רווקה בגיל מאוחר? המחקר שמוכיח שאת סובלת יותר מגברים

הוולנטיין בעיצומו, ועם כל חגיגות האהבה שבאוויר, אנחנו לא שוכחים את מי שמעבירים את היום לבד. מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מעלה נתונים מדאיגים, וחושף כי רווקות מאוחרת מעל גיל 30, משפיעה לרעה יותר על נשים מאשר על גברים.

•רווקים בוולנטיין? כך תעברו בשלום את הדייט הראשון

•יוצאים לדייט? הסימנים שיגלו לכם אם הצד השני מעוניין בכם

•בלי להרגיש בריאיון עבודה: עצות הזהב שיעזרו לכם בדייט הראשון

בעוד שאחוז האנשים הלא נשואים בגילאי 49-30 יותר מהכפיל את עצמו ב-25 השנים האחרונות, מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית מוצא פער מגדרי מהותי בין רווקים ורווקות בישראל. ממצאי המחקר, שנערך במסגרת עבודת התזה של הסטודנטית קרן אייזן, בהנחיית ד"ר אליקים כסלו מביה"ס פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, מעלים כי ההבדלים באופן שבו מתייחסים לנשים רווקות ולגברים רווקים – משפיעים על תפקודם מבחינה חברתית, נפשית ואפילו ברמת שוק העבודה.

ממחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות עולה שישראל ממוקמת במקום נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית מבחינת רמת האושר של רווקים ורווקות. "החברה הישראלית עדיין מקדשת מאוד את חיי המשפחה והזוגיות", מסביר ד"ר כסלו, ומוסיף: "זה אומר שרווקים ורווקות לאחר הגיל המקובל חברתית חווים סטיגמה שמשפיעה על רמת האושר שלהם, בין אם מדובר ברווקות מבחירה או מכורח הנסיבות". המחקר הנוכחי התבסס על סדרת ראיונות עומק עם נשים וגברים לא נשואים, שחיים חלק ניכר משנות ה-30 שלהם ברווקות. "באמצעות ההשוואה המגדרית, רצינו להבין את ההבדלים, האתגרים והצרכים השונים בחוויית הרווקות בין גברים לנשים - ואת האופן שבו זה משפיע על חייהם", מסבירה אייזן.

הממצאים מעלים כי האופן שבו הציבור הישראלי תופס רווקות מאוחרת בקרב נשים לעומת גברים, משפיע על תפקודן החברתי והנפשי – ואף ברמה המקצועית בשוק העבודה. נמצא כי נשים רווקות חוות את הסטיגמה והאפליה השלילית בצורה קשה יותר בהשוואה לגברים, בשל תפיסות חברתיות מסורתיות של תפקיד האישה כאימא וכרעייה. אייזן מסבירה: "נשים רווקות נתפסות כמיואשות, ממורמרות, קשות, בודדות ומסכנות. רבים תופסים אותם כנשים שמשהו אצלן לא בסדר, זה ממש אות קלון, והן מכילות את התפיסה הזו בביקורת ובשיפוט עצמי המובילים לתחושת בדידות מוגברת". כמו כן, בעוד שגברים מגדירים את עצמם 'רווקים מבחירה', הציפייה כלפי נשים היא להתפשר כדי לא לפספס את הרכבת. "ראינו שהמילה התפשרות איננה חלק מרכזי מהדיון על רווקות אצל גברים, לעומת הנשים מהן החברה מצפה להתפשר על הזוגיות", מדגיש ד"ר כסלו.

בנוסף, נשים רווקות נתקלות במצבן האישי גם בשוק העבודה, בשונה מגברים. החוקרים מסבירים כי מתוקף היותן נשים, לעיתים מוצגות להן פחות הזדמנויות צמיחה והתפתחות, והן סובלות מפערי שכר למול הגברים. "אם הן לא ממלאות את תפקידן החברתי-מגדרי, מצופה שהן יפצו על כך במקום העבודה, בשעות נוספות ללא תוספת שכר, בהטבות להן אינן זכאיות, וכן בימי מנוחה שניתנים לאלו שכן נמצאים בזוגיות". למרות זאת, חשוב לציין שהסטטוס הזוגי של הרווקות מאפשר להן להתקדם בסולם התפקידים - התקדמות שהייתה איטית עם משפחה וזוגיות.

לפי ד"ר כסלו, "ממצאים אלה מדגישים את הצורך של המדינה לבצע שינויים מוסדיים וחברתיים על מנת להקל על הנשים הלא נשואות". שינויים כאלה ינרמלו את חיי הרווקות, יצמצמו את האפליה המוסדית אותה חוות נשים רווקות, ויאפשרו להן להשתלב טוב יותר בחברה ולחיות כאינדיבידואליות. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם לנשים עצמן יש חלק מהותי בקידום האג'נדה בעדן במטרה להוביל לשינוי חברתי כולל. ד"ר כסלו מסכם כי מחקרים עתידיים יעסקו בהיבטים נוספים של חיי הרווקות בישראל לעומת מדינות אחרות, כדי להבין וללמוד כיצד השינוי החברתי הונחל במקומות אחרים.