לומדים עברית במפרץ: "התקשורת קרובה יותר כשמסירים את מחסום השפה"
אל-חאמלי מאבו דאבי לומד דרך זום מתל אביב: "כשמדברים בעברית עם ישראלי, הדיאלוג והדינמיקה הופכים הרמוניים" • אלאטווי מבחריין, בעלת תואר ראשון בספרות ובשפה עברית, הספיקה כבר ללמד 40 תלמידים ממדינות ערב באקדמיה שייסדה • "מאז הסכמי אברהם הביקוש במדינות המפרץ גדל, במיוחד למטרות עסקים ותיירות"
יוסף בוגנום אל-חאמלי, תושב אבו דאבי, זוכר את הרגע הספציפי שבו שמע על חתימת הסכמי אברהם והבין שהקשר האנושי המגולם בהסכם הטרי עם ישראל טמון, לפני הכל, בידיעת השפה של שכניו היהודים תושבי מדינות המפרץ - וקפץ על ההזדמנות ללמוד עברית: "פחות משבועיים לאחר ההסכם,", הוא זוכר, "מצאתי לשמחתי מורה פרטי, מצרי דובר עברית שוטפת, שאותה למד בעת עיסוקו בתיירות מצרים".
בשלב הבא הוא נרשם לבית ספר פרטי בתל אביב שמלמד עברית בשיעורים מקוונים באמצעות זום, "ואז הבנתי שיש עוד כמה תלמידים מאיחוד האמירויות. זו תחושה מיוחדת מאוד". מאז, אל-חאמלי (48) לא מפספס את האפשרות לתרגל שיעורי לשון ושפה מדי יום – וכבר זמן רב שהוא אף מעלהלחשבונו בטוויטר, כמעט מדי יום, תצלומים של דפי תרגילים שכתב בעברית.
"העברית היא שפה עתיקה ומעניינת וכמובן שמית כמו הערבית", הוא מציין, "ועדיין הופתעתי מאוד מרמת הדמיון ביניהן ברגע שהתחלתי ללמוד. צריך לשים לב למשמעויות שמשתנות ברגע שמזיזים סימן ניקוד כלשהו על גבי האות הנהגית במשפט, זה יכול להיות דרמטי".
ומה לגבי תרגול שכולל שיחה בעברית עם ישראלים? "אחת הסיבות שרציתי ללמוד עברית היא ששמתי לב שכשמדברים בעברית עם ישראלי, הדיאלוג והדינמיקה משתנים והופכים הרמוניים. אפשר לדבר מהר מאוד בנינוחות, ומרגישים את הקרבה שהפוליטיקה הרסה לנו במשך השנים. התחלתי ללמוד על יהדות, וכצפוי התקשורת נעשית קרובה יותר ברגע שמסירים את מחסום השפה".
לפחות תנסה את זה!
— יוסף يوسف بوغنّوم الهاملي🇦🇪 (@hameli1234)January 13, 2022
בוקר נפלאpic.twitter.com/XXj2m7ZQLj
על רמת שליטתו בעברית, אומר אל-חאמלי: "אני משתפר משבוע לשבוע אבל עדיין לא ברמה מספיק גבוהה. העברית שלי חלשה אבל עם קצת עזרה מחבריי אני אשפר אותה לרמה הגבוה ביותר שאפשר. בעזרת השם, העברית תהיה שוטפת בעוד כשנתיים. אני כבר מחכה לטוס לישראל ברגע שיתאפשר לי. גם הביקוש של רבים מהאמירויות להגיע לישראל הולך וגדל".
"שפה - הקשר הישיר לתרבויות אחרות"
אסמא אלאטווי היא הבחריינית הראשונה שסיימה לימודים לתואר ראשון בספרות ובשפה עברית. "התשוקה שלי החלה בסקרנותי לנושא עוד כשהייתי בתיכון", היא מספרת, "כמוסלמית אני תמיד קוראת ומחנכת את עצמי בביוגרפיה על הנביאים, וזו כוללת הרבה סיפורים על הנביא מוחמד עם יהודים, כמו גם סיפורים היסטוריים על היחסים בין מוסלמים ליהודים שנתנו לי השראה לחקור וללמוד יותר על דת היהדות, הקהילה היהודית ותרבותה, אורח חייהם ועוד".
לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, החליטה ללמוד ספרות ולשון עברית באוניברסיטת "עין שמס" במצרים, "כדי לחזק את הידע שלי ולהיות מסוגלת לקרוא ספרים לצד דברים אחרים נוספים - בשפת המקור", מסבירה אלאטווי.
לפני כתשעה חודשים היא ייסדה את אקדמיית "שמות" (תרגום השם מערבית) - מרכז ללימודי שפות בניהולה, אשר מקיים שיתופי פעולה עם אולפנים בישראל. באקדמיה, הראשונה מסוגה בממלכת בחריין, נוטלים חלק עשרות תלמידים, רובם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, משורת מדינות במפרץ וביניהן בחריין, סעודיה, כווית ואף תלמיד אחד מעיראק. "למעשה, הקמת אקדמיה ללמידה נבעה מרצוני לחלוק את הידע הזה עם אחרים", היא אומרת, "ובפועל לימדתי אנשים דרך מדיה חברתית פעמים רבות".
כצפוי, הסכמי אברהם העלו את הביקוש ללימודים הללו. לדבריה, "לא מדובר ברעיון חדש, אבל מאז החתימה על הסכמי אברהם אני מרגישה שיש ביקוש גדול יותר במדינות המפרץ, במיוחד למטרות עסקים ותיירות. עם השקת האקדמיה, התחלנו להציע את הקורסים המקוונים שלנו מוקדם יותר השנה. למרבה המזל, לימדנו עד כה כמעט 40 תלמידים מבחריין וממדינות ערב נוספות. יש להם לפחות את היסודות של השפה, ואנחנו ממשיכים ללמד אותם להגיע לרמה הגבוהה ביותר".
אלאטווי משוכנעת שרמת העניין במכמני השפה העברית רק תגדל. "השפה היא הקשר הישיר ביותר לתרבויות אחרות, והיכולת לתקשר בשפה אחרת מאפשרת לאנשים לחקור את הדת, הקהילה, המסורות, האמנויות וההיסטוריה של האנשים הקשורים לשפה זו. נוסף על כך, זה גם יחזק את הכלכלה והעסקים בין שתי המדינות.
"ממלכת בחריין תמיד הייתה דוגמה מצוינת באזור לדו-קיום ולסובלנות, והיא ידועה כארץ השלום. הרבה השתנה בשנה האחרונה, למרבה המזל, ורבים מהבחריינים פונים אלי כדי לדעת יותר על יהודים ועל השפה העברית, ואפילו מעוניינים ללמוד אותה. רבים מהם מעוניינים גם לבקר בישראל כדי לדעת עליה יותר. אני משוכנעת שעוד יחולו התפתחויות בעניין הזה בעתיד הקרוב".
לכל הכתבות בסדרה-לחצו כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו