"לא פרובוקציה": פעילי הר הבית ינסו להקריב קורבן פסח חרף גל הטרור

בזמן שרובנו שקועים בהכנות הרגילות לפסח, ניקוי הבית מחמץ, קניית המצות והכנת החרוסת, בארגוני המקדש מתכוננים לפסח אחר לגמרי – באמצעות רכישת גדיים וטלאים לקורבן, וניסיון להתגנב להר הבית עם הגדיים והטלאים, כדי לקיים שם את מצוות הקרבת קורבן הפסח, שהיא מצווה מן התורה. גם העובדה שהדבר מאיים להבעיר את השטח, וזוכה לאיומים קשים מצד בכירי הרשות הפלשתינית, שמשתמשים במהלך כדי לתדלק את גל הטרור, לא תעצור אותם מניסיון להגיע להר הבית.

רפאל מוריס (26), בעברו נער גבעות והיום מזכיר יישוב, הוא אחד ממובילי הניסיונות להקריב את קורבן הפסח. את הניסיון הראשון להקריב קורבן פסח בפועל יזם נועם פדרמן, פעיל ימין ומראשי תנועת כך, כשבערב פסח לפני 17 שנים ניסה להגיע להר הבית עם גדי. "בערב פסח הוא הגיע עם גדי עד שער המוגרבים, וכשמצא שהוא נעול, חזר הביתה. בשנה שאחרי זה, המשטרה כבר התחילה לרדוף אחריו ואחרי הגדי. כשהצטרפנו לנועם, החלטנו שצריך להפוך את העלייה עם הקורבנות לאירוע המוני כדי לעורר מודעות ציבורית".

המודעות הציבורית גרמה גם למשטרה לשים עליהם עין. מוריס קיבל השנה צו הרחקה מנהלי מטעם אלוף פיקוד העורף, ובשנים קודמות הוא אף נעצר בפתח ההר עם גדי בידיו. "כבר עשר שנים שאנחנו מגיעים להר עם גדיים בערב פסח, ובכל שנה המשטרה עוצרת אותנו ואת הגדיים באשמת הפרת הסדר הציבורי". המשטרה עוצרת – ובית המשפט משחרר – כי אין חוק שאוסר לנסות לעלות עם קורבן פסח בהר הבית. "יש אולי עבירה מנהלתית כשהולכים עם גדי ברחוב ללא רישיונות", מדייק מוריס, "אבל אין בכך עבירה פלילית, ולכן מעולם גם לא הוגש נגדנו כתב אישום. ובכל זאת, בשנים קודמות ניסו להפעיל נגדנו מעצרים מנהלתיים כדי להרחיק אותנו מראש ולמנוע את ההגעה אל ההר, היו גם צווי הרחקה מנהליים, אבל תמיד בית המשפט פסק לטובתנו".

מצוות קורבן הפסח, שאותה מנסים מוריס ואנשי תנועות המקדש לקיים מחדש, היא המצווה לשחוט גדיי עיזים או טלאים בערב פסח, בי"ד בניסן, בתוך תחומי המקדש, ולאחר מכן לצלות אותם בשלמותם ולאכול את בשרם יחד בחבורה. מאז שחרב בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה, אין מקריבים את קורבן הפסח, כשם שאין מקריבים את שאר הקורבנות – בשל בעיות פוליטיות ומדיניות, ובשל חששות הלכתיים שונים. במהלך השנים, ובפרט עם תחילת היישוב של ארץ ישראל בעת החדשה, דנו גדולי ישראל בשאלה איך ניתן לקיים מחדש את מצוות קורבן הפסח, אך עד לדורנו לא עברו הדיונים האלו לפסים מעשיים. מוריס, כמו רבים מאנשי תנועות המקדש, עולה להר הבית וגם הולך עם תכלת בציצית. "מבחינתי הכול קשור אחד לשני. תכלת, קורבן פסח, עלייה להר הבית. אין באמת הבדל. אנחנו חוזרים למקורות ומחיים מצוות שנשכחו. זה אותו קונספט".

השנה החליטו בארגון "חוזרים להר" לקדם עוד יותר את המודעות לניסיונות לחדש את הקרבת קורבן הפסח – באמצעות הכרזה על פרס כספי לכל מי שינסה לעלות להר להקריב קורבן; תחת הקביעה ש"חידוש קורבן פסח הוא המענה היחיד לטרור", מציעים אנשי הארגון פיצוי כספי בסך 400 שקלים לכל מי שייעצר בדרכו להר; מי שייעצר כשבידיו גדי או טלה יקבל פרס מוגדל בסך 800 שקלים, ומי שיצליח להבקיע את מערכי המשטרה והוואקף ויצליח להקריב קורבן פסח על ההר הקדוש – יקבל 10,000 שקלים.

"גם אם נצליח להקריב קורבן פסח השנה, זו לא תהיה הצלחה מבחינתי", מפתיע מוריס. "ההצלחה תהיה כשמדינת ישראל תיקח פיקוד על הקרבת קורבן הפסח ותיזום את זה. הקרבת הפסח צריכה להיות אירוע לאומי – רשמי, מסודר וגדול; כמו שהמדינה יוזמת, ומנהלת כל אירוע לאומי, כך היא צריכה לנהל את הקרבת הפסח. ברור שאם נצליח בפועל להיכנס להר עם גדי ולהקריב אותו, זו תהיה אבן דרך מאוד משמעותית, אבל זה לא אידיאלי. אנחנו לא רוצים להקריב כגנבים בלילה, אלא בצורה מסודרת. לכן, בכל שנה אנחנו מגישים מראש בקשה מסודרת למשטרה בנוגע להקרבה. אנחנו לא רוצים ללכת ראש בראש, לא נגד המדינה ולא נגד הערבים. המאבק לא מרתיע אותנו, אבל אין בזה אידאל. היינו רוצים שהמדינה תוביל את ההקרבה ונוכל להגיע להר הבית כאנשים מן השורה כדי להקריב את הקורבן כהלכתו. אין שום מניעה לכך שדבר כזה יקרה".

"זה לא צעד מיסטי", הוא מבהיר. "הקרבת קורבן פסח היא צעד ממשי, ארצי לגמרי, בהתקדמות של הגאולה. זה לא שנקריב קורבן פסח והמקדש ירד מהשמיים, אבל ברגע שנצליח לשבור את תקרת הזכוכית, יהיה המון לאן להתקדם. הקרבת הקורבן הראשון תהיה אבן דרך משמעותית בדרך להקמת המקדש. ברגע שנקריב פסח, אפשר יהיה לדבר על קורבן התמיד, ועל הדלקת המנורה וכולי. הפסח יפתח את הפתח לדיון על הנושאים האלו בצורה אמיתית ומלאה".

אביה מוריס, רעייתו, שייסדה איתו את ארגון "חוזרים להר", אומרת כי יש להם תמיכה שהולכת וגדלה, אך שהדרך עוד ארוכה. "התמיכה רק הולכת וגדלה, וכיום יש כמה אלפים שהם שותפים פעילים בתנועות המקדש, ועוד כמה אלפים שתומכים בנו כספית, אבל לצערנו, עם ישראל כולו עדייו צריך לצעוד דרך ארוכה בדרך למקדש. אבל זה לא חדש. עם ישראל לא היה מוכן לעלות לארץ ולהקים פה מדינה, וגם לא היה מוכן ליישב את שטחי יהודה ושומרון. כל הדברים האלו קרו רק בזכות חלוצים שמשכו את העם קדימה. הלוואי שעם ישראל היה דורש את להקריב קורבן פסח, אבל כרגע אנחנו עדיין לא שם".

"התקדמות תושג כשנקבע עובדות בשטח, גם אם העם מוכן וגם אם לא. אם היינו מחכים שעם ישראל יהיה מוכן, עוד היינו יושבים בגלות עד היום", אומר רפאל. "אני לא חושב שהפעילות שלנו מרחיקה אנשים, להפך. כמובן, קשה לשכנע את מי שכבר רחוק ממקדש וקורבנות, אבל את אלו מי שיושבים על הגדר, רגל פה, רגל שם, אנחנו מעודדים לחקור ולהתקרב. השאיפה שלנו היא שעם ישראל כולו יצטרף אלינו. הלוואי שלא היינו צריכים להיות החלוצים שהולכים לפני המחנה, הלוואי שכולם היו דורשים לקיים את המצווה של קורבן הפסח, הלוואי שהכנסת הייתה מקימה ועדה לענייני המקדש, שבה היינו יושבים כולם יחד, רבנים והוגי דעות, ומקדמים את הנושא קדימה".

ואם תפרוץ מלחמת דת קשה כתוצאה מהניסיונות שלכם להקריב קורבן פסח בהר הבית, האם בדיעבד עדיין תצדיקו את הניסיונות האלו?

"כן, חד משמעית. המלחמה הזו תבוא בכל מקרה. היא תבוא עכשיו, בעוד שנה או בעוד עשור, אבל היא תבוא. לכן עדיף כבר שאם היא באה, אז לפחות על משהו מהותי שאנחנו קידמנו, לא בגלל פרובוקציה בשקל או פליטת פה של חבר כנסת כזה או אחר. אנשים לא מבינים שיש שתי מצוות עשה בתורה שמי לא מקיים אותן מתחייב כרת: ברית מילה וקורבן פסח. את מצוות ברית המילה כולם מקיימים, ב"ה, ואין שום סיבה שגם את מצוות קורבן פסח לא כולם יקיימו".

"אנשים לא מודעים לכך שזה אפשרי. לא צריך מקדש בנוי, אפשר להקריב כבר עכשיו על מזבח שניתן להקים בקלות, כך שאין לנו שום תירוץ לזה שאנחנו עדיין לא מקריבים כולנו יחד כעם. אם היינו דורשים את זה באמת, אם כל המפלגות הדתיות היו מתגייסות ומציבות את קורבן פסח כדרישה במשא ומתן הקואליציוני, זה כבר היה קורה. הסיבה היחידה היא שעדיין אין מספיק אנשים שמודעים, ורוצים ודורשים, אבל זה ייקרה. הפעולות שלנו נועדו מייצרות את המודעות ואת המסה הקריטית הזאת. בשנה שעברה היינו שבעה, השנה אנחנו מקווים שכבר יגיעו עשרות אנשים להר עם גדיים על הידיים, ובשנה הבאה מאות. ובסוף נקריב יחד כולנו, כעם, את קורבן הפסח כהלכתו".

דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר היום (רביעי) לרדיו אל-אקצא: "עמדת תנועת חמאס ברורה ומפורשת - כל יישום של 'האיומים' להקריב את קורבן הפסח במסגד אלאקצא המבורך - פירושם שהכיבוש מתעסק עם חומר הנפץ הגדול ביותר ומבעיר את השטח כולו. אנחנו עוקבים אחרי האירועים בשטח ועוקבים אחר מה שקורה במסגד לרבות התפתחויות והתקפות. בחמאס אנחנו נוקטים בעמדה שמתבססת על הנעשה בשטח - ולא על מה שמפרסם או מודיע הכיבוש. ההתנגדות בעזה מוכנה ומשקיפה על ההתפתחויות במצב שהכיבוש יחצה את הקווים האדומים".