זוג הורים לשלושה ילדים מתבגרים, התגוררו בבית צמוד קרקע בקריית אונו. הקורונה גרמה להם להבין שפנים הבית לא מותאם להם: ממשפחה שניהלה את רוב יומה מחוץ לדירה, עברו חמשת בני המשפחה לעבוד וללמוד מהבית. השיפוץ שביקשו לערוך נועד לייצר התאמה טובה יותר לחיים שבהם הבית הוא המרכז.
הנכס: בית צמוד קרקע בקריית אונו
עלויות השיפוץ: 350 אלף שקלים
שטח המגרש: 400 מ"ר
שטח הבית: 240 מ"ר - קומת כניסה 180 מ"ר
עיצוב פנים: קרן גנס
צילום: אסף פינצ'ק
האתגר המרכזי
לפני השיפוץ הייתה תחושה שהבית עוצב כמו ב"כיבוי שריפות", פריטי הריהוט מוקמו בצורה כמעט מקרית בחלל, לא היה קשר בין הדברים ומה שהתקבל היה מראה טלאים. הבית סבל מהיעדר פתרונות אחסון הולמים, מה שיצר חיים בתוך אנדרלמוסיה של פריטים. הרצון היה ליצור חוט מקשר וזרימה הרמונית שתהיה נעימה לעין. בנוסף, הקרונה חידדה את האפשרות לעבוד מהבית, ואת העובדה שלעיתים שהות ממושכת בין כתליו יכולה להיכפות עלינו. התובנה הזאת הייתה הקטליזטור לשיפוץ דווקא עכשיו.
אחד האתגרים המרכזיים בשיפוץ היה ליצור תחושה נעימה, ביתית, משפחתית ועם זאת נוחה להתנהלות גם בשעה שצריכים ללמוד ולעבוד.
כך תוכנן המייקאובר
הסלון
תוכנית ההעמדה שונתה מהיסוד – פריטי הריהוט ומיקום הטלוויזיה בחלל, כך שבמקום לשבת על הספה עם הגב לגינה, היום יושבים דיירי הבית עם הפנים אל החוץ. ספרייה גדולה שמוקמה בסלון מכילה מקומות אחסון רבים, ובה בעת שומרת על מראה אוורירי באמצעות השארת החלקים העליון והתחתון פתוחים. גופי האורה הדקורטיביים יצרו עניין צורני שמושך אליו תשומת לב אך באופן שאינו משתלט. פריטי הריהוט נבחרו מעץ אלון טבעי בהיר, ונוספה ספה מרכזית בגוון אפור בהיר. הקמין האינטגרלי יוצר מראה מינימיליסטי, בעל חשיבות בתרומתו לחמימות החלל.
חלל היברידי
החלל המרכזי משלב יחדיו סלון וחדר עבודה. החציצה בין שני החללים היא באמצעות מחיצות זכוכית עם פרופיל בלגי, שנפתחות ונסגרות, בהתאם לצורך. המשרד יכול להיות חלק בלתי נפרד מהסלון, וגם יכול להתנתק ממנו.
בשעה שמגיעים אורחים יכל החלל להפוך לחדר אירוח. הדיירים ביקשו חדר עבודה שבו לא יראו את כל הבלגן, ולכן בחרה המעצבת למקם ספרייה עם תאים פתוחים וסגורים, שמאפשרים לאחסן בהם בנוחות את תכולת המשרד וליצור מראה מסודר באופן תמידי. שולחן המשרד פונה אל הטבע שבחוץ, בניגוד למצב המקורי שבו השולחן מוקם עם הגב אל שטחי החוץ.
פינת האוכל והמטבח
פינת האוכל הסמוכה לסלון היוותה את אחת הדוגמאות לטלאים ולגיבוב הסגנונות שאפיין את הבית לפני השיפוץ. הפינה החדשה גובלת במטבח ובסלון ומתכתבת עם שני החלקים באופן הרמוני, הן מבחינת הצבעוניות והן מבחינת החומריות.
המטבח, שהיה בצורת "ר'", הפך למטבח בעל שני קווים מקבילים, מה שיצר משטח עבודה רחב יותר ומאפשר התנהלות נוחה יותר.
פינות עבודה ביתיות
התכנון המחודש של בית המשפחה היה כאמור, תחת הבנת החשיבות הגדולה שיצרה הקורונה, לייצר לכל אחד מבני הבית פינת עבודה משלו. בחדרי הילדים שונתה תכנית ההעמדה. תוכננו שולחן עבודה וארונות שמשלבים אחסון פתוח וסגור. במקום ליצור טלאים של מדפים וארונות יצרה המעצבת מערך אחד של ארונות גבוהים מרצפה עד התקרה, שבו משולבים מדפים, שמעניקים מקסימום שטח אחסון.
חדר המאסטר
חדר המאסטר הפך מחלל צפוף שכלל פינת עבודה וציוד רב, שגרם למראה הכללי להיראות מבולגן באופן תמידי, לחלל מרווח, שופע פתרונות אחסון, בתוך מערך ארונות שיצר חזית אחידה ומסודרת. פינת העבודה שיצאה מהחדר פינתה בו מקום חשוב, וכעת מוקמה במקום שידת עץ במראה נקי.
