לאחר תקופה ארוכה מאוד של הכנות והתרגשות, שגאתה מיום ליום, הגענו בשבוע שעבר למעמד החופה של זוג צעיר. אך ממש עם הגעתם של ראשוני האורחים עלטה מילאה את האולם ומבואותיו, ובאופן תמוה אפילו תאורת החירום לא דלקה.
הבר העשיר היה מוחשך, הטבונים החשמליים לחימום הלחמים והפוק'צות עמדו יתומים, והאורחים הרבים שזרמו גיששו באפילה. כך עמדנו כשעה וחצי, עושים מבחני טעימות ללא חוש הראייה. מסתבר שהקונספט כבר ידוע, מוכר ומתומחר בהתאם, אלא שכאן מדובר היה בהפסקת חשמל אזורית ולא צפויה, שארכה בדיעבד כשעה וחצי - אימתם של כל חתן וכלה.
אך בתוך כל החושך הזה היה אור בוהק שחדר את הלבבות.
שלוות נפשם הייחודית של הזוג, שזרמו לחלוטין עם התרחישים המחודשים של האירוע היוו השראה לכל המשתתפים, אשר הבינו כי האחריות על אווירת האירוע ואופיו רובצת על כתפיהם - ועל כן פיזזו, צהלו ושרו בגרון ניחר ובריקודים בעלטה ושימחו את החתן והכלה בשמחה השוברת את כל המחיצות, שמחה אמיתית ופנימית שהשפיעה על המוזמנים - הרבה לאחר חזרת התאורה לאולם.
בערבו של חג הפורים, נזכרתי באחד מפסוקי המגילה הידועים יותר, שמבטאים את הניצחון לאור המהפך וביטול הגזירה הקשה על היהודים: "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר" (מגילת אסתר פרק ח' פסוק ט"ז).
מסתבר שאור הינו מרכיב חשוב הקשור ומשליך על היבטי השמחה באופן מהותי.
לפני מספר שנים התכנסו מאות מדענים מובילים מתחומים רלבנטיים שונים לסימפוזיון בינלאומי שנערך בשוויץ, ושעסק בין היתר בהשפעה של אור על חיי היומיום שלנו. הדיונים בנושא היו מקצועיים ומעמיקים, ועסקו בין היתר בנושאים כמו פרודוקטיביות ופריון במקומות עבודה, שבהם קיימת גישה ישירה לאור בכלל, ולאור טבעי בפרט, לאורך כל היום.
המדענים בחנו את השפעת האור על המצב הבריאותי, על איכות היצור של הפועלים, ועל הבריאות הנפשית. התוצאות איששו את התפיסה כי האור משפיע באופן ישיר על עולמנו מבחינה פיזיולוגית, פרודוקטיבית ורוחני-נפשית. זו גם אחת הסיבות המרכזיות לדיונים הבלתי פוסקים בנוגע להגדרת זמני שעון הקיץ והחורף בישראל.
פרופסור לורטה גרציאנו בראונינג, חוקרת מוטיבציה באוניברסיטת קליפורניה כתבה מספר ספרים המתייחסים לנושא השמחה והאור ביניהם "הורמוני האושר" ו-"Meet Your Happy Chemicals". חלק מדבריה הובאו על ידי ירדן להבי במגזין "מהות החיים" ובין השאר כתבה כי תחושת השמחה נוצרת ממספר הורמונים, ביניהם הסרטונין, שידוע כמעודד ומשפיע על תחושות שמחה, ואשר המופק כשאנו חשים חשובים ומוערכים – למשל כאשר מופנית אלינו תשומת לב חיובית מהסביבה או כשאנו מעניקים כזו לעצמנו.
כשאנו מרגישים חשובים בעיני עצמנו, אנו נוטים לפעול בצורה שמקדמת אותנו ומיטיבה עמנו. על כן הטבע רצה לעודד את תחושת ההערכה העצמית והעניק לנו את הרגשות הנעימים המתלווים אליה כגון ביטחון ומצב רוח מרומם.
הסרוטונין, אשר הינו ה"נוירוטרנסמיטר" המפורסם בזכות תפקידו במצב הרוח, מיוצר בדרך כלל במהלך היום בו יש חשיפה של הגוף לאור, כאשר החושך גורם לו להפוך למלטונין (זו הסיבה שייצור המלטונין מופרע על ידי חשיפה לאור בהיר בלילה דבר המקשה על הורמון השינה לפעול בגוף).
אם כן נראה כי חווית השמחה מושפעת לא אחת מהאור המרצד סביבנו, אך ניתן גם לייצר את הורמוני השמחה על ידי התלהבות פנימית, התרגשות, והערכה עצמית מתוך הגשמה.
התלמוד הבבלי במסכת מגילה מבאר את הפסוק מהמגילה תוך כדי הסבר על כל אחת מתכונות השמחה שכתובות במגילה: "אורה זו תורה, שמחה זה יום טוב, ששון זו (ברית) המילה, ויקר אלו התפילין". בהחלט סט דימויים ומצוות המייחדות את עם ישראל לאורך הדורות ומגדירות את ההגשמה העצמית כעניין דתי ולאומי ואת ערך השמחה כפעולה המגיעה מהגשמה עצמית ומסיפוק אישי.
מגילת אסתר כשמה כן היא, מגילה המבקשת לגלות את הסיפורים הנסתרים בה. הרי אף שמו של הקב"ה לא מוזכר בה למרות שמוטיב ההשגחה העליונה הינו מרכזי בסיפור המגילה.
הזוג הצעיר, שהתעלה והביע את שמחתו העמוקה והיוקדת בחתונתם גם ללא אור פיזי ותזמורת מרעישה, המחיש את החשיבות בכוחו של האור הפנימי שלא כבה לעולם, ואשר יכול להאיר את הלבבות ואת העולם כולו - גם בעיתות משבר.
פורים שמח.
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו