"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הורות

יצאנו מהקורונה, הגיעו הטילים: הילדים משלמים את המחיר

ברגע אחד המציאות שוב משתנה לילדים, שלא תמיד יכולים להכיל את הסיטואציה • איך לסייע להם? • המומחה עונה

,עודכן
0השמעה
ילדי משפחת ביטון בממד בשדרות // צילום: צחי ביטון

בשנה האחרונה אנחנו נמצאים בסוג של שגרת טראומה. רק יצאנו ממגפת הקורונה, וכבר אנו נכנסים לתקופה של הסלמה ביטחונית, כשהנפגעים המרכזיים משני המצבים האלו הם הילדים, שלא תמיד יש להם את הכלים ואת יכולת ההבנה וההכלה הנדרשת. הפעם זה מתבטא גם טילים וגם במציאות במסגרתה יש הפגנות לאומניות ומעשי ונדליזם, אירועים מפחידים מאד עבור ילדים.

פרופסור יוני גז, מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה והפסיכולוג הראשי במרכז לבריאות הנפש באר שבע, מציע לנו, ההורים, כיצד לפעול:

הדבר הראשוני הכי חשוב הוא הנוכחות שלנו כהורים, אנחנו הדמות הכי משמעותית בעולם של הילדים, ואנו צריכים להיות שם עבורם. לכן, אם יש הורה שחש בעצמו חרד ולא בטוח, אז הוא צריך לטפל בעצמו, להרגיע את הלחץ ולחזור לאיזון.

חשוב לשוחח עם הילד על המתחולל, אבל לא לכפות עליו שיחה אם הוא לא רוצה, וגם לא לחדור אל הפרטים ולא להציף אותם, אלא לתת לילד לדבר. יותר לעסוק בתחושות של הילד ובאמירה שהכל יחזור לשגרה.

גם במקרה של ירי וגם במקרה של מהומות, לא להציג את המציאות כוורודה. ספרו לילד מה קורה ואמרו שאנחנו סומכים על הצבא, על כיפת ברזל, על ההתרעה שמאפשרת להתכונן לטיל, ובשום אופן לא למסך את המציאות ולהסתיר אותה מהילד.

מה קורה במקרה של נפילה לידנו?

במקרה של חרדה אקוטית של פיצוץ, ישנו סדר של פעולות שאני מציע להשתמש בו בהתמודדות עם הילדים. במציאות קיצונית, נוצר בנפש מצב של דיסאוריינטציה, לכן חשוב מאד להסביר לילד מחדש איפה הוא נמצא, מה קרה, לתת לו מושג איפה הוא. ניתן למשל להגיד: "אנחנו בממ"ד או בחדר המיון, אנחנו איתך, הייתה התקפה והסתיימה", לשדר ביטחון.

אם נתקלתם באירוע קשה, אל תשכיבו את הילד במיטה לישון, אלא החזירו את. התחושה אל הגוף, הסתובבו קצת והפעילו איתו את החושים.

אחרי השלב הזה אנחנו מחזירים את הילד אל רצף הזמן, מדברים איתו על שיעורי בית, על החזרה לשגרה ועל תכניות נוספות.

מעבר לכל הדברים הללו, חשוב להחזיר אל הילד את תחושת השליטה גם אם היא אשליה, לתת לו להתקשר לסבא וסבתא, לתת לו לעשות משהו כמו לבחור בין שני בגדים, מה שמחזיר אליו את קבלת ההחלטות. לילדים דתיים הייתי מציע להגיד תהילים".

הנקודה הכי חשובה במצב שלנו היא להחזיר משמעות אל החיים שלנו. יש מצב חריג, אבל מאד חשוב לתת משמעות למצב הזה. מותר וצריך לתקף את הרגשות הללו, אבל לזכור שיש פרספקטיבה של זמן של שנים, במסגרתם אירועי החירום נרגעים, מה שמאפשר לתא המשפחתי לקבל חוסן מחדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר