ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, יחול השנה הערב (ראשון) ומחר, וברחבי ישראל יציינו ישראלים רבים את היום המרגש בעיקר בארוחות חג, מכיוון שחל השנה איסור לטעת עצים. ארוחת החג צפויה לכלול בין השאר את אחד המנהגים שעם השנים הפכו לאחד מסימני ההיכר של ט"ו בשבט: אכילת פירות יבשים. ישראלים רבים נוהגים להדר ולהכין שולחן עם שלל פירות שעברו ייבוש כמו תמרים, תאנים, משמישים, צימוקים ופירות אחרים.
אם תשאלו את הישראלי הממוצע מה המנהג שיש לקיים בט"ו בשבט, סביר להניח שהוא ישיב שאחד הדגשים החשובים הוא אכילת פירות יבשים. אך זו טעות.
לאורך השנים בהן עם ישראל היה בגולה, והעובדה שט"ו בשבט הוא חג האילנות והפירות בארץ ישראל, התפתח מנהג לאכול פירות יבשים, מהסיבה הפשוטה שלא היו פירות טריים מארץ ישראל בנמצא. לכן ייבאו פירות מיובשים.
לאור זאת כיום שאנו חיים בארץ בוודאי שיש להדר על פירות טריים שגדלו בארץ ולא על פירות יבשים מיובאים. "ודאי פירות ארץ ישראל עומדים במדרגה גבוהה יותר מאשר תאנה שבאה מטורקיה", מציין הרב שלמה אבינר. הרב מוסיף ומציין כי אמנם ראוי לאכול משבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ אבל, "ישנה חיבה יתרה לפירות שגדלו בארץ ישראל", על פני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל אבל יובאו מטורקיה או ארצות אחרות.
את אותה גישה בדיוק מציין ראש מכון התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי שכותב "בחו"ל נהגו לאכול פירות יבשים כי לא היו פירות טריים בתקופה זו של השנה (תאנים), אבל כיום בארץ ישראל אנחנו משופעים בפירות טריים, ועדיף לאכול פירות טריים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו