"רצון לשמור על המסורת": חנוכיות שמדלגות בין חושך לאור

המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, עורכת מדי חנוכה תחרות חנוכיות (ע״ש קרן רענן וניקול אגוס). הסטודנטים, כמו גם הסגל ובוגרי האקדמיה מכלל המחלקות, הוזמנו להגיש עבודה שמתייחסת למצב הנוכחי, לדיאלוג בין חושך ואור במובן הרחב וכיצד הדיאלוג בא לידי ביטוי בתרבויות שונות.

את העבודה שהיוותה סוג של אינטרפרטציה אישית לאובייקט, ניתן היה להגיש כחנוכייה או כנר זיכרון. הכרזת הזוכים התקיימה אתמול (ראשון).  במקום הראשון: שגיא שחף, במקום השני המשותף: הגר אופק ואוהד כהן ובמקום השלישי: תמר גרסון. הנה חנוכיות הזוכים ועוד נוספות שהיו מועמדות, וגם נר אחד להשבת החטופים. 

הדלקת נרות

עיצוב: שגיא שחף – סטודנט שנה ב' במחלקה לעיצוב תעשייתי.

"חג חנוכה מתקיים השנה בצל המלחמה. לאור המצב וההבנה שאין אפשרות להפריד בין השניים עיצבתי חנוכייה מכנית בהשראת זחל טנק. החנוכייה מעוצבת כמכונה מודולרית בת 30 נרות הנדלקים ונכבים בהתאם לכמות הנרות הנהוגים ביום החג הרצוי. ציר המספרים מסמן את מספר הנרות הדולקים בכל רגע נתון וניתן להזזה לפי הצורך. הפרויקט התפתח מתוך תהייה של מה היא חנוכיה ונועד לבחון דרכים נוספות לבצע את טקס הדלקת הנרות".

הַשּׁוּמָר הַשּׁוֹמֵר

עיצוב: אופק הגר – בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי. 

"ההיסטוריה של העם היהודי רצופה תקופות חשוכות וקשות, אולם תמיד היה חג החנוכה סמל לניצחון האור על החושך. מתוך תחושות של עקירה וטלטלה אני בחיפוש אחרי שורשיות ממנה יצמח האור. הַשּׁוּמָר גדל באדמה ושורשיו עמוקים ובריאים. צורתו האורגנית מאפשרת הזדהות וקרבה, לעיתים מזכירה את צורתה של כף היד הפתוחה או הלב האנושי הפועם. השומר מטבעו צומח לגובה, זוקף זרועות ארוכות חזקות ופורחות. את חנוכיית הַשּׁוּמָר יצרתי בצלמו של שּׁוּמָר אורגני אמיתי לו בניתי תבנית גבס אליה יצקתי חומר יציקה קרמי. על תשע זרועותיו מונחים תשעה נרות החנוכה, אותם אני שולחת לגובה בבקשה שיפיצו את אורם, שיאירו את החושך. מי יתן ויבואו ימים של ריפוי וצמיחה ושהַשּׁוּמָר ישמור ויגן עלינו".

הזוכה במקום השני המשותף בתחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: אופק הגר

זר לא יבין זאת

אוהד כהן – בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי.

"ב-7 באוקטובר הייתי בדרכי לחוף פלמחים לשחיית בוקר יחד עם אשתי - כשהדלקנו את הרדיו בנסיעה הבנו שמשהו גדול קורה ולא נוכל להגיע לים. הסתובבנו בחזרה לירושלים ומיד קיבלנו טלפון מהבן הגדול שהוא מוקפץ - החזרה הביתה הייתה ישירות למקלט כי היו טילים לכיוון ירושלים. עבורי זו המלחמה הראשונה שבה אנני משתתף כלוחם - זו תחושה זרה וקשה לא להיות חלק מהמאמץ המלחמתי - אז ניסיתי ככל יכולתי לעזור מהצד - וכיוון שתחום הטקסטיל (בו אני עובד) עובד קשה לטובת החילים - יכולתי לתרום את חלקי מבחוץ. החנוכייה שעיצבתי מבטאת את השאיפה שיום אחד כל כלי הלחימה יוסבו לכלים שמפיצים אור".

הזוכה במקום השני המשותף בתחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: אוהד כהן

רמיקוב

עיצוב: תמר גרסון – סטודנטית שנה ב' בתוכנית המשולבת למדעי המחשב ובצלאל.

"מאז תחילת המלחמה, מצאנו את עצמנו בן זוגי ואני, מחפשים עיסוקים חדשים מותאמים למצב על מנת להימנע מצלילה אל תוך התקשורת, הרשתות החברתיות ותחושת חוסר האונים סביבנו. בחודשים האחרונים אנחנו מסיימים כמעט כל ערב בטורניר רמיקוב על הספה להעלאת המורל. הטורניר קיבל משבצת של ממש בשגרה היומיומית שלנו. בחרתי לעצב ולייצר חנוכייה שמצד אחד משקפת את השינוי הגדול בחיים שלי ושל כולנו דרך פרט קטן ולכאורה שולי, פרט שמסב לי רגע שמח ושקט. את הלבנים יצקתי משעווה לתוך תבנית שמידלתי והדפסתי בתלת מימד. השלמתי את הפרטים בצבעי שמן. המעמד הוא המעמד המקורי שמגיע באריזת המשחק".

הזוכה במקום השלישי בתחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: תמר גרסון

נר להשבת החטופים

עיצוב: אביגיל קפון – סטודנטית שנה ד' במחלקה לצורפות ואופנה.

"הכאב מקפל אותי. אני שוכבת על הצד, על הבטן, על הגב, ולא נוח. כלואים בין חוטי ברזל. הילדים האלה. קשה להאמין. פתאום אני מרגישה שתקווה היא לנאיבים. וששברון הלב חזק ועמוק יותר מהאכזבה, מהציפיה. נר הזיכרון הזה מוקדש לחטופים שנקרעו מכאן, והותירו אותנו מצפים בידיים מפושקות. עם אמונה גדולה. עם תפילה: תחזרו. מי יתן והנר שבליבינו ימשיך להאיר. למענם".

מתוך תחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: אביגיל קפון

חג האורות השנה נעדר וחסר

עיצוב: דניאל אוחנה – בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי.

"עצב, שכול ואימה קוראים תיגר על יסודות קיומנו. בטחוננו האישי נסדק, וקומתנו שחה. לרגע נדמה כי החושך גובר על האור. בחרתי להשתמש במנהרות עזה כסגמנט צורני ומהותי ממנו מורכבת החנוכיה. האור חבוי בתוך קירות בטון מודולריים ואטומים. האור משפיע פנימה, ומספר את הנס שלא קרה. השמש מסורס ומופיע כחור זעיר, אשר דרכו נפלט עשן הנרות כבמשרפה".

מתוך תחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: דניאל אוחנה

חנוכייה בגובה הזמן – חנוכייה לחלון ממ"ד

עיצוב: מיכאל צינזובסקי – בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי.

"שילוב של סמלי החג עם סמלי התקופה הנוכחית - אור ואש, כסמל לחיים ותקווה וחלון ממ"ד בהקשר למצב המדיני / בטחוני העדין בישראל - במיוחד עכשיו, יחד עם הרצון לשמור על המסורת של מיקום החנוכייה על אדן החלון והפצת האור והתקווה אל העולם".

מתוך תחרות החנוכיות בבצלאל, עיצוב: מיכאל צינזובסקי, צילום: שגב כספי