אם יצא לכם לבקר במקדשים סביב קיוטו, יפן, או בטקס תה מקומי, כנראה שחשתם במינימליזם, שהוא הדבר הראשון שקופץ אל העין. אך כשמעמיקים וחוקרים נפרשת התרבות היפנית במלוא הדרה, תרבות שבה לכל שאלה תשובה מנומקת, ובמיוחד כשמדובר בעיצוב – פנים, אופנה או מוצר. הסגנון היפני שם לב לפרטים, ואין זלזל אחד שיצנח שלא במתכוון. לגינות ולגנים היפניים חוקיות משלהם שבאה לידי ביטוי במנהג עצמו, אך גם במובן האסתטי, שמקבל עיצוב וכבוד. תורת הזן היפנית מייצרת נקודת מבט וחיבור רוחני לחיים, ובכלל זה גם התייחסות לעיצוב.
דיוק בצמחייה
עצי הבונסאי הם סוג של פיתוח יפני שמאפשר לשתול עצים בכלים קטנים ולשמור עליהם ננסיים. אמנות הבונסאי נחשבת לאחת הליבות החשובות בעיצוב היפני, והיא מדגישה את הזיקה של היפנים לדיוק. שי כהן הוא מעצב מוצר בוגר שנקר, שעוסק בבונסאי ומלמד בגן הבוטני בירושלים קורס בנושא. במקביל לעיסוק בעצים, מייצר כהן כלים בהתאמה לעצים שהוא עצמו מגדל, ועיצב כוסות אספרסו בעלות צורה שמזכירה את עציצי הבונסאי.
שחור מינימליסטי
הצבע השחור בתרבות היפנית הרבה פחות דרמטי ומדגיש מינימליזם. כשמדובר בפריטי ריהוט ואביזרים השחור ידגיש קווים מינימליסטיים דקים, ויאפיין לא מעט סטים של כלים לטקס התה. החיבור של השחור המתכתי עם אלמנטים של עץ יוצרים חיבור בין ין ליאנג, בין חם לקר, בין אפל למואר - חיבור שמקבל תשומת לב רבה בתרבות היפנית בכלל ובעיצוב בפרט.
עיצוב קולינרי
הלך הרוח שמאפיין את התרבות היפנית הוא פילוסופי, הוליסטי, כזה שמחבר בין כל החלקים ויוצר הרמוניה. הקולינריה אינה תלושה מהעיצוב, והפוך. היחס לגוון, לצורה ולקומפוזיציה בא לידי ביטוי כשמדובר על חללי מגורים או על הכנת שולחן לטקס התה המסורתי, שמהווה נקודת התייחסות חשובה בעיצוב החלל, הן מבחינת הכלים בהם מוגש המשקה והן מבחינת עיצוב פינת הישיבה שבה הוא מתקיים.
חומרים טבעיים
צניעות וגולמיות הם חלקים חשובים בתרבות היפנית. פלטת החומרים משלבת עץ עם דגש על שימוש בבמבוק, כאשר העץ מסמל חום וחיבור אל האדמה. הוא משתלב בתרבות העיצוב היפנית באופן מעודן ולא משתלט. לא תמצאו חללים ספוני עץ, אבל כן תראו דלתות הזזה עם פרופילי עץ, ידיות במבוק שמשולבות בפריטי ריהוט, מגשי עץ, פלייסמטים ומחצלות עשויים סיבי עץ. אל העץ מצטרפים בדים נעימים, עדינים מבחינת הטקסטורה, בעלי מראה אוורירי, בגוונים של שחור או לבן.
נותנים כבוד לפריטים
היפנים יושבים קרוב אל הקרקע ופריטי ריהוט רבים בתרבות היפנית יהיו נמוכים – שולחנות סלון, ספסלי ישיבה, כריות מרבץ ומחצלות. הכבוד שמעניק היפני לבית הפרטי יצר מסורת שבה באי הבית והאורחים מורידים את הנעליים בכניסה, נועלים נעלי בד ורק אז נכנסים לבית. יש במנהג הזה הפרדה פיזית בין פנים לחוץ, שמסמלת גם הפרדה מנטאלית. מעבר לכך, מאפשר המנהג לשמור על ניקיון, ולתת לפריטים שמרכיבים את העיצוב בחלל את הכבוד הראוי.
כבוד לחומר ולצורה
האוריגמי הם קיפולי נייר ידועים מאוד בתרבות היפנית ומקובלים גם במערב, המושפע מהתרבות. האוריגמי מציב אתגר טכני שמשלב יצירתיות ודיוק, ונדמה שמעבר לצורות המרהיבות, התוצר המוגמר מקפל בתוכו כבוד לחומר, לצורה, לעבודת כפיים ולסבלנות, הרבה סבלנות. הרשת עשירה בסרטוני הדרכה ברמות מורכבות שונות. כדי לשמור על הסביבה, נסו להשתמש בניירות ציור שנמצאים בדרך לפח או עמודי עיתון ישן, ותתחילו לקפל. אם האוריגמי תפס אתכם, כדאי לשים לב לעבודותיו של האמן המקומי אילן גריבי שמתמחה בקיפול אוריגמי ומתח לו את הקצוות עם אינטרפרטציות לקיפול המסורתי, כשהוא עושה שימוש בחומרים מתכתיים שונים.
