משליחת גבר מכה למעון טיפולי ועד אכיפת שוויון השכר: נשים מובילות בחרו הצעות חוק שהיו רוצות לקדם

נרקיס | זמרת

הצעת החוק שלי מגיעה בעקבות סיפור קשה שאליו נחשפתי. במצב שבו אמא מתלוננת במשטרה כי בנה או בתה נפגעו מינית על ידי אב המשפחה, גם כשהתלונה מגובה בהקלטות של הילד או הילדה המתארים את הפגיעה, לא ניתן לקבל צו הרחקה או לקבל הגנה עבור הילדים, אלא אם הילדים בעצמם מתלוננים על כך במשטרה.

יש להבין כי לעיתים מדובר בילדים צעירים, שחווים פגיעות חוזרות ונשנות. מעבר לחוויה הנוראית שבפגיעה, מתערבבים כאן פחד ולא פעם איומים מפורשים מצד האב הפוגע.

אשמח לקדם הצעת חוק שתקבע כי אם קיימת תלונה מצד האם - עד לבירור התלונה יתאפשר מפגש בין האב לבין הילד או הילדה רק במרכז קשב, או במקום מוגן אחר.

יוכי ברנדס | סופרת

אני לא אוהבת שמודדים חברי כנסת לפי כמות החוקים שהעבירו. חברה מתוקנת חייבת חוקים, זה ברור, אך לדעתי - כמה שפחות, ולא כמה שיותר. שוויון זכויות מלא מגיע לכולנו, אבל נחולל את השינוי הנכסף באמצעות חינוך, תרבות והסברה, ולא באמצעות חוקים.

ואחרי כל מה שכתבתי, אם בכל זאת תינתן לי הזכות להעביר הצעת חוק למען נשים, הייתי מטילה עונשי מינימום כבדים על כל שוטר שהאישה שתחת טיפולו נרצחה. צריך להקים במשטרה מחלקה מיוחדת לקריאות מצוקה של נשים.

שוטרי המחלקה שיקבלו קריאת מצוקה של אישה יידעו: אם חלילה היא תירצח - אתם תעמדו לדין. גם אם היא ביטלה את התלונה נגד בעלה, וגם אם השכן שאיים עליה לא נראה מסוכן. אישה שפנתה למשטרה ובכל זאת נרצחה - יהיה מי שייתן את הדין על מותה.

נועם קלינשטיין | זמרת ויוצרת

הצעת החוק שלי תדאג לשוויון בין הנשים לגברים בתפקידים בכירים בממשלה. השנה היא 2023, ובממשלת ישראל יש 30 שרים, ומתוכם רק חמש נשים. הייתי רוצה שמספר הנשים המכהנות כשרות בממשלה יהיה שווה למספר הגברים. שוויון שרות בממשלה יוביל להסתכלות רחבה, סובלנית ועמוקה יותר על הדברים. אני חיה במשפחה של נשים חזקות: אמא שלי, אחותי, סבתא, דודות. הן אמיצות, חכמות, עמוקות ומעוררות השראה. תמיד הערצתי את הנשים בחיי, ואני מקפידה מאוד להקשיב להן. לכן אני לא מבינה איך זה הגיוני שיש לנו כל כך מעט נשים שמייצגות אותנו.

הרבנית מלכה פיוטרקובסקי | פעילה למען זכויות נשים, ממובילות תהליך לימוד התורה לנשים

הצעת החוק שלי נוגעת למצב שבו המשטרה או הרווחה ממליצות לאישה לגשת למעון לנשים מוכות, כשמזוהה סכנה קיומית עבורה.

אני מציעה כי במקום לשלוח נשים לשם, לפי צו של בית משפט - הבעל יילקח למעצר במקום מסוים, עד לבירור ראשוני של העובדות. הרבה פעמים, כבר בבירור הראשוני מתקבלת התמונה. אם יתברר שאכן האיש מהווה סכנה לאישה ולילדים - הוא יישאר במעצר, ובו יעבור תהליך של שיקום עד שאנשי המקצוע יכריעו שאינו מסוכן עוד.

זה אבסורד בלתי ייאמן שאישה בסכנה היא זאת שצריכה לנתק את עצמה ואת ילדיה מסביבתם היומיומית, מהעבודה, מבית הספר. הגיע הזמן להפוך את התמונה.

מיכל אנסקי | גסטרונומית, יזמית בתחום האוכל ואשת טלוויזיה

הייתי מעבירה חוק שיפקח על הפירות והירקות, ויחייב את רשתות השיווק לדווח מתי ואיפה נקטפו ומאיזה סוג הם. כיום הלקוחות לא יודעים דבר, למעט המחיר לקילוגרם. צריך לעשות תיקון וחינוך לדור הצעיר בנושא, ובין השאר - לחנך בגנים ובבתי הספר לטעמים ולמגוון של אותם פירות וירקות.

אני מרצה בחוג לתזונה במרכז האקדמי פרס ויושבת עם סטודנטים. אני עובדת איתם על שיקום מטופלים ומלמדת רפואה מונעת, ואין לנו את היכולת לדעת פרטים על חומרי הגלם שאנחנו עובדים איתם, בניגוד למצב באירופה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה.

בשוק האיכרים אני מבקשת מהחקלאים לספר כמה שיותר על המוצר, אבל ברשתות השיווק יש נתק מובהק. יש להתגייס לטובת הנושא ולהחזיר עטרה חקלאית ליושנה.

יונה קפח | סטנדאפיסטית

אם הייתי יכולה להציע חוק, הייתי מציעה שאישה תצא לחופשת לידה ביחד עם בעלה. כן, כן, מה ששמעתם. לא חצי־חצי, לא היא או הוא - שניהם יחד, במקביל, מתרגלים להורות, לומדים יחד את ה"טייטל" החדש וחולקים בכל: במטלות, בשמחה, בחוסר השינה. האמת? תוך כדי כתיבה, אני בעצם לא בטוחה שזה רעיון טוב לתקוע זוג שלושה חודשים יחד בבית עם הורמונים משתוללים ולילות לבנים. אז אולי במקום זה - שהאישה תבחר חברה טובה לבחירתה שתצא איתה לחופשת לידה ותלווה אותה בתהליך.

מיכל ינאי | שחקנית ומפתחת אפליקציית המיינדפולנס MyMedi

הייתי מבטלת את חוק ההתיישנות על עבירות מין. החוק משתנה ממקרה למקרה: בעבירות מין חמורות חלה התיישנות לאחר 15 שנים, ובעבירות מין במשפחה שבוצעו בקטין, הנפגע יכול להתלונן בטרם הגיע לגיל 38.
מי שחוקק את החוק כנראה לא חווה פגיעה מינית.

לפעמים יכולות לעבור עשרות שנים עד שהקורבן מעבד את מה שקרה. הילה צור, שנאנסה במשך 16 שנים על ידי אחיה, הגיעה לכנסת כדי להסביר את חשיבות ביטול החוק.

זה חלק ממה שאמרה, ואני עומדת מאחורי מילותיה: "אין דבר אחד שלא נפגע בחיים שלי בעקבות מה שעברתי. אף אחד לא יכול לשים דדליין לקורבנות, לי לקח יותר מ־30 שנה.

"לא נרפאים מהפצעים, אבל עוברים תהליך, וכל אחד עובר את התהליך בזמן שלו, כשחלק מהקורבנות מאוימים או מרגישים אשמה".

שהרה בלאו | סופרת

הצעת החוק שלי היא אכיפה יסודית של חוק איסור הדרת נשים משלטי חוצות. נכון, החוק קיים - אך הוא לא נאכף, ובכל פעם אנו רואים עוד ועוד נשים עם פרצופים שחורים מבוישים בשלטי חוצות.

זה קורה בעיקר באזורים האפורים, נניח בין רמת גן לבני ברק, או בשכונות חילוניות בירושלים. אני לא מדברת על מאה שערים, אבל שם טמונה הסכנה האמיתית, כי לאט־לאט מתרחבות הטריטוריות הנקיות מנשים, ובסוף נתרגל לזה כי זה "ככה".

הצעתי פשוטה מאוד: על שלטי הנשים באזורים המועדים לפורענות תוצב שמירה, וכל מי שיתקרב למקום עם תרסיס שחור - יורחק מיידית מהמקום.

מיקי | שחקנית וכוכבת ילדים

אני מיקי מוכתר עורי, שחקנית וכוכבת ילדים, אמא לאגם וליונתן ונשואה לאריק, ונשיאת מטה המאבק למען הילדים. הייתי רוצה לחוקק חובת מצלמות אונליין עם שמע בכל מסגרת שבה שוהים ילדים רכים בשנים וחסרי ישע. לא משום שאני חושדת בכולן, אלא משום שהילדים האלה לא יכולים לקרוא לעזרה ולספר להוריהם מה עובר עליהם.

כבר ארבע שנים אני מובילה את המאבק נגד התעללות בגנים, ומלווה מאות הורים שביום אחד עולמם חרב עליהם. אני שומעת הקלטות, צופה בסרטונים ופועלת להעלאת המודעות ולשינוי מדיניות החקיקה בנושא.

בכל יום שואלים אותי: "איך זה עדיין קורה?", ובסופו של דבר אני מבינה שרק פיקוח צמוד יציל את הילדים שלנו.

יעל ארד | יו"ר הוועד האולימפי בישראל, מנהלת הפעילות המסחרית של פרמאונט בישראל, מומחית ליזמות ולפיתוח עסקי

הצעת החוק שלי תקדם יצירת תנאים לשוויון הזדמנות ולהשתתפות מלאה של ילדות, נערות ונשים בספורט בישראל.

ההצעה תדרוש שוויון בין התקציבים המושקעים בספורט הנשים לאלו של הגברים. מהחקיקה ייגזרו האסטרטגיה, המדיניות, הסטנדרט הרצוי, התקציב, תוכנית העבודה, המדדים ועוד. החוק יקודם בכנסת ובממשלה, במשרד החינוך והספורט, בשלטון המקומי ובכל הגופים המתוקצבים בנושא על ידי המדינה. כפי שהצעת החוק "טייטל 9" בארה"ב השוותה תנאים להשקעה בספורט בין גברים לנשים בשנות ה־70, כך ניתן לעשות גם בישראל.

חני נחמיאס | שחקנית

שיח ההבטחות במערכת הבחירות האחרונה שוב הביא לסדר היום את הסוגיה הנדרשת כל כך של חינוך חינם עד גיל שלוש. כסבתא לאמיתי, אני רואה את העומס הכלכלי הרב על בתי ועל חתני, וגם על חבריהם.

לפני שמונה שנים הגישה בת דודתי האהובה, ח"כ לשעבר איילת נחמיאס, את החוק להכרה בהוצאות הטיפול בילד. החוק נפל במליאה ממש על חודו של קול.

אני עדיין נדהמת מכך שתמונת אמנות או כורסה למשרד מוכרות כהוצאה לצורכי מס, אך הוצאה חיונית כדי שנשים יוכלו לצאת לעבודה בשקט נפשי - נחשבת מותרות בעיני מקבלי ההחלטות.

40% מהנשים עובדות במשרה חלקית פשוט כי לא משתלם להן לעבוד במשרה מלאה - הן מפסידות, אבל גם המשק מפסיד מכך.

יעל לבנטל | שחקנית תיאטרון "הבימה" וסטנדאפיסטית

הייתי רוצה להעביר חוק שלפיו לימודי מגדר יהיו חלק מלימודי החובה בתיכונים. אני מאמינה שכבר מגיל צעיר אפשר לתת כלים לנשים ולגברים להתנהל בחברה כאנשים שווים, בעלי זכות בחירה על גופם ועל נפשם.
כדי שיהיה אפשר ליצור סדר חברתי חדש של סובלנות, תוך שינוי המבנה החברתי הקיים, צריך שיהיו לדור החדש את הכלים ואת הידע לשנות את פני המציאות הקיימת.

לאורה ריבלין | שחקנית וזמרת

הצעת החוק שלי היא השרשת שוויון או איזון מגדרי בגיל הרך. אני אישה "משוחררת" מאוד, כביכול, ועדיין האי־שוויון טבוע אצלי בדנ"א, כמו גם פחד בסיסי מגברים, שמייצר אדוות של מה שנקרא "מניפולציה נשית" ותכונות הישרדות פחות חינניות.

בעיקר, להתנהל בסוג של חשש כמעט לא מודע שאת לא באמת אדון לגופך ולגורלך.

אני יודעת שיש בבתי ספר מקצוע "מגדר", ועדיין אני מרגישה שזה משהו שחשוב להשריש ולעגן כבר בגיל הרך, בעיקר כי לא מעט פגיעות - במכוון וגם שלא - מתרחשות כבר אז.

לנה קריינדלין | מנכ"לית תיאטרון גשר

השנה היא אמנם 2023, אך מרבית הנשים בישראל עדיין מרוויחות פחות מגברים ומקודמות פחות מגברים, ומי שכן מצליחות לעשות זאת - נתפסות כיוצאות דופן ומעוררות השראה. אף אחד לא מתפעל כשגבר ותיק במקצועו ממונה למנכ"ל.

כיום, מנהלות משתכרות כ־30% פחות ממנהלים בעבודה שווה. חוק השכר השווה לא נאכף.

אני מאמינה שחוק המחייב שכר שווה, ומנגנונים שיאפשרו אכיפתו, יעשו את ההבדל בין שבירת תקרות הזכוכית לבין העלמתן.

מיקה קרני | יוצרת וזמרת

הצעת החוק שלי תמנע מצב שבו ילדים נשארים במסגרות עד שעות מאוחרות, לעיתים עד רדת החשיכה, כי להורים אין ברירה אלא לעבוד עד חמש או שש בערב.

אני מציעה שתהיה אפשרות שבה אחד מבני הזוג יעבוד עד 14:00, אך יקבל שכר מלא כאילו עבד עד 17:00, ושהמדינה תתקצב זאת. אפשר לעשות את זה לסירוגין - יום אחד האב יוצא מוקדם, יום אחר האם יוצאת מוקדם.

אנחנו לא מביאים ילדים לעולם כדי שיהיו בגנים רוב שעות היממה, תוך מלחמת הישרדות עם בני גילם. החוק יתחשב בהורים, אך גם יגן על הילדים.

קרן לוי | מנכ"לית Payoneer ישראל, המעסיקה יותר מ־50% נשים, כולל משרות ניהול בכירות

הצעת החוק שלי תרחיב את ייצוג הנשים במפלגות ובמשרדי הממשלה. כל חברה, פרטית או ציבורית, ראוי שתשקף בהרכבה מגוון אוכלוסיות רב, כך שהשיח ייצג את כלל הקבוצות והמגזרים. הרכבי הממשלה הנוכחית, משרדי הממשלה והכנסת, לוקים בייצוג הנשי באופן בולט. בכך יותר ממחצית מהאוכלוסייה לא מיוצגת, וכולנו יוצאים נפסדים מכך שהפרספקטיבה של הקול הנשי לא נשמעת, ולא משפיעה על קבלת ההחלטות בכל נושא שהוא. בסיטואציה כזו, דיונים על נושאים כמו אמנת איסטנבול, למאבק באלימות כלפי נשים ובאלימות במשפחה, מוכרעים בידי רוב גברי.

סנדרה שדה | שחקנית

הצעת החוק שלי תתייחס למציאות הלא־שוויונית שיש היום בעולם התעסוקה - על אותו התפקיד ושיעור המשרה נשים מרוויחות פחות מגברים. אני שומעת שוב ושוב על מקרים כאלה, שבהם נשים מופלות לרעה רק בגלל היותן נשים. בדרך אל הקדמה והשוויון המיוחלים, כחלק מהמהפכה שמתרחשת מאז מי טו, ההצעה שלי תעגן בחוק שוויון כלכלי ותעסוקתי בין גברים לנשים.

לילי בן עמי | מנכ"לית ומייסדת עמותת פורום מיכל סלה

אני מאמינה בהרתעה, ואני חושבת שאלימות כלפי נשים בתוך הבית מקבילה לטרור. ישראל היא מעצמה ללוחמה בטרור, אנחנו יודעים למנוע פיגועים. לצערי, כשמדובר בתחום האלימות כלפי נשים - יש גישה רחמנית כלפי עבריינים.

אחותי נרצחה, ואני מכירה את המערכת מבפנים. המציאות היא שמתייחסים אחרת למי שרצח את אשתו, לעומת מי שרצח אדם על רקע לאומני. אני מבקשת להשוות את היחס.

נוסף על כך, בישראל הרבה פעמים רוצחים מקבלים מאסרי עולם, כמו הרוצח של אחותי, אבל בפועל - לאחר שבע שנים בכלא הם יכולים לגשת לנשיא המדינה ולבקש שיקצוב את עונשם. ברגע שקוצבים להם את העונש, הם מתחילים לקבל הטבות. לדוגמה: ניכוי שליש על התנהגות טובה, חופשות. בישראל רוצחים ופדופילים יוצאים לחופשה בלי צמיד אלקטרוני. בעוד שלוש שנים אלירן מלול יוכל לצאת לחופשות בישראל, וזה לא דבר תקין. מאסר עולם צריך להיות מאסר עולם, גם בטרור אזרחי.