הבית צמוד הקרקע באחת השכונות השקטות בגוש-דן, ממחיש מבלי שהוא מודע לכך את אחת ממגמות-העל החשובות של העשור האחרון – הקיימות. בניתוח המגמות שערכנו כאן עם פתיחת השנה האזרחית, ניסינו להמחיש עד כמה עמוקה מגמת הקיימות ועד כמה היא נוגעת בכל אחד מתחומי החיים שלנו. התפיסה הבסיסית שקיימות זה להשתמש בשקית רב-פעמית במקום שקית ניילון אכן מאוד בסיסית.
קיימות היא הלך רוח, וכשמדובר בתרבות הצריכה הבזבזנית, שלא לומר חזירית, קניית מוצרי יד שנייה הופכת לחשובה עוד יותר. מעבר לעובדה שבגד או פריט שעוברים מיד ליד מפחיתים תהליכי ייצור ושינוע מזהמים, הם מביאים עמם דבר חשוב נוסף - מטען. המטען שנושא עמו כיסא עתיק שיוצר בבית מלאכה אירופי אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עבר בירושה מסב לאב לבן ובין גלגוליו הגיע לידיים שלנו, הוא מלא בנשמה, מעורר סקרנות ובאותה העת מדגיש עבודת קראפט איכותית שירדה לפרטים ויצרה כיסא ששורד לאורך עשורים רבים.
ליקוט ורכישה של פריטים עתיקים הופכים לסוג של תרפיה. לפעמים תמצאו סט אוכל חסר ותבחרו לקנות אותו, ובטיול שתערכו באירופה אולי פתאום יזדמן לכם למצוא את ההשלמה לסט הזה. אבל מה שיותר חשוב הוא המצב שאנחנו פועלים על פיו – שמזכיר יותר ליקוט ואספנות, ופחות קנייה במסות של מוצרים מתועשים.
הבית שבחרנו לסקור אפשר לנו לערוך לכם סיור בין חלליו השונים, ולהמחיש כיצד ניתן לשלב ישן עם חדש, ואיך אספנות רציפה של שנים מתורגמת לעיצוב פנים מדוקדק ומנומק.
כדאי לשים לב לרמה הפונקציונלית ולדיוק שבחיבור בין ישן לחדש. קיימת נטייה לחשוב שאם קונים דברים עתיקים, הם בעיקר ליופי ופחות לשימוש יומיומי. בפרויקט הזה ניכר השילוב בין פן אסתטי וסגנון עיצובי ובין פונקציונליות ופרקטיקה ברמות גבוהות.
עיצוב פנים: סימה קנטור
צילומים: יהונתן בלום
הכניסה
דלת הכניסה היא דלת מפירוק. אחרי שיטוטים רבים נמצאה דלת בעלת אופי שדיבר אל בעלת הבית. היא שופצה, וידית הפתיחה שלה חודשה.
אומרים שהכניסה לבית מעניקה סוג של טעימה ממה שמחכה בפנים. וכאן זה בהחלט מתקיים. שילוב של ספסל עץ אלון ומראת טריפל, שניהם פריטי ריהוט אנגליים משנות ה-30, יוצרים קבלת פנים נעימה ומעוצבת. אפשר לשים לב שמצד שמאל לדלת הותקן קודן כניסה, שמדגיש את השילוב שבין הקדמה הטכנולוגית לנימה הנוסטלגית הישנה.
המטבח
המטבח תוכנן כולו על בסיס יחידות ארון עתיקות, שנבחרו בניסיון ליצור ביניהן חוט מקשר. כדי למקם אותן בחלל באותו הגובה, בוצעו התאמות שאינן נראות לעין, שיצרו קו גובה אחיד. את היחידות כולן מחפה משטח עבודה עכשווי, שמעליו נקבע מדף שעליו מוקם אוסף כלי בישול עתיקים ומתלה סירים.
פינת האוכל
בבית שתי פינות אוכל שחולקות את החלל עם המטבח, וממוקמות משני כיוונים שונים של המטבח.
בפינת אוכל המלבנית שולחן עץ אלון נפתח. מנגנון הפתיחה מתפקד גם אחרי קרוב ל-100 שנה. הבית תוכנן באופן פונקציונלי מאוד, ולכן היתה חשיבות לבחירה בפריטים עתיקים אבל כאלו שגם מתפקדים ביומיום באופן נגיש ונוח.
פינת האוכל המלבנית היא המשכו של המטבח. הקירות משני צדיה משלבים פריטים עתיקים דקורטיביים לצד ויטרינה עתיקה שמשמשת כפתרון אחסון לכלי אוכל. גם גוף התאורה שתלוי מעל לשולחן פינת האוכל עתיק, בסגנון ארט דקו. את הפינה הזאת סוגר חלון רחב ידיים עם פתרון הצללה שמאפשר לאור לחדור דרכו ולעטוף את החלל באור רך וחמים.
פינת האוכל העגולה קטנה יותר, ומשלבת שולחן אוכל שגם הוא יודע להיפתח. מדובר בפינת אוכל פחות רשמית, שאפשר לשבת בה ולנשנש משהו, והיא ממוקמת בסוף האי שבמטבח. האי עצמו גם הוא בנוי מיחידות עתיקות ומשטח עבודה עכשווי ומשלב כיור. אפשר לשים לב שסביב פינת האוכל קיימים פתרונות אחסון ומידוף, כולם ישנים נושנים מלאי קסם. פינת האוכל ממוקמת על רקע מפתח רחב שמוביל אל שטחי החוץ, ובשל כך נהנית מאור יום ששוטף ומאיר אותה.
חדר המאסטר
חדר המאסטר מחולק לחלל שינה ולפינת הסבה. שני החלקים חולקים את אותו החלל, אבל כל אחד משרת פונקציה אחרת: פינת ההסבה מאפשרת לשבת בסוף היום, לקרוא משהו, להשיל את הבגדים ולהירגע לפני הכניסה למיטה. בבוקר מאפשרת הפינה לשבת עם כוס קפה ולהתעורר אל העולם. הכורסה שבפינת ההסבה רופדה בבד עתיק. חלק מהבד נשמר כדי לשלב אותו במערך הווילונות שברקע.
החלק השני מיועד לשינה. המיטה בחדר המאסטר חדשה ומושקעת, וחובר לה גב מיטה עתיק. כיסוי המיטה גם הוא משנות ה-30 של המאה הקודמת, עשוי קטיפה ירוקה שעברה ניקוי עדין. אפשר לשים לב ששידות הלילה משני צידי המיטה שונות זו מזו, ובכך מעניקות עניין נוסף למראה המתקבל.
חלל הרחצה משלב שתי פינות התארגנות - לגבר ולאישה. בכל פינה שידת עץ עתיקה ובתוכה קבוע כיור חדש. הריצוף והכלים הסניטריים חדשים, אך שומרים על הצביון האנגלי הישן. בין שתי פינות הכיור מוקם פריט מידוף ישן בו מקופלות המגבות ובמדף העליון משולב סט של כד וקערה, ששימש בשנות ה-20 לרחצה. הכד הוסב לאגרטל ובתוכו סידור פרחים מלאכותי, שאינו דורש החלפה או השקיה. הקיר נצבע בגוון מנטה שמדגיש את הקו האסתטי, ובחלון נקבע ויטראז' שהוזמן בהתאמה לסגנון.
חדרי הילדים
שלושת ילדי המשפחה בוגרים. לכל אחד עוצב חדר שכולו על טהרת השילוב בין חדש לישן. בחדרי הבנות ארגזי מצעים ישנים, גבי מיטה, גופי תאורה ושידות איפור. קל מאוד להבחין ברמה הפונקציונלית וביכולת של פריטים ישנים מאוד לקבל חיים חדשים.
חלל הרחצה של הבן עוצב כחלל גברי יותר, ששילב גוונים של אפור וירוק יער, לצד מראת ארט דקו, מדף שירות ושידת כיור עתיקה מעץ אלון, שמכניסים אל החלל מנות גדושות של אווירה. שידת הכיור שופצה ונוסף לה חיפוי שיש פרקטי.
חלל המגורים
חלל המגורים נחלק לשני חללי משנה: חלל הסלון המרכזי שבו נבחרו מספר רב של כורסאות וכיסאות, ומבחר נוסף משלים של פריטי ריהוט וטקסטיל עתיקים. הספה שבחלק הזה היא אחד הפריטים הבודדים שאינם עתיקים. אפשר לראות שעל אף העושר הרב, קיימים מרווחים נכונים בין פריט אחד לשני, והצבעוניות שנבחרה משדרת רוך ופתיחות.
החלל המשני הוא סוג של פינה אינטימית שמאפשרת לקיים שיחה אישית, ובמקרים אחרים מהווה פינת קריאה שמזמינה השתרעות ורגיעה.
הקליניקה במרתף
הקליניקה תוכננה במרתף הבית. מדובר בקליניקה שבה הלקוחות הם ילדים. החלל משובץ כלי נגינה עם פריטי ריהוט עתיקים. בחדר ההמתנה שולבה ספה של בעלת הבית, ועל השולחן שצמוד לה מוקם סט של כד וקערה שבתוכו זר נוריות מלאכותי.
שירותי אורחים
שירותי האורחים עוצבו בקו קליל יותר, עם שידה עתיקה שמשלבת חיפוי באריחים, עתיקים גם הם. מיכל ההדחה חדש אך במראה של מיכל ישן, כדי להתאימו לסגנון. עוד פינה בבית שקיבלה תשומת לב, והפכה גם היא למחווה לפריטי יד שנייה עם אופי ומטען.
