלחמה", אומרת עו"ד עביר בכר מעכו. "אבל מה קורה בנושאים שאין עליהם קונצנזוס בין האסירים? האם הפרט חייב לוותר על רצונותיו למען הכלל? מה קורה כאשר אסיר לא רוצה להיות משויך לארגון?"

בכר הגישה עתירה בשנת 2015 בדיוק במקרה כזה, כאשר עבדאללה זועבי, שהורשע בעבירות ביטחון, ביקש לעבור לאגף הפלילי. במהלך הדיון התברר כי האסיר העביר פניות אל הנהלת הכלא, אך ה"דובר" לא העביר אותן ליעדם. השופט אליקים רובינשטיין נחרד מהנוהל. "היעלה על הדעת כי 'דובר' אגף הוא הצנזור לפניות אינדיבידואליות של אסירים?", תמה - וחייב את שב"ס לתלות בכל האגפים הביטחוניים שלטים: "כל אסיר המצוי בבית הסוהר רשאי לפנות אל קצין האגף או ממלא מקומו באופן אישי בלא שיעבור דרך נציג האסירים באגף. הפנייה אל קצין האגף בעניינים אישיים הקשורים באסירים תהא סודית ככל הדרוש לעניין".

שאלנו את שב"ס אם השלטים עוד שם. "על בסיס החלטת בג"ץ עודכן הנוהל, שבו נקבע כי במסגרת הראיון הראשוני אשר נערך עם כל אסיר ע"י מנהל האגף, יובהר לו כי הוא רשאי לפנות למנהל האגף באופן עצמאי בכל עת", נמסר משב"ס. "הליך זה מייתר את הצורך בתליית שלטים שמושחתים ע"י האסירים חדשות לבקרים ואשר חידושם עולה כסף למשלמי המסים".

האם בעקבות הוראת בג"ץ ובעקבות דו"ח ארדן משהו השתנה בפועל? סיפורה המזעזע של צעירה ערבייה ישראלית שברחה לסוריה, כדי להינשא ללוחם דאעש ולמות מות קודשים בפעולת ג'יהאד, מלמד שלא. הצעירה שבה ארצה מאוכזבת אחרי שגילתה שהבעל המיועד כבר נשוי. היא נעצרה עם נחיתתה, נשפטה והורשעה בעבירות ביטחון ואלימות. "פגשתי אותה בכלא דמון", מספרת בכר.

"מאחר שאני מייצגת המון נפגעות עבירות מין, זיהיתי משהו חריג בהתנהלותה. חקרתי והתברר, גם מול הרווחה וגם מולה, שהיא עברה התעללות מינית בביתה, ושנסעה לסוריה כדי לברוח. אף על פי שיש פה סיפור כואב עם רקע סוציאלי קשה, מדיניות שב"ס לא מאפשרת שיקום לאסירים ביטחוניים, שזו עוד סוגיה חמורה בפני עצמה. אסיר ביטחוני לא פוגש בכלל גורמי טיפול, אלא במקרה של ניסיון התאבדות. במקרה הזה, לאור ההתמתנות באידיאולוגיה הקיצונית שלה, ולאור הרקע הסוציאלי, דרשתי שהיא תפגוש עובדת סוציאלית".

כשבכר הגיעה לבקר את האסירה לאחר המפגש עם העו"סית, היא נחרדה ממה שסיפרה לה: "'עביר, עכשיו כל האגף יודע שאבא שלי התעלל בי'. מתברר שה'דוברת' של האסירות הביטחונית ישבה במפגש של העו"סית עם הלקוחה שלי", מתארת בכר. "איך אפשר לטפל במישהו ולצפות ממנו להיות גלוי לב, כאשר אדם ששולט בו ומאיים עליו, מאזין? חשוב להבין שזה סיפור טרי מהשנה האחרונה".

ה"דוברת" המדוברת היא מרח בכיר, ערבייה ממזרח ירושלים שכקטינה דקרה ב־2015 שוטר ופצעה אותו קל. כאשר התברר לבית המשפט שה"דוברת" נכחה בפגישות של האסירה עם העו"סית, הוא הורה על קיום מפגש חדש שלא בנוכחות ה"דוברת". "לקחתי את האסירה הזאת כפרויקט ואחרי תהליך ארוך, הצלחתי להביא לשחרורה המוקדם של האסירה, והיא נמצאת היום תחת פיקוח במרכז שיקומי וטיפולי סגור".

הסיום האופטימי בסיפורה האישי של אסירה אחת, לא מלמד על הכלל. שב"ס, בחסות שב"כ והדרג המדיני, ממשיך להעניק לאסירים הביטחוניים אוטונומיה. חברת הכנסת אורית סטרוק הגישה השבוע הצעת חוק המבקשת לעגן את מסקנות ועדת ארדן בחקיקה. אולי בעקבות אירועי החודשים האחרונים תפנים מדינת ישראל שכניעה ללחץ המחבלים קונה שקט זמני, אך אזרחי ישראל משלמים עליה בהמשך ביוקר, במחיר דמים כבד.

תגובת שב"ס

"דו"ח קעטבי שהונח על שולחנו של שר הבט"פ דאז ארדן, הוגש לאישור הקבינט המדיני אך לא התקיים דיון בעניינו. עם כניסתה לתפקיד נציבת בתי הסוהר, רב־גונדר קטי פרי, פנתה לגורמים הרלוונטיים והמליצה מספר פעמים לקיים דיון במשמעות הדו"ח ויישומו. בעקבות בקשת הנציבה, התקיימו שני דיונים במסגרת ועדת הבט"פ בראשות ח"כ מירב בן ארי. ובמקביל ביקשה הנציבה לקיים דיון בפני הקבינט המדיני. עד כה לא התקיים דיון בנושא". 

yifater1@gmail.com