עם היד על הדופק: כך נעלה את מודעות ילדינו לפרטיות ברשת

הפרטיות שלנו היא סוגיה שנדרש לדבר עליה, ועדיף לעשות זאת בגיל צעיר ככל האפשר – הרי לא סתם אינסטגרם נקנסה בשבוע שעבר ב-400 מיליון אירו בשל חשיפת מידע של ילדים. כזכור, גם גוגל נקנסה בשל נושא דומה – בעקבות הפרות הפרטיות של יוטיוב נגד ילדים, היא נאלצה לשקול מחדש את מדיניות המודעות המותאמות שלה לאחר שנקנסה ב-170 מיליון דולרים.

דו"ח שפורסם ב-2018 על ידי נציבות הילדים הראה כי נאספים יותר נתונים על דורות צעירים מאי פעם, וכי לנתונים אלו עשויות להיות השלכות עתידיות. הסיבות לכך שהדיבור על פרטיות ברשת הפך לאתגר עבור הורים רבים הן רבות. פנינו לקובי ניסן, סמנכ"ל ושותף מייסד ב-Mine, סטארט-אפ ישראלי שמחזיר את השליטה על המידע האישי ברשת, ואספנו את הטיפים החשובים עבורכם. 

1. לא מבינים מה הילדים שלנו עושים באינטרנט: כשזה מגיע לרשתות החברתיות, רוב הסיכויים שהילדים יכול ללמד אותנו דבר או שניים. נוסף על כך, ילדים רבים פעילים בפלטפורמות דיגיטליות שההורים לא יודעים על קיומן, ולכן עלולים להשאיר אותם מחוץ לדיון בגלל חוסר מודעות או סתם מבוכה.

הורים לילדים צעירים מניחים שעדיין יש מספיק זמן עד שהם יצטרכו "לדבר" על פרטיות, וזו הטעות הראשונה שלהם. מחקרים מראים כי עד גיל 12, ליותר ממחצית מהילדים יש מספר חשבונות מדיה חברתית פעילים וכי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון הוא 10.3. עוד לפני כן, הילדים מבלים עם חברים שהתחילו את המסע הדיגיטלי שלהם בגיל הרבה יותר צעיר. כולנו צריכים להתחיל את הדיון הזה הרבה יותר מוקדם.

2. שוכחים לדבר על פרטיות המידע: אם פעם חששנו בעיקר מזרים עם ממתקים בגינות הילדים, היום מתווספים לכך גם האתרים עם העוגיות. בדרך כלל, כשנחשוב על הסכנות הטמונות ברשת נקשור זאת מסיבות ברורות לאנשים עם כוונות זדון. אסור לנו כהורים להזניח גם את ההגנה על פרטיות הילדים מפני סכנות מהותיות ושכיחות כמו איסוף מידע על ידי אתרים מסוימים.

3. לא מהווים דוגמה: הורים רבים רחוקים מלקיים את מה שהם שואפים ללמד את ילדיהם, דבר שבולט מאוד כשמגיעים לתחום הפרטיות. רובנו לא בוחנים את האפליקציות ואתרי האינטרנט שעוקבים אחרינו ברשת. הצעד הראשון עבור הורים המחפשים להעלות את רמות המודעות בבית הוא ללמוד כיצד אוספים ומשתמשים בנתונים המקוונים שלנו. התחילו לבדוק אילו נתונים נאספים עליכם וכיצד, היכן הם מאוחסנים ולכמה זמן, וכיצד עלולים צדדים שלישיים להיחשף למידע שלכם?

4. מפרים את פרטיות הילדים בעצמנו: עד גיל 5, לילד הממוצע יש 1,500 תמונות מקוונות, ששותפו על ידי הוריו. גם עלינו ההורים חלות זכויות הפרטיות של ילדינו, ולעיתים אנו אלו שמפרים את זכויותיהם באמצעות העלאת תמונות או פרסום מידע אישי. אמנם הזיכרון שלנו דועך, אבל דפדפני החיפוש לא שוכחים, וטביעת הרגל של ילדיכם תישאר שם לנצח. בחרו בקפידה את התכנים אותם אתם משתפים כדי לא לפגוע בסופו של דבר באנשים החשובים ביותר עבורכם.

5. חוסר מודעות לחשיבות טביעת הרגל הדיגיטלית: ילדים חולקים ברשת את הנקודות הכי רגישות שלהם, בעיקר כי הם לא מסוגלים להציב גבולות כשהם מתבקשים לספק מידע. לפעמים, הורים לא מבינים שטביעת הרגל הדיגיטלית הזו יוצרת את הישות המקוונת של ילדם, שתהיה חלק בלתי נפרד מהם לאורך כל חייהם. הטביעה הזו משפיעה על התוכן שאנו צופים בו וגם ועל המידע שאחרים ייחשפו אליו. כל הורה צריך להסביר לילד שלו כי הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה (בגבול הטעם הטוב, כמובן), אבל קודם כל, צריכים להגדיר ביחד את הגדרות הפרטיות שלהם.

6. העלאת מודעות הילדים למודעות מותאמות אישית: בדרך כלל, ילדים פגיעים יותר לטכניקות שיווק מכיוון שבגיל צעיר הם לא מסוגלים להבדיל בין פרסום למציאות ולקחת את תוכן המודעות בערבון מוגבל. לכן, מחוקקים רבים מצאו שחשוב לגבש כללים נוקשים בנושא פרסום לילדים, הרבה לפני שניגשים לבעיות הקשורות לאיסוף נתונים. נוכל לפתור זאת באמצעות חקיקה ממשלתית בישראל, אבל עד אז חשוב להסביר לילדים שלנו את המשמעות של פרסומות והשפעתן עלינו.

7. מתקשים לעקוב: הכל משתנה מרגע לרגע – תחומי העניין והידע של הילדים, הפלטפורמות והמכשירים שהם בוחרים בהם, מדיניות הפרטיות ועוד. זה לא קל להגן על יקירינו מפני משהו שאנחנו לא מבינים לגמרי בעצמנו, אבל כשבטיחות הילדים שלנו בסכנה, נעשה כל מאמץ שצריך. הרעיון הוא לא להפחיד ילדים מהמסך, אלא לתת להם כלים טובים יותר. עלינו להסביר להם אילו פרטים אסור למסור (למשל סיסמאות וכתובת מגוריכם), מתי לפנות למבוגר וכיצד לשלוט בהגדרות הפרטיות בכל אחת מהפלטפורמות בהן הם משתמשים.