דו"ח חדש ונרחב מציג ניתוח היסטורי ורשימה חלקית של יותר מאלף חפצי אמנות ונכסי תרבות שנבזזו מיהודים ומבני מיעוטים אחרים על ידי בעלי בריתם של הגרמנים, הפשיסטים הקרואטים שכונו "אוסטאשה", במהלך השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה. נכסים אלה הולאמו לאחר מכן על ידי הממשלה הקומוניסטית של יוגוסלביה והופצו למוסדות שונים בקרואטיה.
הדו"ח הושלם בשנת 2020 בהתבסס על הארכיונים של KOMZA, הוועדה לאיסוף והגנה על נכסים תרבותיים ועתיקות, שהונגשו לציבור ב-2019 על ידי משרד התרבות של קרואטיה. הדו"ח, המתפרסם כעת בשיתוף פעולה עם ממשלת קרואטיה והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), היה אמור לצאת במקור לפני כשנתיים, אך פרסומו נדחה בגלל מגפת הקורונה ורעידת האדמה שפקדה באותה שנה את זאגרב. למרות הפרסום, טרם נקבעו פרטי התהליך להגשת תביעות בנושא.
בין אוספי האמנות המוזכרים בדו"ח ניתן למצוא את זה של רוברט דויטש מקלסקי, איש עסקים יהודי בולט מזאגרב. ב-1941 הוחרם חלק מהאוסף שלו, פוזר במהלך המלחמה ומיד לאחר מכן הופץ למספר מוזיאונים ממשלתיים ופרטיים. מקלסקי ואשתו גורשו ונרצחו באושוויץ ב-1943. בתם וניה שרדה וניסתה להחזיר את אוספי המשפחה בשנים 1958 ו-1967 - אך לא הצליחה בכך.
בת' בירד פוקר, יורשת האוסף, המתגוררת כיום בפלורידה, ראתה את דיוקן אמה החורגת וניה בגלריה המודרנית בזאגרב. "ראיתי את הדיוקן המקסים שלה מבעד למסך של דמעות", סיפרה. "זה שובר את ליבי לחשוב על הסבל שלה ושל אחרים. הדו"ח הזה עוסק בשימור ההיסטוריה של חפצי האמנות ושל מה שקרה. הוא צריך ליצור תקדים לעשיית צדק עם ניצולי השואה ועם בני משפחותיהם".
מרבית הקהילה היהודית בקרואטיה נמחקה
הקהילה היהודית בקרואטיה כמעט נמחקה בתקופת השואה כש-80 אחוזים בקירוב מיהודי החבל נרצחו. רכושם של היהודים נבזז, ולעתים קרובות הושמד. לאחר מלחמת העולם השנייה רוב הקהילות היהודיות לא הוקמו מחדש. גם בתי קברות יהודיים וסימנים אחרים למורשתם התרבותית, חוללו או נהרסו. מתוך יותר מ-25 אלף יהודים שחיו לפני מלחמת העולם השנייה בשטח המהווה כיום את קרואטיה, רק כ-6,000 שרדו את השואה. כיום חיים בקרואטיה כ-2,000 יהודים.
"ניצולי השואה ובני משפחותיהם וחברי הקהילה היהודית הקרואטית, המבקשים להגיש תביעות בעתיד, יוכלו להתבסס על דו"ח זה, שמתפרסם שבועות ספורים לפני ועידת טרזין הבינלאומית על נכסי תקופת השואה", אמרו גדעון טיילור, יו"ר מערך התפעול באיל"ר, ומארק ויצמן, מנהל התפעול הראשי בארגון.
"אנו שמחים שמשרד התרבות הקרואטי עשה את הדבר הנכון בפרסום דו"ח זה יחד איתנו, לאחר שנים רבות של דיונים. למרות שחלפו כמעט 78 שנים מאז השואה, יש חשיבות מיוחדת לכך שקרואטיה תפעל כעת בעניין. זאת מכיוון שהמדינה אמורה לקבל בשנה הבאה את נשיאות הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), שבה חברות 35 מדינות".
קרואטיה תשתף פעולה להחזרת הרכוש היהודי
"קרואטיה מברכת על פרסום הדו"ח הזה ומודעת לצורך לעשיית צדק עם ניצולי השואה ויורשיהם", אמרה נינה אובולין קורז'ינק, שרת התרבות והתקשורת של קרואטיה. "באמצעות ההחלטה ב-2019 לפתוח לציבור ולעשות דיגיטציה של אוספי KOMZA, אנו רוצים לאפשר גישה חופשית לחוקרים. אנו מאמינים שבשלב זה צריך קודם כל לבצע מחקר יסודי, שיאפשר לייחס רכוש שנגזל לבעלים החוקיים שלו בצורה חד משמעית. כמו כן יש לשפר את המסגרת החקיקתית".
"אנו מברכים על פרסום הדו"ח ומקווים שיוכל להוביל לצעדים נוספים שיקדמו את פתרון הבעיות ארוכות השנים של השבת רכוש יהודי מול קרואטיה", אמר ד"ר אוגנן קראוס, נשיא הקהילה היהודית של זאגרב ונשיא ועדת התיאום של הקהילות היהודיות בקרואטיה. את הדו"ח הכינה והפיקה ד"ר נאידה-מיכל ברנדל, יו"ר התוכנית ללימודי יהדות באוניברסיטת זאגרב. המימון לדו"ח ניתן על ידי הוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה (ועידת התביעות).
עם פרסום הדו"ח קרא איל"ר לקרואטיה "לפתוח את כל הרישומים שנותרו הנוגעים לנכסי תרבות שנבזזו בשואה, להמשיך ולהרחיב את החקירות בנושא, ולפרסם פרטים על יצירות אמנות שלא הוחזרו, על מנת לאתר את בעליהן לפני המלחמה או את יורשיהם". עוד קורא הארגון "להקים מנגנון לאומי שיאפשר להגיש תביעות להשבת יצירות אמנות שנבזזו ולדון עם נציגים של יהודים החיים בקרואטיה ושל יהודים קרואטים החיים בחו"ל, בגורלן של יצירות 'חסרות יורשים', שאיש לא תבע עליהן בעלות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו